אני הפסקתי לעשן. כיום, אני לא מבין בכלל מה משך אותי לזה. אפשר לעשן לידי וזה לא יעשה לי כלום. אני לא צריך את זה לא אחרי אוכל, לא בזמן קפה. אין לי בכלל פיתוי. זה הכל ההתמכרות לניקוטין.
בתקופה שעוד עישנתי וניסיתי להפסיק לקחתי פעם ניקורט. אני זוכר שהרגשתי בגרון את אותה תחושה שמרגישים שמעשנים. היינו, זה הכל ההתמכרות. זה הכל הניקוטין. שום דבר מזה זה לא הרגל.
כולם יכולים להפסיק לעשן. אנשים מפסיקים כאשר זה מגיע לטראומה קשה. למשל דודה שלי הפסיקה רק לאחר שהיא נזקקה לבלון חמצן. גדעון עזרא הפסיק לאחר שהוא קיבל סרטן. אז השאלה מדוע לחכות למצב הזה כדי לגלות שיש בנו את הכוחות להפסיק ומדוע לא לעשות את זה לפני.