שלום עדי,
כמעשנת לשעבר את בטח יודעת ש"איומים" לא ממש עוזרים אלא רק מעמיקים את התסכול ואת רגש האשמה. בכל זאת ברור שהעישון מפריע לך ופוגע באיכות מערכת היחסים ובאמת שאין סיבה להרים ידיים אלא כן לעזור בדרך אחרת מאשר זו שמדגישה את הצד "השלילי" שלא מוביל לרוב לתוצאה הרצויה. הדרך שאני מציע שהוכחה באינספור פעמים לסייע לבני זוג לשנות כיוון היא לתת דוגמא אישית בניהול סדר יום ואורח חיים בריא, שמח וחיובי. הצד השני מתחיל לראות שהוא מפסיד איכות חיים ושמחה ויתחיל לחשוב בכיוון חדש על האפשרות להפסיק לעשן. כדי להשלים את התהליך, תוך כדי הזמן שחולף ( לא בכל יום :) ורצוי באווירה הכי נעימה ונינוחה האפשרית ) יש למצוא הזדמנויות לשיחה מלב אל לב על השאיפות, המטרות המשותפות והדרך האפשרית להגשים אותם ביחד וכל אחד לחוד. זו הזדמנות לבחון גם את ההתנהלות והיחס לכסף, ההוצאות וההשקעה בשיפור ההיבט הזה של החיים, אם בעבודה וחתירה לקידום או בקריירה שתהיה על מסלול של התפתחות וצמיחה חיובית. כמו ששמת לב השיחה שאני מדבר עליה אינה עוסקת בעישון אבל כן עוסקת בחיים, במימוש הפוטנציאל ומובילה בהכרח להתבוננות פנימית שמובילה גם לשינוי בדפוסי החשיבה ולבסוף גם בהתנהגות. מעשנים אינם זקוקים להטפות מוסר ולא שיאמרו להם שעיזון זה מזיק, כולם יודעים זאת אבל לא יכולים להפסיק לא כי הגוף מכור לחומרים אלא כי קיים אצלם קושי רגשי לא פתור שהעישון מפצה עליו בהיותו אמצעי נוח וזמין להקלה רגשית. שינוי תפיסה, זו הדרך המוכחת והיחידה שמובילה לבחירה מודעת והחלטה לזנוח את ההרגל לעשן בשלמות רגשית ובאהבה גדולה לקראת כל הרווחים שמצפים למי שלוקח את חייו בשתי הידיים ולעולם לא מפקיר אותם "בשבי" של אף התמכרות.