שלום דניאל,
אני מאמינה שעשית כמיטב יכולתך בתנאים שהיו קיימים עבורך בתקופות קודמות. אני די בטוחה שלא עשית טעויות, אלא שהתמודדת עם מצבים לא-פשוטים בדרך ובכוחות שעמדו לרשותך באותה עת. אם תעזור לעצמך לראות את מהלכייך לא כ"טעות" אלא כטוב ביותר שהתאפשר בתנאים מורכבים, תוכל לחוש הבנה, חמלה וסלחנות כלפי עצמך הצעיר, וגם בהמשך הדרך.
הלקאה והוקעה עצמית נובעות מביקורת מחמירה. ביקורת היא כנראה הכלי המרכזי העומד לרשותך כיום כדי לעודד ולפתח את עצמך, אך גם זהו כלי שגובה מחיר כבד. ביקורת כלפי עצמך מפחיתה את בטחונך העצמי ומייסרת אותך באשמה, וביקורת כלפי אחרים מקשה ביצירת קשר. לפני שתצטער שהשתמשת בו כל כך הרבה, עדיף לשחרר, ולהמשיך הלאה עם סבלנות וקבלה עצמית.
אני מטפלת בניצולי שואה בני מעל שמונים, שרק כעת מגלים את מלוא הפוטנציאל הנפלא הטמון בהם ובחיים. חלקם מצטערים על כל שהפסידו בגלל שלא גילו זאת מוקדם יותר, אך רובם שמחים על ההזדמנות שניתנה לחיי חופש ומימוש עצמי, גם אם כמעט ברגע האחרון. אתה צעיר בהרבה, ודרכך עדיין פתוחה ונהדרת.
כל טוב,