ענבל,
את צודקת בזה שחיסון חדש יש לפעמים פחות מידע ויש תופעות נדירות שרק מתגלות עם הזמן ועם שימוש שגרתי. מצד שני, עם גישה כזאת - אף חיסון לא ייכנס לשימוש. בנקודה זאת, מחקר בחיסונים הוא תחום מאוד פעיל בארץ שלנו, וכמה חיסונים בשימוש עולמי נבדקו ראשון כאן ע"י הורים שהסכימו להשתתף בתוכניות כאלה ואחרות לפני שהחיסון נכנס לשגרה. ברור שלא כל אחד יסכים לחסן את ילדו בשלב זה של פיתוח אבל יש לא מעט שרואים את החשיבות בקידום מערכת הרפואה מניעתית בארץ ובעולם.
כל זה שונה כשמדובר בחיסון שאושר ע"י משרד הבריאות. בשלב זה יש כבר נתונים על בטיחות ויעילות ממספר מרכזים בעולם. ולכן כבר היתה המלצה לרוטה מזה כמה שנים ואלה שהתחסנו בארץ על פי רוב נהנו מההגנה ולא דיווחו על הרבה תופעות לוואי.
כשחיסון מומלץ לשימוש שגרתי (כגון רוטה - ינואר 2011) את יכולה להיות בטוחה שיש נתונים יותר מפורטים על יעילות ובטיחות ושהיעילות מצדיקה את המחיר (בריאותי, כספי וכו'). בשלב זה אין כל כך מקום (לדעתי) לשיקול של הורים אם כדאי או לא כי החיסון כבר הוכח כיעיל ובטיחותי. כמובן תמיד יהיו אנשים שמסרבים מכל מיני סיבות - אבל פחד מהלא ידוע לא כל כך רלבנטי בשלב זה. בנוסף, חיסונים פותחו למחלות נפוצות כך שיש לנו הרבה נסיון עם מה יקרה לאלה שחוטפים המחלה שהחיסון אמור למנוע.
בנוסף, ישן לא תמיד יותר בטיחותי או מנוסה. במקרה של רוטה, הסוכנות לתרופות האמריקאית חייבה מחקר של עשרות אלפי ילדים לפני אישורה, כך שהיתה אפשרי למצוא תופעות לוואי יחסי נדירות, מה שלא נדרש לחיסונים ה"וותיקים" יותר, ש"כולם" מקבלים אותם בלי חששות.
בברכה,
ד"ר אריק האס
- להצגת כל הדיון בנושא רוטה