שלומי היקרה,
קיבלת החלטה נכונה ואמיצה מאוד ומגיע לך את כל הפרגון בפרט מבן הזוג וטוב שפנית לקבל עצה ואני מקווה שאוכל לסייע. הקושי שאת חשה נובע מהתלות הרגשית שבמשך שנים קיבלה מענה עם העישון כאמצעי להשיג הקלה ברגעים מסויימים ומבלי ששמת לב תוך כדי הזמן בתפיסה שלך העישון תפס מקום חיובי "כפותר בעיות" וגם כהנאה או סוג של בילוי ומכאן גם הקושי הגדול "לוותר" על ההרגל בקלות. כרגע אצלך במוח מתנהל קונפליקט פנימי, מצד אחד המודעות לנזק שבעישון במיוחד בתקופת ההיריון ומצד שני עדיין הצורך הרגשי הטבעי כל כך במיוחד בתקופה הזו שאת נמצאת בה לקבל חיזוק, עידוד ותמיכה. אם הייתי פוגש את בעלך או משוחח איתו הייתי מסביר לו שאינך אשמה בכך שלא הפסקת עד היום, היית זקוקה למניע חזק וכעת הרגשת מספיק חזקה לעשות את השינוי. בעלך כמו רוב האנשים ( כולל מעשנים ) מתקשה להבין שמעשנים לא בוחרים לעשן באמת. אף מעשן לא החליט לשעבד את חייו לנצח ולא לשלם מחיר כל כך כבד רק כדי להשיג הקלה זמנית ולכן הרעיון שכאילו הפסקת עישון היא עניין של כוח רצון הוא מוטעה מיסודו. לך אני אומר שמגיע לך צל"ש על התובנות שיש לך להעניק לך ולתינוקך את מה שאתם זקוקים לו כדי להתפתח בדרך הטובה ביותר. כדי להשתחרר מהקושי שאת חשה עליך לשנות תפיסה ולמצוא דרך להקלה ושחרור רגשי. קחי דף ועט ורשמי לך את כל הסיבות שבגללן החלטת לא לעשן ומיד אחר כך רשמי את כל התועלות הצפויות לך ולילדך כלא מעשנת, תוסיפי ל 2 הרשימות רשימה נוספת של היעדים שהיית רוצה להשיג בתקופה הקרובה של ההיריון וזו שאחריה, שתפי את בן זוגך בכוונותיך להמשיך ולטפח את עצמך ושיש לך שאיפות נוספות להגשים. כמו ששמת לב אין עיסוק בקושי ולא בניסיון להיאבק בדחף כי זה פשוט לא עובד, ככל שנלחמים כך הדחף ממשיך להטריד אבל הקושי הזה מאבד את אחיזתו כשהמחשבות נתונות למקום חדש וחיובי, לעתיד, לצמיחה ולהתפתחות. כדי לסייע לשינוי לקרות כדאי לשלב בסדר היום או פעם בשבוע סוג של מדיטציה או הרפיה באמצעות דימיון מודרך. אם את מתגוררת באזור המרכז אני מכיר מישהי מדהימה שמתמחה בנושא שגם היא בהיריון במקרה ואין לי ספק שהתרגול הזה ישפיע מיד ויסייע לך.
במידה ואת מעוניינת בפרטים או בתמיכה נוספת אל תהססי לפנות גם באופן אישי, מגיע לך את כל הטוב בתקופה הזו ובכלל.