פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים עמוד 27

מדוע מבקשים ממצונתרים להשתעל? כיצד זה עוזר לצינתור בדיוק?
תודה רבה

שלום רב
מתוך נסיון : מבקשים להשתעל בעת אסיסטולה.
כדי לנסות לעורר את הלב בתנועת אברים פנימיים .
בברכה יקי

שלום
אני בן 75 בריא ,צועד לפחות שלושה פעמים בשבוע,כולסטרול מאוזן (כרסטור 10 מג) וגם אספרין.מתנדב במוסד ציבורי עם פעילות.
בגלל צניחות בבדיקת אורגומטריה ,נישלחתי למיפוי במאמץ ,ושם התגלתה איסכמיה מיוקרדילית,
בבדיקת אקו רגילה ,התוצאה היתה טובה מאוד,אני ממתין לתור אקו במאמץ.

האים לפי הערתך אני אצתרך צינתור?
במידה שאהיה זקוק לסטנת ,מה הסטנת הטוב ביותר.

בברכה
משה

משה שלום.
קשה לי לענות על שאלתך ללא בדיקת המיפוי ומבחן המאמץ, וללא שמיעת תלונותיך או הרגשתך. במידה ואתה מעוניין, תוכל ליצור איתי קשר ולשלוח לי את המיפוי/מבחן המאמץ ואני אוכל להביע את דעתי בצורה מקצועית ומכובדת יותר. (052-4266855).

יש שמועות שאסור לקחת כדורים איזוטרול ושזה גורם לנזקים חמורים האים זה נכון?

זה ממש לא נכון, אבל גם אתה לא ממש בפורום הנכון. זה פורום צנתורים ואל יתר שומני הדם...

שלום רב,

אבי עבר אתמול (יום שישי) צנתור ופתחו לו שני עורקים, באחד היתה חסימה של 100% ובשני חסימה של 90%. הסטנדים שהוכנסו הם סטנדים רגילים.
נקבע לו תור להמשך צנתור ליום שני הקרוב, כיוון שעדיין יש שתי סתימות שצריכים לפתוח (חסימות של 90 אחוז על אותו עורק). ושם מתכוונים להכניס סטנדים מסוג סייפר.

הצנתור התחיל בתור בדיקה, בעקבות צרבות ממושכות, חולשה ותורשה (אחיו עבר ניתוח מעקפים בגיל 50). ובמהלך הצנתור גילו את הממצאים הנ"ל.

אבי הוא אדם בריא (?!) , בן 58, לא שותה קפה, לא מעשן, עושה יוגה וצועד 3 פעמים בשבוע.....

שאלותי הן:
1. האם טווח הזמן הקצר בין שני הצנתורים יכול להוות סכנה? הרופא הסביר שאפשר לבצע זאת גם במועד מאוחר יותר. מה דעתך?

2. היות והוכנסו שני סטנדים רגילים ואבי יצטרך לקחת תרופות נוגדי קרישה, מה המוטיבציה להשתמש ב'סייפר' עבור שתי הסתימות הנוספות? האם זה נכון ש'סייפר' עמידים פחות והתגלו הרבה מקרי סתימה חוזרים בשימוש 'בסייפר'?

3. הצנתור נעשה בנהריה ע"י דר' מרק גלרמן ומרק ברזניס, ראיתי שאת דר' גלרמן אינך מכיר, מה לגבי ברזניס?

4. האם לדעתך שווה לקבל חוות דעת נוספת לפני ביצוע הצנתור הנוסף?

אני רק מוכרחה לציין שאבי מרגיש בטוח בידי הצוות הרפואי שמטפל בו והוא מעונין להמשיך את הטיפול לפי המלצתם. אני ואימי חוששות ונשמח לקבל עזרה.

תודה רבה ושבוע טוב

דנה שלום.
1. אין כל בעיה לעבור צנתור חוזר לאחר מספר ימים, אלא אם לאביך יש בעיה עם תפקודי הכליות שלו.
2. השימוש בסליל תומך מפריש תרופה (כגון סייפר) הינו בעיקר לעורקים בהם הסיכוי להיצרות חוזרת הינו גדול יותר, כמו בהיצרויות ארוכות ומורכבות יותר, בפיצול עורקים, בעורקים דקים וכו'. אין כל קשר בין שימוש בסליל מפריש תרופה בצנתור זה לבין השימוש בסליל ללא תרופה בצנתור הקודם.
3. חייב להודות שגם את ד"ר ברזניס אינני מכיר, אבל זה אל עושה אותו פחות טוב, אלא רק פחות מוכר.
4. אין לי כל בעיה להתבונן בסרט הצנתור של אבא, איתו או בלעדיו ולחוות את דעתי. (כמובן ללא תשלום). תבקשי העתק של סרט הצנתור (זה ניתן בד"כ תמורת צ'ק ערבון בלבד) ותעבירי לי אותו לעיון.

לאור ירידה חדה בכושר הגופני מזה מספר חודשים (קוצר נשימה במאמץ קל) הופנתי לבדיקת טליום עם הזרקת דיפירידימול. במיפוי הכל תקין - לא נמצאו עדויות לאיסכמיה.
למרות זאת הקרדיאולוג הפנה אותי לציתור לברר סיבת הירידה החדה בתיפקוד.

ברקע: בן 59, סוכרת מסוג 1 שנים רבות 30+ (מטופל במשאבת אינסולין), צינתור לפני שנתיים ב LCX והשתלת תומכן מפריש תרופה, כליות - מיקרואלבומנריה לסרוגין, קריאטנין 1.1 . לחץ דם - תקין לבריא , מעט גבוהה לסוכרתי.
מטופל בתרופות: אינסולין, סטטנים, אספרין, תרופות שימור כליות, ויתר לחץ דם.

הואיל ואני פחדן מוצהר אני מנסה להימנע מצינתור.


שאלתי

1. אם המיפוי תקין למה לחפש "מציאות" בצינתור ? זה לא מיותר ? לא עדיף לחפש הסיבה לבעיתי ע"י בדיקה לא פולשנית, כגון אקו (במאמץ עפ דפירימול), או CT לב חדשני ?

2. האם יכול להיות שהמיפוי יהיה תקין (ללא איסכמיה) ובצינתור תתגלה בעיה ? ואם כן למה ניתן לצפות ?

תודה
רון

רון שלום.
מיפוי הינה בדיקה לא פולשנית אמנם, אולם דיוק הבדיקה הינו כ- 85% בלבד. זה אומר שקיימים מצבים בהם תהיינה היצרויות למרות מיפוי לב תקין. זה לא בהכרח המקרה שלך, אך כדי להתרשם מכך, יש צורך בבירור קליני מקיף, ואת זה לא ניתן לעשות באינטרנט, אלא בביקור מרפאה מסודר, אותו אני מניח שהרופא המטפל שלך עשה.

אני בן 48. לפני יומיים בוצע אצלי צנטור ובלון וסטנט בעורק קדמי יורד אחרי הצרה של 90 אחוז. לפי רופא המשפחה אני צריך להרגיש כמו "לפני 10 שנים". זה הכניס אותי ללחץ מכיון שאינני מרגיש כך, ועדיין מתקשה מעט בנשימה עמוקה ועייף. האם הייתי אמור להרגיש יותר טוב בשלב זה או שההחלמה לוקחת יותר זמן?

שלום.
לשאלתך, פרט למקרים בהם החולה מגיע לצנתור בשל כאבים עזים בחזה, אשר מוקלים בצורה דרמטית על ידי פתיחת העורק בעזרת הבלון והסליל התומך, אין שינוי דרמטי בהרגשת החולה מייד לאחר הצנתור. מי שמרגיש את ההבדל הוא יותר הלב עצמו ולא החולה עצמו... היכולת שלך אמורה להשתפר בהדרגה בתקופה הקרובה, אך כל זה מותנה בהתנהגותך שלך מבחינת פעילות גופנית, דיאטה מתאימה מעקב ואיזון לחצי הדם וכו'. לסיכום, אין כל דאגה בעובדה שאתה לא מרגיש כמו לפני 10 שנים מיד לאחר הצנתור. זה טבעי ונורמלי.

אבי בן למעלה משמונים עבר צינתור אבחנתי לפני שבוע וחצי, בדיקת אולטראסאונד שנערכה היום אישרה שנוצר סיבוך בוריד במפשעה. למי אני יכולה לפנות?

למומחה לכלי דם.

שלום, אבי הולך לעבור היום צנתור (כנראה שקודם יעשו אבחוני ואחר כך יראו אם צריך להמשיך בטיפול כלשהו) מסתבר שהיה לו מיקרו-התקף לב, או אירוע לב..שבשביל הרופאים זה אותו הדבר..
השאלה שלי היא האם כדאי לעבור צנתור דרך היד או דרך הירך? מה יותר בטוח? והיכן זמן החלמה מהיר יותר.
עניין שמדאיג את אבי הוא עניין העבודה. הוא מהנדס ועובד במפעל ומדי פעם נדרש לעלות למתקנים במדרגות ולראש הבניין וכו'. השאלה שלי היא מהו זמן ההחלמה? האם זה נכון שלאחר צנתור צריך להיות חודש במנוחה ולא לעבוד?

הצנתור דרך היד דומה ברמת הסיכון שלו לצנתור דרך עורק המפשעה, אך טכנית בעייתי מעט יותר, ולכן רוב המצנתרים מעדיפים לצנתור דרך המפשעה. ישנן גם עבודות המראות כי צנתור דרך היד כרוך בסיכון גבוה יותר לארוע מוחי (שהוא אגב סיכון נמוך ביותר בשני המקרים).
זנו ההחלמה מצנתור קצר ביותר, ולמעשה מספר ימים לאחר הצנתור החולה יכול חזור לעבודה. אין שום בסיס לטענה שהעלית כי יש צורך בזמן החלמה ממושך לאחר צנתור.

אני עומדת לעבור צינתור אבחוני בזמן הקרוב.

א. מהם הסיכונים בצינתור?

ב.האם אוכל לטוס לח"ול כחודשיים לאחר הצינתור?

נועה שלום.
הסיכון בצנתור באופן כללי הינו נמוך ביותר, אלא אם מדובר בקבוצת סיכון גבוהה (חולים קשישים, חולים עם תפקוד לקוי של הלב, חולים עם הפרעות קצב קשות ובלתי נשלטות וכו'), אולם ברוב האוכלוסיה מדובר בפעולה אבחנתית שהסיכון בה לא נמדד באחוזים, אלא בקושי בעשיריות האחוז.
לגבי טיסה לחו"ל, במידה ומדובר בצנתור אבחוני, אין כל בעיה לטוס לחו"ל חודשיים לאחר מכן. במידה ומדובר בצנתור הכולל גם התערבות טיפולית, בד"כ אין בעיה רפואית, אולם קיימת בעיה מבחינת נכונות חברות הביטוח לבטח את המטופל בחו"ל בתקופה זו, ואז במידה והתאשפזת עם בעיה לבבית בחו"ל, ההוצאות הן על חשבונך....

שלום ד"ר. אמי צריכה לעבור צנתור אך עדין חווה טראומה מהצנתור הקודם שעברה, לפני 9 שנים, בעיקר מהמשקולת הענקית ששמו עליה על מנת שלא תהיה תזוזה במשך 6-7 שעות. האם השיטה עדין עובדת כך היום?

שגיא שלום.
השיטה המקובלת כיום מתקדמת בהרבה, ואינה כוללת יותר משקולות על המפשעה. במקום שיטה זו, משתמשים היום בחלק ממעבדות הצנתורים בלחצן מתכתי, ובחלק (כמו במעבדת הצנתורים שלנו באיכילוב), בסוגר עורק חדשני יחסית, המהווה מן "דבק ביולוגי". התקן זה אינו בשימוש נרחב בשל עלותו, אולם בחלק ממעבדות הצנתורים בארץ משתמשים בו בצורה שכיחה.

שלום ד"ר.
עברתי אוטם ורציתי לשאול כיצד נקבע האם יש לי נכות רפואית כתוצאה מהאוטם , יותר נכון לפי איזה בדיקות עלי לעבור כדי לדעת אם יש לי נכות ?
יתכן מצב רפואי שעברתי אוטם ואין לי נכות ?
תודה
טל

התחום של נכות מאוטם הינה בתחום אחריותם של רופאי תעסוקה, וזהוא תחום נפרד לחלוטין מן הקרדיולוגיה הקלינית. עמיתי לפורום ד"ר רסין מתמצא בתחום זה, ואני מציע לך לפנות אליו בסוף החודש, כאשר ישוב מחופשה.

נעשה בהתייעצות עם החולה ? או שהרופאים מכניסים בלון ישר על דעת עצמם ? וההחלטה על סטנט ?
תודה מראש על תשובה דחופה.

יואב שלום.
אינני יכול לענות לך על הנעשה בכל מעבדות הצנתורים בארץ או בעולם, אך באלו המוכרות לי, כולל זו בה אני עובד ומנהל, מקובל לספר לחולה על הממצאים בסיום הצנתור האבחוני, ולהמליץ לו על המשך הטיפול. נדיר ביותר שהחולה יתנגד להמשך פתיחת ההיצרות על ידי בלון וסלילים תומכים. הבעיה מורכבת יותר כאשר ההמלצה הינה לבצע ניתוח מעקפים כליליים, אולם אז בכל מקרה מסתיים הצנתור, משום שהניתוח במידה ויבוצע יהיה במועד מאוחר יותר (בד"כ מספר ימים) ועד אז החולה יכול להחליט אחרת או להתייעץ עם רופא נוסף. קיימים מצבים שבהם החולה מתנגד מייד לניתוח מעקפים כליליים ומבקש לפתור את הבעיה בעזרת בלון וסלילים תומכים, ואז קיימת האפשרות שהרופא המצנתר יודיע לו כי זו האופציה פחות טובה מבחינתו, אולם יבצע את הפעולה. יתכן גם שלא ניתן בשום אופן לבצע פתיחה באמצעות בלון וסליל תומך, ואז לחולה תיוותר האופציה של ניתוח מעקפים או טיפול שמרני (תרופתי) בלבד. אבל לשאלתך, אין כמעט מצב בו המצנתר יבצע פתיחה של היצרות באמצעות בלון וסליל תומך ללא הודעה על כך למצונתר במהלך הצנתור (אלא אם מדובר בחולה מחוסר הכרה או חסר כל כושר שיפוט).

אבי אמור לעבור ניתוח החלפת מסתם ולפניו צינתור איבחוני. הצינתור נקבע לו לשלושה ימים לפני הניתוח.אני תוהה אם יש צורך בהתאוששות או להפך לבקש לעשות זאת יום לפני הניתוח כדי שלא יטורטר הלוך ושוב לבית החולים?

שלומית שלום.
צנתור לפני החלפת מסתם נועד אך ורק להדגים את העורקים הכליליים ואת הלחצים בלב, ולא כחלק מן הטיפול. אין שום צורך להפריד תקופה מסויימת בין הצנתור לניתוח, ולמעשה ניתן לבצע את הצנתור ולמחרת לבצע את הניתוח. הסיבה שלא לעשות זאת בצורה זו הינה טכנית בלבד. (יום הניתוחים של המנתח הספציפי שאינו תואם את תאריך הצנתור וכו'). בד"כ א נו נוהגים לזמן חולה לצנתור, ולבצע את הניתוח באותו אישפוז.

שלום.
עברתי 2 אוטמים בעבר ושאלתי היא כזו:
אילו בדיקות תקופתיות מומלץ לבצע וכל כמה זמן לכאלה שעברו אוטמים (לדוגמא: בדיקות דם , מאמץ , אקו , וירטואלי ........................) על מנת למנוע התקף שלישי .
אודה לך באם תוכלי לפרט יותר .
תודה

אין כל אפשרות לענות על שאלה כזו, מבלי להכיר את החולה. לצורך כך אתה צריך להיות במעקב הקרדיולוג שלך בקהילה, וקיימים כאלו אין ספור מצויינים במסגרת מערכת הבריאות הציבורית.

הבנתי שקיימות שתי דרכים לצינתור, דרך המפשעה ודרך היד. מה השיקולים לבחירת דרך הצינתור?
(הבנתי שצינתור ביד עדיף למטופל/ת, מאחר ותהליך ההחלמה מהיר יותר). תודה מראש על תשובתך.

הדרך הנוחה והיעילה יותר לצנתור ברוב המקומות בעולם הינה דרך המפשעה, והיא גם מאפשרת מגוון אפשרויות רב יותר במקרה של התערבות על ידי בלון, סטנט או כל מיכשור אחר. דרך היד הצנתור נעשה בד"כ כאשר אין אפשרות לצנתר דרך עורק המפשעה, במקרים של מחלה בכלי הדם ברגליים, אנשים שמנים מאד וכו'.
החסרונות העיקריים של הצנתור דרך היד הינם קושי בביצוע פעולות מורכבות שאותן לא ניתן לצפות לפני הצנתור, שכיחות גבוהה פי שתיים של ארועים מוחיים במהלך הצנתור, חשיפה לכמות קרינה גדולה יותר. לכן עדיין עדיף לצנתר דרך המפשעה, למרות שאולי לחולה תהליך ההחלמה קצר יותר דרך היד. אגב, ברוב המרכזים ניתן היום להשתמש בסוגר עורק חדשני, שמקל מאד על תהליך ההחלמה בעורק המפשעה.

שוב שלום

תודה על התשובה המפורטת

האם תוכל לתת לי את ההתפלגות בין ה-BMS

ABBOTT, BOSTON SCIENTIFIC, CORDIS, GUIDANT, MEDTRONIC

תודה

רועי

רועי שלום.
את האינפורמציה הזו ממש אין לי. מפרת סודיות לא אוכל לתת לכך את ההתפלגות בבית החולים שלי. בארץ בכלל, מידע זה קיים אך ורק בכל מוסד בנפרד, א בוועדת הסטנטים הארצית, אותה לא נראה לי שתוכל לקבל. צ'טערת...

רועי שלום.
כבר עניתי בתשובתי הקודמת שאת האינפורמציה הזו לא תוכל לקבל, לא ממני וקרוב לוודאי לא מאף אחד אחר. זה משתנה בין מרכז רפואי אחד לשני, ומדובר במידע מסחרי שהחברות לא יפרסמו.

1.ביצעתי צינתור והוכנסו לי 3 תומכים [רגילים] בעורק אחד.סה"כ 8 ס"מ....האם זה מקובל?

2.הסיבה ע"פ הסבר הרופא להכנסת תומכים רגילים הוא הצורך להפסיק פלויקס לפני 2 ניתוחים שעלי לעבור בעתיד הקרוב.

3.מהו הזמן הקריטי על מנת לדעת האם יש פגיעה בכיליה עם תיפקוד ירוד לאחר צינתור עם הכנה של נוזלים וסירן.[עברו 5 ימים ללא שינוי לרעה]


תודה.

בעיקרון, קורה לעיתים שנעשה שימוש במספר סלילים תומכים שאינם מפרישי תרופה, בעיקר מן הסיבה שהזכרת. ניתוח בעתיד הקרוב, כרוך בהפסקת הטיפול בפלביקס, והפסקה זו טומנת בחובה סיכון גבוה יותר להיווצרות קרישי דם בתוך הסליל התומך כאשר מדובר בסלילים תומכים מפרישי תרופה.
הזמן הקריטי על מנת לדעת אם יש פגיעה כלייתית הינו בין היום הראשון לחמישי שלאחר הצנתור. נדיר ביותר פגיעה כלייתית שתופיע מאוחר יותר.

שאלתי היא בנוגע לצינטור לחולה כליות. רציתי לדעת , מה הסיכון לחולה כליות מתקדם-( 4.5 קריאטינין) להתחיל בדיאליזה מיד אחרי הצינטור, והאם ניתן יש תחליף לצינטור לאור הבעיה הכליתית? תודה

בעיקרון הסיכן לפיתוח אי ספיקת כליות בחולה עם קריאטינין 4.5 הינה גבוהה יחסית, וכדי להמנה מכך יש לבצע הכנה כלייתית טובה על ידי תרופה הקרויה REOLIN (הנקראת גם N-ACETYL CYSTEINE או מוקומיסט). במקביל יש להשתמש בכמות מינימלית של חומר ניגוד, ובמידת הצורך לפצל פעולות, כלאמר לבצע צנתור אבחוני בשלב ראשון, ולאחר 3-5 ימים לבצע את הצנתור ההתערבותי במידת הצורך. במקביל יש להשתמש בחומר ניגוד מיוחד המיועד לחולי א ספיקת כליות.

אני בן 50 לפני חודש VF וצנתור חרום שבמהלכו שמו סטנד במרגינלי ראשון וגילו חסימה ישנה בRCA עם מילוי קולטרלי שהוחלט לא לטפל. באקו לב EF =35 מטופל פלויקס מיקרופרין קרדיולק אנדלקס ליפטור כמה שאלות בבקשה :

אי פתיחת ה RCA לא עלולה לגרום להתקף חוזר ?

עבודתי כרוכה בטיסות מתי ובאיזה תנאים יכול לטוס ?

האם אמור לקבל CD של הצנתור ?

האם יש מניעה להשתמש בויאגרה ?

חסימה כרונית של עורק בד"כ אינה גורמת לאוטם, אולם עלולה לגרום לסבל של שריר הלב, משום שמילוי העורק על ידי מעקפים טבעיים אינה שוות ערך לזרימת הדם באותו עורק כאשר הוא פתוח.
בעיקרון אין בעיה בטיסה אלא בתקופה הראשונה שלאחר האוטם. בד"כ מדובר בששת החודשים הראשונים.
בעקרון, בחלק מן המרכזים אתה אמור לקבל את סרט הצנתור (כמו במרכז הרפואי תל אביב בו אני עובד), אולם בחלק מן המרכזים מתן סרט הצנתור כרוך בתשלום או שניתן להשאיל את הסרט תמורת צ'ק ערבון על סך מספר מאות שקלים.

שלום רב

אני סטודנט לרפואה ועושה עבודה קטנה על סטנטים ויש לי כמה שאלות קצרות

1. מה היחס בין DES ל-BMS המושתלים בארץ (באופן גס בלי מספרים מדויקים)

2. אם היו לי מאה חולים מה הייתה ההתפלגות בין הסטנטים הבאים:
CYPHER, TAXUS, ENDEAVOR, XIENCE,COSTAR PROMUS, MEDTRONIC
שוב רק בערך

3.אם השתלתי 100 סטנטים בחודש האחרון, כמה חולים היו לי בממוצע?
זאת אומרת- כמה סטנטים מקבל חולה ממוצע בכל צינתור טיפולי(LAD, CX, RCA)

תודה מראש

רועי

רועי שלום.
היחס בארץ בין DES לבין BMS הינה בערך 3:1 לטובת ה-BMS אך זה תלוי במרכזים השונים. במרכז בו אני עובד, (המרכז הרפואי ת"א-איכילוב) שיעור השימוש ב-DES הינו בין 50%-60%.
מספר הסלילים התומכים הממוצע בצנתור התערבותי הינו 1.6 בערך.
התפלגות הסלילים התומכים בין החברות השונות הינה דינמית ביותר בחודשים אלו מכייון שחלק מן הסלילים התומכים הינם חדשים ונמצאים במגמת עלייה. עד לאחרונה שיעור השימוש היה כ-40% סייפר, 40% טקסוס ו-20% מדטרוניקס (אנדבור). COSTAR יצא משימוש לאחר שהראה חוסר יעילות לעומת האקסוס, וכאמור XIENCE ו-PROMUS הינם חדשים יחסית ונמצאים במגמת עליה.