פורום פסיכולוגיה
שלום

אני רוצה להעלות נושא קצת מוזר. בבקשה אל תעשו מזה צחוק.
זה העניין:
אני נורא מרחמת על חתולי הרחוב. אני ממש עצובה בגללם. אני מאכילה כמה מהם, אבל ברור שאני לא יכולה לדאוג לכולם. הם רעבים וצמאים, קר להם בחורף וחם להם בקיץ, הם נפגעים בתאונות. שלא לדבר על פסיכופאתים שמתעללים בהם.
למה אני לוקחת את זה כל כך קשה?. זה סוג של הפרעה נפשית שלי?. מתי חמלה הופכת לדבר מכביד מדי?.
נראה לי קצת מגוחך שאני עצובה בגללם, הרי יש אסונות גדולים יותר, אבל לפעמים ממש יורדות לי דמעות מהמחשבה עליהם.