|
- פורום איפור וטיפוח
- פורום אפילפסיה ילדים
- פורום בדיקות גנטיות, מחלות מטבוליות, יעוץ גנטי
- פורום בחירת שם לתינוק, שמות לתינוקות, נומרולוגיה
- פורום הומאופתיה
- פורום הומואים, לסביות
- פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב
- פורום השמנת יתר - התמודדות
- פורום כירורגיה כללית, כירורגיה אנדוסקופית
- פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF
- פורום פסיכולוגיה ילדים
- פורום רשלנות רפואית
- פורום שומנים בדם, מחלות לב
- פורום תרומת ביציות
|
|
|
|
|
פורום גסטרואנטרולוגיה, מחלות דרכי העיכול - שאלות נפוצות
שאלות נפוצות פורום גסטרואנטרולוגיה, מחלות דרכי העיכול עוסק בנושאים: קרוהן, קוליטיס, שלשול, עצירות, גזים, צרבת, כאב בטן, סטומה, גסטרוסקופיה, אולקוס, מחלות מעי דלקתיות, מחלות מעיים, מחלות דרכי העיכול, כיב קיבה, עציר
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
|
שאלות נפוצות
| | | | | | 1. | מהיא הפרעה בהתרוקנות הקיבה(גסטרופרזיס) ואיך מתמודדים עם זה. | | | | | הגדרה:
גסטרופרזיס היא פגיעה בתנועתיות הקיבה וביכולתה להתרוקן מבלי שקימת חסימה אנטומית.
סימפטומים: הסימפטומים נובעים מפגיעה ביכולת הקיבה להתרוקן והם כוללים תחושת שובע מוקדמת, בחילה, הקאה, ירידה במשקל ולעיתים כאבה בטן. מאחר וסימפטומים אלה יכולים להופיע במצבים רבים אחרים יש לבצע בדיקות מכוונות על מנת להוכיח שאכן מדובר בגסטרופרזיס.
אבחנה:
מן ההגדרה של גסטרופרזיס נובע כי יש בראש ובראשונה לשלול חסימה אנטומית כגורם לסימפטומים. רק לאחר שבדיקות כגון גסטרוסקופיה וצילום ושט קיבה שללו אפשרות שמדובר בחסימה אנטומית, ניתן להניח קיום של גסטרופרזיס ולרכז את הבירור בכיוון זה. ישנן מספר דרכים אבחנתיות להעריך את תנועתיות הקיבה. רמז לכך שקיימת בעיה ניתן למצוא בגסטרוסקופיה אם יש שאריות אוכל בקיבה למרות צום ובצילום קיבה עם בריום במידה וחומר הניגוד נותר שעות רבות בקיבה. אך בדיקות אלה אינן רגישות מספיק ואינן ניתנות לכימות. מיפוי קיבה : מהווה את "מדד הזהב" להערכת התרוקנות קיבה. הבדיקה מבוססת על מתן מזון מסומן באיזוטופ ומדידת זמן פנוי האיזוטופ מן הקיבה. בדיקת נשיפה: בדיקה שפותחה לאחרונה הינה בדיקת נשיפה המשמתמשת באיזוטופ פחמן 13 שאינו רדיואקטיבי. האיזוטופ מוכנס לתוך חומצה אוקטנואית או אצטט שנספגים מיד עם כניסתם לתריסריון. בדיקות אלה הראו התאמה טובה למיפוי.
טיפול:
אין הערכות מדויקות לגבי הצלחת הטיפול. מאחר ועבודות רבות מצביעות על כך שקבוצה גדולה מחולי הגסטרופרזיס, קרוב לוודאי הקלים יותר ביניהם, אינם מאובחנים כלל או מאובחנים כסובלים ממעי רגיז או דיספפסיה, ניתן להניח כי קבוצה זו של חולים מגיבה לטיפול סימפטומטי ולכן אינה עוברת בירור ואיבחון מדויקים. אותם חולים המשתתפים במחקרים להערכת הצלחת טיפול תרופתי בגסטרופרזיס הם קרוב לוודאי החולים הקשים יותר שמטבע הדברים יגיבו פחות טוב לטיפול.
חלק חיוני מן הטיפול הינו מתן תמיכה תזונתית נאותה. רוב החולים מצליחים להגיע לאיזון קלורי מספק ואינם יורדים במשקל ורק מיעוטם נזקקים להזנה נוספת. יש לשאוף להזין את החולה בדרך הפחות פולשנית ועל כן יש לבצע מאמץ לתת כלכלה דרך הפה במידת האפשר. העקרון המנחה הינו שנוזלים מתרוקנים מן הקיבה בקלות רבה יותר ממוצקים ועל כן כאשר קיימת ירידה במשקל יש להוסיף כלכלה נוזלית תוך הקפדה על איזון של אלקטרוליטים וויטמינים. יש להמנע מארוחות גדולות ולהעדיף מזון דל שארית. מזון עשיר בשומן מאט את התרוקנות הקיבה ועל כן יש להמנע ממנו.
דומפרידון (מוטיליום) גם הוא תרופה בעלת השפעה דופמינרגית אך בניגוד למטוכלופרמיד (פרמין) אינו עובר את המחסום דם מח ועל כן גורם לפחות תופעות לוואי אקסטראפירמידליות. מתן domperidone נבדק בגסטרופרזיס שהוכחה בבדיקות התרוקנות קיבה. הטיפול הביא לשיפור סימפטומטי, ירידה במספר האשפוזים וכן שיפור בהתרוקנות הקיבה.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 2. | מהיא פרוביוטיקה ולמה היא עוזרת | | | | | פרוביוטיקה - פרוביוטיקה הנם מיקרואורגניזם חיים וידידותיים לסביבת המעי, המצויים במזון ובתוספי מזון והתורמים לבריאות הנשא שלהם. מדובר בחיידקים הנמצאים כיום בשימוש נרחב כטיפול תומך במגוון מחלות. החיידקים הנפוצים ביותר בשימוש הנם זנים של לקטובצילוס Lactobacillus) ) ושל ביפידובקטריום ( Bifidobacterium ). התכשירים הפרוביוטיים מכילים בדרך כלל שילובים של מספר זנים. לדוגמה – תכשיר ה 3VSL- מכיל שילוב של 3 זנים של ביפידובקטריום, 4 זנים של לאקטובצילוס וזן אחד של סטרפטוקוקוס סליבריס.
יעילות פרוביוטיקה בתסמונת המעי הרגיש - מסקירת הספרות הרפואית העוסקת בשימוש בפרוביוטיקה ב IBS עולה כי זני ביפידובקטריום כגון Infantis B הפחיתו באופן משמעותי את עוצמת הכאב, אי הנוחות, התפיחות והקושי בהתרוקנות. ממצא זה חשוב ביותר מאחר והוא מהווה הוכחה ראשונה לכך כי פרוביוטיקה יכולה להעניק טיפול יעיל לכלל או לחלק ניכר מתסמיני IBS, בהשוואה לטיפולים המקובלים המתרכזים לרוב בשיפור תסמין בודד (1). תכשיר ה VSL-3 שיפר משמעותית את תפיחות הבטן בחולי IBS עם שלשול כתלונה עיקרית (2).
יעילות פרוביוטיקה במחלת מעי דלקתית - מספר מאמרים תומך בכך כי פרוביוטיקה נמצאה יעילה בטיפול במחלת UC שבהתלקחות דלקתית קלה ובינונית. רוב המידע על יעילות פרוביוטיקה ב UC מקורו מעבודות שעסקו בטיפול בסיבוכי המחלה בחולים שעברו ניתוח של המעי הגס ופיתחו פאוציטיס (Pouchitis). סיבוך זה מתפתח בהשקה הניתוחית שבין המעי הדק לבין פי -הטבעת. פרוביוטיקה הפחיתה משמעותית את אחוזי ההתלקחויות החוזרות בפאוץ, שיפרה משמעותית את איכות חיי המטופלים ואף הפחיתה את הופעת סיבוך זה בחולי UC שנותחו בשל מחלתם (3). בחולים עם מחלת קרוהן אין די נתונים על יעילות פרוביוטיקה.
יעילות פרוביוטיקה במניעת שלשול משני לשימוש באנטיביוטיקה - מספר רב של מאמרים תומך ביעילות של הטיפול בפרוביוטיקה במניעה ובטיפול בשלשול המופיע בעקבות טיפול אנטיביוטי.
יעילות פרוביוטיקה במחלות אחרות של מערכת העיכול - במחלות כבד שעל רקע אלכוהול ושלא על רקע אלכוהול דווח כי פרוביוטיקה כגון VSL-3 תורמת להפחתת הנזק לרקמת הכבד. דיווחים נוספים על יעילות פרוביוטיקה כוללים מחלות כגון פנקראטיטיס ואי סבילות ללקטוז אם כי המסקנות במצבים אלו אינן חד משמעיות.
תופעות לוואי וסיכונים אפשריים - לא ידוע על תופעות לוואי משמעותיות בעקבות נטילת פרוביוטיקה. תתכן נפיחות ואי נוחות בטנית קלה, אשר חולפת מעצמה לאחר הפסקת הפרוביוטיקה. יוצאים מן הכלל הינם חולים עם דיכוי מסיבי של מערכת החיסון או חולים שעברו כריתה נרחבת של המעי ושאצלם תוארו מקרים של זיהומים קשים שהתפתחו בעקבות נטילת פרוביוטיקה ולפיכך חולים אלו צריכים להימנע מפרוביוטיקה. | | | | | חזרה למעלה | | | |
| | | | 3. | סיוע פסיכולוגי לחולים עם תסמונת מעי רגיש (מאמר מאת הפסיכולוג הרפואי אפי גיל) | | | | | האם הרגשת פעם פרפרים בבטן לפני אירוע חשוב? אם אי פעם הרגשת שקיבתך מתהפכת במהלך התרגשות רבה? אם כן אתה בוודאי יודע שהבטן מגיבה למה שמתחולל בנפשך. למעשה מערכת העיכול כולה מכוונת למערכת הרגשית ולמצבי הרוח שלנו.
אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש חשים כי מצבם מחמיר ברגעי מתח וחרדה ואף אנשים בריאים יכולים לחוש ברגעים כאלו תחושות שונות בבטן כגון: כאבי בטן, שלשולים, בחילות, נפיחות ועצירויות.
מערכת העיכול מושפעת על ידי הנפש והנפש מושפעת ממערכת העיכול. הדרך בה אדם חושב, מתנהג ומרגיש יכולה להעצים את תסמיני ה- IBS: כאשר אדם חווה כאב, נפיחות, עצירות או שלשול הדרך בה הוא חושב על תסמינים אלו משפיעה על רמת החרדה אותה הוא חווה. לדוגמא: מטופל יכול לחשוב "אוי לא. שוב יש לי כאבים. אני חש אותם כבר זמן מה כך שכנראה מדובר במשהו חמור יותר מ- IBS. הרופא בטוח טועה. יש לי משהו יותר חמור. " מחשבות כגון אלו עלולות להגביר רמות של חרדה ולהוביל לתפיסה כי הסימפטומים חמורים יותר ממה שהם בפועל. לעומת זאת, אם המטופל יבחן לעצמו דרכי מחשבה אחרות כגון "גם בשבוע שעבר חשתי כאבים דומים וכעבור שעה הם חלפו, כנראה שגם הפעם הם יחלפו עוד כשעה" תחושת החרדה תרד ויכולת התפקוד של המטופל תעלה.
הטיפול הפסיכולוגי בתסמונת המעי הרגיש מתמקד בראש ובראשונה בבחינת ההקשרים הסובייקטיביים של הופעת תסמיני המעי הרגיש אצל כל מטופל. האם הם מופיעים במקביל לאירועים מעוררי מתח? האם בתקופות משבר? האם באירועים משמעותיים אחרים בחיים? לאחר הבנת ההקשרים הספציפיים בהם מתעוררים התסמינים ניתן לבחון מגוון דרכי חשיבה ופעולה יעילות ומותאמות למציאות ובמקביל לעבוד על הפחתת גורמי המתח בחיי המטופל המחמירים את תסמיני תסמונת המעי הרגיש. כל אלו גורמים להגברת יכולת ההתמודדות של מטופלים עם תסמיני המעי הרגיש ולהפחתת הרגישות אליהם.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 4. | בירור וטיפול בגסטרופרזיס | | | | | בירור וטיפול בגסטרופרזיס - הערכה ובירור של חולים עם הפרעה בהתרוקנות הקיבה על רקע סוכרת ועל רקע ניתוחי, בהם נגרם נזק עצבי, תכלול בי היתר: אנמנזה מפורטת הכוללת את סוג התלונות, חומרתן, השימוש בתרופות, ניתוחים בעבר, שאלות מכוונות לגבי דרגת איזון רמת הסוכר בדם ועדות לנאורופטייה סוכרתית.
לקביעה אובייקטיבית של קצב התרוקנות הקיבה אפשר להשתמש במיפוי התרוקנות הקיבה (באמצעות איזוטופ רדיואקטיבי) הנחשבת לבדיקת ה- GOLD STANDARD לאבחון הפרעות בהתרוקנות הקיבה ולהערכת התגובה לטיפול תרופתי. ברוב העבודות, מקובל לחשב את קצב התרוקנות הקיבה באמצעות הערכה של כמות המזון המסומן בסמן רדיואקטיבי אשר נותרת בקיבה (באחוזים) לאחר 4 שעות מסיום ארוחה מסומנת בטכנציום. בדיקת התרוקנות הקיבה באמצעות תבחין נשיפה העושה שימוש בחומצת שומן מסומנת בפחמן 13 הינה בדיקה חליפית עם דרגת רגישות וסגוליות זהות לבדיקת מיפוי התרוקנות הקיבה. יתרונות בדיקת הנשיפה על פני המיפוי היא בהעדר שימוש באיזוטופ רדיואקטיבי, בפשטות ובעלות הזולה יותר.
הטיפול בגסטרופרזיס על רקע סוכרת כולל איזון רמת הסוכר בדם, תמיכה תזונתית, מתן תכשירים פרוקינטיים, תכשירים מונעי הקאה וכאב. נכון להיום אין פרוטוקול טיפולי סטנדרטי בחולים עם גסטרופרזיס. בישראל הטיפול הרווח ביותר לגסטרופרזיס על רקע סוכרת הוא מתן תכשירים פרוקינטיים כגון מוטיליום (דומפרידון). אולם, טיפול זה המוצע לחולה סוכרת עם גסטרופרזיס נמצא יעיל יותר מפלסבו רק במספר קטן של עבודות לא מבוקרות.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 5. | גזים - בעיה מטרידה שאפשר להתמודד עימה | | | | | גזים במערכת העיכול היא תופעה שכיחה ויום יומית ברוב האנשים, אך בחלק מהם ריבוי גזים הינה תופעה מעיקה ומביכה. חשוב לציין שלרוב ריבוי גזים איננו סימפטום של מחלה.
הסיבות העיקריות לגזים מרובים הגורמים לאי נוחות הן בליעת אוויר במהלך האכילה ו/או השתייה, או תסיסה חיידקית של מזון שלא עבר את תהליך העיכול כהלכה.
ההנחיות התזונתיות וההתנהגותיות להפחתת גזים במע' העיכול:
· רצוי לאכול באיטיות
· מומלץ לאכול בפה סגור
· רצוי לא לשתות עם קשית
· רצוי להימנע משתיית משקאות מוגזים או מזונות מוקצפים
· לעיסת מסטיק, לעיסת טבק, סוכריות, סיגרים ועישון מופרז עלולים לתרום לבליעת אוויר וריבוי גזים
· ישנם מזונות הידועים כגורמים לגזים והם: ברוקולי, כרוב, כרובית, סוגי שעועית שונים, אפונה, פולי סויה, כרוב ניצנים, צנון, בצל, קולורבי, מלפפונים, לפת, תירס, מלון, פירות וירקות בכמות גדולה. רצוי לבדוק תגובה אישית למזונות אלה, לפני הימנעות מוחלטת מהם.
· מומלץ להקטין את צריכת החלב ומוצריו במקרים של אי סבילות סוכר החלב (לקטוז). במידה ויש שיפור, ניתן להוסיף לתפריט מוצרים דלי לקטוז כמו: יוגורט, קוטג', גבינות קשות.
· סיבים תזונתיים מגיעים למעי הגס ושם הם זמינים לחיידקים של מערכת העיכול ולוקחים חלק בתהליך התסיסה של המזון וייצור גזים. רצוי לנסות להפחית צריכת סיבים תזונתיים (לחם מחיטה מלאה, דגנים מלאים, סובין, קטניות, פיצוחים), במקרים רבים הדבר עוזר.
· ממתיקים מלאכותיים למזונות שונים עוברים תסיסה על ידי החיידקים במעי הגס וגורמים לגזים. מומלץ להפחית השימוש בממתיקים אלה.
· מומלץ להפחית צריכת מזונות מעובדים ובעיקר המזונות שמכילים עמילנים כמו תפו"א, אורז ותירס שעברו עיבוד. מזונות אלה עלולים אף הם לגרום ליצירת גזים והרגשת אי נוחות.
בהצלחה
| | | | | חזרה למעלה | | | | 6. | תסמונת המעי הרגיש - הגדרה ועיקרי הטיפול | | | | | תסמונת המעי הרגיש - היא השכיחה מבין ההפרעות התפקודיות (פונקציונליות) של מערכת העיכול. הפרעות אלו מאופיינות על ידי כאב בטן כרוני, תפיחות הבטן ואי-סדירות ביציאות. ההתבטאות של תסמונת המעי הרגיש אינה אחידה, יש הסובלים מעצירות, יש משלשולים, יש הסובלים משניהם לסירוגין ואצל אחרים הבעיה העיקרית היא כאבי בטן וגזים. מכאן נובע כי טיפול בתסמונת המעי הרגיש חייב להתייחס למספר תחומים: אופי היציאות – האם יש נטייה לשלשול, לעצירות , או שניהם. עווית של שריר המעי הנובע מפריסטלטיקה מוגברת, ורגישות יתר של המעי המתבטאת בכאבים. חשוב לציין כי התסמינים (סימפטומים) אינם מוסברים על ידי בדיקות אבחנתיות מסוגים שונים, כלומר אין לתלונות אלו בסיס אורגני.
עיקרי הבירור והטיפול בתסמונת המעי הרגיש – דורש למעשה שלילת גורמים אורגאניים היכולים להביא לתסמינים זהים. הבירור יכלול בדיקה של המעי הגס (סיגמוידוסקופיה או קולונוסקופיה), רוטינת דמים וסמנים לשלילת תהליך דלקתי של המעי, בדיקות לשלילת מחת הצליאק ושלילת אי סבילות ללקטוז ולפרוקטוז (תבחיני נשיפה). מרגע שאובחנה תסמונת המעי הרגיש, מופנה המטופל למספר ייעוצים עם מומחים מתחום התזונה, פסיכיאטר, פסיכולוג, טיפול התנהגותי (ביופידבק) ונקבע לו טיפול בהתאם לתסמין הדומיננטי ומתוך מטרה להגיע לשיפור גלובלי בתסמינים מהם סובל. על הרופא המטפל להתאים את הטיפול התרופתי או ההתנהגותי לאופי היציאות – האם יש נטייה לשלשול, לעצירות , או שניהם והאם עיקר הבעיה היא רגישות יתר של המעי המתבטאת בכאב | | | | | חזרה למעלה | | | | 7. | מחלת הרפלוקס או ההחזר הקיבתי ושטי- סימנים ומנגנון | | | | | מחלת ההחזר הקיבתי ושטי (GERD) - צרבת היא תופעה נפוצה שממנה סובלים כ- 40% מהאוכלוסייה הבוגרת לפחות פעם בשנה וכ- 20% לפחות פעם בחודש. למחלה זאת השפעה ניכרת על איכות חיי החולים, השפעה על תפקוד יום יומי עד כדי איבוד ימי עבודה ואשר גורמת לעומס כלכלי רב על המערכת הרפואית. לאור ריבוי מקרי הצרבת ומורכבות הטיפול קיימת הצדקה לפתיחת שירות לחולים עם מחלת ההחזר הקיבתי ושטי. צרבת היא תחושה של "שריפה" בבית החזה, שמופיעה בעיקר לאחר ארוחה, ונגרמת לרוב כתוצאה מתפקוד לקוי של סוגר הושט התחתון, המפריד בין הקיבה לוושט. תחושת הצרבת נגרמת בשל חזרה של מיצי קיבה חומציים ולא חומציים מהקיבה לוושט. למחלה זאת סימנים אופייניים כגון צרבת, קושי בבליעה ותחושת עליה של תוכן קיבתי לוושט (רגורגיטאציה), אולם קיימים גם סימנים לא אופייניים כגון צרידות, אסטמה, הפרעות באיכות השינה, כאב בחזה שלא ממקור לבבי וכאבי בטן. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חדשה המאפיינת את מחלת רפלוקס והיא העובדה כי הולך וגדל חלקם של החולים אשר אינם מגיבים לטיפול התרופתי המקובל במחלה זאת. תופעה זאת מייצגת את ה"פנים החדשות" של מחלת הרפלוקס אשר ללא ספק גורמת לתסכול רב הן לחולה המתלונן על צרבת שאיננה מגיבה אף למינונים כפולים ומכופלים של תרופות והן לרופא. יש לציין כי חולים עם צרבת אשר אינם מגיבים לטיפול התרופתי מייצגים קבוצה רב-גונית של חולים אשר כוללת לרוב חולים ללא עדות לדלקת בוושט (אזופגיטיס) וללא עדות לרפלוקס חומצי פתולוגי בבדיקת ניטור חומצה של כיממה.
רפלוקס לרינגופרינגיאלי – כאשר תוכן הקיבה מגיע דרך הוושט עד לגרון, נגרם נזק לרירית בית הדיבור (הלרינקס) ובית הבליעה (הפרינקס). השם המקובל כיום למחלה זו בספרות הוא מחלת הרפלוקס הלרינגופרינגיאלי או LPR. התלונות השכיחות במצב זה הן: צרידות והפרעות בקול, כחכוח גרוני, הרגשת גוף זר בגרון, קושי בבליעה, שיעול טורדני, כאבים והרגשת צריבה בגרון. חשוב לציין כי בשונה ממחלת הרפלוקס הקיבתי- ושטי (GERD) אשר גורמת לנזק לרירית הוושט והמתבטאת קלינית בצורת צרבת ורגורגיטאציה, חולים הסובלים מרפלוקס לרינגופרינגיאלי אינם מתלוננים בדרך כלל על צרבת, שכן החומרים הפעילים מהקיבה אינם נשארים בוושט זמן ממושך, ולחומצה אין די זמן לגרום לנזק לוושט. עם זאת, גם כמויות קטנות מאוד של תוכן קיבה העולות לגרון עלולות לגרום לנזק לרירית בית הדיבור. בעבר הודגם כי מספיקות שלוש אפיזודות של רפלוקס לרינגופרינגיאלי בשבוע כדי לגרום לנזק משמעותי לבית הדיבור.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 8. | מחלת הרפלוקס או ההחזר הקיבתי ושטי- התמודדות וטיפול | | | | | לאבחנה של מחלת ההחזר הקיבתי ושטי מספיקה אנמנזה רפואית אופיינית (סימפטומים טיפוסיים) או/ו הערכה של התגובה הקלינית לטיפול אמפירי בתכשירים מסוג PPI . במקרים בהם קיימים סימני הזהרה (ירידה במשקל, אנמיה, דיספגיה, הקאות, דמם מדרכי עיכול) משולבת גם בדיקה אנדוסקופית להערכה של נוכחות פגיעה ברירית הושט. יש לציין כי גם ללא סימני הזהרה מומלצת בדיקה אנדוסקופית של דרכי העיכול העליונות בכל חולה עם סימנים של מחלת ההחזר הקיבתי ושטי אם הוא מבוגר יותר מגיל 45 או אם הסימפטומים הטיפוסיים קיימים כבר מספר שנים וזאת בשל החשש כי פיתח סיבוכים. במקרים המתאימים מבוצעת בדיקת ניטור חומצה בוושט המעריכה כמותית את דרגת חשיפת הושט לחומצה במשך 24 שעות. לבדיקה זאת התוויות ברורות הכוללות נוכחות סימפטומים לא טיפוסיים, העדר תגובה לטיפול תרופתי סטנדרטי ב PPI וכהכנה לקראת ניתוח פונדופליקציה.
טיפול - בניגוד לסברה הרווחת, אין הוכחה מדעית חותכת כי התנזרות מוחלטת ממאכלים מסוימים כגון מזון שומני, קפה ומיץ פרי הדר, מביאים לשיפור משמעותי ולהעלמת מחלת הרפלוקס. אף לא הוכח כי הקפדה יתרה על הרגלי חיים מסוימים כגון שינה בתנוחות מסוימות או הימנעות מהרמת משאות כבדים יעילה באופן משמעותי כנגד צרבת. מאידך, הימנעות מאכילה לפני השינה והפחתת משקל כן הוכחו כיעילים בהפחתת הופעת צרבת. טיפול תרופתי בתכשירים מעכבי הפרשת חומצה כגון: נקסיום, לוסק, אומפרדקס, קונטרולוק, לנטון ודומיהם נמצא כיעיל באחוז ניכר מהחולים. ניתן לומר כי כל חולה לומד להכיר מהם הרגלי החיים והאכילה הטובים לו ובאיזה מינון של תרופות מושגת העלמות הסימפטומים ובכך להשיג איכות חיים טובה. הטיפול לרוב כולל שימוש בטבליה או קפליה אחת ליום, אשר נוטלים חצי שעה לפני ארוחה ועל קיבה ריקה. לעיתים ישנו צורך במינון נוסף בערב, באותו אופן שנוטלים בבוקר. במקרים המתאימים מופנים חולים עם צרבת לניתוח המצר את המעבר מהושט לקיבה על מנת להפחית את תופעת ההחזר. טיפול ניתוחי מוצע לחולים עם תגובה חלקית לטיפול תרופתי מסיבי או לאלו שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי לזמן ממושך וזאת לאחר מתן הסבר ממצה בנוגע למידת ההצלחה של הניתוח ולסיבוכים היכולים להיגרם כתוצאה ממנו.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 9. | בעיות בתפקוד רצפת האגן | | | | | הקדמה - האגן, מכיל את החלחולת (הרקטום), איברי המין, דרכי השתן, ואת שלפוחית השתן. לשם תמיכה באיברי האגן קיימות שכבות שרירים תומכים המכווצים דרך קבע והממוקמים ברצפת האגן. תפקיד רצפת האגן היא להבטיח שליטה בתפקוד הסוגרים של הרקטום ושל האורטרה. בגיל המבוגר ובעקבות טראומה לשרירי רצפת האגן נחלשים שרירים אילו והדבר גורר אחריו סוגים שונים של בעיות רפואיות כגון צניחת איברי האגן, עצירות, אי שליטה על סוגרים, סדק בפי הטבעת, טחורים וכאבים כרוניים. בעיקר סובלים מבעיות הקשורות ברצפת האגן קשישים, נשים וילדים. אבחון הבעיות הקשורות לרצפת האגן הוא לרוב מאוחר והאיחור נובע מהבושה של המטופל/ת מלשוחח עם הרופא על בעיה זאת. התאמצות מוגזמת ועל בסיס יומי בעת התרוקנות עלולה לגרום להרפיה של שרירי רצפת האגן כתוצאה מנזק עצבי. התוצאה יכולה להיות החמרת העצירות ואי שליטה על מתן צואה.
יש לציין כי היקף הבעיות הרפואיות הקשורות לרצפת האגן אינו ידוע ולא נבחן עד כה באופן פרוספקטיבי בישראל.
אוכלוסיית הנשים – קבוצת הנשים מהווה נתח נכבד מהסובלים מבעיות הקשורות לרצפת האגן. הלידה מהווה גורם חשוב להחלשות שרירי רצפת האגן ואף עלולה לגרום לקרעים בסוגרים של רצפת האגן. בהמשך, ויותר לקראת גיל הבלות, עלולה להופיע אי שליטה במתן שתן וצואה. תופעות אילו הן גורמות לפגיעה משמעותית ביותר באיכות החיים של הנשים ומהוות מקור לדיכאון ולבידוד חברתי. מכאן שיש חשיבות עליונה לאבחון מהיר של תסמינים כגון אי שליטה על מתן שתן וצואה.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 10. | אבחון בעיות בתפקוד רצפת האגן, אוכלוסיית הקשישים, דרכי טיפול | | | | |
תהליך האבחון כולל בדיקת לחצים של אזור הסוגר האנורקטלי (מנומטריה אנורקטלית), בדיקת שלמות הסוגרים באמצעות סונר טראנס רקטלי (TRUS), במקרים מתאימים תבוצע הדמיה של האגן באמצעות תהודה מגנטית דינאמית (MRI). בדיקות אבחנתיות נוספות המבוצעות במסגרת המרפאות האורוגניקולוגיות כוללות בדיקת רופא נשים ורופא אורולוג המתמחים בבעיות אי שליטה על מתן שתן וצניחות איברים כגון שלפוחית שתן או רחם, בדיקה אורודינמית להערכת תפקוד השלפוחית ובדיקת סונר בטן.
הטיפול בבעיות של אי שליטה על סוגרים כולל טיפול שיקומי פיזיוטרפי (ביופידבק) שינוי בהרגלי אכילה. שיתוף פעולה עם מנתח חשוב ביותר להשגת התוצאה המיטבית מאחר וסוג הניתוח ותהליך השיקום שלאחריו הם גורמים חשובים ביותר התורמים להצלחת הטיפול הניתוחי.
אוכלוסיית הקשישים – הקשישים גם כן מהווים חלק נכבד מהמטופלים הזקוקים להערכה של רצפת האגן. שימוש בתרופות רבות (משככי כאב, תכשירים נוגדי דיכאון, תרופות לפרקינסון וליתר ל"ד) והעדר תנועה גורמים לעצירות, אי שליטה על מתן צואה ומכאן להפיכתם לחולים סיעודיים וחסרי עצמאות. במסגרת השירות לרצפת האגן ניתן לברר את העצירות ואי השליטה על הסוגרים ובכך לשפר את איכות החיים של הקשישים. לדוגמא – במקרי עצירות נציע טיפולים תרופתיים לא מגרים, נייעץ לגבי תזונה ובמידה ולא חל שיפור נפנה את המטופלים לטיפולי ביופידבק.
לסיכום - ניתן לומר כי במהלך החיים קיימים תהליכים שונים הגורמים להחלשות שרירי רצפת האגן. הפגיעה בשרירי רצפת האגן מובילה לקשת של הסתמנויות כגון צניחת איברי האגן, עצירות, אי שליטה על סוגרים, סדק בפי הטבעת, טחורים וכאבים כרוניים. חשוב לציין כי הגישה הנכונה והמודרנית לבירור הבעיות הללו היא הגישה הרב תחומית והמתמשכת כפי שהיא מתבטאת במעקב סדיר במסגרת השירות לרצפת האגן. שירות זה חייב לענות ולהתמודד עם בעיות של כלל האיברים ברצפת האגן (הרקטום, איברי המין, דרכי השתן, ואת שלפוחית השתן) תוך שיתוף פעולה עם מומחים נוספים.
| | | | | חזרה למעלה |
|
|
|