לפני כשמונה חודשים ילדתי לידה רגילה עם אפידורל. (17 שעות לידה מתוחם שעה של לחיצות)
שוחררתי מבית החולים ולאחר שישה ימים חזרתי לבית החולים כמות אדירה של שתן. מסתבר שהשלפוחית שלי לא רוקנה עד הסוף את השתן וכל פעם נשאר שארית.
הגעתי לבית החולים והרנטגנאי צרח וואו!!! מהר לחבר לקטטר.
באותו יום הוציאו לי במשך 24 שעות כ 12 ליטר! של שתן ביום למחרת 10 ליטר יום לאחר מיכן 7 ליטר! וכך 8 ימים הייתי מחוברת לקטטר וכל יום היו יוצאים כמויות אדירות של שתן.
כמובן שבעיקבות עצירת שתן אידרה שכזאת היה לי אי ספיקת כליות (הקריאטינין הגיע ל 2.2 !!!)
לאחר כ- שמונה ימים כאשר כמות השתן פחתה ניסו לבדוק אם אני יכולה להטיל שתן באופן עצמי אך לא הצלחתי.
בצעתי בדיקת אורודינמיקה והתוצאה low detrusor contraction pressure.
התחלתי מאז קטטריזציה עצמית לחודש ימים מאז חל שיפור במתן השתן וכיום אף אין עצירת שתן!!
היום, 8 חודשים אחרי, התחושה באיזור הגניטלי לא חזרה במלואה כלומר, אני מרגישה שיש לי שתן כשמתחיל לי כאב בבטן, ואין לי תחושה של לחץ לגשת לשירותים כמו שהיה בעבר.
נשלחתי לבדיקת mri גבי תחתון מ-TH10 ומותני עליון עד L3-4 לשלול פגיעה בחוט השידרה ובשורישים ויצא תקין!
נשלחי לmri צווארי ומוח והכל יצא תקין!
נשלחתי לבצע בדיקות vep , sep , bera יצא תקין.
אך בדיקת emg של הרגליים יצא לא תקין נכתב כך :
active denervation in lt.m.gastrocnemius may suggest lt.s1 root lesion. normal other study.
ברצוני להבין מהי הסיבה שאנני מרגישה את הלחץ של לגשת לשירותים?
האם יש סיכוי שבעיה זה תחלוף?