דוד מעניין לקרוא את מה שכתבת.
זה מה שרוב המעשנים מאמינים - פעם מעשן תמיד מעשן.
מניסיוני בעבודה עם אלפי מעשנים זה יכול להיות כך אבל יש דרך אחרת.
קודם צריך לקבל זאת כעובדה שלא משנה כמה זמן לא עישנת, לא משנה כמה קל היה לך להפסיק - מספיקה שאיפה אחת בשביל להחזיר אותך לעשן את אותה כמות שעישנת לפני שהפסקת.
זה אגב לא קשור לאישיות, או לצורך פנימי עמוק אלא לעובדה הפשוטה שכל המטרה של המוצר הזה היא לייצר תלות וצורך שלא קיים אצל אנשים רגילים.
צורך ותלות שבלעדיהם כמעשן לא תוכל להינות מאירועים חברתיים, להתמודד עם לחץ, להתרכז ועוד המון דברים שלא מעשנים עושים בכיף בלי הצורך לחנוק את עצמם.
אבל יש הבדל של שמים וארץ בין להוציא את הסיגריות מהפה - כלומר להפסיק לעשן לבין להוציא את הסיגריות מהראש - כלומר לא לרצות לעשן.
ההבדל הזה הוא תולדה של תובנה ולצערי רוב המעשנים שהפסיקו לא חוו אותה ולכן הם נעזרים בכוח רצון ויכולת איפוק שהם צריכים להתמודד איתה כל החיים.
יש דרך אחרת - ברגע שמבינים באמת מדוע אנשים מעשנים ושבסיגריה אין שום ערך ותועלת וכל מה שחשבנו שהיא עושה זו אשליה אז החוויה היא שונה לחלוטין.
זו התובנה הגאונית או התגלית של אלן קאר אבל מי שלא הבין אותה או חווה אותה לעולם לא יבין זאת.
בדרך זו או אחרת שום דבר לא מצדיק לבלות את שארית חיינו בשיעבוד לסיגריות בעיקר כשהמחיר מאוד כבד והחיים ללא הם, לא רק הרבה יותר בריאים אלא גם יותר מהנים וחופשיים :)