פורום הפסקת עישון, גמילה מעישון

כבר כתבתי כתבת הצלה כאן וקבלתי עידוד לחזור לעשן כי אני לא בסדר וכו. י בכול זאת אבקש עצה טובה שתעזור בקשיים של הפסקת עישון !!! בעיקר הצורך והרגשת החסר כל יום כל שבוע חסר יותר ומרגיש צורך עוד ועוד עם קושי קזה קשה לי להאמין שאחזיק מעמד כי כל שבוע נהיה יותר קשה העם יש משהוא שיכול לעזור ?? אני חודש שני שלא מעשן וקשה קשה מאוד מה עושים ? תודה !!!

שלום עודד,
אני שמח שפנית מכיוון שהקושי שאתה מתאר וחש הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שמעשנים נמנעים מלעשות צעד בכיוון שאתה עשית באומץ רב. מעשנים רבים בטוחים שהגמילה מעישון היא תהליך ארוך וקשה ובאמת כאשר היא לא נעשית בדרך נכונה היא יכולה לגרום שלא לצורך למעשן סבל מיותר. עצתי לך היא להניח למאבק שאתה נמצא בו, להפסיק להילחם ולנסות "לברוח" מהעישון כי טבעה של ההתמכרות היא להקשות על הניסיון לשנות את המצב. הקושי הרגשי נובע מקונפליקט פנימי לא פתור, אבל ביכולתך להצליח ולנטרל את הדחף לעשן אפילו בקלות אם תפנה את תשומת הלב ותתמקד בדרך האפשרית למלא את חייך ב "מתנות" ותדבוק באמונה שעשית צעד נכון, שהעישון אינו שונה מרעל ושבעצם קיבלת החלטה לטפח את גופך ונפשך ולכן מכאן ואילך, צעד אחר צעד תלמד לאהוב את עצמך, להחזיר לחייך הרבה ממה שהעישון החסיר ובעיקר, אנרגיה וחיוניות, שמחת חיים, כסף וכמובן בריאות. חשוב על כך שבקרוב מאוד ככל שיעברו השעות והימים הקושי יילך ויפחת עד שיעלם לגמרי וכשזה יקרה אתה תהיה גאה בעצמך, תרגיש ניצחון ותתחיל לחיות באמת.

מניסיוני האישי וגם המקצועי עם מעשנים רבים אני יודע שאפילו הקושי הגדול ביותר יכול להיפתר בתוך זמן קצר. לפעמים צריך פשוט להפסיק לחשוב, לתת מנוחה לנפש, לצאת להליכה, לנשום אוויר נקי, לצפות בסרט מצחיק או למצוא הזדמנות אחרת שתעשה לך טוב על הלב וככל שתתמקד בעתיד ובדברים שהיית רוצה להכניס לחייך, העיסוק בקושי יפחת ואיתו גם התחושה שאולי לא תחזיק מעמד. באמת שאינה צריך לסבול, אני מקווה שיכולתי לסייע ואתה מוזמן גם לפנות באופן ישיר ואישי כדי לזכות בתמיכה ובלבד שתעבור את השלב הזה ותהיה ללא מעשן ומאושר.

ותודה רבה על העידוד . יצא לי להפסיק לעשן מספר פעמים בעבר .הפעם רוצה להפסיק לעשן לתמיד שוב טודה לעידוד

לאחר כ-30 שנה של עישון כמעט רציף (בהריונות-לא)הפסקתי לעשן לתקופה של 5 חודשים במסגרת ובעידוד של קבוצת תמיכה.כמובן בעזרת כדורים עם מרשם רופא, ובהדרגה. כאמור ברגע אחד של משבר,לקחתי את "הסיגריה האדומה" שממנה הזהירו כל כך בקבוצת תמיכה. ומעניין שלא חשתי בחילה ושום הרגשה לא נוחה, כאילו לא הפסקתי מעולם. לאחר כשבוע כשראיתי שאני הולכת וחוזרת להרגלי..רכשתי שוב את הכדורים, ניסיתי להפסיק..ללא הצלחה. נעזרתי גם סמדבקות הניקוטין ובסוכריות מאותו סוג,כלום לא הועיל. האם יש דרך חזרה להצלחה במשימה להפסיק לעשן? אשמח לתגובה.

שלום,

מעשנים רבים שהפסיקו נופלים חזרה על הטעות השכיחה של "רק סיגריה אחת".
אל ייאוש מחקרים מראים שרוב המעשנים מפסיקים לצמיתות לאחר מספר ניסיונות ואגב מחקר אחר מראה ש 75% מהמעשנים מפסיקים ללא טיפול תרופתי.
יש שיטות רבות להפסקת עישון, נסי לברר מה נשמע לך הכי אמין, רציני ומתאים לאופייך.
בכל מקרה אין סיבה שתשארי מעשנת לשארית חייך.

בהצלחה!

תודה לתגובתך רמי.אנסה למצוא דרך, אם כי אני כבר בתוך סחרחרה.ולא של קסמים.ואם מישהו כאן יודע (מתוך ניסיון מוצלח), על דבר מה נוסך שיכול לעזור, אשמע לשמוע.

שלום,
האם אתם מכירים אמצעים טבעיים וצמחיים לגמילה מעישון - כאלו שהוכחו כעוזרים באמת?
תודה

שלום דינה,
לשמחתנו ממש לא צריך לצרוך חומרים מסוגים כאלה ואחרים ולא תרופות כדי להיגמל מעישון. ההנחה שכאילו "הגוף מנותק מהראש" וצריך לטפל בו שגויה שכן השינוי היחיד שצריך לקרות כדי שלא תמשיכי לבחור בסיגריה כפתרון לקושי רגשי או "להנאה" כביכול הוא שינוי בדרך החשיבה. נכון שישנם לא מעט מוצרים עם מידע כזה או אחר על אחוזי הצלחה וכד'.. אבל גם אז כל ההצלחות של "פתרונות חיצוניים" מבוססים על שכנוע עצמי ותו לא. הפסקת עישון כתוצאה משכנוע עצמי או מניפולציה לעולם תשאר כתעלומה כמה זמן באמת תחזיק מעמד כי היא לא פתרה את מקור הקושי הרגשי שעמד מאחורי הדחף לעשן.

הדרך הטובה ביותר שבאמת עובדת היא להפסיק להתייחס לסיגריות בכזו רצינות כאילו באמת שהגוף אינו יכול בלעדיהן. הגוף שלך ושלי ושל כולנו לא נולד עם צורך בחומרים המזיקים שיש בסיגריות ולא באף חומר תמוה אחר, להיפך, הא מאותת לנו כל פעם שאנו מזיקים לו וגם כשהו זוכה לתשומת לב אמיתית. נסי להתחיל לחשוב בכיוון חדש, איל לטפח את עצמך ואת גופך, לחזק את האמונה בעצמך שרק לך יש את הכוח לחולל שינוי ואל תלחמי בדחף כי זה רק יגביר אותו. עשי רשימה של הדברים שהיית רוצה להשיג בקרוב, דברים שחשוב לך להתקדם בהם ובאופן כללי עשי מעין חוזה אפילו כתוב עם עצמך שמהרגע הזה לעולם לא תעשי משהו שיגביל אותך מלממש את הפוטנציאל שבך. נכון אלו רק מילים אבל יש בהם עוצמה אם מתייחסים לחיים ברצינות. ושוב, לא חומרים, לא תחליפים ולא שום מניפולציה שתשלה אותך כאילו שיש בה איזה כוח להוציא ממך את התלות, הכל בידיים שלך. אם תהיי מעוניינת בפרטים על התוכנית שאני מציע למעשנים אשמח לתת לך בטלפון. לצערי איני יכול להמליץ על חומרים כי איני מאמין בגישה שממשיכה את חוסר השליטה והאחריות שגם כך חלשים בגלל התלות וההתמכרות ( שאינה פיסיולוגית ). הכל בראש או יותר נכון ברגש והלב...
בהצלחה רבה,

גם אחרי הגמילה. איך אם בכלל עושים את זה?
האם נגזר על כל הסטלנים להיות מכורים לסיגריות ?

אני מעשנת בערך אחת ליום יומיים.
האם אפשר להשתמש בטבק רגיל (כי זה קצת) או שמומלץ טבק ללא ניקוטין או בכלל איזה תערובת בלי טבק (ראיתי שיש בארץ כבר מכמה זמן)

שירה שלום,

אל תראי בדברי עידוד לשימוש בקנביס, אך בסדנאות שלנו אני נתקל בשאלה זו באופן די שכיח.
קחי בחשבון שכל סוג של עישון הוא מזיק וכי עדיף למצוא שיטות אחרות למיצוי החומר הפעיל כגון: אידוי - vaporizer, אפייה או בישול.
אם בכל זאת החלטת לעשן אני ממליץ לך בחום לא להשתמש בטבק כדי לא להתמכר לניקוטין, יש מספיק תחליפים שונים החל מצמחי תבלין ועד תחליפי עישון ללא טבק או ניקוטין דוגמת honeyrose - שוב עלי להזהיר כי הם אינם בריאים.
אבל קודם עליך להגמל מסיגריות.

יש לציין שלמרות שהעשן לכשעצמו אינו בריא בכל מקרה,
סיגריות אלה לא מעלות את לחץ הדם כמו סיגריות רגילות. ואף השפעתן על קצב הלב נמוכה יותר.

שלום לכולם
כולכם מוזמנים לקהילת גמילה מעישון החדשה כאן באתר בה תוכלו לדבר לא רק עם מומחים בתחום אלא גם עם כאלו שעשו זאת והפסיקו לעשן.

נתראה בקהילה :-)

שבת שלום
אני בת 40 והפסקתי לעשן לפני שלושה שבועות.
מיום שלישי אני חווה קושי בנשימה, הייתי אצל הרופא שבדק את הריאות ואמר שהכל בסדר, כנראה המשך של הוירוס בכיבה שהיה לי. זה ממש לא נראה לי.
מקריאה באינטרנט אני מגלה יותר שיש תופעת לוואי שכזו.
האם ידוע כמה זמן זה יכול להמשך? זה די מטריד אותי, כמובן אם היו מבטיחים לי שזה רק תופעת לוואי, הייתי נרגעת :)
האם יש מה לחזור לרופא? (לרופאה שלי הפעם שהיא מצויינת)
תודה
גבי

שלום גבי,
הפכת לפני 3 שבועות לאדם חופשי והתחלת בחיים חדשים ללא תלות ובאמת אצל חלק מהאנשים שהפכו ללא מעשנים, מתרחשים במשך כמה ימים או שבועות ספורים, שינויים כאלה ואחרים שנהוג לכנותם "כתופעות לוואי". חשוב להבין שהגוף שלך והנפש שלך לומדים להסתגל למצב חיים שלא היה מוכר להם הרבה זמן, אבל לא בכלל ( הרי לא נולדת מעשנת...). ההתמכרות אינה פיזילוגית ( הגוף לא זקוק לחומרים מזיקים ) אלא רגשית בעיקר והדבר בא לידי ביטוי במחשבות מגבילות שגורמות לנו להטיל ספק בעצמינו וביכולת הטבעית של הגוף להבריא את עצמו אחרי כל כך הרבה זמן של סבל ומצוקה. האתגר הוא לא לתת למחשבות האלה לנצח ולהמשיך במגמה ובכיוון שהתחלת בהם.

למעשה, בעצם העובדה שאת לא מכניסה לגופך רעל, אפשרת לכל מערכות הגוף החיוניות שלך ביניהן הנשימה, העצבים, הדם והעיכול וגם לתפקודי המוח לקבל את החמצן שהם זקוקים לו ואת התנאים לפעול ולהיות בשיא ביכולתם, כמובן אם רק תמשיכי ותהפכי את השינוי שהחלטת עליו באומץ רב לדרך חיים של טיפוח עצמי ולא תתייחסי להפסקת עישון כאל שינוי התנהגותי חיצוני בלבד, כפי שיכול לקרות שמנסים להיגמל עם תרופות או מניפולציה אחרת חיצונית.

קשיים בנשימה או כל שינוי אחר פסיולוגי יכול לנבוע מכל מיני סיבות ולא צריך למהר להסיק שזה בגלל "היעדר עישון", להיפך, השינויים שמתרחשים בגוף לאחר הפסקת עישון הם תמיד חיוביים ובזה אסור שיהיה לך ספק. יחד עם זאת כמו כל אדם אחראי עם מודעות עצמית, את מכירה את עצמך ואת גופך ויודעת לזהות מתי כדאי להיוועץ עם בעל מקצוע רפואי, לשמוע עוד חוו"ד או לקבל חיזוק שאת בכיוון הנכון ולהפחית ממך את הדאגה.

עצתי לך להכניס לסדר יומך כמה שינויים קלים שיש בהם כדי לשפר את הרגשתך ואולי גם לשנות את תחושותיך לגבי הנשימה ובמקביל לבחון את קצב ההתקדמות ובמידת הצורך להיוועץ ברופא.

בכל מקרה הסירי מליבך חשש או מחשבה שמה בריאותך "בסכנה" בגלל שאת לא מעשנת וחזקי את עצמך עם מחשבות שקובעות חד משמעית שהעישון אף פעם לא היה משהו טוב, אין בו שום דבר טוב ולעולם לא יהיה בו ולכן קיבלת החלטה נכונה ואת נחושה להמשיך ולהעשיר את חייך בכל מה שיכול להפוך אותם לטובים יותר, לדוגמא:
פעילות גופנית, אוכל בריא ומאוזן, מדיטציה או זמן להיתרגעות וחיי חברה ואהבה מספקים, שיפור הרווחה הכלכלית וכל מה שאת יודעת שיעשה אותך מאושרת.

עישון לא רק שאינו מסייע לתחושת האושר, הוא פועל בדיוק בכיוון ההפוך, לוקח מאנשים את השליטה על החיים, הופך אותם לבודדים, ומרחיק מהם את הסיכוי להגשים באמת את הפוטנציאל שבהם.

3 שבועות ללא עישון הם סימן לשינוי מדהים שעתיד בתוך ימים ספורים לתת את אותותיו ולגרום לך גם להרגשה נפלאה שבריאותך נמצאת כבר במסלול הנכון בדרך לבריאות מיטבית וכדי להבטיח זאת תמיד מומלץ להיבדק ולטפל כשצריך אבל בוודאי שלא לחשוב שאולי מדובר בתופעת לוואי שנגזרה עליך רק כי החלטת לא לעשן.

בהצלחה ואל תהססי לפנות, לעדכן ולקבל תמיכה עד שגם התחושות האלה שתיארת ייעלמו כלא היו..

האמת שאצלי הכל היה קצת הפוך, התחלתי עם חדר כושר (וממשיכה עדיין כמובן) שיפרתי את התזונה, שייק בריאות בבוקר הרבה ירקות וסופר פודס. אחר כך הפסקתי לעשן
הפסקתי הרבה פעמים בחיים, לשנה, לחודש, לכמה שבועות, ללא הצהרות שנגמלתי, פשוט נקיון הגוף.
הפעם נגמלתי! לתמיד!
עזר גם שנפטרו לי דוד ובת דודה (בת 37) מסרטן הריאות....

בכל מקרה, נראה לי שהיום היה קצת יותר טוב עם קוצר הנשימה, מחר אחזור לחדר כושר ואראה איך אני מרגישה שם.
אם לא יעבור עד יום שלישי אחזור לרופא ליתר בטחון

תודה על התגובה ותמשיכות את עבודת הקודש שאתם עושים! כל הכבוד

פתאום אני מאוד רוצה להיות מנחה של סדנאות הפסקת עישון :)
שבוע טוב

הפסקתי לפני 3 שבועות לעשן לבד אני מרגיש כל יום שעובר יותר קשה לי לשמור על ההפסקה . מה כן יכול לעזור לי לא לחזור ולרחם על עצמי אבל קשה לי מאוד מה עושים???

שלום עודד,
3 שבועות זה המון זמן ומגיע לך כבר להרגיש טוב, שעלית על דרך חדשה אבל כדי שזה יקרה עליך להשלים שינוי ברובד הרגשי. האמירה שלך שכל יום שעובר קשה לך יותר ויותר ועל הרחמים העצמיים מראה שאתה חש עדיין שוויתרת על משהו טוב, שהסיגריה עדיין נתפסת בעינך כאמצעי שחבל שאינך יכול להרשות לעצמך כעת וזה מה שצריך להשתנות.

אתה יכול לעזור לעצמך אם תזכיר לעצמך את הסיבות שהניעו אותך להחליט שאינך רוצה עוד לעשן. יעזור לך מאוד להגדיר מחדש את הדברים הטובים בעלי המשמעות שתוכל להשיג בתקופה הקרובה וגם הרחוקה, נשימה חופשית וכושר גופני טוב יותר, יותר כסף, גאווה עצמית ופרגון מהאנשים שקרובים אליך ובכלל הרגשה שאתה נמצא על מסלול חדש וחיובי שיעניק לך הרבה יותר הזדמנויות להצלחה גם אם קשה לראותן כרגע. הפסקת עישון "אמיתית" אינה שינוי חיצוני כמו זה שמנסים לפתור אותו באמצעות תרופות וכל מיני מניפולציות ואתה בחרת בדרך הנכונה ולכן גם חשוב לי לעודד אותך ולהעניק לך ידע מדוייק שיעזור לך לעבור "שלב" שממנו והלאה לעולם לא תחשוב או תרגיש שהעישון הוא אופציה, בדיוק כמו שלא תכניס לפיך רעל במודע או תקפוץ לכביש סואן כשברור לך מהן ההשלכות. נכון, אצלי תהליך גמילה מעישון אורך 4 מפגשים אבל אני באמת חושב שבהרבה מקרים ניתן לנצח את ההתמכרות לעישון בפחות. האמת היא שמדובר ברגע אחד של החלטה שיכולה לנבוע מתובנות או "סוויצ'" שמתרחש במוח ומשחרר אותך לתמיד מהתלות. אני חושב שאחרי 3 שבועות, כל מה שאתה זקוק לו זו תמיכה ועידוד והפורום הוא בהחלט מקום נהדר לקבל אותם. בכל אופן תרגיש בנוח לפנות גם באופן אישי, אין סיבה שתרגיש תסכול מתהליך שצריך להיות מהנה ומלהיב רק מהמחשבה על החיים הנפלאים שמצפים לך בהמשך הדרך.

אחד הדברים המעניינים שגיליתי על עצמי וגם מניסיוני עם מעשנים הוא שככל שנמעיט לעסוק בקושי, לרחם על עצמינו ולשקוע במחשבות מגבילות, כך הפחדים ואי הנוחות הרגשית שמלווה את הגמילה מעישון תאבד את אחיזתה. דרך טובה להצליח בכך כי זה לא תמיד קל ופשוט זה לערוך "רשימות מלאי" של התכונות החיוביות שלך, של השאיפות שלך ושל הדרכים האפשריות להגשים את החלומות שלך הקטנים והגדולים. רצוי לשלב בין אימון המוח לחשיבה מתקדמת ובין רגיעה פנימית אז גם התוצאות מהירות מאוד. מוזיקה שאתה אוהב, תרגול מדיטציה או דמיון מודרך, תפילה וגם הליכה בחוף הים הם הזדמנות נהדרת לחיזוק פנימי וחיובי. כמו בכל תהליך של התפתחות וצמיחה החוכמה הגדולה היא להתחיל בצעד אחד ולהתמיד בכיוון.

שלום לכולם,

אני מעשנת כבר לא מעט שנים וחלק נכבד מהעישון הוא עישון מול המחשב, מול הטלויזיה שלא ממש נובע מצורך גופני. ניסיתי להפסיק לבד וזה לא עזר. האם מישהו התנסה בסיגריה האלקטרונית? האם באמת יש סיכוי בעזרתה להפחית את הכמות?

שלום מריה,
טבעה של ההתמכרות לעישון הוא הקושי לשלוט בכמות, למעשה זה כמעט בלתי אפשרי. סיגריה אלקטרונית כמו שאר הפתרונות "החיצוניים" יכולים אמנם למלא את תפקיד הסיגריה "האמיתית" ברגעים מסויימים אבל בתוך זמן קצר קיים סיכוי גדול שהיא תהפוך לחסרת השפעה כמי שיכולה למלא חסך רגשי ואת אי הנוחות שעומדים מאחורי הדחף לעשן ואני אסביר. אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שהגוף מכור לחומרים המצויים בסיגריה ( הניקוטין ) כאילו שהגוף "דורש" את החומר ולא יכול בלעדיו ( האומנם?) כמובן שאין הדבר נכון וזו אמונה מוטעית. הגוף שלך כמו של כולנו אינו זקוק לחומרים מזיקים והוא מאותת על כך בכל מיני דרכים. חלק מה "איתותים" הם אותם נזקים בריאותיים מידיים וארוכי טווח אבל הם גם במישור הנפשי מנטאלי שבד"כ שקשה להבחין בהם ולהגדיר אותם אבל הם קיימים ואפילו משמעותיים יותר מהנזק הישיר למערכות הפיסיות החיוניות. בכל זאת כן קיימת התמכרות ולכן גם קשה להפסיק לעשן בכוחות עצמיים אבל זה אפשרי כאשר מבינים שהקושי האמיתי שעומד מאחורי הדחף הוא רגשי והוא זה שכל פעם מחדש מעורר את הצורך להשיג ממנו הקלה ומכיוון שהסיגריה "הוכחה" במשך שנים כפתרון יעיל להפיג את הקושי, היא הפכה להיות במודע או שלא במודע "דבר טוב" ואת האמונה הזו צריך לשנות וזה כמובן לא יכול לקרות באמצעות תרופות, אביזרים למיניהם , תחליפי ניקוטין או "טיפולים". חלק מהמעשנים ואני בינהם הצליחו להפוך לאנשים לא מעשנים ומאושרים ובכל זאת מדובר באחוז קטן. אני החלטתי להפוך את הדרך שעזרה לי להפסיק את ההתמכרות למודל הדרכה ולמפעל חיים ומאז שהתחלתי לעסוק בנושא נוכחתי שרוב המעשנים שאני יכול להגדירם כמעשנים לשעבר, התנסו יותר מפעם אחת בגמילה מעישון עד שהגיעו למסקנה שהשליטה והיכולת לא להמשיך בהרגל היא בידיהם בלבד. תוכלי לחסוך מעצמך זמן, אכזבה וכסף אם תאמיני שהכוח האמיתי נמצא אצלך ואינך זקוקה לעישון ומה שבאמת יוביל להצלחה שלך להמשיך בחיים נפלאים מול המחשב, הטלביזיה ובכל מקום אחר, זו חשיבה מסוג חדש שמתמקדת בטיפוח עצמך ובהגשמת שאיפותייך בחיים ולא בניסיון להסתפק בעישון "קל".

מריה,
אם זה היה עובד היית רואה המון מעשנים ברחוב עם סיגריה אלקטרונית, מתי לאחרונה ראית זאת?

שמי עמיחי, התחלתי לעשן בטיפשותי (כמו כולם) בגיל 16, וכמו כולם חשבתי לעצמי שאעשן לי קצת ואפסיק בלי בעיות מתי שרק ארצה.
היום אני בן 21.

לפני כשנה וחצי התחילה להציק לי מחשבה מאוד דכאונית מכיוון שהרגשתי שהסיגריות מגבילות אותי, הן לוקחות לי את החופש והעצמאות לעשות מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
הרגשתי הרגשה נוראית בגלל שאני חייב להאכיל שוב ושוב את המפלצת המגעילה שבתוכי שדורשת ממני לעשות משהו שאני לא רוצה.
ניסיתי להכריח את עצמי להפסיק לעשן מספר פעמים, אך אפילו השנאה שהייתה לי כלפי הסיגריות לא עזרה לי להפסיק לעשן, וכעבור תקופות מאוד קצרות הייתי חוזר לעשן כמו גדול.
כל נסיון שכזה גרם לי לאומללות גדולה יותר בגלל שהרגשתי סוג של אשמה כלפי עצמי על כך שלא הצלחתי לעשות את מה שאני רוצה לעשות.

לפני כמה ימים קרה מצב שנגמרו לי הסיגריות, ומכיוון שהנני חייל בודד והמצב הכלכלי לא איפשר לי לרכוש קופסא חדשה החלטתי שאני לא אעשן עד שלא תכנס המשכורת הצבאית (???) הבאה.
אני ממש ממש סבלתי, הרגשתי את הדחף הפיזי, שהגוף שלי רוצה את זה בחזרה.
מרוב התחושה המגעילה הזאת, השנאה שלי כלפי העישון גדלה עוד יותר וכך נולד לו הרצון להפסיק לעשן, כי עד לאותה נקודה לא רציתי להפסיק לעשן, אלה לא עישנתי מחוסר ברירה.
לקראת הערב כבר החלטתי החלטה סופית שאני הולך להפסיק לעשן ויהיה מה.

לאחר שקמתי בבוקר הרגשתי הרגשה נוראית, הרגשה שכל הגוף שלי בעוד שניה הולך להתפרק. כל הנסיונות לסלק את המחשבות על הסיגריות לא הועילו.
קמתי מהמיטה, גירדתי את הכסף הדרוש ממקומות מסתור שהיו שמורים לימים שחורים ועם תחושה של אכזבה עצמית הלכתי לחקנות וקניתי קופסאת סיגריות.

אותה הסיגריה שעישנתי נתנה לי הקלה מהסבל שחוויתי, אבל יחד עם זאת, היא נתנה לי משהוא נוסף.... היא נתנה לי להבין שהיא בעצם גם זאת שגרמה לי לסבל הזה...... ושוב פעם השנאה שלי לעישון התגברה עוד יותר (כבר בפעם המי יודע כמה)..... והפעם החלטתי בשיא הבטחון והנחישות שזאת הייתה הסיגריות האחרונה שלי.

הפעם אני לא מרגיש את תחושת ההתפרקות ההיא שהרגשתי אז,
אני כל הזמן מחזק את עצמי על ידי כך שאני אומר לעצמי ש"אני הפסקתי לעשן – נקודה.".
התחושה שהגוף שלי נהיה יותר בריא נותנת לי יותר בטחון להמשיך עם זה...

אני רוצה להיות חופשי, וכל עוד והינני מעשן, לא אוכל להיות מי שאני רוצה להיות !!!

סתם הרגשתי צורך לשתף...

שלום עמיחי,
כל הכבוד לך על כך שהגעת למחשבות ותובנות שכאלה ועל כך שהחלטת לשתף.
רוב המעשנים היו רוצים להיות במקומך ולהפסיק לעשן בגיל כל כך צעיר.
אתה יותר ממוזמן להמשיך לשתף ולעדכן אותנו בהמשך... אנחנו תמיד כאן.

בקשר לסבל שלך, אתה צודק.
או שאתה סובל זמן מה בלי הסיגריות אך עם תחושה של גאווה וכבוד עצמי
או שאתה סובל עם הסיגריה ועם תחושה של חוסר כבוד עצמי. אך במקרה זה הסבל נמשך עד אין סוף...

נראה כי הפסקת לעשן בכוח רצון ולכן אתה סובל...
האמת היא שתהליך הפסקת העישון איננו חייב להיות מלווה ב"סבל" שהינך מתאר, ואני מניח שחבריי לפורום ייצטרפו לדעתי ויפרטו על כך קצת יותר.

בסופו של דבר החופש האמיתי מסיגריות איננו להגיד לעצמך "אסור לעשן, אסור לעשן, אסור לעשן" אלה הידיעה וההבנה שהסיגריות זה מוצר שאתה לא צריך, מוצר שלמעשה לא נותן לך שום דבר, כלומר "אני יכול לעשן מתי שרק ארצה, אבל למה שאני אעשה את זה?"

מזל טוב וברוך הבא לעולם החופש !!!

אני כמובן שמח לשמוע שאתה רוצה להפסיק לעשן. אני גם שמח לשמוע שאתה רוצה להפסיק מהסיבות הנכונות - כדי שהסיגריה לא תשלוט עליך וכדי שכל החיים שלך לא יסובו סביב הדבר המסריח הזה שמזיק כל כך לבריאות.

אבל מה, עשה זאת בלי לחץ. ובלי לייסר את עצמך. אתה צעיר. בגיל שלך הפסקת העישון זה לא עניין בריאותי דחוף. העולם לא נחרב מכל שבוע/חודש נוסף שאתה מעשן. בזמן שלך. ברוגע שלך אני משוכנע שאתה תפסיק. תמצא לעצמך את העיתוי המתאים לכך.

לגבי הדרך להפסיק לעשן, אז אני הפסקתי בלי תרופות להפסקת עישון. אבל בדיעבד, אני יודע שהייתי צריך לנסות אותם. אם הייתי מנסה אותם, ייתכן שלא הייתי מעשן כל כך הרבה שנים. מה דעתך לנסות את התרופות ולהקל על יסורי הגמילה?

ראיתי שאחרי אותה סיגריה, אתה ממשיך לנסות להפסיק לעשן. שיהיה לך המון בהצלחה!
תזכור שאתה צריך להחזיק מעמד כמה ימים. אחרי הכמה ימים זה כבר נעשה יותר קל. וככל שהזמן עובר כך זה יותר ויותר קל

עמיחי היקר, קיבלת עידוד וחיזוק נכונים ובכל זאת כשמדובר בעישון כולנו יודעים שעידוד לבדו לא תמיד מספיק ובוודאי שלא פתרונות "חיצוניים", הדבר המשמעותי ביותר שהפך אותי ללא מעשן ברגע אחד היה תובנה שהובילה לתובנות נוספות, שהפכו את העישון לא רק ללא רלוונטי ( כי איני צריך אותו ) אלא לשינוי שהזניק את החיים שלי קדימה וזו בדיוק הסיבה שהחלטתי להתייחס למרות התגובות הנפלאות שקיבלת. מדבריך אני מתרשם שאתה בחור פיקח, אינטליגנט ואדם עם שאיפות לממש את הפוטנציאל ובאמת אמרת נכון " לעולם לא תהיה אתה עצמך כל עוד תעשן.." במילים אחרות תוכל לממש את הפוטנציאל האמיתי שבך כל עוד העישון ( וגם התמכרויות אחרות ) לא יהיו חלק מחייך. המשך לדבוק באמונה הזו והתמקד בדרך להפוך את חייך למשמעותיים בדיוק כמו שאתה חולם שהם יהיו והם אכן יהיו...והעישון?..ימשיך לצערנו להיות חלק מחייהם של אנשים אחרים ובשבילם נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים עם המון אהבה. יישר כוח בהצלחה.

בן 22 שלא מעשן סמים,נגמל גם מסיגריות , לקחתי כמה שאיפות מג'וינט ירוק.והגוף נכנס לטראומה של ממש
אני כבר יומיים בהרגשה של היי וחרדות מה אני יכול לקחת ללא מרשם אם אני לא רוצה ללכת לרופא???

מן היקר, קודם כל כל הכבוד על ההחלטה הנבונה והאמיצה להיות לא מעשן. מכאן ואילך חייך ילכו וישתפרו ואיתם גם התופעות שתיארת ובתנאי שלא תחליף התמכרות אחת באחרת שלילית ומזיקה לא פחות. הן לסיגריות והן לחומרים אחרים מהסוג שהחלטת לצרוך השפעות שונות ומשונות על המצב הרגשי נפשי נוסף על הנזק לשאר מערכות הגוף החיוניות בטווח הארוך. למרות זאת, בסדנאות שלי אני מדגיש כבר במפגש הראשון שהסיבה שצריכה להטריד מעשנים אינה הנזק לבריאות ולא ההפסד הכספי ( שהם וודאיים ) אלא ההשפעה על האישיות שבמקום להיות פנויה לנצל הזדמנויות לצמיחה והתפתחות היא "שבויה" וחסומה מלממש את עצמה ובעצם את הפוטנציאל. בעיניים שלי, סיגריה אחת או 100 , ג'וינט כזה או אחר, נרגילה וגם אלכוהול ללא שליטה הם ביטוי לקושי רגשי לא פתור ולחסכים שהתלות מפצה עליהם בתחושת הנאה זמנית ולכן גם קשה מאוד להחלץ ממנה בכוחות עצמיים וללא עזרה. עברו כמה ימים אז אני מקווה שעכשיו אתה מרגיש יותר טוב. עצתי לך היא להחליט שלעולם לא תנסה או תתנסה במה שברור שיכול לגרום לך שוב את אותן תופעות לא נעימות שתיארת ובמקום זאת תפנה את האנרגיה והמשאבים המנטאליים והאחרים לבחון כיצד אתה יכול להגשים את עצמך באופן מלא ככל שתוכל בלי להיות לעולם נתון לאף תלות. כמו לרוב האנשים יתכן שגם אתה תמשיך פה ושם לחוות סוג של קושי רגשי אולי גם מלווה בתופעות כמו אלו שחווית וגם אז הפתרונות שתעלה על הדעת להתמודד עם המצב ולהקל על עצמך יכולים להיות הרבה אפשרויות שאף אחת מהן לא כוללת סיגריות, ג'וינט או כל חומר אחר. הליכה וכל סוג ספורט אחר, הקפדה על שתייה מרובה ותפריט בריא ומאוזן יכולים לחולל נפלאות ובמידה וגם זה לא עוזר תמיד כדאי לפנות לייעוץ מקצועי של רופא או אדם אחר שיכול לתת לך כלים נוספים לפתרון הסימפטומים של מתח וחרדות. אם אתה מעוניין, פנה אלי באופן אישי ואתן לך עוד כמה כיוונים שיכולים להועיל.

שלום לכולם
פתחנו לאחרונה קהילת גמילה מעישון כאן באתר, בה תוכלו לשתף, לחלוק, להכיר ולהתייעץ עם אנשים ממש כמוכם.

תודה :-)

עישנתי 15 שנה, קופסא ליום. (בערך). נכנסתי להריון והחלטתי להפסיק. זה מאוד קשה אבל החלק הקשה ביותר הוא בעלי- הוא מעולם לא עישן ושונא את ההרגל הזה שלי, ואני אומרת לו כמה שזה קשה לי ובמקום לתמוך בי או לפרגן על הצעד שעשיתי למען הבריאות שלי ושל התינוק- הוא אומר לי "אמרתי לך להפסיק קודם", "ידעת שזה יהיה קשה" ובקיצור לא ממש מחזק אותי אלא עושה לי עוד יותר חשק לסיגריה... אני לא מרגישה ממנו תמיכה בכלל. איך אני יכולה לגרום לו להבין שהגישה שלו לא נכונה ושבמקום להטיף לי הוא צריך לחזק....
תודה

שלומי היקרה,
קיבלת החלטה נכונה ואמיצה מאוד ומגיע לך את כל הפרגון בפרט מבן הזוג וטוב שפנית לקבל עצה ואני מקווה שאוכל לסייע. הקושי שאת חשה נובע מהתלות הרגשית שבמשך שנים קיבלה מענה עם העישון כאמצעי להשיג הקלה ברגעים מסויימים ומבלי ששמת לב תוך כדי הזמן בתפיסה שלך העישון תפס מקום חיובי "כפותר בעיות" וגם כהנאה או סוג של בילוי ומכאן גם הקושי הגדול "לוותר" על ההרגל בקלות. כרגע אצלך במוח מתנהל קונפליקט פנימי, מצד אחד המודעות לנזק שבעישון במיוחד בתקופת ההיריון ומצד שני עדיין הצורך הרגשי הטבעי כל כך במיוחד בתקופה הזו שאת נמצאת בה לקבל חיזוק, עידוד ותמיכה. אם הייתי פוגש את בעלך או משוחח איתו הייתי מסביר לו שאינך אשמה בכך שלא הפסקת עד היום, היית זקוקה למניע חזק וכעת הרגשת מספיק חזקה לעשות את השינוי. בעלך כמו רוב האנשים ( כולל מעשנים ) מתקשה להבין שמעשנים לא בוחרים לעשן באמת. אף מעשן לא החליט לשעבד את חייו לנצח ולא לשלם מחיר כל כך כבד רק כדי להשיג הקלה זמנית ולכן הרעיון שכאילו הפסקת עישון היא עניין של כוח רצון הוא מוטעה מיסודו. לך אני אומר שמגיע לך צל"ש על התובנות שיש לך להעניק לך ולתינוקך את מה שאתם זקוקים לו כדי להתפתח בדרך הטובה ביותר. כדי להשתחרר מהקושי שאת חשה עליך לשנות תפיסה ולמצוא דרך להקלה ושחרור רגשי. קחי דף ועט ורשמי לך את כל הסיבות שבגללן החלטת לא לעשן ומיד אחר כך רשמי את כל התועלות הצפויות לך ולילדך כלא מעשנת, תוסיפי ל 2 הרשימות רשימה נוספת של היעדים שהיית רוצה להשיג בתקופה הקרובה של ההיריון וזו שאחריה, שתפי את בן זוגך בכוונותיך להמשיך ולטפח את עצמך ושיש לך שאיפות נוספות להגשים. כמו ששמת לב אין עיסוק בקושי ולא בניסיון להיאבק בדחף כי זה פשוט לא עובד, ככל שנלחמים כך הדחף ממשיך להטריד אבל הקושי הזה מאבד את אחיזתו כשהמחשבות נתונות למקום חדש וחיובי, לעתיד, לצמיחה ולהתפתחות. כדי לסייע לשינוי לקרות כדאי לשלב בסדר היום או פעם בשבוע סוג של מדיטציה או הרפיה באמצעות דימיון מודרך. אם את מתגוררת באזור המרכז אני מכיר מישהי מדהימה שמתמחה בנושא שגם היא בהיריון במקרה ואין לי ספק שהתרגול הזה ישפיע מיד ויסייע לך.
במידה ואת מעוניינת בפרטים או בתמיכה נוספת אל תהססי לפנות גם באופן אישי, מגיע לך את כל הטוב בתקופה הזו ובכלל.

חמישה ימים ללא סיגריה!!! הכל אצלנו בראש,לא מכונים ולא בטיח,חבל על הכסף שלכם.זה הכל אצלנו בראש.יש קצת תופעות לוואי שהם מינוריות בהתייחס לסכנות שאנו חשופים להם בעישון.מספיק לסובב את הראש ולהסתכל ימינה ושמאלה ולראות שאין אחד! אבל אחד! שמעשן ולא מקבל בבוא העת איזו מחלה כזו או אחרת,סרטן כזה או אחר לא עלינו, התקפף לב, לחץ דם,שטף דם במוח,חסימות ריאתיות ומה לא... אמנם הפסקתי לפני שנים משך שש שנים לעשן וחזרתי ברוב טיפשוטי אבל כולנו חייבים להבין שאנחנו במו ידינו גומרים לעצמנו את החיים ומונעים מעצמנו את ההנאות מהחיים ובראש ובראשונה לראות את ילדינו ונכדנו גדלים..כמו זה מטומטם ולא הגיוני לעשן,כמה זה מסוכן וקטלני,רק חמישה ימים עברו וההרגשה אחרת לגמרי,נכון פה ושם בקטנה יש עדיין את הצורך בסיגריה אבל הוא עף מיידית מהמחשבה כאשר שמים אל מול הסיגריה את כל הסכנות שבעישון. תיפתחו את העיניים ותבינו איזה נזק אדיר אנחנו המעשנים גורמים לעצמנו, ממש אין צורך בשרלטנים שייגבו מאיתנו כסף.זה ביידים ובראש שלנו. לזרוק או לקמט את הקופסת סיגריות,לזרוק לפח וזהו!!! זה ממש אבל ממש קל

דני שלום,

שמח שהפסקת לעשן. אני מסכים איתך שזה קל, לצערי לא לכולם זה קל, לא לכולם יש את הכוח לעשות את זה לבד.

כמו כן למרות שיש שרלטנים בתחום זה (כמו בתחומים אחרים) יש גם הרבה אנשים שעושים עבודת קודש ונותנים את המקסימום כדי לסייע למי שזקוק לעזרה נוספת.
אני מעשן לשעבר בעצמי כמו גם משה רוימי שותפי לפורום. שנינו עובדים בשיטות שונות והצלחנו לסייע להמון אנשים להשתחרר מהתלות הנוראית הזו.

כמו בכל תחום בחיים אם אינך מצליח לפתור בעיה כלשהי באופן עצמאי כדאי ומומלץ להסתייע באיש מקצוע מיומן ובעל ניסיון שמכיר את הבעיה לעומק ויכול להראות לך את הדרך הטובה ביותר לפתור אותה.
כשיש לך בעיה במחשב אתה לא תמיד תדע לפתור אותה לבד, ואם אין לך ידע רוב הסיכויים שתיצור יותר נזק מתועלת, לעומת זאת טכנאי מיומן שמכיר את המכניקה של המחשב ידע לפתור את הבעיה באופן יעיל ובזמן קצר - זה אותו דבר בהפסקת עישון.

בכל מקרה שמח עבורך שהפסקת לעשן, מניסיוני הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך זה לזכור שלא משנה כמה זמן הפסקת וכמה קל זה היה אל תתפתה אף פעם לחשוב שתוכל לקחת "רק סיגריה אחת" זה מה שמפיל אנשים.

בהצלחה ורק בריאות

שלום דני וברכות על ההצלחה שלך להפסיק לעשן בכוחות עצמיים. אני מצטרף לכל מילה שלך ושל שותפי לפורום, רמי רמינובסקי ורוצה רק להוסיף לך ולשאר החברים שההחלטה לא לעשן צריכה להיות החלטה על גישה אחרת לחיים. הגישה שאני מדבר עליה אומרת שמעתה ואילך המחשבות וההתנהגות יופנו לטיפוח עצמי, במיוחד בתחומים שהעישון גרם להם נזק ודיכא אותם. השינוי הוא שינוי פנימי ולא חיצוני ולכן באמת כמו שאתה טוען "הכל בראש" אבל זה תמיד קל ופשוט להבין כיצד ההתמכרות פועלת ומהיכן לקבל עידות ותמיכה כשצריך. אני באמת חושב שאין צורך בעזרה מבחוץ אם אינה מסייעת לפתור את הקושי הרגשי ומעניקה כלים שיבטיחו שההצלחה תשמר ותהפוך לדרך חיים ולא רק לעוד התנסות שחלילה תכשל בפעם הבאה שנסיבות החיים יובילו לחיפוש אחר "הקלה" ממצוקה רגשית. בכל אופן אני שמח עבורך ובאמת מאחל לך המשך חיים מאושרים ומוצלחים, דבריך מעוררים השראה ועידוד לזנוח את ההרגל שאין בו אפילו משהו אחד טוב. יישר כוח.

שלום דני,
שמח שהפסקת לעשן. אתה לא מעשן 5 ימים בלבד ומניסיוני השבועיים הראשונים מאוד קלים, השבירה באה אחרי זה. אתה נשמע מאוד שאנן (שלא לומר שחצן) ובטוח שהכל מאחוריך. לא רוצה להוריד לך את הרוח מהמפרשים, ההתלהבות שלך טובה, אבל לצערי יכולים לעבור עליך משברים בעיניין ורק עם נחישות מלאה תצליח לעבור אותם.
העיקר הוא להתמיד ולא ליפול למלכודות. אין "רק סיגריה אחת". אין לנו את הפריבילגיה לעשן "פעם ב...". זה פשוט אף פעם לא!

בהצלחה.

כי להפסיק באמת כלכך קל ופשוט, יותר ממה שרוב האנשים חושבים בכלל, רק שמבינים את זה לגמרי פשוט מפסיקים באותו הרגע בלי בעיה
אבל כמו שאתה עושה את הסוויץ הזה ועובר לצד השני, פתאום סיגריות זה רע, פתאום אתה שונא מעשנים ונגעל מהם, פתאום אדם שכולה רוצה איזה שחטה אחרי האוכל הוא חוצפן כי עמד קרוב מידי לפתח של המסעדה ונכנס קצת עשן, באותה המידה אתה יכול למצוא את עצמך חוזר חזרה...
פתאום ההוא מהמסעדה זה שוב אתה, פתאום אתה מתעצבן ושולח לעזעזל את החוצפנית שהעזה להעיר לך שאתה מעשן בתחנת האוטובוס, סוג של סכיזופרניה
יום אחד אתה רץ כמו איילה בשדה ונהנה מכל רגע, שבוע אחרי הבית שלך מלא בזבל כי המעלית לא עובדת ואין מצב שאתה יורד עכשיו לזרוק זבל במדרגות..

בקיצור, מחלה, אין מה לעשות, מי שחולה בחיים לא יחלים, מי שמצליח להגיע למצב שהוא לא מעשן, לא חושק בסגריה ולא מפריע לו שמעשנים לידו (בצורה סבירה, מקום פתוח למשל), הוא במצב טוב, אפילו אם יקח איזה שחטה (גוינט או נרגילה למשל) פעם בהרבה זמן, כנראה שהכל יהיה בסדר, עדיין, גם הוא יכול לחזור בשניה לצד השני, בלי לשים לב
הכל מתהפך

אז מצטער לבאס אבל לא להתלהב, בחיים לא באמת תצא מזה, תמיד תיהיה מעשן ותמיד תצטרך לשים לב, גם עוד 20 שנה ...

דוד מעניין לקרוא את מה שכתבת.
זה מה שרוב המעשנים מאמינים - פעם מעשן תמיד מעשן.
מניסיוני בעבודה עם אלפי מעשנים זה יכול להיות כך אבל יש דרך אחרת.

קודם צריך לקבל זאת כעובדה שלא משנה כמה זמן לא עישנת, לא משנה כמה קל היה לך להפסיק - מספיקה שאיפה אחת בשביל להחזיר אותך לעשן את אותה כמות שעישנת לפני שהפסקת.
זה אגב לא קשור לאישיות, או לצורך פנימי עמוק אלא לעובדה הפשוטה שכל המטרה של המוצר הזה היא לייצר תלות וצורך שלא קיים אצל אנשים רגילים.
צורך ותלות שבלעדיהם כמעשן לא תוכל להינות מאירועים חברתיים, להתמודד עם לחץ, להתרכז ועוד המון דברים שלא מעשנים עושים בכיף בלי הצורך לחנוק את עצמם.

אבל יש הבדל של שמים וארץ בין להוציא את הסיגריות מהפה - כלומר להפסיק לעשן לבין להוציא את הסיגריות מהראש - כלומר לא לרצות לעשן.
ההבדל הזה הוא תולדה של תובנה ולצערי רוב המעשנים שהפסיקו לא חוו אותה ולכן הם נעזרים בכוח רצון ויכולת איפוק שהם צריכים להתמודד איתה כל החיים.
יש דרך אחרת - ברגע שמבינים באמת מדוע אנשים מעשנים ושבסיגריה אין שום ערך ותועלת וכל מה שחשבנו שהיא עושה זו אשליה אז החוויה היא שונה לחלוטין.
זו התובנה הגאונית או התגלית של אלן קאר אבל מי שלא הבין אותה או חווה אותה לעולם לא יבין זאת.

בדרך זו או אחרת שום דבר לא מצדיק לבלות את שארית חיינו בשיעבוד לסיגריות בעיקר כשהמחיר מאוד כבד והחיים ללא הם, לא רק הרבה יותר בריאים אלא גם יותר מהנים וחופשיים :)

אתה הוצאת את הסגריות מהפה, אבל אתה חושב שהוצאת מהראש, בסך הכל שינית את המחשבה והגישה כלפיהן
השיטה הזו, אני למשל הגעתי אליה לבד, אני ועוד אחרים, השיטה הזו עזרה לנו בהמון דברים מעבר להפסקת עישון
באלן קאר נתקלתי אחרי שהפסקתי לעשן בעזרת אותה השיטה, שקראתי עליו ועל השיטה שלו, נדהמתי...

אז אני יכול להסתובב עם מעשנים, אשתי מעשנת, אני יוצא למקומות שמעשנים בהם, אין לי בעיה , כמובן שלא מעשנים בבית סגור או ברכב, אבל זה היה חשוב לי גם שעוד עישנתי
והיתי מעשן 2-3 קופסאות 20 שנה לפחות רצוף ללא יום הפסקה

פעם אחת, ודווקא בגלל החוסר רצון לעשן,חוסר עיניין בכל זה וחוסר השתוקקות פיזית, אחרי כשנה של הפסקה, נפלתי חזרה, אתה מעשן אחת פה אחת שם, מחזיק ככה חודש חודשים חושב שהכל בסדר ועוד פעם , ברגע שנפל האיסמון הפסקתי את זה ישר והכל בסדר ובתקווה שלא יחזור יותר בחיים

יש לי חבר שאינו מעשן ולעולם לא היה מעשן, הוא ישב על נרגילה, יעשן איזה סיגר , פעם בכמה חודשים, בהזדמנויות מיוחדות באמת, לפעמים גם יקח איזה שחטה מגראס מעורבב עם טבק, אין לו שום בעיה, זה לא יגרום לא להתחיל לעשן או לרצות לעשן, הוא לא אוהב סגריות וחושב שזה מטומטם בכלל להתעסק בעישון ,ומדובר בעשרות שנים, עוד אחד מעשן סיגריה אחת פעם בשבוע שבועיים, זהו, לפעמים חודשים שלא בכלל,

אני חשבתי שעכשיו אני יכול להיות כמוהם, אז זהו שלא... וזה ההבדל הגדול ששום דבר לא ישנה אותו, זה קטע פיזי ומנטאלי שתמיד יהיה

בגלל זה חשוב לדעת שגם בעזרת השיטה, אין 100% , לא כרתו לך חתיכה מהמוח, גם ההבנה הכי עמוקה שזה כלכך מיותר לא תהפוך אותה למישהו שלא עישן אף פעם
תמיד יש את ההתעסקות הקטנה, עין אחת פקוחה, אתה מוצא את הדרך לשמור על עצמך
בדיוק כמו שאתה עשית, שמת את עצמך במקום שמאוד קשה לפול ממנו, העמדת את הסיגריות במרכז החיים שלך, רק מהצד השני עכשיו, אין יום שאתה לא ממשיך במסע השכנוע העצמי הזה, מזכיר לעצמך כמה שזה מיותר ורע ומזיק
שומר את האוייב הכי קרוב שאפשר... שלא נדבר על הפאדיחה שאדם שנמצא במקום שלך חוזר לעשן, כל אדם שאתה עוזר לו להגמל רק מרחיק אותך יותר ויותר מהסיכוי לחזור

אני חס וחלילה לא מזלזל בך, ההיפך, רוב העוסקים בתחום נראים נוכלים ורמאים, אצלך זה נראה אחרת לגמרי, אמיתי, רואים שאתה באמת מאמין במה שאתה עושה ובאמת רוצה לעזור, בדיוק בגלל זה אני פה, כדי לא להרדם ולא לשכוח לרגע שאני "מעשן" ואני בחיים לא יוכל להיות "לא מעשן"

בקיצור, לא כולם נמצאים איפה שאתה, ככל שאדם שנגמל מתרחק יותר ויותר מכל מה שקשור לסיגריות, שוכח מהן אפילו, לדעתי זה דווקא מעלה את אחוז הסיכוי לחזור יום אחד, ורבים חוזרים, גם אחרי עשרים שנה , אסור לשכוח את זה לעולם ואסור לזלזל בזה

דוד היקר
אני שמח לשמוע שהגעת לתובנה הזו לבד, למרות שזה נדיר.
אבל שכחת כלל אחד מאוד פשוט, כלל שהוא מבחינתי כמו חוק טבע, כמו חוק הכבידה והוא: לא משנה כמה זמן לא עישנת, לא משנה כמה קל לך וכמה אתה אדיש לאנשים אחרים שמעשנים לידך: אין כזה דבר "רק סיגריה אחת". ביום שלקחת רק אחת אתה תחזור לעשן את אותה כמות שעישנת לפני שהפסקת. אולי לא מייד, אלא בהדרגה אבל לשם זה מוביל.

המלכודת שנפלת בה ושגרמה לך לחזור לעשן היא שאננות, עודף בטחון והמחשבה שלא יקרה כלום. ברוב המקרים כשאנשים חוזרים לעשן אחרי תקופה כל כך ארוכה הסיבה העיקרית שבגללה הם נופלים והמילה הכי מתאימה לכך היא: סתם.

סתם לקחתי סיגריה, לא מתוך צורך עמוק, היא סתם היתה מגעילה וסתם חזרתי לקופסא ביום.

הבעיה היא שלא תמיד ניתן לשחזר את התובנה הזו שחווית באופן עצמאי, אבל אין סיבה שבגלל טעות, תבלה את שארית חייך כמעשן.

לא שכחתי כלום, להיפך, זו בדיוק הנקודה שלי ובגלל זה אני ועוד אחרים שלא מעשנים כבר שנים עדיין נכנסים לפה, בגלל זה אתה עוסק בגמילה, מה שאמרתי בהתחלה ולא בדיוק הסכמת איתי אבל הנה אתה בעצמך אומר , פעם מעשן, תמיד מעשן וכלום לא יעזור

ואני מדגיש שוב, לא בא ליאש או להפחיד אף אחד, לא מזלזל ולא כלום, לא משנה השיטה ולא משנה הדרך והאיזה מצב אתה נמצא, אדיש לגמרי או מת לסיגריה כל יום במשך שנים מאז שהפסקת,

הסך הכל רציתי לתת טיפ קטן למי שהפסיק או מתכוון להפסיק, בחיים אל תשכחו מי אתם ומה אתם ומה הייתם, רק ככה תצליחו לא לחזור לזה

מסכים איתך
אבל חשוב שכשאתה מחזק מעשנים ומזכיר להם שאין כזה דבר רק אחת, לא להרתיע.
הפחד הכי גדול של מעשנים הוא שגם אם הם יפסיקו לעשן הם עדיין ירצו ולכן יש הבדל דרמטי בין להפסיק לעשן לבין להפסיק לרצות.

אני מאפשר לאנשים לעשן לידי ואני יוצא עם אנשים בעבודה להפסקת סיגריה, כאשר הם מעשנים (ואני לא). תאמת, בימים הראשונים להפסקת העישון שלי, עוד היו לי בבית שני פאקטים. אפילו לא טרחתי לזרוק אותם. הם לא פיתו אותי. הם פשוט היו אצלי בבית עד שהעברתי אותם לידידה שלי. זה פשוט לא מזיז לי יותר. חזרתי להיות במצב לפני שהתחלתי לעשן. אדיש לגמרי לסיגריות. אני משתדל לא להגיד לאנשים לידי להפסיק לעשן. זאת בחירה מטומטמת שלהם לעשן בדיוק כמו שזאת הייתה בחירה מטומטמת שלי לעשן במשך כל כך הרבה שנים. אני לא מאשים אף אחד שעישנתי כל כך הרבה שנים, פרט לאת עצמי.

אני גם נגד כל החוקים נגד מעשנים ואלכוהול (למרות שאני לא שותה אלכוהול ולא מעשן יותר). אני נגד המיסים על סיגריות שפוגעים כמובן בעשירונים התחתונים. גם אם סיגריה בודדת תעלה 20 ש"ח אנשים לא יפסיקו לעשן. פשוט, בדיוק כמו בתקופת היובש בארה"ב, המאפיה תתלבש על שוק הסיגריות ותנהל אותו. אני נגד חוקים שמונעים מכירת אלכוהול וסיגריות לקטינים. מדוע? כי אם הם לא יוכלו לקנות את זה בעצמם, מהר מאד גופים פליליים ידאגו לספק להם את הצורך הזה. אני מעדיף שהם יתעסקו עם אלכוהול וסיגריות מאשר עם גורמים פליליים.

אפשר להפסיק לעשן ועדיין להישאר ליבראל

שמחתי לראות שהחלטת להפסיק לעשן גם השמחה שלך מובנת כמו שאמר מרק טויין בזמנו "להפסיק לעשן זה הכי קל בעולם, עובדה, אני הפסקתי עשרות פעמים" מה שאומר שזה ממש לא קל וצריך להבין ש"מעשן בגמילה" ישאר לעולם " מעשן בגמילה" בדיוק כמו כל נגמל אחר מכל דבר אחר. אני לא נגמלתי עד היום, ואני כבר לא מעשנת כמעט 10 שנים. לא נגמלתי מהרצון מהגעגוע לסיגריה ובניגוד למה שאומרים כאן אני כן מעשנת סיגריה או שתיים אחת לכמה חודשים.
ההחלטה להפסיק היתה אצלי רציונלית ומחושבת אחרי שגיליתי שחברות הטבק מוסיפות חומרים ממכרים לסיגריה כדי שלא נוכל להיגמל. זה היה הקו האדום שלי . לא הכסף לא הריח ולא תלונות הסביבה. עישנתי מעל ל-40 שנים מגיל מאד צעיר והגעתי בסוף ל-3 קופסאות ליום.
אני מאחלת לך הצלחה ומקווה שנתראה כאן בעוד 5 שבועות, 5 חודשים 5 שנים וכל פעם תשמח מחדש ותאשר שאיך מעשן, ואני אשמח בשבילך
ואיתך.

לעולם נכסף האדם אל מה שאין לו

איך אתם טוענים שהעישון לא גורם לכיף למעשנים אם ידוע שהעישון משחרר דופמין למוח?

יצחק שלום,
עישון משחרר דופמין אבל לפני כן הוא מוריד את רמת הדופמין בגוף.
בפשטות לכל סם ממכר יש שני סוגים של אפקט: תחושת ההיי ותחושת הדאון המלווה בתסמיני גמילה.
לניקוטין אין שום תחושת היי, אלא רק תסמיני גמילה, כאשר מעשן מדליק סיגריה הוא מקל על תסמיני הגמילה ומרגיש קצת פחות רע - למעשה זה גם קצת יותר טוב, הכל שאלה מאיזה זווית מסתכלים על כך.

חבר שלי מעשן כבד,
בהתחלה הוא היה מעשן סיגריות "קאמל" ואז במטרה להפחית הוא עבר לעשן "דראם". הוא חשב שעצם העובדה שהוא יצטרך להכין את הסיגריה כל פעם תגרום לו להתעצל ולעשן פחות.
כמו שאתם מנחשים נכון, לא כך הדבר.
אני הייתי מעשנת בעבר ונגמלתי לפני חצי שנה בערך, ממש חשוב לי שהוא יפסיק. אני אוהבת אותו מאוד אבל העישון לאחרונה מאוד מפריע.

הרבה פעמים שוחחתי איתו על כך, הצעתי לו לקנות סיגריה אלקטרונית או איך שלא קוראים לזה, לקנות את המסטיקים שדוחים את הדחף לעשן, אבל כלום לא עוזר.

אשמח אם תתנו לי עצות או טיפים שיגמרו לו להפחית לעשן, אחרת נראה לי שהוא ימצא את עצמו בדד כמו בפרסומת של מזרחי....

אני בעצמי הייתי מעשן מכור. כמה שאמרו לי לא עזר. הייתי משוכנע שיש לי לחץ דם גבוה וסכרת (מה שבדיעבד התברר כלא נכון) אבל לא הלכתי לרופא כי ידעתי שהם יגידו לי להפסיק לעשן. הייתי מוכן להסתכן באירוע מוחי ואף במוות, העיקר לא להפסיק לעשן.

ברגע שהפסקתי לעשן, לא יכולתי להבין למה זה לקח לי כל כך הרבה זמן. ומה הביג דיל בלהפסיק לעשן. כולה צריך לעבור שבוע שבועיים בלי סיגריה ומשם זה כבר קלי קלות.

בטח את מכירה דברים דומים על עצמך. כיצד את היית מעשנת למרות שידעת שזה רע. אני חושב שגם הוא יודע את הדברים הללו. אבל הוא מכור.

בקיצור, זה צריך להגיע ממנו. שום דבר לא יעזור

שלום עדי,
כמעשנת לשעבר את בטח יודעת ש"איומים" לא ממש עוזרים אלא רק מעמיקים את התסכול ואת רגש האשמה. בכל זאת ברור שהעישון מפריע לך ופוגע באיכות מערכת היחסים ובאמת שאין סיבה להרים ידיים אלא כן לעזור בדרך אחרת מאשר זו שמדגישה את הצד "השלילי" שלא מוביל לרוב לתוצאה הרצויה. הדרך שאני מציע שהוכחה באינספור פעמים לסייע לבני זוג לשנות כיוון היא לתת דוגמא אישית בניהול סדר יום ואורח חיים בריא, שמח וחיובי. הצד השני מתחיל לראות שהוא מפסיד איכות חיים ושמחה ויתחיל לחשוב בכיוון חדש על האפשרות להפסיק לעשן. כדי להשלים את התהליך, תוך כדי הזמן שחולף ( לא בכל יום :) ורצוי באווירה הכי נעימה ונינוחה האפשרית ) יש למצוא הזדמנויות לשיחה מלב אל לב על השאיפות, המטרות המשותפות והדרך האפשרית להגשים אותם ביחד וכל אחד לחוד. זו הזדמנות לבחון גם את ההתנהלות והיחס לכסף, ההוצאות וההשקעה בשיפור ההיבט הזה של החיים, אם בעבודה וחתירה לקידום או בקריירה שתהיה על מסלול של התפתחות וצמיחה חיובית. כמו ששמת לב השיחה שאני מדבר עליה אינה עוסקת בעישון אבל כן עוסקת בחיים, במימוש הפוטנציאל ומובילה בהכרח להתבוננות פנימית שמובילה גם לשינוי בדפוסי החשיבה ולבסוף גם בהתנהגות. מעשנים אינם זקוקים להטפות מוסר ולא שיאמרו להם שעיזון זה מזיק, כולם יודעים זאת אבל לא יכולים להפסיק לא כי הגוף מכור לחומרים אלא כי קיים אצלם קושי רגשי לא פתור שהעישון מפצה עליו בהיותו אמצעי נוח וזמין להקלה רגשית. שינוי תפיסה, זו הדרך המוכחת והיחידה שמובילה לבחירה מודעת והחלטה לזנוח את ההרגל לעשן בשלמות רגשית ובאהבה גדולה לקראת כל הרווחים שמצפים למי שלוקח את חייו בשתי הידיים ולעולם לא מפקיר אותם "בשבי" של אף התמכרות.

לקחתי לתשומת לבי, איישם זאת ונראה מה יהיו התוצאות. זה יכול רק לעזור...
שוב תודה :)

אני לא יודעת אם יש הבדל בין לקרוא את הספר או להקשיב להקלטה שלו אבל הקשבתי לספר עשות פעמים ואני הכי מבינה את העיקרון ואפילו מסכימה עם הרוב אבל עדיין קשה לי להפסיק האם יש איזושהי עצה לתת לי? אשמח לתשובה במהרה.

שלום ג'ני,
הגישה שלי לגמילה מעישון אמנם שונה מזו המוכרת לך ואולי היא תאיר בפניך כיוון נוסף שיסייע לך להשיג את המטרה ולהפוך ללא מעשנת ומאושרת, בקרוב. מדברייך נראה שאת מתמודדת עם קושי ונמצאת בסוג של "מאבק" עם הדחף לעשן וכאן הטעות אבל גם המפתח להצלחה. אחד ממאפייני התמכרות לעישון הן מחשבות מוטעות ואשליות שמובילות להרגשה שלא ניתן לתפקד ללא העישון או שהחיים יהיו סבל בלעדיו. כמובן שאין הדבר נכון אבל קשה להשתחרר מההרגשה הזו ללא פתרון אמיתי של מה שעומד מאחורי ההתמכרות וזה כמובן קושי רגשי ולא התמכרות פיזיולוגית. ברגע שתביני שגופך לא באמת מכור לחומרים שיש בעישון והסיבה לזה שאתה עדיין מעשנת נובעת מתפיסה מוטעית שאת עדיין מחזיקה בה ביחס לעישון ( שהוא מרגיע, מהנה, מסייע בדרך כלשהי...) משהו ישתנה וגם הפחד הגדול ביותר יתחיל לאבד את אחיזתו ותרגישי שהעישון הופך לאט לאט ללא רלוונטי. נסי להתייחס לכל סיפור הגמילה מעישון מתוך סקרנות ולא כאל יעד ומטרה שאת חייבת להשיג בתוך יום יומיים או שלושה, ראי את חוסר הטעם בלהרגיש אשמה שעדיין את מעשנת היות ועשית צעד משמעותי בכיוון ואת נחושה להצליח אז מגיע לך פרגון וחיזוק. אצלי בסדנאות אני מאמן לחשוב אחרת אבל גם להרגיש. כאשר הרגשות הם חיוביים ואנשים שלמים עם עצמם ועם חייהם כל מה שהם זקוקים לו זו יד מכוונת ומישהו שניתן לסמוך עליו שיאיר בפניהם את דרך כיצד לממש יעדים ושאיפות. הרעיון הוא לאמץ דפוסי חשיבה מועילים יותר כאלה שתכליתם הוא לטפח באופן מתמיד את הנפש והגוף, במזון בריא ומזין, במחשבות חיוביות, בפעילות גופנית, ביחסים זוגיים מספקים ומסיפוק על ההרגשה הנפלאה שאת מאפשרת לעצמך בזה שאת לא תלויה באף תלות או התמכרות. אם תהיי מעוניינת תרגיש בנוח להמשיך ולפנות. מקווה שיכולתי לעזור...בהצלחה רבה.

ג'ני שלום,

כל הרעיון של אלן קאר הוא לתת נוסחא שעובדת להפסקת עישון מיידית קלה וללא תסמיני גמילה או געגוע. עובדתית הנוסחא הזו עזרה למיליוני מעשנים בעולם להפסיק באופן מיידי.
אבל... הספר או ההקלטה שלו לא תמיד מספיקים, כי יש כאן תהליך שאמור לייצר תובנה שלאחריה פשוט לא תרצי לעשן. יש הרבה אנשים שמבינים את העקרון אבל לא חווים את התובנה.
כי כל אחד מפרש את הדברים בדרכו שלו וגם אין מי שיוודא שהתהליך אכן הוטמע וגם אין עם מי להתייעץ.
אני ממליץ לך לנסות לקרוא את הספר (ולא לשמוע) ולראות אם יש הבדל, אם לא תמיד תוכלי להגיע לסדנה שהיא אגב הדרך האפקטיבית ביותר ליישום השיטה כ 50% מהאנשים שמגיעים אלינו קראו את הספר הבינו את העקרון אך לא הצליחו ליישם וכאן באמת הייתרון של היעזרות במסגרת מקצועית ובמנחה מנוסה שיוכל להוביל אותך אל המטרה ולסייע בעת הצורך.
כך או אחרת אל תוותרי, הפרס בסוף הוא פשוט מדהים וכל הרעיון הוא לא רק להפסיק לעשן אלא גם להיות שלם עם זה ב 100% ללא תחושת ויתור כלשהי.

אם יש שאלות נקודתיות שעולות לך אשמח לענות.

שלום,
ברצוני להירשם לשיטת דורון להפסקת העישון..
אשמח אם אוכל לקבל תגובות מאנשים שניסו את השיטה

תודה

השאלה מיועדת בעיקר לנציגי אלן קאר אבל לא רק.

אתם טוענים שהעישון הוא לא הרגל, אלא התמכרות

אני מסכימה לגמרי שעישון הוא התמכרות (גם פיזית וגם נפשית)
אבל קשה לי להסכים עם זה שהעישון הוא לא הרגל.
הרי הסיגריה שאחרי האוכל זה הרגל....
הסיגריה שעל הבוקר זה הרגל....
הסיגריה עם הקפה זה הרגל...

אז איך זה יכול להיות שעישון זה לא הרגל?

נניח גם נקח בן אדם שהפסיק לעשן (בדרך הקלה כמובן)
הוא כבר לא מעשן.... לא מתגעגע לסיגריות, לא סובל, לא מקנא במעשנים אחרים..... הכל טוב ויפה.
ואז כעבור כמה שבועות הוא מגיע לפאב,
כמובן שבגלל שהוא הפסיק לעשן בזכות הדרך הקלה, הוא כבר בכלל לא רוצה לעשן

אבל
זה לא מקום שבו הוא היה מכור לעשן....
פאב זה מקום שבו הוא היה רגיל לעשן

אז איך אתם טוענים שזה לא הרגל?
הסבר בבקשה.....

טליה שלום,

עישון זה לא הרגל אלא התמכרות הסיבה היחידה!!! שבגללה אנשים מעשנים היא בגלל שהם מכורים לניקוטין.זה כמו להגיד שמכור להירואין הוא לא מכור אלא רגיל להזריק לעצמו 5 פעמים ביום.

כל מעשן בונה הרגלים סביב חיי העישון שלו, על פי אורח חייו: יש אנשים שמתרגלים לעשן רק בעבודה - כי מפריע שהם מעשנים בבית, יש אנשים שמתרגלים לעשן רק בבית, כי במקום העבודה שלהם לא נהוג לעשן. יש מעשנים שמתרגלים לא לעשן בשבת. אבל הסיבה שהם מעשנים היא בגלל ההתמכרות ולא בגלל ההרגל.

הסיבה שקשה למעשנים להפסיק היא לא בגלל ההרגל וגם לא בגלל ההתמכרות לניקוטין אלא בגלל שהם מרגישים שהם מוותרים על משהו.

אחרי שמפסיקים לעשן עדיין יש את אותם הרגלים אני שותה קפה, יוצא לבלות ומדי פעם (בהתחלה אפילו די הרבה) עולה המחשבה על סיגריה באותם רגעים בגלל שהייתי רגיל לעשן בכל אותם אירועים.

אבל גם כשאני עובר דירה אני מוצא את עצמי בהתחלה נוסע בטעות לכיוון הבית הישן פשוט בגלל שהייתי רגיל, אבל תוך זמן קצר אתרגל לנסוע לביתי החדש.
כך גם עם הסיגריות ככל שתעשי יותר פעמים את אותם דברים שתמיד עשית עם סיגריות בלי זה כך זה יהפוך להרגל, בהתחלה זה מוזר, ולכן זה נורמלי שחושבים על כך.

מה שחשוב זה לא עצם העובדה שאני חושב על משהו (מכורך ההרגל) אלא מה אני חושב על זה.


מקווה שעניתי על השאלה.

כל טוב

שוב....

הסיבה שבגללה אנשים מעשנים היא בגלל שהם מכורים לניקוטין - אני מסכימה.
הסיבה שבגללה קשה לאנשים להפסיק לעשן היא בגלל שהם מרגישים שהם מוותרים - מסכימה

אבל איך אתה בא וטוען שעישון זה לא הרגל?
הרי כמו שאמרת: יש אנשים שמתרגלים לעשן רק בעבודה, יש שמתרגלים לעשן רק בבית, יש שמתרגלים לא לעשן בשבת...... כל אחד וההרגלי עישון שלו...

כשה אתה יוצא לבלות ועולה לך המחשבה על הסיגריה בגלל שהיית רגיל לעשן לעשן בכל אותם אירועים ----> כי פעם כשה היית מעשן - היה לך הרגל.... זאת אומרת שעישון הוא כן הרגל.
וכשה אתה נוסע בטעון לכיוון הבית הישן, זה בגלל שפעם היית רגיל לנסוע לכיוון הזה.....

וגם כן כמו שאמרת, המחשבות על הסיגריה עולו מכורך ההרגל.......
אז.....
שוב....
איך אתה בא וטוען שעישון זה לא הרגל?

אני הפסקתי לעשן. כיום, אני לא מבין בכלל מה משך אותי לזה. אפשר לעשן לידי וזה לא יעשה לי כלום. אני לא צריך את זה לא אחרי אוכל, לא בזמן קפה. אין לי בכלל פיתוי. זה הכל ההתמכרות לניקוטין.

בתקופה שעוד עישנתי וניסיתי להפסיק לקחתי פעם ניקורט. אני זוכר שהרגשתי בגרון את אותה תחושה שמרגישים שמעשנים. היינו, זה הכל ההתמכרות. זה הכל הניקוטין. שום דבר מזה זה לא הרגל.

כולם יכולים להפסיק לעשן. אנשים מפסיקים כאשר זה מגיע לטראומה קשה. למשל דודה שלי הפסיקה רק לאחר שהיא נזקקה לבלון חמצן. גדעון עזרא הפסיק לאחר שהוא קיבל סרטן. אז השאלה מדוע לחכות למצב הזה כדי לגלות שיש בנו את הכוחות להפסיק ומדוע לא לעשות את זה לפני.

ולא ראיתי עובדות...

אני עדיין חושבת שעישון הוא גם התמכרות וגם הרגל....

אשמח שמישהו ממש יסביר לי למה העישון הוא לא הרגל

טליה בסוף היום זה סמנטיקה, הרגל/התמכרות זה לא משנה, מה שחשוב זה שלעישון אין שום יתרון או ערך מוסף ושאין שום ויתור בהפסקת עישון, אלא רק רווח.

אם אדם נותן לעצמו הצדקות לסיבות שבגללן מעשן אז כל מה שזה עושה זה לתקוע אותו עמוק יותר במלכודת.
כמו שאנשים מסויימים יגידו "יש לי אישיות מתמכרת" איזה תירוץ נוח, אם הייתי לוקח 100 איש מהרחוב ונותן להם במשך שבוע ימים 3 מנות של הירואין ביום כולם היו מתמכרים להירואין בגלל שהירואין הוא סם ממכר, כך גם ניקוטין.

זו הפשטות של העניין, ואגב גם אם זה הרגל, אז הרגל אפשר לשנות תוך 3 שבועות מתרגלים למשהו חדש.

התמכרות/הרגל או כל דבר אחר, זה חסר טעם לשלם מחיר כל כך כבד מבלי לקבל אפילו דבר אחד קטן בתמורה.

שלום לכם,
הפסקתי לעשן לפני עשרה ימים לאחר שקראתי את הספר של אלן קאר.
אכן! אין שום יתרונות לעישון אז למה עדיין כ"כ מתחשק לי?
היו לי כבר ימים קלים יותר אבל ביומיים האחרונים הצורך לעשן פשוט נורא חזק, עזרה בבקשה!! צריכה חיזוק (: האם הגמילה הפיסית עדיין לא הסתיימה?

אחת התובנות שהובילו בחיי להפסקת הדחף לעשן בקלות היתה שאין דבר כזה התמכרות פזיולוגית. זה קרה בתקופה של שינוי נוסף משמעותי בחיי שהוביל למודעות גבוהה יותר למהותי כאדם ולכך שבעצם נולדנו כולנו מושלמים במובן הזה שיש לנו פוטנציאל לצמוח ולהתפתח והגוף שלנו נועד מראש לפעול בכיוון הזה ולא בכיוון הפוך כמו זה שאליו בהכרח מוביל העישון. הגילוי הזה שעליו אגב אני מבסס את מודל ההדרכה שלי לגמילה מעישון הוביל להבנה שאין בעצם גוף "שדורש" את החומרים הממכרים כביכול ובוודאי שאין נפש שלא כמהה להיות חופשייה ושמחה ולכן כל הרעיון הזה שכאילו הגוף מכור וזקוק לזמן כדי "להיתנקות" הוא מיסודו לא נכון ורק מעמיק את האמונה שאין לי בעצם כל כך שליטה על המצב. אני מאמין שהקושי האמיתי שעומד מאחורי ההתמכרות הוא רגשי והמילה "התמכרות" מתארת אי נוחות רגשית שממנה המעשן מנסה להשתחרר ולכן הפתרון שעבד אצלי ושהפך למודל הדרכה יעיל מאוד נמצא ברובד הרגשי ולא בשום מקום אחר, לא בתרופה, לא בחומרים אחרים או תחליפים וגם לא בסוג של "שטיפת מוח" שמסבירה לנו מדוע מוטב לא להיות מעשן ( כי זה הרי ברור). כדי להתשחרר באופן מוחלט מהתלות בעישון בלי לחוות ברגשות שליליים ובוודאי שלא בסבל או תסכול, צריך להקדיש זמן להתבוננות פנימית, מספיקות כמה דקות מעט שקט ושלווה במקום ובזמן שמאפשרים לחשוב על עצמנו ומהותנו, בהיגיון, בנחת ולא מתוך פחד או מצוקה. כוללנו נולדנו עם יכולת ופוטנציאל לחיות חיים מלאים ומאושרים,לכול אחד יש שאיפות וביכולתו להגשימם בלי להזדקק לאף תלות בוודאי שלא בסיגריות או חומרים אחרים (שאינם מזון בריא ). זה לא עניין של עישון זו גישה לחיים שמראש מכוונת להעצמה של הנפש והגוף ושל אהבה עצמית. הדחף לעשן ואפילו הקושי הגדול ביותר יאבדו את אחיזתם ברגע אחד של החלטה, לא להפסיק לעשן...אלא החלטה להתחיל מכאן ואילך להזין את הגוף ואת הנפש רק בדברים שמקדמים אותם, מרפאים אותם ומאפשרים להם להיות תמיד בשיא מיטבם. זו גמילה מעישון בשלמות רגשית שתהפוך לדרך חיים ולא לעוד ניסיון מבין רבים שהסתיים בכישלון. כדי שתוכלי להיגמל מהתלות בעישון באמת עליך לשנות תפיסה, לאמן את עצמך בחשיבה חדשה שתכליתה לחזק את אישיותך ואת האמונה בעצמך שאת לא זקוקה באמת לסיגריות אפילו לא לשניה אחת כדי לממש את הפוטנציאל המדהים שבך. זה בגדול הכיוון הנכון של מחשבות שעיסוקם הוא לא בקושי ולא בהתמודדות או מאבק אלא בדרך האפשרית הטובה ביותר עבורך להמשיך ולצמוח ולהשיג הישגים בחייך האישיים והמקצועיים ובכל תחום אחר חשוב. ברור שעישון לעולם לא יכול להיות משהו שתורם לכך שהדבר יקרה ולכן לא לעשן זה לא וויתור ולא החלטה שאמורה להוביל לדחק או ספק אם נעשה הצעד הנכון, המשיכי להיות לא מעשנת, האמיני בעצמך וככל שיחלפו הדקות והשעות ותתמידי בחשיבה חיובית ומעצימה העישון יהיה הסטוריה ואת תרגישי נפלא. תרגישי בנוח אם תזדקקי לעוד תמיכה לפנות גם באופן אישי. בהצלחה.

תודה רבה, עזרת לי. (:

אני ממש מתוסכלת ואודה מאוד על הכוונה. קיבלתי מוטיבציה של ממש להפסיק לעשן מהספר של אלן קאר, ולאחר מכן ראיתי גם את הסרטון. אני כבר 4 ימים לא מעשנת (לא חשבתי שזה אפילו אפשרי) אבל סובלת ממש- אני כל היום חושבת על סיגריות (לא שאני רוצה אותן, אלא על עצם קיומן ואיך להתמודד עם הגמילה, קוראת ומדברת על זה), ולכן אני לא פרודוקטיבית בכלל בעבודה. אני עצבנית מאוד מאוד וזה רק הולך ונהיה חריף יותר ויותר. רק בבוקר יש לי איזה שעתיים של חסד ורוגע. אני כל כך מתוסכלת מהתחושה שאני פשוט בוכה מידי ערב. אני לא מצליחה לשכוח מהסיגריות ליותר מ20 דקות במקרה הטוב. לא רוצה לקחת סיגריה כי אני יודעת שזה רק יחזק את התחושה שהן יקרות ערך, אבל גם לא מסוגלת יותר להתמודד עם הסבל. מה עושים ?

רויטל שלום,

לפי מה שאת אומרת למרות שקראת את הספר זה לא קל עבורך, כנראה שזה לא עבד, ולפי תיאורך את משתמשת בכוח רצון. כשהשיטה עובדת אז זה אמור להיות ממש קל מהרגע הראשון.

הקושי בגמילה בכוח רצון הוא לא תסמיני הגמילה מניקוטין אלא הרצון לעשן והחשיבה על הסיגריות.

זה נורמלי לחשוב על סיגריות ובהתחלה אפילו לחשוב הרבה, אבל ההבדל המהותי הוא מה חושבים עליהם. אם את חושבת לעצמך "אני רוצה לעשן אבל אני לא יכולה" זה מתסכל וגורם לעצבנות, אם את מנסה לא לחשוב עליהם אז זה לא יעבוד רק תחשבי עליהם יותר.
אם לעומת זאת את שלמה עם ההפסקה ואת לא מרגישה שאת מוותרת על משהו אז אין בעיה לחשוב על זה ואפילו להיות מאושר.

אם זו אינה תחושתך ההמלצה הכי חמה שאני יכול לתת לך היא לקרוא את הספר מהתחלה ובבת אחת ולראות אם משהו משתנה.

בהצלחה

ווידאתי כי אני מבינה ומפנימה כל עקרון והסבר בשיטת הדרך הקלה. אני גם מקפידה לצפות בסרט על בסיס יומיומי לחיזוק ולהטמעה. אדגיש כי אני שמחה מאוד מאוד על החלטתי להפסיק לעשן, וכעת אני מבינה איך נשאבתי לזה, ולמה דבקתי בזה, וכי כל התירוצים לעישון אינם מחזיקים מים. כ"כ החשש שלי מהשמנה הופרך - שכן מצאתי שאינני מנשנשת בין הארוחות, משום שאני מבינה כי את התחושה הריקנית לא אוכל למלא באמצעות אוכל.

התחושות שלי אינן געגוע לסיגריה, כי כל פעעם שאני חושבת עליהן - ברציונל אינני רוצה בהן בכלל!!! אולם הגוף מגיב אחרת... אני עצבנית וקצרה מאוד, ללא יכולת ריכוז.

אני מניחה בעצם שאני אומרת שככל הנראה הגוף של כל אחד מגיב בעוצמות אחרות. אין לי תחושת חסך רציונאלית, ואני מבינה שהגוף שלי כמה לרעל, אבל זה לא משנה את העובדה שפיזית הגוף שלי ממש דוחק בי לקחת את הרעל הזה.

אצלי, התסמינים הפיזיים קשים מאוד. וברור לי שאין מדובר בתלות מנטאלית.
אולי תוכל לומר לי - מתי בערך מתרחש השיא של התסמינים הפיזיים? מתי אוכל לצפות להקלה?
אודה על התייחסותך.