אני ממש מתוסכלת ואודה מאוד על הכוונה. קיבלתי מוטיבציה של ממש להפסיק לעשן מהספר של אלן קאר, ולאחר מכן ראיתי גם את הסרטון. אני כבר 4 ימים לא מעשנת (לא חשבתי שזה אפילו אפשרי) אבל סובלת ממש- אני כל היום חושבת על סיגריות (לא שאני רוצה אותן, אלא על עצם קיומן ואיך להתמודד עם הגמילה, קוראת ומדברת על זה), ולכן אני לא פרודוקטיבית בכלל בעבודה. אני עצבנית מאוד מאוד וזה רק הולך ונהיה חריף יותר ויותר. רק בבוקר יש לי איזה שעתיים של חסד ורוגע. אני כל כך מתוסכלת מהתחושה שאני פשוט בוכה מידי ערב. אני לא מצליחה לשכוח מהסיגריות ליותר מ20 דקות במקרה הטוב. לא רוצה לקחת סיגריה כי אני יודעת שזה רק יחזק את התחושה שהן יקרות ערך, אבל גם לא מסוגלת יותר להתמודד עם הסבל. מה עושים ?