בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
בריאות ויופי
פורומים רפואיים
 | עקבו אחרינו
 

פורום פסיכולוגיה
דיכאון אחר לידה אצל גבר

פורום פסיכולוגיה בנושאים: פסיכולוגיה, תמיכה נפשית, חרדה, זוגיות, משבר, תמיכה נפשית לבני נוער, ייעוץ נפשי, פסיכולוגיה קלינית, חרדת נטישה, פרידה, קשיים ועוד
מנהלי פורום פסיכולוגיה
רוני פרישוף
לפרטים נוספים
דניאל זק
לפרטים נוספים
 
גולשים יקרים,
 
אנו כאן להקשיב, לתמוך ולתת כיוני חשיבה ראשוניים. הפורום לא נועד לליווי מתמשך או קשר טיפולי, וכן לא ינתנו המלצות. אנא הקפידו על היקף ההודעה. נא להמתין בסבלנות לתגובה, בעת משבר יש לפנות למוקד חירום.
 
עינב
הודעה מבוקשת
13:58 10.01.12
כשהייתי בחודש ה9 להריוני בעלי עזב את הבית הרגשתי שהוא ממש מחפש סיבות לריבים וויכוחים בשביל ללכת הוא לא היהי בקשר בכלל נעלם לגמרי.
שילדתי לא היהי אך להודיע לו מכיוון שלא ענה לטלפון ונוצר מצב שאני ילדתי והוא ידע על כך כמה ימים אחרי שנזכר ליצור קשר לשאול בשלומי.
מאז הוא לא בבית ועכשיו מדבר על גירושין מכיוון שהוא טוען שפגעתי בו שהוא לא היהי בלידה של בנו, הוא מאשים אותי בכך אך זה ממש לא אשמתי כי אני הודעתי והוא פשוט לא ענה ולא התייחס. מה אני יכולה לעשות כדי למנוע גירושין בגלל הלידה האם כדאי שהוא ידבר עם פסיכולוג???
שלום עינב.

הסיפור שאת מספרת עצוב מאד. יש משהו עמוק ובעל משמעות בהחלטה של זוג להיכנס להריון. זו אחת ההחלטות החשובות שאנשים לוקחים על עצמם, מפני שהיא כוללת בתוכה את המחויבות לילד העתידי שייוולד, מחויבות שאי אפשר להתעלם ממנה אפילו אם מחליטים בהמשך להתגרש. ובגלל זה קשה כל כך לקרוא את מה שאת מספרת.

מה שעצוב הוא שבעלך כנראה נבהל, ואולי הוא מנסה כעת להתעלם מהמחויבות שלקח על עצמו. אפשר אולי להבין את גודל האחריות ועל כן גם את גודל הבהלה שאחזה אותו, אבל קשה לקבל את האופן שבו בחר להתנהל. כמובן שאם היה פונה לטיפול ייתכן והיה מוצא מקום ללבן את הנושא ולמצוא דרכים אחרות להתמודד, מלבד הדרך שבה בחר. השאלה היא אם יסכים ללכת לטיפול, כי הסכמה כזו דורשת בגרות ולקיחת אחריות.

השאלה הרלוונטית יותר, לדעתי, היא איך את עצמך מתמודדת עם מה שעובר עלייך. האם יש לך עם מי להתייעץ? האם את מוקפת באנשים קרובים - חברים, הורים, משפחה? הכי חשוב זה לא להישאר לבד בתקופה הזו, שבה נופל פתאום עלייך, ועלייך בלבד, הנטל כולו.

מאחל לך שתתגברי על המשבר שנקלעת אליו, ומקווה בשבילך שאת חווה גם רגעים של שמחה ואושר כאשר את נמצאת עם בנך שרק נולד (ואפילו אם כרגע בעיקר קשה, ואין זמן לשמוח או להיות מאושרת, מתאר לעצמי ומקווה שגם הרגעים השמחים עם בנך יגיעו).
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה   דיכאון   תמיכה נפשית   חרדה   משבר   ייעוץ נפשי   חרדת נטישה   פסיכולוגיה קלינית   פרידות
RSS RSS פורום פסיכולוגיה