פורום וטרינריה

שלום וברכה ד"ר סמדר טל
רציתי לשאול אותך על נושא שהבנתי כי את מומחית בו והוא בתחום הרבייה
יש לי כלבה חדשה (פקינז גזעית עם תעודה של הי"ל) בת כשלוש-ארבע ומהבעלים הקודמים שלה הבנתי שהיא התייחמה בהפרשים ארוכים ..יותר משנה והיא גם הורבעה ברצף פעמיים עד הייחום האחרון שהיה לפני כ8 חודשים.
קודם כל אני בטוח שהיא צריכה מנוחה אבל מעניין אותי לדעת למה היא מתייחמת בהפרשים גדולים לעומת הנורמה?
האם אפשר להתערב בנושא הזה מבלי לגרום לסיכונים?
יש לציין שהיא הגיעה אלי די חלשה ולא מטופלת כראוי
והיום אחרי שהיא כחודשיים אצלי ניכר שינוי לאחר מתן ויטמינים, מזון וכמובן חיסונים ותילועים.

הנושא השני הוא נוגע לכך שלפעמים היא מדאיגה אותי כשאני מוצא אותה אוכלת כל מיני דברים. למשל היום ראיתי אותה ושמעתי אותה מפצחת משהו, זה נשמע כמו עצם אבל זו לא עצם בוודאות, במקום מצאתי גלעין של תמר כך שיכול להיות שהיא בלעה גלעין של תמר. כנראה שהיא לעתים קרובות הייתה בולעת דברים כי לפעמים היו לה בחילות והקאות ואפילו ריור.
שמעתי פעם שיש כדורים להמסת גופים זרים בבטן של הכלב.
האם יש דבר כזה? אם לא מה ניתן לעשות ע"מ לבדוק זאת..
היו פעמים שהיו לה גזים וניסיונות הקאה .. אבל תמיד הצואה שלה יוצאית רגילה ו"טובה" קלינית.
מאוד אשמח לקבלת תשובותייך

האם יש בדיקות דם מסויימות שיכולות להצביע על מחלת הכלבלבת?
על אילו ערכים יש לשים לב?
האם כלב שחלה בעברו בכלבלבת יהיה מדבק לכלבים אחרים כל חייו?
כי הבנתי שאחרי כלבלבת יש סימפטומים שאינם חולפים..
אודה לתשובה בהקדם

שלום רון,
אבחון מחלת הכלבלבת יכול להיות מסובך ומתבסס על שקלול של מספר גורמים ביניהם ההיסטוריה החיסונית של הכלב, הסימנים הקליניים שהוא מציג ומספר בדיקות (ולא רק על סמך בדיקות דם). בדיקות הדם עצמן לא תמיד עוזרות לאבחון אך ניתן למצוא לימפופניה (ירידה במספר הלימפוציטים בדם) בתחילת המחלה, ולויקוציטוזיס (עליה במספר תאי הדם הלבנים) בשלבים מאוחרים יותר של המחלה.
בדיקת דם נוספת שניתן לבצע היא בדיקה סרולוגית בה מזהים נוגדנים כנגד הנגיף, אך ניתן לבצע אותה רק בכלבים שלא חוסנו לכלבלבת. בדיקה מהיימנה יותר היא בדיקת PCR - בדיקה מולקולארית בה מזהים את הנגיף עפ"י החומר הגנטי שלו.
בדיקות נוספות שיכולות לעזור באבחון המחלה הן צילומי רנטגן לאבחון דלקת ריאות שמאפיינת את המחלה בד"כ, בדיקה ציטולוגית מלחמית העין, בה ניתן לפעמים לראות עדות לנגיף, צביעות מיוחדות (אימונופלורסנציה) למציאת הנגיף - אך תוצאות שליליות של אלה לא שוללות קיומה של המחלה.
בנוגע לשאלתך האחרת - כלב שחלה בכלבלבת אכן יכול להראות סימנים עצביים בהמשך חייו, אך אם הוא החלים לחלוטין מהמחלה (גם אם הוא מראה סימנים אלו) הוא אינו מדבק לכלבים אחרים.
רק בריאות!

הכלב שלי אוהב לאכול ברוקלי, האם מותר לו? והאם יש בזה תועלת לכלבים?

שלום הילה
הנושא לגבי ברוקולי שנוי עדיין במחלוקת. להבדיל ממזונות כגון שוקולד, שום ובצל הידועים כרעילים לכלבים וחתולים לגבי ברוקולי העניין לא וודאי - יש הטוענים כי הוא גורם לנזק חמצוני לכדוריות הדם האדומות ולכן לא בריא לכלבים אך עניין זה לא מוכח ואין מחקרים חד משמעיים. בכל מקרה, ברוקולי אינו מעביר תולעים לכלבים (אני משערת שאת מדברת על תולעי מעיים - אותם מעבירים פרעושים)
רק בריאות!

לפני שבוע כשהבחנתי שהכלבה גוררת את הישבן ומתגרדת באזור פי הטבעת, התבוננתי בצואה שלה והבחנתי שיש לה תולעים. מיד פניתי לוטרינר שנתן לה חצי כדור נגד תולעים ועוד חצי כדור לעוד 10 ימים (שיהיו עוד שלושה ימים) (המשקל שלה 5 ק"ג והיא בת שנתיים).
למרות חצי הכדור שנתתי לה, היא המשיכה להתגרד. אחרי יומיים הבאתי אותה לוטרינר שניקז לה את הבלוטות האנליות (והיה לה הרבה - היא סובלת מהבלוטות מאז שנולדה וכל כמה שבועות הוטרינר מנקז לה אותם). אלה שגם הניקוז לא עזר והיא ממשיכה להתגרד גם עם השיניים וגם בגרירת הישבן על הרצפה. אציין שהיא מתגרדת בכל הגוף ולא רק בישבן, וצבע העור שלה נהיה אדום גם מהגירודים וגם מהאלרגיה שכנראה היא סובלת ממנה כרגע. הסתכלתי בצואה ואין שם תולעים וגם הבלוטות לא נראות נפוחות (מבחוץ). ממה עוד יכול להיות הגירוד בפי הטבעת. יכול להיות גירוד של אלרגיה שמשפיע גם על פי הטבעת והאזור שלו? כי היא מתגרדת בכל הגוף אבל שם בעיקר (היא יכולה לגרד שם עם השיניים במשך דקות ארוכות מאוד - גם באמצע הלילה). אודה לתשובה ממה זה יכול להיות אם לא מתולעים ולא משקים אנליים מלאים?

מיכל שלום,
איזה גזע הכלבה? האם הכלבה פצעה את אזור פי הטבעת ? האם היא קוססת עם השיניים באזור פי הטבעת או בבסיס הזנב? האם היא מתעסקת עם אזור איבר המין שלה? באיזו תדירות את מטפלת נגד פרעושים? באילו אזורים הכלבה מגרדת?
גרירת הישבן אכן יכולה לנבוע מהמשך הצטברות של נוזלים בשקים האנאליים, אשר לא תביא לנפיחות חיצונית ולכן על מנת לשלול גורם זה יש להגיע לוטרינר לבדיקה. ריקון שקים אנאליים באופן נורמאלי נעשה עם מעבר הצואה אך ישנם כלבים עם בעיות בריקון ולכן דורשים סיוע חיצוני. חשוב להימנע מריקון בתדירות גבוהה מידי (יותר מפעם בשבועיים) שכן הריקון גורם לגירוי באזור ועלול להוביל לסיבוכים. חשוב לבחון את אופי תוכן השקים שכן ישנם מצבים של דלקת בשקים האנאליים וזו דורשת התייחסות מעבר לריקון.
כיוון שאת מתארת גירוד כללי ולא רק באזור פי הטבעת והימצאות של תולעים בצואת הכלבה (תולעים שטוחות מועברות ע"י פרעושים) ייתכן והטיפול המונע נגד פרעושים אינו מספק , יש לשים אמפולה אחת לחודש גם בחורף, ולהקפיד על יישום האמפולה על עור יבש (אין לשים את האמפולה לאחר מקלחת אלא לחכות יומיים ולקחת בחשבון שכל מקלחת/רחיצה בים במהלך תקופת החודש מורידה את יעילות התכשיר). בנוסף ייתכן וישנה מעורבות של אלרגיה לפרעושים, מזון או לגורמים סביבתיים. חשוב לשלול דלקת עור שיכולה להיות ראשונית או משנית לגירוד ופציעת העור. לכן מומלץ לגשת לבדיקה אצל וטרינר מטפל לשלילת גורמים אלו ומתן טיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

החתול של אמי בן 12, היה מאושפז לאחר שהפסיק לאכול ולשתות כמה ימים וכנראה התייבש.
הסיבה היא דלקת בכבד, הוא קיבל אנטיביוטיקה ואינפוזיה, שוחרר אתמול הביתה וקיבל זריקה והמשך טיפול, מאתמול בערב לא מסכים לאכול ולשתות.
הכנסנו לו מים עם מזרק לפה בכוח, הוא מתחיל לכעוס ולברוח.
יופי למרפאה ששחררה אותו ביום חמישי כשידעו שהמצב הוא כזה. עכשיו שישי שבת ואנחנו גרים בעיר קטנה בלי ווטרינרים זמינים למקרה חרום (ערד), כיצד עלינו להתנהג? מה לעשות? האם המצב הוא רע מכפי שחשבנו? הם אמרו שהדלקת התחילה לעבור.

מיכל שלום,
מה שלום החתול? האם הוא עדיין לא אוכל ושותה?
מעבר לגורם הראשוני שהביא להפסקת האכילה והשתייה של החתול , על פי הוטרינר דלקת בכבד, למצב זה יש השלכות בריאותיות משניות. חוסר שתייה יכולה להוביל להתייבשות , כפי שתיאר הוטרינר, ואנורקסיה, במיוחד בחתולים שמנים, יכולה להוביל להשתמנות כבד. זהו מצב בו עקב חוסר באנרגיה זמינה הגוף מפרק רקמות שומן כמקור לאנרגיה והשומן העודף מתחיל להצטבר בכבד. השתמנות הכבד עלולה להביא לפגיעה תפקודית של הכבד (מעבר לדלקת אותה אבחן הוטרינר) ולכך יש משמעות בריאותית גדולה.
על מנת למנוע התדרדרות זו יש לקחת את החתול לוטרינר ולהתאים א תהטיפול למצבו הנוכחי, במידה והוא לא שותה ואוכל בבית ייתכן ותוכלו לתת לו נוזלים תת עורית ומעורר תאבון ולהמשיך את הטיפול בבית אך ייתכן ותאלצו לאשפזו במרפאה כך שיוכל לקבל טיפול יותר אינטנסיבי.
בהצלחה
ורק בריאות

תודה רבה על תשובתך, החתול עדיין לא אוכל ולא שותה, פתחנו קופסת טונה והוא אכל חתיכה אז חשבנו שאולי האוכל שהוטרינר מכר לנו לא מתאים לו כי הוא מאז ומתמיד היה מאד בררן בנושאי אוכל אבל הוא גם לא נגע באוכל היבש שהוא נהג לאכול לפני.
אמי מאכילה ומשקה אותו בכוח כרגע, מחר אנחנו ניקח אותו שוב לוטרינר ונראה מה קורה... אני מאד לחוצה כי היום היא עובדת מ9 בבוקר עד 12 בלילה ואני בהריון ולא יכולה להאכיל אותו כי הוא מאד נלחץ ומתחיל להשתולל ולשרוט, אני מקווה שהוא יהיה בסדר ולא יתייבש חס וחלילה! אנחנו מקווים שיהיה טוב למרות שכולם מסביב מתנהגים כאילו גיל 12 זה מספיק ודי, דיברתי היום עם המרפאה שבה הוא היה מאושפז ואמרו לי שהוא התאשפז עם נתונים מאד גבוהים בכבד (900 במקום 200) שירדו לשלוש-מאות ביום חמישי הזה כשהוא שוחרר, ושחוסר התאבון יכול להיות תופעת לוואי של הדלקת... מקווים לטוב, יש המלצות?

הי מיכל,
ירידה בתאבון אכן יכולה להיות תופעת לוואי לדלקת כבד אך חשוב מעבר לטיפול בדלקת עצמה לטפל בהשלכותיה כפי שבטח הוטרינר המטפל אמר לך. תמשיכו לעקוב בצמוד אחר מצבו ובמידה והחתול עדיין לא אוכל ניתן לנסות טיפול מעורר תאבון, נוגד בחילה ועוד טיפולים שפירטתי בתגובתי הקודמת על פי המלצת הוטרינר המטפל.
בהצלחה

אתמול ביקרנו אצל הוטרינר, הוא רשם לחתול תרופה נוגדת דיכאון של אנשים (מירו) ואמר לתת לו רבע כדור כל שלושה ימים, אתמול הוא קיבל את הרבע הראשון, לא נראו כל סימנים. היום ברוך השם הוא התחיל לאכול! הוא הולך כל עשר דקות לקערה ואוכל, אבל כל פעם בכמות קטנה, הוא אפילו עשה משהו שמעולם לא עשה, הוא אכל את השאריות שנפלו על הרצפה. הוא חזר להתרוצץ בבית ושוב נכנס להתקלח איתנו (כשמישהו מתקלח הוא אוהב להיכנס לתוך המקלחת ולשחק עם המים, הרגל שלו מאז שהיה גור), הוא שוב מתחבא מאחורי הספה וצד את הרגליים שלנו בהנאה, אני כל כך שמחה... תודה רבה על הסבלנות שלכם, ומקווה שבפעם הבאה אבקש עצה בנסיבות טובות יותר :)

תודה על העדכון
כיף לשמוע
רק בריאות

שלום,
האם מישהו מכיר דרך זולה יותר לקנות את הכדורים: (pimobendan (cardisure flavour mg 2.5.

הם מאוד יקרים, אשמח לשמוע אם מישהו מכיר משהו.

שלום,

הכלב שלי הותקף ע"י כלב אחר.
לאחר שעשו לו תפרים ליד פי הטבעת, המשיכו לו הכאבים וחזרנו אל הווטרינר ועכשיו הוטרינר אומר שחייבים לסרס אותו כי יש לו נמק בשק האשכים.

האם בכלל יש דבר כזה נמק בשק האשכים?
ואם כן, האם זה מחייב לסרס אותו או שיש משהו אחר שאפשר לעשות?

אשמח לתשובתכם המהירה (עוד כמה שעות הניתוח).

תודה,

ערן

נ.ב. יש לי תמונות אם תרצו לראות

שאולי לא יספיקו לענות לך בפורום וכדי לך להתקשר לכמה מרפאות ווטרינרים לשמוע כמה חוות דעת שונות לפני שאתה הולך על זה

שלום רציתי לדעת כמה עולה בערך ניתוח היפוך קיבה כולל כל ההוצאות הנילוות של בדיקות דם רנטגן וכו'..

שלום, אני ובעלי עברנו דירה לא מזמן, סוף סוף עצמאיים ויכולים לקחת בעל חיים,
האופי שלי רק חיכה להזדמנות כזאת כדי לאסוף את חתולי הרחוב שבעולם אבל;
הבעיה היא שאני בהריון, בחודש השביעי.
כל המשפחה מתנגדת, למרות שבסופו של דבר ההחלטה היא שלנו, הם אומרים שגם עם נחסן ונעקר, ונחזיק את החתול רק בבית, עדיין זאת חיה שמפיצה מחלות ומסוכנת לא רק בהריון אלא גם לתינוק בן פחות משלושה חודשים שעדיין לא פיתח מערכת חיסונית חזקה מספיק.
הלב שלי נשבר, אני כל היום מסתכלת על תמונות של בעלי חיים שמחפשים בית מטעם כלביות שונות, חשבנו לקחת גור חתולים שהוא כבר מחוסן ומסורס או מעוקר אבל עכשיו שוב עלתה ההתלבטות ולכן באתי לשאול אתכם, האם זה באמת כה מסוכן? אני מכירה אלף נשים שגידלו בעלי חיים במהלך כל ההריון ולאחריו, ראיתי תמונות של תינוקות בני כמה ימים מתלטפים עם חתולים.
שאלה נוספת היא, שחשבנו אז לשמש אומנה עד לפני הלידה וגם לתת הזדמנות לבעל חיים עד שיימצא בית וגם להנות מחברתו, כמובן שזה נושא מאוד רגיש ועוד לא החלטנו כי אני יודעת שאני אקשר אליו ואחר כך יהיה לי מאוד קשה להיפרד, הבעיה היא שהאומנה היא בדרך כלל או לחתולים חולים, או לחתולים שעברו ניתוח, או לחתולים מאוד צעירים שעוד לא קיבלו חיסונים. אז כאן יש סיכון, לא כך?
על איזה חיסונים אנחנו מדברים חוץ מחיסון כלבת? והחיסון כלבת, יש מועד מסוים לאחר החיסון שעדיף לקחת את החתול כדי להיות בטוחים שהוא בסדר? זותומרת, חתול יכול להידבק בכלבת אבל להיות בתקופת דגירה, ואם הוא יקבל חיסון האם המחלה תיעלם או שהיא עדיין יכולה להתפרץ כעבור זמן מה?
תודה רבה למי שיענה לי! סופשבוע טוב לכולם.

מיכל שלום,
ראשית מזל טוב על הריונך ושנית לשאלתך האם ניתן לגדל חיה במהלך ההריון התשובה היא בהחלט כן, אך יש לנקוט במספר אמצעי זהירות.
חשיפה של נשים בהריון שלא נחשפו בעבר לטפיל בשם טוקסופלסמה גנדי , יכולה לסכן בריאותית את העובר. טוקסופלסמה גנדי היא פרוטוזואה שמופרשת בצואת החתול.
מעבר הטפיל מחתול אלינו מתאפשרת רק במידה ואנו באים במגע עם צואה נגועה של חתול (המכילה אאוציסטות) ולאחר מכן מכניסים את ידינו המזוהמות לפה. כלומר עלינו לבלוע את הצורה המדבקת המופרשת על יד החתול בצואה. בנוסף לכך לאחר הפרשת הטפיל על ידי החתול עליו לעבור הבשלה שאורכת כ-24 שעות בכדי להדביק בני אדם במחלה. לכן ניקוי תכוף (לפחות כל יום) של ארגז החול, בנוסף ליישום כפפות בעת ניקוי ארגז החול ושטיפת ידיים יכולים להוריד משמעותית את סיכויי ההדבקה. לאחר ההבשלה הצורה המדבקת של טוקסופלסמה עמידה לאורך זמן ולכן חשוב להיפטר מצואת החתול ומהחול לפח האשפה ולא לפנותם בשירותים או בחצר שם הם עלולים להוות מקור הדבקה הן לאדם והן לחיות אחרות. במידה ואת מוטרדת מעניין זה תוכלי לחכות עד לאחר הלידה.
למעט חיסון הכלבת, חתולים מקבלים חיסון מרובע המגן מפני 3 וירוסים וחיידק אחד הגורמים למחלות בחתולים בלבד. אכן ישנם סכנות במעבר טפילים אחרים כגון פטריה, תולעי מעיים במחייה בקרב חתולים אך כך גם בשליחת הילד לגן יש סיכונים בריאותיים ובמידה ומטפלים בחתול ונוהגים בכללי היגיינה בסיסיים של שטיפת ידיים לאחר מגע עם החתול הסבירות להדבקה נמוכה. חשוב לזכור שגם סביבה סטרילית אינה טובה לילדים שכן חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורמים מזהמים היא המובילה למערכת החיסון מפותחת.
אני עדיין ממליצה לקחת חתול מחוסן ומתולע שכן כך תדעי שהוא היה תחת מעקב רפואי והסבירות למחלות בקרבו יורדת.
המון בהצלחה
ורק בריאות

יש לי רק עוד שאלה, אז מדברייך לגבי החיסונים עולה כי הכלבת היא המחלה היחידה (והמסוכנת באמת) שיכולה לעבור מחתול לאדם, אם אני מאמצת חתול שנמצא באומנה או בהסגר לאחר שנלקח מהרחוב והעבר שלו לא ידוע, גם עם הוא מחוסן, איני יכולה לדעת בוודאות שאינו ננשך והוא אינו נושא את המחלה, אז מה בעצם עושים? האם החיסון מוריד כל חשש או שיש תקופת דגירה ועדיף לחכות?
האם הנגיף טוקסופלסמה מסוכן בכל שלבי ההריון או רק בשליש הראשון? או שזאת שאלה שעדיף להפנות לרופא נשים?
יש עוד צעדי זהירות שאוכל לנקוט?
תודה רבה על תשובתך המפורטת והמהירה :)

הי מיכל,
נכון תיאואטית ללא היסטוריה מלאה לא תוכלי לשלול כי החתול ננשך ע"י חיה נגועה אך תקופת הדגירה , מזמן הנשיכה ועד להופעת הסימנים הקליניים בכלבת, נעה בין 6-8 שבועות. ישנם מצבים שתקופת הדגירה קצרה (כשבוע) או ארוכה יותר (עד לשנה)אך אלו יוצאי דופן. אורך תקופת הדגירה נמצא כתלות באתר הנשיכה ומרחקו ממערכת העצבים המרכזית וכמות הוירוס ברוק הנגוע. חשוב לדעת שחיה לא מהווה סכנת הדבקה לאורך כל תקופת הדגירה וכי ברוב המקרים חיה מעבירה את הוירוס ברוק למשך מספר ימים בלבד לפני הצגת סימנים קליניים ( לשם כך נעשה ההסגר של חיות שנשכו חיה אחרת).
על מנת לנקוט במשנה זהירות תוכלי לאמץ חתלתול צעיר בן מספר חודשים, אשר קיבל כבר את סדרת חיסוניו והיה תחת בקרה במהלך תקופה קצרה זו.
בהצלחה

היי, יש לי שני כלבים האחד מלינואה מעורב והשניה זאבה מעורבת ושמתי לב שבכל פעם שאני מלטפת אותם או משחקת איתם, לאחר מכן היד שלי מדיפה ריח ממש לא נעים. מאחר וזה קורה כשאני מלטפת את שניהם אני מניחה שזו לא בעיה ושזה פשוט ריח נורמלי של כלבים אבל זה די מציק..מה יכולות להיות הסיבות לריח? אני רוחצת אותם כמו שהמליצו, פעם בחודשיים-שלושה ולא יותר וגם מרססת לאחר המקלחת תרסיס שמיועד לכלבים שעושה ריח נעים אבל אחרי שבועיים שוב חוזר הריח. אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות..אגב שניהם נמצאים בבית ללא חצר.

קרן שלום,
האם ישנן לקויות עוריות (קרחות, אדמומיות וכ') על גבי העור? והאם הכלבים מגרדים? במידה וכן ייתכן והריח שאת מתארת נובע מבעייה עורית ולכן מומלץ להפנות לוטרינר מטפל לבדיקה. כיוון ששניהם חיים באותה סביבה ייתכן ושניהם סובלים מבעיות עור דומות כנגיעות בפרעושים שאופייני לראות בקיץ וזיהומים עוריים ראשוניים או משניים לגירוד.
במידה והעור והפרווה תקינים לחלוטין והריח הינו נורמאלי לכלבים ישנם תרסיסי ריח בחנויות לכלבים שניתן לרסס ללא קשר למקלחת ולכן תוכלי ליישמם בתדירות גבוהה יותר. הימנעי מרחיות בתדירות גבוהה ( מאחת לחודש-חודשיים) שכן אלו פוגעים בהפרשות הטבעיות של העור.
בהצלחה ורק בריאות

שלום,
הכלב שלי קיבל שריטה בעין בגלל חתול. קיבל טיפול שכלל סרום, פנימיקסין וולטרן. לאחר כחודשיים גילינו כי הכלב אינו רואה באותה עין, אבל הדלקות ממשיכות לחזור. כיום הוא עדיין תחת הטיפול של פנימיקסין. האם זו תופעה נורמלית? האם יכול להיות שנשאר עדיין סוג של חיידק (למשל טטנוס) שמונע החלמה מלאה של העין? תודה...

בר שלום,
אילו סימנים יש בעין הגורמים לך לחשוב כי הדלקות חוזרות והאם הכיב החלים?
לרוב הזיהום המשני להיווצרות הכיב מגיב לאנטיביטויקה רחבת טווח כפנימיקסין אך ישנם מצבים בהם הגורם המזהם אינו רגיש לאנטיביטיקה זו ויש לקחת תרבית ורגישות כדי להתאים את הטיפול. בנוסף במקרים קשים של זיהום ייתכן ויש צורך במתן אנטיביוטיקה סיסטמית. פחות סביר אך כדאי לזכור שייתכן ויש גורם אחר שאחראי על הדלקת.
אני ממליצה לגשת לוטרינר המטפל לבדיקה ייסודית של העין ולהתאים את הטיפול לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

היי , אני פשוט אובדת עצות.... יש לי חתולה כמעט בת שנה שסובלת מתקיפות של החתולה של השכנים. היא פשוט מחכה לה מחוץ לדלת ותוקפת אותה באכזריות.
החתולה שלי כל הזמן בסטרס , פוחדת לצאת ונראה שהיא פשוט סובלת ככה...
מה עושים במקרה כזה?? כואב לי הלב עליה ואני פוחדת שהחתולה השניה פשוט תהרוג לי אותה
אשמח לתגובה...

שלום,
מדוע החתולה של השכנים מגיעה אליך? האם את מאכילה אותה? האם ידוע לך הסיבה לתקיפות ? (החתולה השנייה המליטה?)
האם יש אפשרות שהשכנה תסגור את החתולה או שאת לא תאפשרי לחתולתך לצאת החוצה ותשאירי אותה בבית, לפחות בקופה רגישה זו?
סטרס לאורך זמן משמעותי במיוחד בחתולים והוא עלול לגרום לסיבוכים בריאותיים כגון דלקות בדרכי השתן ואף סכרת ולכן חשוב לנקוט בכל האמצעים על מנת להבטיח סביבה רגועה עבור החתולה, במיוחד בגיל הצעיר בו היא חשופה ליותר גורמים מזהמים עקב מערכת חיסון שעדיין בשלבי התפתחות. הסיבה לכך נובעת מהורמוני סטרס שבין היתר מביאים לדיכוי של מערכת החיסון. מעבר לסכנה הטמונה בסטרס למריבות עצמן עלולות להיות השלכות החל ממעבר של גורמים מזהמים וכלה באבצסים שעלולים להתפתח באתר הנשיכה/שריטה.
לכן אני ממליצה להפריד בין השתיים ולהימנע מכל אלו ולא לחכות עד מצב בו היא תדרוש טיפול עקב הסיבוכים שפירטתי קודם לכן.
בהצלחה
ורק בריאות

שבת שלום,
אני מטפלת בגור חתולים שאני מעריכה שגילו 3-4 שבועות (עיינים פקוחות, פה מלא שיניים, פרווה מלאה, עושה צרכים לבד). כשהוא הגיע לפני לפני מספר ימים, שמתי לב לדלקת קלה בעיינים, לא היה לו קושי לפקוח אותם לאחר שינה,
היום, לפני כשעה וחצי, התעורר הגור ולא הצליח לפקוח את העיינים, הוא התנהג בצורה מוזרה מאוד (נראה מבולבל, עייף, לא מתקשר כלכך, בעיקרון נראה מסומם) קראתי כמה מאמרים באנגלית שהסבירו לי שיש סיכוי שהוא בהלם מהדלקת.
כרגע הוא עדיין ישן, אפילו מגרגר בשיינתו, אבל אם אנו מעירים אותו הוא עושה 2 צעדים ושוב נרדם,
חשוב לציין שאתמול הוא הקיא 4 פעמים ושילשל, ויטרינר אמר לי לחכות שעתיים מהנראה האחרונה ולתת לו מעט מים עם סוכר, הוא קיבל 2 מנות כאלו והתעורר לחיים, מאז לא הקיא או שילשל, יש סיכוי שהוא פשוט חולה, חלש וגוסס כרגע, או אולי יש סיכוי שהוא בהלם מהדלקת?
בגלל שרגלי שבורה ובגלל חוסר תקציב אני לא יכולה לקחת אותו כרגע לויטרינר,
מה כן אפשר לעשות בנתיים עד צאת שבת כדיי להקל עליו?
(במידה והוא ישרוד)
תודה!

שלום גלית.
ראשית אני ממליצה מאוד שהחתלתול יגיע לוטרינר בהקדם האפשרי לבדיקה מקיפה וטיפול בהתאם. מתיאורך ניכר כי הוא סובל ממספר בעיות, האחת היא דלקת עיניים, שבגורי חתולים ברב המקרים נובעת משילוב של וירוס ההרפס ודלקת חיידקית, השנייה היא שלשולים והקאות שהובילו כנראה גם להתייבשות וחולשה ומעמידים את החתלתול בסכנת חיים. הגורמים הנפוצים לכך הם וירוס פרוו הגורם לחתלתלת, נגיעות בתולעים וטפילי מעי ודלקת מעי חיידקית. ההלם עליו את מדברת הוא למעשה מצב של שוק (ולא הלם מלשון תדהמה) ובהחלט יתכן שהחתלתול יגיע למצב זה ללא טיפול אינטנסיבי. טיפול כזה צריך לכלול גם אנטיביוטיקה ומתן נוזלים, טיפול נגד תולעים וכמובן אין להזניח את דלקת העיניים שעלולה להסתיים בעיוורון ללא טיפול.
אך עד שתצליחי, אם תוכלי, להגיע לוטרינר, עלייך לדאוג שהחתלתול יאכל מזון לגורי חתולים (אבקה אותה ממיסים במים) כל שעתיים, ע"מ שיקבל נוזלים והזנה בצורה נאותה, לגרות אותו לצרכים בעזרת פד/צמר-גפן לח ולדאוג לחמם אותו (אך יש לשים לב לא לחממו יותר מדי).
בהצלחה.

כתבתי למטה שאלה (מאתמול), אגב, בינתיים היינו היום אצל הוטרינר כי מאז ששמנו את הקילטיקס (5 ימים) הכלבה הייתה מנומנמת ואכלה הרבה פחות, וגם שתתה מעט. עשו לה בדיקת דם לוודא שאין לה קדחת קרציות. הבדיקה הייתה תקינה ברוך השם אך ראו שהיא מיובשת. נתנו לה נוזלים והיא בסדר עכשיו. את הקולר הורדנו לאוורור לכמה ימים לפי עצת הוטרינר. האם יכול להיות שהתגובות שלה היו מהקולר??

שלום אורית,
סליחה על התגובה המאוחרת. תופעות לוואי מקולרי קילטיקס אינן נפוצות ומתרחשות בעיקר עקב ליקוק הקולר/לעיסתו או שימוש בו ביחד עם תכשירים נוספים המכילים את אותם מרכיבים פעילים (מסוג אורגנופוספטים). עם זאת תמיד תתכן רגישות אינדיבידואלית, ולא ניתן לשלול זאת. למרות האמור לעיל, יתכן גם כי חולשתה נבעה עקב ההתייבשות או גורם מחלה אחר. לכן העצה להוריד את הקולר למספר ימים הגיונית ונכונה והטיפול שקיבלה הכלבה מהוטרינר ראוי בהחלט.
רק בריאות!

אהלן, אני רוצה לקנות כלב אבל אנחנו גרים בקומה רביעית והלוח זמנים שלנו פשוט מפוצץ, אני לא יכולה להתחייב לעצמי שיהיה מי שיטייל אתו פעמיים ביום, ויהיו ימים שגם פעם אחת לא תתאפשר. האם יש כלבים קטנים ועצלנים שאפשר לגדל אותם בבית כמו חתולים? שלוותר על טיולים מדי פעם יהיה בסדר? לא חייב עצמאיים כי תשומת לב ואהבה הם יקבלו והרבה, אבל לצערי, טיולים יתפספסו להם כל כמה ימים...

גבי שלום.
האם שקלתם לקחת חתול במקום כלב? נראה לי שלאורך החיים שלכם חתול, שהינו בע"ח עצמאי יותר ואינו זקוק לטיולים בחוץ, יתאים יותר מכלב. ברור שישנם כלבים קטנים אותם ניתן לגדל אך ורק בבית, אך גם הם זקוקים לתשומת לב וטיולים, אחרת יאלצו לעשות את צרכיהם בבית. בנוסף לכך, עולה מתיאורך שהכלב ישאר שעות רבות לבד - דברים אלה עלולים ליצור תסכול רב בכלב ובעיות התנהגות שע"מ למנוע אותם תידרשו לתרגולים וזמן רב שלא נראה שיש לכם.
בהצלחה!

שלום,
הכלב שלנו בן כשנה וקצת.
כל יום כשאנו חוזרים מהעבודה אנו מוצאים את הבית בבלגאן מטורף. הכלב אוכל את החפצים שלנו, בין היתר גם דברים יקרים. אני מבינה שמדובר בבעייה התנהגותית והתייעצתי עם מספר מאלפים אך הטיפול יקר בטירוף. בעלי ואני סטודנטים, לא מצליחים לגמור את החודש אז בטח אין לי כמה אלפים מיותרים להוציא לצורך כך וגם אין לי כסף לקנות כל פעם מחדש את הדברים שהכל הורס.
אנא, האם יש טיפים בשבילנו לעבודה איתו בבית??
יודגש כי נראה שהכלב מאוד קשור אלינו (לא זז מאיתנו כשאנחנו בבית) וההרס נובע, לעניות דעתי, מכעס ולא מחרדה. הכלב נמצא לבד הכי הרבה 8 שעות, אך כמעט כל יום הוא לבד בסביבות ה-5-6 שעות. כשאנו באים הביתה אנחנו מרבים לשחק עימו ולהוציאו לטיולים ארוכים.
אנא עזרה דחופה. תודה.

אדווה שלום,
מאוד קשה להתאים תכנית עבודה ללא פגישה עם הכלב (כלב מגזע בוקסר מאוד שונה ברמת האנרגיה מכלב פינצ'ר) ועם הבעלים ולכן אכן מומלץ לעבוד עם מאלף אישי. אני מבינה שזה כרוך בעלויות אך לעיתים מספר שיעורים מצומצם (אשר מחירו לא יגיע לאלפי שקלים) יכול להקנות כלים בסיסיים להתמודדות עם בעיות התנהגות ולשנות הרגלי התנהגות של הכלב ושלנו (כפי שאני עשיתי עם כלבתי).
עם זאת ישנם מצבים מורכבים יותר כמו במצבים בהם הכלב חרדתי או תוקפני מאוד ובמצבים אלו לעיתים אף מומלץ לערב וטרינר מומחה להתנהגות.
האם יש לכלב עוד בעיות התנהגותיות? מה הלו"ז היומי שלו?
ישנם מספר פעולות בסיסיות שמומלץ לעשות על מנת להפחית התנהגות הרסנית אך חשוב להבין שלא תמיד די בהן בכדי לפתור את הבעיה:
1. טיולים/ הוצאת אנרגיה ראויה- פעולה זו חשובה במיוחד לפני העבודה עם הכלב כיוון שהוא יהיה יותר קשוב וקואופרטיבי לאחר שהוציא מרץ.
2. תגמול חיובי- מאוד חשוב להבין שיש לחזק התנהגות רצויה במקום לגנות התנהגות בלתי רצויה. צ'ופרים מיועדים לכלבים הינם הדרך הכי פשוטה לתגמל את הכלב אך חשוב לשלב אותם עם חיזוק מילולי והתנהגותי (ליטוף, "כלב טוב" , משחק וכו'). חשוב לדעת שכלב יקשר את התמול למעשה רק אם התגמול יינתן בצמוד (פחות מדקה) לביצוע המעשה ולכן אין טעם להעניש את הכלב על הרס שנעשה כשלא הייתם בבית.
בנוסף אין לתגמל התנהגות בלתי רצויה כגון תלותיות של הכלב בכם ורצוי לעודד עצמאות. תחילה התגמול החיובי צריך להיות משמעותי ועם הזמן ניתן להתמתן.
3. צעצועים- יש להגדיר מהו צעצוע ולשחק עם הכלב רק איתו (ולא עם ידיים/ חפצים בבית וכו') . בנוסף יש להציע שני צעצועים בלבד ולאחר תום המשחק או בחזרתכם הביתה לקחת את הצעצועים. כדאי שיהיה מלאי של לפחות 4 סוגי צעצוע שכל פעם מוחלפים. הסיבה לכך היא פשוטה, כלב שכל הצעצועים שלו פרוסים לפניו וזמינים לו כל הזמן יפסיק להתעניין בהם ויעבור לחיפוש צעצועים חדשים (כמו ריהוט).
4. הדרגתיות- זהו תהליך של למידה ולכן במידה והכלב הורס חפצים כשהוא לבד כדאי להשאירו לבד תחילה לשעה(ניתן לתרגל בסופ"ש) ולאט לאט להתקדם לקראת 6-8 שעות שציינתם.
5. סידור ההיררכיה בבית- חשוב שהכלב ירגיש שאתם הבעלים שלו ושהוא בטוח בקרבתכם ולכן עבודה עם מספר פקודות כ"שב", הגשת האוכל לזמן מוקצב וכו' יכולים לעזור בחיזוק מעמדכם.
המשך בתגובה הבאה

לסיכום, כיוון שאתם מתארים קושי בעיקר כשאינכם בבית אני ממליצה לפני העמדת הכלב למבחן ה"לבד" תרגילו אותו לפעולות שמקדימות יציאה (כרשרוש מפתחות, פתיחה וסגירת הדלת וכו') וצ'פרו אותו על התנהגות רגועה. בשלב הבא בעת יציאה מן הבית (תחילה עדיף לשעה) תגישו לכלב משחק "שווה" שיעסיק אותו (כקונג, עצם לעיסה לכלבים ואף החביאו צעצוע שני) ובעת חזרה מהבית במידה ולא נעשה נזק לחזק את התנהגותו הטובה. לפעמים השארת רדיו בבית או סגירת הכלב בשלבים הראשונים בחלל מוגדר כחדר או מרפסת (כמובן עם מים ואוכל והצעצועים שהוזכרו קודם לכן) יכולים לעזור. בבית עבדו על מספר מצומצם של פקודות ותעודדו משחק לבד רחוק מכם (כגון עצם לעיסה בחדר אחר). לסיום בשלב הראשוני יש להרחיק חפצים פוטנציאלים להשמדה הן לטובתכם והן לטובת הכלב, שכן אכילת חפצים עלולה להביא לבעיות רפואיות (כגון שלשולים והקאות ועד לחסימות במערכת עיכול).
חשוב לציין שבכדי להגיע לתוצאות הרצויות עקביות וסבלנות הינם המרכיבים החשובים ביותר בלעדיהם קשה מאוד להתקדם בכיוון הרצוי.
בהצלחה
רק בריאות
דר' סמדר טל

היא לא הגיבה..אני לא וטרינרית אבל מהניסיון שלי אולי כמה דברים יוכלו לעזור..

הכלב שלכם לא כועס,הוא פשוט משועמם וכשאתם לא בבית הוא מנסה להפיג את השיעמום שלו.הוא לא באמת יודע שמה שהוא עושה זה לא בסדר. גם אל תשכחו שגיל שנה זה עדיין מאוד צעיר וההתנהגות הזאת תפתח ותיעלם לגמרי ככל שהזמן יעבור. כמובן שצריך לעבוד איתו על זה. טיפ טוב שאני יכולה לתת לכם זה קודם כל להשאיר לו משחקים כמו עצמות, חבלים,כדורים. דבר שני, תדאגו שלא תהיה לו גישה ישירה לחפצים יקרי ערך. מה שטוב בכלב שלא כמו חתול, זה שכלב לא יכול להגיע למקומות גבוהים ולכן יותר קל להרחיק דברים שלא רוצים שיגיע אליהם. עוד דבר שאתם צריכים לזכור זה שכנראה עדיין מציקות לו השיניים,הוא בכל זאת בן שנה וידוע ששיניים מתחלפות עד גיל שנה פלוס מינוס ככה שזה עוד דבר שמגביר את יצר ההרס. דבר נוסף ומאוד אפקטיבי זה חומר שמרססים (ידידותי לסביבה ונטול ריח) על הרהיטים ועל כל מיני חפצים שלא רוצים שהכלב יגיע אליהם. זה מרחיק אותם בתקופה שהם רוצים ללעוס כל דבר בערך. בקיצור, שורה תחתונה שם המשחק זה סבלנות ואורך רוח. כשתעברו את החלק הזה החיים עם הכלב יהיו מושלמים וכמעט כולם עוברים את זה. בהצלחה!! :)

יש לי כלבה בת 7, יורקשרית מעורבת מדהימה השוקלת כ-5 ק"ג. עד היום טופלה באמפולות אדוונטיקס והכל היה בסדר. בשבועיים האחרונים פשוט מכת קרציות. הזמנו מדביר וביקשנו מהווטרינר המלצה לקולר כי הבנו שהאמפולה כנראה לא עובדת. ההמלצה הייתה-קילטיקס חד משמעית. אז קנינו, עברו 4 ימים, כרגע אין קרציות אבל הריח מזעזע!! אני אישית מאוד רגישה לריחות, כל הבית בריח של פליט, הקטנה ישנה איצנו במיטה וחוץ מזה נראה לי שגם לה הריח לא נעים בלשון המעטה...מה עושים? מה עם קולר סקליבור? הבנתי שהוא ללא ריח.. מומלץ? ואם כן, מתי ניתן להחליף? בקיצור, מה עושים?
תודה מראש..

שלום
היום מצאתי אצל הכלבה שלי (בת 7) קרצייה בסמוך לאוזן שלה, הוצאתי את הקרצייה בקלות (הקרצייה לא הייתה נפוחה כלל) הבעיה היא במקום העקיצה ישנה נפיחות- בגודל של עקיצת יתוש רגילה אך נפוחה מאוד!!!) חשוב לציין שמסביב לנפיחות המרוכזת הזו אין אדמומיות או סימן כלשהו !!!.

שמתי לה אלכוהול ומשחה אנטיביוטית שהיתה בבית .
היא לא מראה סימנים של מחלה או אדישות או עייפות כלשהי....

אני מפחדת שיתפתח זיהום!!!

מה עליי לעשות? איך לטפל בעקיצה?

תודה רבה ליאל

שלום ליאל.
ראשית, טוב עשית שהוצאת את קרציה. חשוב לשמור שלא יהיו על הכלב קרציות ופרעושים שיכולים להעביר מחלות וטפילים. לכן מומלץ למנוע קרציות מלכתחילה ע"י תכשירים כמו אמפולות או קולר איכותי. בנוגע לעקיצה שאת מתארת - הקרציה מפרישה במקום העקיצה חומרים אשר יוצרים גירוי מקומי ולעיתים אפילו תגובה אלרגית, בעיקר בכלבים שרגישים לרוק הקרציה סביר כי המקום יהיה מעט נפוח ואדמומי. נפיחות ואדמומיות אלה הולכים ופוחתים ואמורים להעלם תוך מס' ימים מרגע הוצאת הקרציה. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם גפי-הפה של הקרציה (האיבר בעזרתו הקרציה חודרת לעור וממוצצת דם) נשארים תקועים בעור, דבר העלול לגרום לדלקת מקומית קשה. עקבי אחר מקום העקיצה, אם אין שינוי בנפיחות או שהיא גדלה או מופיעות הפרשות פני לוטרינר.
רק בריאות!

רק שאל הקטנה: אני בינתיים מנקה לה את המקום פעמיים ביום עם אלכוהול ומורחת משחה אנטיביוטית (של בני אדם) המשיך עם זה? או שזה עלול להזיק?


תודה רבה !!!!

ברשותי מלטז בן שנתיים, שמתלקק עד שהוא גומר, באמצע הסלון (עם כל ה"תופעות" הנלוות...) זה לא לעניין, ולפעמים ליד אנשים. מה עושים?

לולי שלום,
האם הכלב מסורס? האם יש לו עוד "בעיות התנהגותיות" והאם הוא מאונן בקונטציות מסויימות ועל אנשים מסויימים?
חשוב לציין כי הליקוק באזור הפניס יכול לנבוע מבעייה רפואית באזור ולווא דווקא לשם אוננות ועל כן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה.
אוננות של כלבים יכולה לנבוע מטסטוסטרון , במקרה זה סירוס יכול להביא לשיפור , אך היא יכולה גם לנבוע מבעיית התנהגות לדוגמא בעת ביטוי דומיננטיות ובמקרה זה סירוס לא יועיל.
מחכה לתשובתך
דר' סמדר טל

הוא לא מסורס, ולא מדובר על אנשים מסויימים, הוא פשוט יכול לשבת בסלון וללקק עד שפיכה. אני מעריכה שמדובר בעודף טוסטסטרון, ולא הייתי רוצה לסכן את הכלב בסירוס והרדמה משום שמדובר בכלב קטן (מלטז טוי). האם יש פתרון אחר ?

לולי שלום,
כן ישנם תחליפים לסירוס שאף יאפשרו לך לבחון את מידת מעורבות מרכיב הטסטוסטרון על התנהגות הכלב שכן הטיפול אינו פרמיננטי (בניגוד לסירוס). ישנם מספר אפשרויות טיפול כאשר הטיפול הנפוץ ביותר הינו סופרלורין אשר מדכא ייצור טסטוסטרון זמנית. הוא ניתן בהזרקה ויעילותו נמשכת לכחצי שנה ולכן במידה ולא חל שיפור בהתנהגות הכלב ניתן להפסיק את המתן. חשוב לקחת את הכלב לבדיקה רפואית ובמידת הצורך ניתן לנסות את הטיפול על סמך המלצת וטרינר מטפל
רק בריאות
דר' סמדר טל

קראתי שכלב עם שכבת פרווה כפולה, אסור לספר. אם כן, כיצד לעזור
לו בימי הקיץ כדי שלא יהיה לו חם?
האם אפשר לספר רק שכבה אחת?

תודה