פורום גריאטריה
דכאון וחרדה בגיל 82

אמי, בת 82 סובלת מאוד מזה חודשיים מדכאון וחרדה. זה בא לידי ביטוי בחוסר תיאבון, אי שקט, קושי להירדם בלילה, אפטיות, היא כל היום שוכבת במיטה, חלשה מאוד, דפיקות לב מואצות, בעיות בנשימה ואפילו רעידות.
אני רוצה לציין כי היא נוטלת תרופות פסיכיאטריות כבר למעלה מעשר שנים. התחילה עם סרוקסט ולוריוון לשינה, אחכ רסיטל ולוריוון ולאחר תקופה החליפו לה לציפרלקס ולוריוון. (ותרופות קבועות של אלטרוקסין ופרולול להורדת לחץ דם).
כאמור לפני כחודשיים שוב חלה נסיגה במצבה והרופא שינה לסרוקסט + מינון נמוך של רספרידל + סטילנוקס לשינה. אבל לא חלה הטבה. לפני כחודש לקחנו אותה לפסיכיאטר אחר. להלן התרופות שהוא נתן לה: בבוקר: סרוקסט 1 כדור. בערב - חצי כדור מירו, קסנקס XR כדור אחד. ואם היא עדיין לא מרגישה טוב לתת לה רבע כדור של קסנגיס. אבל עדיין לא חלה הטבה והיא ממשיכה לסבול במיוחד בשעות הבוקר. לקראת אחר הצהריים יש הטבה קלה, אבל בבוקר שוב כל התופעות שהזכרתי למעלה חוזרות.
אודה לכם על קבלת ייעוץ מה ניתן לעשות?

תופעת הדיכאון בגיל השלישי מוכרת גם מוכרת.
באופן כללי, בניגוד לדיכאון מתחת לגיל 65, אזי לא פעם דיכאון באנשים מעל גיל 65 יבוא לידי ביטוי בתלונות גופניות כמו למשל כאבי בטן, ולווא דווקא בתלונות על מצב רוח ירוד.
בהתיחסות ספציפית למקרה שתואר על ידייך להלן, יש מקום קודם ליבדוק באם ההחמרה במצבה הנפשי של אימך, הינה פועל יוצא וביטוי של הופעת מחלה אורגנית חדשה ואו החמרה במחלה שכבר קיימת.
בנוסף הייתי מבצע הערכה מעבדתית מקיפה (ספירת דם כימיה) ואולי אף CT ראש.
לאחר איסוף הנתונים כמתואר להלן, הייתי ממליץ לך ליפנות למרפאה להערכה כוללת של אנשים בני 65 ומעלה, לצורך בדיקה וקביעת אבחנה.

ככלל, בהעדר תגובה לטיפול בדכאון, יש לערוך ברור מקיף חוזר לאתור גורמי סיכון גופניים-מחלות נלוות גלויות וסמויות, נפשיים, אישיים ומשפחתיים ולטפל בהתאם. תרופות מומלצות לטיפול בדכאון מלווה חרדה ובעיות שינה הן: ונלפקסין(ויאפקס, ונלה) ומירטזפין(מירו, רמרון). הואיל והתגובה לתרופות נוגדות דכאון היא מאוחרת(עד חודש) אם בכלל, נתן להוסיף תרופות לשינה ולהרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים(ובן, קלונקס) שהשפעתן מיידית אך הן מסוכנות לזקנים בשל חולשת השרירים-סכנת נפילות, והפגיעה השכלית-ירידה בבצועים והחרפת דמנציה שהן גורמות, לכן עדיף להשתמש בתרופות קצרות טווח מקבוצת הבנזודיאזפין-אגוניסטיות, נוקטורנו וסטילנוקס, או אף בלוריוון במינון נמוך-חצי מ"ג ולתקופה קצרה, שהוא בעל טווח פעולה בינוני אך מתפנה מבלי להותיר מטבוליטים-חומרי פרוק פעילים שבדרך כלל מאריכים את זמן הפעולה של התרופה מעבר לזמן המיוחס לחומר הראשוני הפעיל.
חשוב לזכור שהטיפול התרופתי הוא אחד האמצעים הטיפוליים העומדים לרשותנו ויש לשקול אמצעים טיפוליים נוספים כפסיכותרפיה, טיפול משפחתי וכן במצבים של עמידות לטיפול תרופתי לשקול אמצעים נוספים בנזעי חשמל וגריה מגנטית

ככלל, בהעדר תגובה לטיפול בדכאון, יש לערוך ברור מקיף חוזר לאתור גורמי סיכון גופניים-מחלות נלוות גלויות וסמויות, נפשיים, אישיים ומשפחתיים ולטפל בהתאם. תרופות מומלצות לטיפול בדכאון מלווה חרדה ובעיות שינה הן: ונלפקסין(ויאפקס, ונלה) ומירטזפין(מירו, רמרון). הואיל והתגובה לתרופות נוגדות דכאון היא מאוחרת(עד חודש) אם בכלל, נתן להוסיף תרופות לשינה ולהרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים(ובן, קלונקס) שהשפעתן מיידית אך הן מסוכנות לזקנים בשל חולשת השרירים-סכנת נפילות, והפגיעה השכלית-ירידה בבצועים והחרפת דמנציה שהן גורמות, לכן עדיף להשתמש בתרופות קצרות טווח מקבוצת הבנזודיאזפין-אגוניסטיות, נוקטורנו וסטילנוקס, או אף בלוריוון במינון נמוך-חצי מ"ג ולתקופה קצרה, שהוא אמנם בעל טווח פעולה בינוני אך מתפנה מבלי להותיר מטבוליטים-חומרי פרוק פעילים שבדרך כלל מאריכים את זמן הפעולה של התרופה מעבר לזמן המיוחס לחומר הראשוני הפעיל.
חשוב לזכור שהטיפול התרופתי הוא אחד האמצעים הטיפוליים העומדים לרשותנו ויש לשקול אמצעיים טיפוליים נוספים כפסיכותרפיה, טיפול משפחתי וכן במצבים של עמידות לטיפול תרופתי לשקול אמצעים נוספים כנזעי חשמל וגריה מגנטית.