בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים כירורגיה, ניתוחים»פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב עמוד 17

פורום ניתוחי לב יעסוק ב: ניתוח לב, ניתוח לב פתוח, סטנט, ניתוח מעקפים, ניתוח מסתמים, התקף לב, טרשת עורקים, צינתור, פרוזדור לב, מחיצת לב, כירורגית לב ועוד
מנהלי פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב:
ד''ר גיל בולוטין
לפרטים נוספים
ד''ר ינאי בן גל
לפרטים נוספים
ד''ר דני פינק
לפרטים נוספים
שלום,

השאלה לגבי אבי - בן 59, הופנה לניתוח לתיקון המסתם המיטרלי (עלה קדמי ואחורי). החליט לעבור את הניתוח בחו"ל, וקיבל המלצות על טיירון דיוויד (קנדה), והוגו ונרמן (בלגיה).
נאמר לו כי הוגו ונרמן מבצע גם תיקונים מורכבים עם מעורבות עלה קדמי בשיטה של החתך המינימלי בצד ימין. טיירון דיוויד לעומת זאת עובד בגישה השכיחה של חתך בעצם החזה.
כעת באופן מקרי נודע על אוסטאופורוזיס קשה (עפ"י צפיפות עצם).

האם במצב זה נראה לך שיש עדיפות לניתוח בגישה המינימלית, בשל האוסטאופורוזיס הקשה?
מהי ההשפעה של האוסטאופורוזיס על משך ההחלמה, סיבוכים אפשריים במידה ומבוצע בגישה הרגילה? שכיחות זיהומים ? (ברקע יש גם כריתת טחול) האם צפוי שיהיו כאבים תקופה ממושכת יותר? כמה זמן בערך?
תודה רבה.
 
ד''ר עובד כהן  
12:21 09.08.10
באופן עקרוני הניתוח בשיטה מינימלית מצד ימין חוסך חיתוך של עצם החזה ומונע סכנה של חוסר איחוי שלה לאחר הניתוח - אבל... אחוז הסיבוכים של חולים לאחר ניתוח כתוצאה מחוסר איחוי של העצם הוא קטן ביותר אחוזים בודדים בלבד למרות שמרבית המנותחים הינם אנשים מבוגרים בעלי אוסטאופורוזיס ולעיתים עצם חלשה ומדולדלת ביותר. יתרונו העיקרי של הניתוח מהצד הוא בצד הקוסמטי שלו - אין צלקת בקידמת החזה דבר שאינני בטוח שהוא הדבר החשוב אצל אביך.
מצד שני דווקא החתך דרך הסטרנום מאפשר חשיפה ושליטה טובה יותר והוא החתך המקובל ברוב המרכזים בעולם.
תיקון המסתם לעומת החלפתו הינו יתרון מבחינת תפקוד המסתם ומבחינת חוסר הצורך בטיפול נוגד קרישה לאחר הניתוח. ככל שמורכבות התיקון גדולה יותר כך יש סיכון גדול יותר שהדליפה דרך המסתם תחזור תקופה מסויימת לאחר הניתוח.
בארץ יש מס' מנתחים שמבצעים תיקונים מורכבים של מסתם מיטרלי כולל עלה קידמי ואחורי ובלב שלם הייתי מבצע את הניתוח בארץ ולא רץ לחפש את הפתרון מעבר לים.
אצלינו ברמב"ם מבצעים מס' רב של ניתוחי לתיקון המסתם המיטרלי כולל תיקונים מורכבים והשתלת כורדות מלאכותיות ובשעורי הצלחה גבוהיים מאד.
נשמח לסייע במידת הצורך.
לגבי השאלות הספציפיות ששאלת
שכיחות הזהומים בערך כ 1%

בעיות בסטרנום כנ"ל למרות אוסטאופורוזיס
ולגביי כריתת טחול יש להערך בהתאם
 
קורל
15:22 08.08.10
למומחים בפורום
האם אפשר להגיד שבאופן עקרוני ניתן לבצע החלפה או תיקון של כל המסתמים בצינטור?
אם לא, האם אפשר לקבל פירוט-ברמה העקרונית.
תודה מראש
 
ד''ר דני פינק  
16:45 08.08.10
לשאלתך נכון להיום ניתן להשתיל מסתם תותב בצינתור לשתי מסתמים- האחד למסתם הריאתי המצוי בין החדר הימני של הלב ועורק הריאה- הוא מיועד בעיקר לאוכלוסיית מומי הלב המולדים במומים שקיימת בעיה במסתם זה. כמוכן באוכלוסייה הבוגרת- קשישה ניתן היום להשתיל מסתם תותב ביולוגי לעמדה הוותינית דהיינו המסתם האאורטלי הנמצא במוצא החדר השמאלי ובין האאורטה(אבי העורקים). פרוצדורה זו של השתלת מסתם אאורטלי בצינתור הופך להיות אטרקטיבי במיוחד באוכלוסייה הקשישה הסובלת מהיצרות המסתם ולהם סיכון ניתוחי מוגבר לתמותה בניתוח לב בצורה הקונבנציונלית.אין ספק שבעתיד ייתכן יהיה להשתיל מסתם תותב גם בעמדה המיטרלית אך זה יהיה רק בעתיד וכרגע אין פתרונות יעילים בצנתור לבעיות של המסתם המיטרלי.
בכבוד רב
דר דני פינק
מנתח לב- מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים
 
ד''ר גיל בולוטין  
16:47 08.08.10
קורל שלום

1. כיום ניתן להחליף את המסתם האאורטלי בצינטור. אולם התוצאות לטווח ארוך עדיין אינן ידועות, והסיבוכים בטווח הקצר אינם מבוטלים ולכן מומלץ לבצע החלפה בצינטור רק לחולים שאינם יכולים לעמוד בניתוח רגיל או שהסיכון הניתוחי הוא מאוד גבוה. לשאר החולים ניתוח החלפת המסתם האאורטלי יותר בטוח מהחלפה בצינטור. ברמב"ם אנחנו מבצעים את ההחלפה בצינתור
2. לא ניתן לתקן את המסתם האאורטלי בצינטור.
3. לא ניתן להחליף את המסתם המיטרלי בצינטור.
4. יש מספר ניסיונות לתקן את המסתם המיטרלי בצינטור. היחידי שנמצא כרגע בשימוש אמיתי זה הרחבה עם בלון של המסתם המיטרלי במקרה של היצרות המתאימה להרחבה עם בלון. ברוב רובן שם החולים הבעייה היא אי ספיקה של המסתם המיטרלי ואז ניתן לתקנו רק בניתוח

מקווה שעניתי על השאלה במלואה.

בברכה

דר' גיל בולוטין

דר' גיל בולוטין
 
מירי
14:08 01.08.10
באיזה מקרים עושים ניתוח לב פתוח ולא ניתוח לב רגיל והאם הוא מסוכן יותר ?
 
ד''ר גיל בולוטין  
18:17 01.08.10
מירי שלום

ניתוח לב פתוח הוא שם מאוד כללי ועממי לניתוח לב.

כמעט כל ניתוחי הלב מוגדרים כניתוח לב פתוח.

יש שמגדירים ניתוח מעקפים ללא מכונת לב ריאה כניתוח לב שאינו פתוח, אך בעיקרון הסיכון והסיכוי נקבע מהרבה סיבות אחרות.

בברכה

דר' גיל בולוטין
שלום, שמי אלון, ורציתי לדעת:

האם הגיוני ומוכר שיהיה קשר בין המצב הלבבי (CTGA אחרי מסטרד) לבין תחושה של חוסר אוויר, חנק, ריחוף סחרחורת וכוכבים, בעת דיבור ממושך, אפילו דיבור של כמה דקות?

אם כן, איך ניתן לאבחן ולמדוד אותה (כמו שלמשל מאבחנים בעיות קצב בעזרת הולטר) ?

אם לא, איך ניתן למצוא את המקור לבעיה? אילו בדיקות צריך לעשות?

בכבוד רב
 
ד''ר דני פינק  
17:58 25.07.10
שלום רב על פניו לא צריך להיות קשרבכל אופן כדאי לבצע אקו לב לראות שאכן תפקוד שני החדרים והמסתמים הינם תקינים.במידה ואכן יש בעיה ייתכן וזה יכול להסביר את הסימפטומים.אם בדיקת נאקו תקינה קרוב לנשאי שהבעיה איננה לבבית.במקרה כזה כדאי לבדוק אין בעיה נשימתית ריאתית ואז הייתי מתחיל עם צילום חזה ותפקודי ריאות. האןם בעיה זו חדשה ורק לאחרונה? במידה נסבלת מדלקת או זיהום בדרכי הנשימה זה יכול לגרום לתופעות שאתה מתאר.
מקווה עניתי לשאלתך בכבוד רב
דר דני פינק מנתח לב
מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים
1) אני סובל מהתופעה הזו מאז שאני זוכר את עצמי.

2) יש לי אותן תופעות גם כשאני עומד הרבה, ואני גם חש חנק במקומות לא מאווררים מספיק, או ברחובות מלאי עשן מכוניות, מקומות הומי עשן סיגריות וכו'.

3) מה שמוזר, דווקא יש לי כושר טוב, ורואים זאת במבחני המאמץ.

בן 26, ברקע TGA עם subpulmonic stenosis.
בגיל 5 חודשים עבר ניתוח ע"ש מסטרד - בשל רושם לחלל חדר שמאל קטן יותר -
שכלל מיומקטומיה עמוקה במוצא החדר השמאלי.
מהלך ניתוחי ופוסט ניתוחי תקין.

מאז ידוע על RV מורחב עם אי-ספיקה טריקוספידלית בינונית.
במעקב במרפאת קוצבים בשל קצב נודלי לסירוגין.

הולטר - ברדיקרדיה הכי נמוכה הייתה 21 לדקה, פעם אחרונה הייתה 25,
VPB'S ו-APB'S בודדים, סינוס ארסט של 3.3 שניות.
בנתיים הוחלט שאין אינדיקציה לקוצב, אך יש להגביר את המעקב.

לא מעשן, אין סכרת, אין לחץ דם, אין ספור משפחתי, אין היפרליפמיה, מקפיד על כושר כל יום,
צמחוני מזה כשנה.

מבחן מאמץ אחרון: 60-176 (קצת נמוך מהקודמים, כי הפסיקו על-דעת עצמם, יכולתי להמשיך עוד)
במנוחה - קצב נודלי לסירוגין, ללא הפרעות בקצב הלב, ללא שינויים נוספים ב-ST-T במאמץ.

גופני:
כחלון - אין (לפני הניתוח היה צריך להוציא אותי - הייתי בן כמה חודשים - לטיולים בחוץ, גם בלילה,
כי הייתי מכחיל ונחנק).
אי-ספיקת לב - אין
ממצאים בהאזנה - אוושה סיסטולית סטנוטית 2/6
דפקים פמורליים - נמושו תקינים.

אקג:
קצב נודלי, 38 לדקה
היפוכי T בקיר קדמי ולטרלי
T ביפאזי בקיר תחתון
CRBBB
RVH

בדיקת אקו:

הודגמה זרימה תקינה בתעלת ורידי הריאה ובתעלת הורידים הסיסטמיים של המוסטרד.
MILD TR
חדר ימני רחב, תפקוד נראה מעט מופחת
קשת תקינה

MRI לגבי תפקוד חדר ימני: מורחב עם תפקוד שמור.

המשך בפוסט השני
 
אלון
14:53 01.08.10
מאז שאני זוכר את עצמי אני יודע ש:

1) יש לי חוסר ריכוז כללי, היפר אקטיביות, אך גם חולמנות.

2) כשאני בחלל סגור ולא מאוורר אני מיד חש שאין מספיק אוויר, קשה לי לנשום, אני מזיע ולפעמים זה מרגיש כמו סף עילפון.

3) קשה לי מאוד לנשום בסביבה של עשן סיגריות ועשן מכוניות וכו', אותן תחושות כמו בחלל סגור.

4) קשה לי לעמוד יותר מכמה דקות כי אני חש שוב שחסר לי אוויר, שאני מרחף ויש לי סחרחורת,
אני מתחיל להזיע, מתחיל לראות כוכבים ולא פעם הרגשתי שאני עומד להתעלף.

5) כשאני מדבר יותר מכמה דקות, אז אני גם חש שחסר לי אוויר, הראש מתחיל לרחף, מתפתחת
סחרחורת, אני לא מצליח להתמקד, אני מאבד את חוט המחשבה,
שוכח על מה אני בעצם מדבר ממש תוך כדי המשפט, לא מצליח להתנסח באופן ברור והגיוני,
אני מתחיל לראות כוכבים וחש שאני רוצה לשכב. לרוב יהיה לי כאב ראש אח"כ.

6) אם אני לא מקפיד על כושר, אני פשוט דועך, אני אהיה עייף כל הזמן ולא מסוגל לעשות כלום.
אם אני מבצע פעולה מאוד מאומצת, למשל שחייה או ריצה ארוכה, אני אדרש להתאוששות ארוכה
לאחר מכן, ובכל זאת אמשיך להיות מותש לאורך כל היום.

חוץ משפעת, הצטננויות שגרתיות, לא הייתה לי שום בעיה של דרכי נשימה.

אז כיצד ניתן לאבחן ולמדוד את הבעיה שלי?

בכבוד רב
שלום רב,
ב- 6.6.10 עברתי בהצלחה ניתוח מעקפים (3 מעקפים).
לאחר מספר ימים החלה אצלי תופעה של "הירדמות" יד שמאל (בעיקר הזרת והחלק החיצוני של כף היד ובעיקר בלילה במיטה). מאז התופעה נשארה בעוצמות שונות אך כעת היא מלווה בכאבים שנמשכים כל היום ובתחושה של רגישות גבוהה לכל מגע באזור הכואב.
בתנוחה מסויימת של היד (מכופפת, מורמת וצמודה לגוף) הכאבים פוחתים במעט אך עדיין קיימים.
מעת לעת ניסיתי להשתמש במכשיר לחיצה לאצבעות (מעין קפיץ פתוח שמחזיקים ולוחצים) אך ללא הועיל.
האם מדובר בתופעה שכיחה לאחר ניתוח מעקפים ?
האם יש צורך לפנות לבדיקות עקב התופעה או להמתין שתחלוף מאליה ?
תוך כמה זמן בממוצע חולפת תופעה כזו (במידה ומדובר בתופעה שכיחה כמובן) ?
בברכה
גלעד
 
ד''ר גיל בולוטין  
10:13 23.07.10
גלעד שלום

התופעה שאתה מתאר באמת די שכיחה.
לפי התיאור המדוייק שלך מדובר בכאב במסלול העצב האולנרי.
הכאב ותחושת ההרדמות נגרמים בדר"כ עקב לחץ על העצב בבית החזה עקב פתיחתו במהלך הניתוח. בדר"כ זה מופיע מייד לאחר הניתוח וחולף לאחר מספר ימים או שבועות.
במקרה שלך עברו כבר 6 שבועות מהניתוח שלך.
אני ממליץ להמשיך בפעילות רגילה כולל הפעלת היד ואם לא יהיה שיפור בתוך כשבועיים לפנות שוב למחלקה המנתחת.

בברכה

דר' גיל בולוטין
 
טניה
11:14 17.07.10
שלום, יש בעיה שנורא מטרידה אותי ואשמח לקבל תשובה עליה.
לסבתא שלי יש התקפי לב, כבר מגיל 40, כרגע בתדירות של לפעמים פעם בשבוע.
בכל פעם שיש לה התקף לב היא לא פונה לעזרה ומסרבת בתוקף לזה. היא יכולה להשאר במשך שעות עם התקף לב במסגרת הבית, או הולכת או שוכבת במיטה עד שזה יעבור. כבר פעם אחת הזמנו אמבולנס בניגוד לרצונה, ואפילו כשהגיעו כדי לקחת אותה היא נעלה את עצמה באמבטיה וסירבה בתקוף לצאת, צעקה שילכו ונכנסה לפאניקה.
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, אמרתי לה שהיא חייבת לטפל בזה, והיא תמיד רק חוזרת ואומרת שיש לזה פתרון אחד- ניתוח לב, ושהיא לא מתכוונת לעשות זאת כי זה יכול לגרום לתוצאות הפוכות שרק יביאו ליותר נזק.. בעיקר בגלל היותה אדם חלש בריאותית. אני מבינה את הפחד שלה ואת ההתנגדות שלה לזה, מצד שני אני לא מבינה איך אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. אני חושבת שצריך להשתמש בכל פתרון אפשרי, לא כך?
לא פעם ולא פעמיים ניסיתי לדבר איתה ולשכנע אותה אבל היא כהרגלה לא רוצה אפילו לשמוע.
אני מאוד דואגת לבריאותה ולא יודעת מה לעשות, אשמח לשמוע עצות ואולי קצת פירוט לגבי אותו ניתוח, הסיכונים שבו ועד כמה זה כדאי וכו'.
תודה מראש
 
ד''ר גיל בולוטין  
06:11 19.07.10
טניה שלום

ראשית הייתי מציע להפנות את סבתך לבדיקה רופא ויתכן שכלל אין צורך בניתוח. בכלל לא בטוח שהתקפים פעם בשבוע שחולפים לאחר כשעה מקורם בלב.
בכל מקרה, טבעי שמפחדים מניתוח לב. כיום ברוב הניתוחים הסיכון קטן וחוזרים מהר לחיים רגילים ובריאים יותר לאחר הניתוח.
מה שיכול להקל על הפחד, פגישה עם מנתח לב שיכול לתת הסבר אישי על הניתוח המתוכנן ומהו הסיכוי והסיכון בהתאם לנתונים של המועמד או המועמדת לניתוח.

בברכה

דר' גיל בולוטין
בתי בת 17 חלתה באנדוקרדיטיס על רגע VSD מולד וטופלה בהצלחה באמצעות אנטיביוטיקה. בדיקות אקו בגמר הטיפול מצביעות פגיעה במסתם הטריקוספידלי והרופאים ממליצים על ניתוח לב פתוח לסגירת ה-VSD ותיקון המסתם.
הבעיה היא שבתי לא מוכנה לשמוע על ניתוח שיותיר אותה עם צלקת גדולה, כנראה לכל החיים.
שמענו שיש רופאים המבצעים ניתוחים עם חתך בצד או בשיטה אחרת - זעיר פולשנית, המשאירה צלקות שנראות הרבה פחות.
אודה לכם על קבלת המלצה על מנתח מתאים
 
ד''ר גיל בולוטין  
06:06 19.07.10
מ שלום

אני ממליץ להתייעץ עם דר' משעלי שמבצע ניתוחים למומים מולדים בתל השומר וברמב"ם

בברכה

דר' גיל בולוטין
אימי אישה מבוגרת (79 ) סובלת מאוד מהיצרות מסתם מיטרלי.החיים הפכו להיות לגביה קשים מנשוא, כל פעולה קטנה של הליכה גורמת לה לתחושה של קוצר נשימה. רוב הזמן היא מרותקת למיטה.היא נעזרת במחולל חמצן המקל עליה מאוד.
הייתי אצל מספר רופאים וכולם אמרו שהיא מבוגרת לניתוח החלפת מסתם,ביררתי בלון
ואמרו לי שאפשרי אך הסיכויים אינם גבוהים והשיפור יהיה לזמן קצר באם יהיה בכלל.
אני מחפשת פתרון כדור חדשני בנוסף לפרולול שהיא נוטלת או תיקון מסתם האם לפי תוצאות האקו החצי שנתי שלה ניתן לראות לםי הלחץ הריאתי ופרמטרים אחרים אם המסתם שלה ניתן לתיקון? האם יש חידושים בצנרת כגון המסתם האואטלי אשר ניתן כיום להשתיל אורטלי חדש ליד הישן
אודה על משוב תודה מראש
 
ד''ר גיל בולוטין  
06:04 19.07.10
רוני שלום

אני ממליץ לבוא עם אימך למשרדי לצורך הערכה.
רק לאחר בדיקתה ובעיקר כשאצפה בבדיקות שלה אוכל להמליץ מה נכון לה: שינוי טיפול תרופתי או ניתוח.

בברכה

דר' בולוטין
 
שירלי
14:40 08.07.10
שלום רב.
לאימי בת ה-90 איבחנו בבדיקת אקו היצרות בשסתם הלב. הרופא אמר שיש מקום לישכול ניתוח לב פתוח להרחבת השסתם. כמו כן הוא הסביר לי שיש היום טיפול חדשני שעדיין אין ניסיון לתווח רחוק של הרחבת השסתום על ידי מין צינטור. הרופא לא היה ברור לגמרי ולא ממש קיבלתי תשובות. השאלה שלי היא: מה זה הצינטור הזה להרחבת שסתום, כמו כן האם יש בכלל אפשרות להתערבות פולשנית כזו בגיל 90 עם מחלות רקע כגון לחץ דם גבוה אי ספיקת לב ובצקות.
אני מודה לך מראש.
 
ד''ר עובד כהן  
08:32 09.07.10
למרות שגם בגיל מבוגר ניתן לעבור ניתוח להחלפת המסתם האאורטלי - גיל 90 הוא קצת גבולי אך כאמור לא מחסום טוטלי תלוי במצבה הפיסי של המטופלת. במידה והיא חיונית ומתפקדת ביום יום בצורה סבירה ולא רתוקה למיטתה במצב בילבולי יש מקום לשקול ניתוח. במקביל קיימת האופציה לבצע ניתוח מינימלי של השתלת מסתם בצנתור דרך עורקי המפשעה או בגישה ישירה לב דרך חתך קטן בדופן בית החזה. ואז פשוט מחדירים מסתם דרך צנתר מובילים אותו למקום הנכון ופותחים אותו והוא מיד מתחיל לתפקד לאחר שהוא דוחק הצידה את המסתם המסוייד והמוצר. כאמור יש צורך בהסברים נוספים והדגמה בסרטון אותם נוכל להראות לך במידה ותהיי מעוניינת.
ברמבם נצבר כבר מספיק ניסיון בפעולה משולבת זו של הקרדיולוגים ומנתחי הלב ביחד.
נשמח לעמוד לשירותך
ד"ר כהן עובד
 
אופיר
19:31 01.07.10
לד"ר שלום רב וערב טוב,



אני בן 28 ,בחור בריא בדרך כלל



במשך 3-4 ימים ומעט יותר אני סובל מכאבים ולפעמים הכאבים עמומים באזור הבטן



רום הבטן ,באמצע החזה בין ה"שדיים" אני בן זכר.



זה לפעמים יותר מחצי שעה ,ואין ממש הבדל בין בזמן מאמץ או במנוחה.



האם זה יכול להיות משהו ממקור לבבי ,כגון תעוקת חזה,דלקת ,התקף,משהו ששייך ללב?



הסיפטומים האלו קשורים או לא קשורים ואין צורך לדאוג?



בתודה אברהם.
 
ד''ר דני פינק  
10:03 04.07.10
קרוב לוודאי שמקור הכאב הינו מוסקולוסקלטליץ בכל אופן במידה והכאבים יתמידו עליך לגשת לרופא המשפחה להבדק!!!
בכבוד רב
דר דני פינק
מנתח לב וחזה
מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים
 
מישהי
20:20 30.06.10
שלום רב,
אבי (בן 60) עבר צינטור לאבחון ואח"כ ניתוח לב (מעקפים + מסתם אורטלי מכני) לפני כחודש וחצי (לא עבר התקף לב- הגיע ע"י אבחון).
כרגע כל התרופות שהוא נוטל הן קומדין, סמבסטטין, אומפרדקס ומיקרופירין.
יש לי כמה שאלות שחשוב לי לקבל דעה/תשובה לגביהן:
1) המעקב לגבי ה PT והקומדין נעשה ע"י רופאת המשפחה. הרופאה אומנם טובה אבל יש לי חששות לגבי המעקב על רמות ה PT דרכה מכיוון שיצא לי להתייעץ עם רופאי המחלקה בה נותח אבי שנתנו לי הוראות שונות. לדוגמא, עבור רופאת המשפחה, PT של 1.8-1.9 לא מצריך שינוי במינון הקומדין, ואף מחליפה שלה המליצה לי להוריד את המינון פי 2 כשהPT של אבי היה 1.4 מה שהוביל אותי לקחת אותו למיון ונתנו לו זריקות שם טענו שהרמות 1.4 וגם 1.9 ו 1.8 של 3 השבועות הקודמים אינם תקינים כלל. יתכן מאוד שאני שוגה ושאכן רופאת המשפחה צודקת כי כשדיברתי איתה על זה היא ענתה לי שבקיץ גם רמות נמוכות יותר (כמו 1.8-1.9) מספיקות כי כלי הדם מתרחבים. רק בשביל השקט הנפשי שלי, אשמח לקבל ייעוץ מה הטווח שעל אבי להיות בו (בכל תקופה קיץ/חורף)? חייב להיות גורם שאוכל לפנות אליו קבוע בהרגשה בטוחה, שיש מעקב נכון, וגם אני עצמי ארגיש בטוחה לשמוע מאנשי מקצוע מה הטווח שאבי צריך להיות בו. לכן אשמח לשמוע ממכם. אני יודעת מחקירות שלי שזה אמור להיות 2.5-3, האם יש טווח רחב יותר שמותר להיות בו (כמו 2 או 1 ומשהו?)
2) לב זו בעיה משפחתית אצל אבי, והבנתי מקרובת משפחה שאמורים לקחת גם clopidogrel אחרי ניתוח לב, רשמתי בהתחלה מה אבי לוקח ולא ראיתי שהוא לוקח את זה. האם זה תקין (אני מתארת שכן רק רוצה לוודא).

תודה רבה!
 
ד''ר דני פינק  
10:03 01.07.10
שלום רב
לגבי איזון INR חשוב לדעת איזה סוג מסתם מכני הושתל בעמדה האאורטלית. באופן גס ההמלצות לדילול הדם למסתם מכני בעמדה האאורטלית הינם בין 2.5 ל3 אך היום הנטיה היא להוסיף כדור של אספירין ולתת לINRלרדת לכיוון ה2.5.
כיום ישנו מסתם מכני שנקרא ON-Xשישנו מחקר קליני המתנהל בארהב ולחולים בעלי סיכון נמוך מטפלים בהם באספירין ופביקס בלבד. ההנחה הינה שהמסתם בעמדה האאורטלית עקב זרימת הדם המוגבר בלחץ גבוה הסיכוי שדם ייקרש על המסתם מאד נמוך.
בכל אופן עד שתןצאות המחקר ייפרסמו בעוד כ1-2 שנה לא הייתי יורד מתחת ל2.5-2.2.אינני יודע על סמך מה רופאת המשפחה הסבירה לך לגבי התרחבות כלי הדם!!!
כמוכן כדאי לדעת שישנן היום ערכות ביתיות לבדיקת הINR שהינם נוחות ומדוייקות. הם פועלים על עקרון דומה למכשירי מדידת הסוכר בעזרת מקלונים ששמים עליהם טיפת דם לאחר דקירה באצבע ותוך כ2-3 דקות מתקבלת התשובה. מכשירים אלו מאד נוחים אך עדיין יחסית יקרים כ5000שח(עם פריסת תשלומים) אם אתה מבוטח בלאומית ישנה השתתפות עצמית! כמוכן עלות חבילת מקלונים עדיין יקרה. אני מליץ על מכשיר כזה למי שיכול לעמוד בנטל הכספי ומעוניין באיכות חיים שלא קושר אותו כל הזמן למרפאה לבדיקת הדם. אני גם חושב ומאמין שהמטוםל יידע לאזן את עצמו בצורה הטובה ביותר - יותר טוב מכל רופא שבעולם. העקרון הוא מאד פשוט - מנהלים יומן ובו רושמים את התאריך ומינוני הקומדין שנלקחים כל יום ותוצאות הבדיקה. תוך זמן קצר ניתן להגיע לאיזון מלא ואמין.
לגבי הclopedigrelהרי שאין צורך עקב המעקפים ליטול גם אספירין וגם תרופה זו. מספיק ליטול את האספירין. חשוב לדעת שבמידה ויטול גם פלביקם הרי שהסיכון לדימום עולה בצורה משמעותית
בהצלחה
דר דני פינק
מנתח לב וחזה
מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים 0508685071
 
מישהי
13:14 01.07.10
היה חשוב לי לקבל את התשובה.תודה!
 
דניאל
18:22 25.06.10
שוב תודה רבה ....

כמובן ואתייעץ עם ההמטולוג....
הבנתי כי מדובר בניתוח קל יחסית משהו מוכן לתת לי קצת יותר מידע שאבין בכלל מה הכיוון?
שאלתי שאלה בפורום אחר והגדרתי את הניתוח הזה כ"ניתוחון" ושם השיב לי מנתח לב בכיר כי איך אני קוראת לניתוח לב פתוח ניתוחון....
אז אני מבינה שלא מדובר בניתוח מסובך, אך עדיין ניתוח ועוד בלב ...
איפה עושים את החתך? מהן הטכניקות אני צמאה לכל פיסת מידע.....

תודה רבה!!
 
ד''ר גיל בולוטין  
11:42 26.06.10
דניאל שלום

יחסית לניתוח לב זהו ניתוח קל יחסית.
יש צורך בהתחברות למכונת לב ריאה במהלך הניתוח.
ניתן לבצע את הניתוח בחתך מרכזי דרך עצם החזה וישנה גם אפשרות לבצע את הניתוח בחתך קטן מצד ימין של החזה.

משך הניתוח כשעתיים.

בברכה

דר' גיל בולוטין
 
דניאל
11:24 24.06.10
ראשית תודה רבה על תשובתך המהירה....
לא ציינתי שהדלף הוא PFO. האם זה משנה את תשובתך? מעבר למעבר קרישי דם הוא יכול לגרום לאי ספיקת לב? בעקבות מה?
תודה רבה
 
ד''ר סאמר דיאב  
13:00 25.06.10
שלום רך
לפי הנתונים שכתבת יש לך נטיה לקרישיות יתר ובגלל ז את מטופלת בקומדין.
יש לברר עם ההמלטולוג האם הנטיה לקרישיות יתר יכולה לגרום לקריש ספונטני בעורקים. הרי ה- PFO היחנ ו סיבה לארוע מוחי במידה ויש לך קרישים בורידים העמוקים ברגל ומשם זה חוזר ללב ודר ה- PFO עובר לצד שמאל ומשם למח. במידה הקרישיות יתר גורמת לקרישי במערכצ הוריידים אטז בהחלט סגירת ה- PFO גם בניתוח באה בחשבון וזה להקטין את הסיכוי לארוע מוחי חוזר. במידה והארוע מוחי שהייה לך הוא כתוצאה מקריש שנוצר בעורקים במוח אזי זה לא מהורידים ולא עבר דרך ה- PFO. בכל אופן סגירת PFO בניתוח הינו ניתוח קל וקטן עם אחוז סבוכים נמוך מאוד.
יש לדון בזה בצורה מעמיקה ביותר לאחר קבלת היעוץ של ההימטולוג שלך ( מתמתחה בקרישה)
בריאות שלימה ובהצלחה בכל החלטה
 
דניאל
22:27 23.06.10
שלום!
אני בת 30, אחרי TIA,PE האירוע המוחי החולף התבטא בכאב ראש מעיין לחץ נוראי שהעיר אותי משנתי (3 לפנות בוקר לערך) ולא ראיתי בעין שמאל.
יש לי כמו שאתה מנחש ולאחר בירור של TCD+ הזרקת בועיות ושל TEE נתגלה דלף דו כיווני!!!(מימין לשמאל ,וכן משמאל לימין)
נמצאתי גם הומוזיגוטית לפקטור II ואני מטופלת בקומדין.
לפני כ3 חודשים עברתי פנומוטוריקס שלווה בירידה בסיטורציה וכן ירידה בנפחי הריאה. אני אמורה להתחיל שיקום ריאות בתה"ש.
יש לי כולסטרול גבוה ואני מטופלת בקרסטור 40 +איזטרול 10
תת פעילות בלוטת התריס נוטלת אלטרוקסין 100 מ"ג.
וכאן באה שאלתי. רופא הריאות וכן ההמטולוג מאוד חוששים מהשארת הדלף כי היה חשד לאירועי קרישה תחת תת טיפול בקומדין.
הבעיה היא שלאחר התייעצות של צוות הקרדיולוגים של תה"ש נאמר לי כי לא ניתן לסגור את הדלף בצנתור משום שהוא לא גדול וקשה לתפוס אותו ולצנתר.
נשלחתי לחוות דעת שנייה אצל עוד רופא מומחה בתחום אך עדיין לא הלכתי.
הקרדיולוג בתה"ש אמר לי כי מבחינתם זה ניתוח אבל הוא חושש מהליך שכזה אך צינתור לא בא בחשבון.
אני לא יודעת מה לעשות הבנתי כי יש שמצדדים בעד סגירת הדלף בכל מחיר גם ניתוח ולו בשביל להקטין את האפשרות של מעבר קרישי דם.
מה דעתך? האם שווה לנתח האם התועלת במקרה זה גדולה על הנזק?
תודה
 
ד''ר עובד כהן  
09:25 24.06.10
כפי שאת מבינה למרות גילך הצעיר את מטופלת מורכבת עם מס' מחלות המעלות את הסיכון הניתוחי בצורה משמעותית. מצד שני השארת דלף בין עלייתי גדול מעלה את הסיכון לארועים מוחיים ואי ספיקת לב.
מקרה מורכב שכזה יש לבדוק לא בהתכתבות אלא לאחר בדיקת כל תוצאות הבדיקות, בדיקה גופנית והערכת כל המשתנים. ובסופו של דבר הערכת סיכון פוטנציאלי מול תועלת של הניתוח מול טיפול שמרני והחלטה משוטפת של המטופל והרופא לגבי דרך הפעילות
נישמח כמובן להפגש ולייעץ
 
חיה
17:06 23.06.10
מה הסיכוי שגבר יקבל אוטם נוסף לאחר מספר שנים באם הוא מרגיש טוב, אין לו לחצים בחזה, נמצא במעקב רפואי כולל בדיקות אקג, מאמץ וסיטי תקינים, מבצע פעילות גופנית, שומר על דיאטה נכונה, אורך חיים בריא , בדיקות הדם כולם תקינות ולוקח את התרופות .
תודה
 
ד''ר גיל בולוטין  
21:10 23.06.10
חיה שלום

שאלתך כללית וקשה לתת תשובה מלאה. בעיקרון לאחר התקף לב קיימת סכנה להתקף לב חוזר גם אם כל הבדיקות תקינות ושומרים על אורח חיים בריא.
עדיין, חשוב מאוד לשמור על אורח חיים בריא, זה מקטין בהחלט את הסיכוי להתקף לב נוסף, אך לא לאפס. גם ביצוע בדיקות אקג ומאמץ חשובות ונותנות שקט נפשי, אך ברפואה אין 100% ויתכנו הפתעות לרעה.

אם יש שאלה יותר ספציפית אשמח לענות


בברכה

דר' גיל בולוטין
 
ציפי
16:17 21.06.10
שלום
האם בצינתור ניתן לפתוח חסימות של מעל 90 אחוז בעורקי הלב
בתודה
 
ד''ר דני פינק  
17:33 21.06.10
שלום רב
ברמת העקרון כן אך לא מומלץ כאשר ישנן היצרויות בשלשת העורקים הכליליים העיקריים ובמיוחד כאשר יש לחולה סכרת. במצב זה מומלץ לעבור ניתוח מעקפים. כמוכן מיקום ההיצרות יכול להיות בעייתית מבחינת המצנתר בייחוד אם ההיצרות נמצאת בסמוך לפיצול עורקים שבמצב זה בעת הנחת סטנט להרחבת העורק עלול הסעיף שיוצא בפיצול להיחסם וזה בהחלט יכול ליצור בעייה. חשוב שבעת הצנתור במידה ואכן ישנה יותר מהיצרות בכלי אחד ומדובר במחלה רב כלית שיסבירו גם אופציות טיפוליות נוספות ולפעמים עדיפות כמו ניתוח מעקפים.
אשמח לענות ספיצית לבעיה אם תואילי להעביר את תוצאות הצינתור
בהצלחה ובכבוד רב
דר דני פינק
מנתח לב וחזה
מרכז רפואי שערי צדק ירושלים
 
שוש
19:30 15.06.10
שלום
אחי (53) הוזמן היום לצינטור ,אך ההבחנה במהלכו הראתה שיש חסימה (או כמה) שבלון לא יפתור אותה.יש לי ידיעה מאד מעורפלת על אופציה נוספת .ישנה חברה ישראלית שפיתחה מכשיר (?) שמוחדר במהלך הצינטור ,שקצהו מחודד ,וכך והוא אמור להתקדם דרך החסימה ולפתוח אותה.נעשו ניסויים בארץ והתקבל אישור .כאמור ,הידיעה שלי מאד כללית ובוודאי שאינה מבוססת על פרסומים רפואיים.
האם ידוע לכם על כך ?מה נכון בזה ? האם נעשים טיפולים כאלה בארץ ? אם כן - היכן ?על ידי מי ?
אודה לתשובתכם
 
ד''ר גיל בולוטין  
20:48 15.06.10
שוש שלום

קשה לתת תשובה מלאה בלי שרואים את סרט הצנתור.
אבל, ברוב המקרים כשהקרדיולוג המצנתר מחליט שעדיף ניתוח מעקפים זה בהחלט עדיף. לפני מספר חודשים התפרסם מחקר חדש שהשווה את ניתוחי המעקפים לטיפול עם סטנטים בצנתור. בחולים עם מחלה מורכבת (חסימות מלאות, חסימות מורכבות) התוצאות הרבה יותר טובות בניתוח מעקפים לעומת צנתור. ואני מתכוון לסיכוי להיות בחיים לאחר שנתיים!
כלומר יש לנו היום כלים יותר טובים לדעת מי צריך ללכת לניתוח מעקפים.

בהצלחה

דר' גיל בולוטין
שלום, במשפחתי יש עודף כולסטרול תורשתי מצד אבי. גם אבי וגם דודתי עברו ניתוח מעקפים. האם משמעות הדבר שגם אני אצטרך לעבור את זה? זה לא משנה איך אני שומרת על התזונה, אלא אם כן אני ממש לא אוכלת, הכולסטרול עדיין גבוה מדי. האם משמעות הדבר שבטוח יסתם כלי דם?
 
ד''ר גיל בולוטין  
15:29 13.06.10
דפנה שלום

יש בהחלט מה לעשות על מנת לנסות להימנע ממחלת לב עקב עודף כולסטרול תורשתי.
כיום יש טיפול תרופתי יותר יעיל מבעבר להורדת ערכי כולסטרול.

במקרים רבים שמירה על תזונה נכונה בלבד אינה מספיקה.

אני ממליץ להיוועץ עם קרדיולוג המתמחה בשומנים ולהתחיל טיפול תרופתי לפי האינדיקציות המקובלות כיום. בנוסף כמובן להימנע מגורמי סיכון אחרים כמו עישון או יתר לחץ דם לא מאוזן.


בהצלחה


דר' גיל בולוטין
 
ד''ר דני פינק  
15:33 13.06.10
שלום דפנה
לא ציינת את גילך- רוב הסיכוי שגם לך יהיה היפרכולסטרולמיה ועל כן כדאי לטפל בזה כבר עתה. מהם ערכי הכולסטרול והטריגליצרידים שלך? האם את סובלת גם מיתר לחץ דם או ו סכרת? האם את מעשנת? כל גורמי הסיכון הללו יכולים להגביר את הסיכוי לחלות בטרשת העורקים. אין זה מחויב כי גם את תצטרכי לעבור ניתוח מעקפים. בעזרת דיאטה נכונה , הרגלי בריאות נכונים וגם אולי טיפול תרופתי להורדת הכולסטרול ימנעו ממך התהוות מחלת טרשתית של עורקי הלב. את כל האינפורמציה תוכלי לקבל אצל רופא המשפחה שלך שבעזרת בדיקות דם יוכל לקבוע האם רצוי להתחיל כבר בטיפול תרופתי וכן יוכל להפנות אותך לייעוץ דיאטיקני לפי הצורך
בהצלחה
דר דני פינק
מנתח לב וחזה
מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים
 
חיים אבוטבול
12:55 02.06.10
אני בן 27 ועברתי בגיל שבעה חודשים תיקון של TGA (אאורטה) ובגיל 5 שנים השתלת קוצב, רציתי לדעת קצת יותר על ההליך של התיקון, אצלי ביצעו מאסטרד והבנתי שלפני 27 שנים היו משתמשים בחלקי פלסטיקה בניתוח זה השאלה שלי היא מה ההליך עצמו כאילו מה עשו בניתוח עצמו נורא מעניין אותי. בנוסף מה ההשלכות של המום הזה בחיי היום יום בכל תחומי החיים ומה הסיכונים שלי.
 
ד''ר גיל בולוטין  
13:26 02.06.10
חיים שלום

אני ממליץ שתפנה למחלקה בה בוצע הניתוח שלך. ניתן יהיה למצוא את דו"ח הניתוח שלך ולבדוק ולהסביר בדיוק מה בוצע בניתוח שלך.
אם יש לך את דו"ח הניתוח אני ממליץ לפנות לרופא המתמחה בתחום, לקבלת הסבר מפורט. תוכל לפנות לדר' משעלי או לדר' אדלר מתל השומר ומרמב"ם.

בברכה

דר' גיל בולוטין
 
חיים אבוטבול
14:18 02.06.10
אני מטופל של ד"ר הגש אז אני אפנה אליו פשוט אמרתי אולי אפשר לקבל פה תשובה עד שאני אגיע למרפאה, תודה בכל אופן...
 
ד''ר סאמר דיאב  
21:08 02.06.10
שלום לך.
TGA זה מום מולד בו העורקים הגדולים שיוצאים מהלב, יוצאים בסדר הפוך ממה שיש אצל אנשים בריאים. כך הנורמלי שאבי העורקים יוצא מחדר שמאל ומעביר דם מחומצן לכל הגוף לעומת זאת העורק הריאתי יוצא מחדר ימין ומעביר דם לא מחומצן לריאות. במקרה שלך העורק הריאתי יוצא מחדר שמאל ומעביר דם מחומצן לריאותואילו אבי העורקים יוצא מחדר ימין ומעביר דם עני בחמצן לכל הגוף, זה אומר ששני מעגלי הדם מופרדים אחד מהשני ובכדי שחולה ימשיך לחיות צריך חיבור ביניהם שזה יכול להיות ברמת פרוזדורים, חדרים או העורקים.
בזמנו הניתוח היה ע"י החלפה בין שני פרוזדורים ( לא נכנס לטכניקה) אך בגדול המטרה של הניתוח הייתה להעביר דם עני בחמצן שיגיע לריאות ודם מחומצן יגיע לגוף. וזה מה שנעשה אצלך, זה ניתוח מסובך ואחד הסיבוכים שלו בהמשך הפרעות קצב וזה מה שהיה לך.
היום כמעט לא עושים את הניתוח הזה אלה בהתוויות מיוחדות. הניתוח השכיח היום למקרה זה הוא ע"י החלפהה בין העורקים כך שאבי העורקים מעבירים לחדר שמאל והעורק הריאתי לחדר ימין.

מקווה מאוד שעניתי לך .
בריאות שלימה
 
חיים אבוטבול
09:11 03.06.10
הבנתי ברמה העקרונית איך זה מתבצע תודה רבה...
שלום ד"ר נכבדים ויקרים,



ראשית, רציתי להודות לכם על הכנות והחום שאתם מעניקים בתשובותיכם, יישר כוח והלוואי וכל צוותי הרפואה היו כמוכם!

שנית, יש לי שאלה באשר לאבי. אבי בן 55, גבוה יחסית (1.85), בעל עקמת בגב והרחבה של קשת אאורטה ואאורטההעולה. לא ידוע על נתונים אחרים המחשידים למרפן סינדרום.

שני דודיו של אבי נפטרו מוות פתאומי בגיל 59 ואמו אחרי החלפת מסתם אורטלי פעמיים ללא הרחבת אאורטה.

הרחבת אאורטה התגלתה לנו רק לאחרונה ולאחר סיטי שבוצע, הנתונים:

"הותין העולה בעל דופן סדיר, רוחבו מקסימלי 40 מ"מ, קשת הותין- דופן סדיר, רוחב הקשת 23.5 מ"מ".

באקו שבוצע לפני חודשיים נראה כי המסתם אאורטלי הינו טריקוספידלי עם MILD AR. ו- הרחבה של אאורטיק רוט- 3.9 ס"מ.

אבא מאוזן מבחינת ל"ד (קרדילוק ואנאלדקס), כולסטרול ושומנים בדם.

האם ישנה אינדיקציה לניתוח בשל ההסטוריה המשפחתית? האם ההמלצה היא ניתוח דחוף או שמא המתנה?

כיצד ניתן לשלול כי מדובר בתסמונת מרפן? (ממצא החשוב גם מבחינה תורשתית)

שוב, מודה לכם על העזרה,



בברכת יום נעים,

נועה
 
ד''ר דני פינק  
10:45 04.06.10
נועה שלום
לשאלתך לגבי מצב אבי העורקים של אביך.
חשוב לקבל את הנתונים המדויקים של מימדי אבי העורקים העולה והקשת וכן מצב מסתמי הלב ובעיקר המסתם האאורטלי.הקריטריונים להפנייה לניתוח הם יותר מחמירים לחולי תסמונת מרפן. ישנן מאפיינים לתסמונת מרפן פרט לגובה ומשרעת ידיים מאד גדולה ורופא המשפחה בוודאי יוכל לבדוק ולהפנותך למומחה לנושא. בינתיים אם תוכלי לברר נתונים אלו אוכל לייעץ לך מה מומלץ לעשות בנוגע לאביך
דר דני פינק
מנתח לב וחזה- מחלקת ניתוח לב- יחידת אבי העורקים
מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים
0508685071,
שלום ד"ר דני פינק,

תודה רבה על תשובתך.
יש בידי את כל הנתונים. האם יש לך כתובת אימייל אליה אוכל להעביר את סריקות תוצאות הסיטי והאקו?
על פניו לא נראה כי מדובר במרפן אולם כמובן שהנושא ייבדק לעומק.

אשמח לעזרתך,

בברכת סופ"ש נהדר,

נועה
 
ד''ר דני פינק  
20:52 05.06.10
תודה על האינפורמציהץ על פניו לפי הנתונים של האקו והסיטי אין אינדיקציה כרגע לשלוח אותו לניתוח. האם הדודים שלך אובחנו כמרפן? ושנית האם ברור שהם מתו מדיסקציה של האאורטה. קיימת היום אפשרות לבצע בדיקות גנטיות לדעת אם מישהו נשא של הגן של מרפן ואם החשד אצלכם גבוה הייתי מבצע בדיקות אלו. החשוב הוא שאביך יהיה במעקב צמוד ויבצע בדיקות אקו פעמיים בנה
לפחות בשנים הקרובות. כמוכן חשוב שלד יהיה מאוזן לערכים של 110-120/70-80
שמח לעמוד איתך בקשר ציינתי כבר את מספר הטלפון
בהצלחה
דר דני פינק
+ הוספת הודעה
   1 ...  13  14  15  16  17  18  19  20  21  ...  35  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
ניתוחי לב   כירורגית לב   ניתוח לב פתוח   ניתוח מעקפים   ניתוח מסתמים   סטנט   ניתוח לב   מנתח לב
RSS RSS פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב