אני מאפשר לאנשים לעשן לידי ואני יוצא עם אנשים בעבודה להפסקת סיגריה, כאשר הם מעשנים (ואני לא). תאמת, בימים הראשונים להפסקת העישון שלי, עוד היו לי בבית שני פאקטים. אפילו לא טרחתי לזרוק אותם. הם לא פיתו אותי. הם פשוט היו אצלי בבית עד שהעברתי אותם לידידה שלי. זה פשוט לא מזיז לי יותר. חזרתי להיות במצב לפני שהתחלתי לעשן. אדיש לגמרי לסיגריות. אני משתדל לא להגיד לאנשים לידי להפסיק לעשן. זאת בחירה מטומטמת שלהם לעשן בדיוק כמו שזאת הייתה בחירה מטומטמת שלי לעשן במשך כל כך הרבה שנים. אני לא מאשים אף אחד שעישנתי כל כך הרבה שנים, פרט לאת עצמי.
אני גם נגד כל החוקים נגד מעשנים ואלכוהול (למרות שאני לא שותה אלכוהול ולא מעשן יותר). אני נגד המיסים על סיגריות שפוגעים כמובן בעשירונים התחתונים. גם אם סיגריה בודדת תעלה 20 ש"ח אנשים לא יפסיקו לעשן. פשוט, בדיוק כמו בתקופת היובש בארה"ב, המאפיה תתלבש על שוק הסיגריות ותנהל אותו. אני נגד חוקים שמונעים מכירת אלכוהול וסיגריות לקטינים. מדוע? כי אם הם לא יוכלו לקנות את זה בעצמם, מהר מאד גופים פליליים ידאגו לספק להם את הצורך הזה. אני מעדיף שהם יתעסקו עם אלכוהול וסיגריות מאשר עם גורמים פליליים.
אפשר להפסיק לעשן ועדיין להישאר ליבראל