הי אביבית חמודה!
ואו אני ממש גאה שהצלחת להתגבר על השמנת היתר ולהלחם בכוחות עצמך לעבר משקל תקין. אויש, חבל שזה דירדר אותך, אני מאד מבינה אותך!!! אצלי הכל התחיל מניתוח שעברתי, אחרי הניתוח לא אכלתי כי היה אסור לי , קיבלתי את המזון בדרכים אחרות . היתי רק שותה מים במזרק... ואז כשהתחלתי לאכול כמובן בהדרגה ובאיטיות התחלתי להקיא ולהקיא כל הזמן... לא יכלתי יותר!!! כל פעם שהיתי מכניסה לפה משהו היתי מקיאה. וככה לאט לאט למדתי לסגור את הפה...ומאז הפסקתי לאכול נורמלי..
ואו, מזל טוב להתנשקות לגיל 18. כבר קיבלת צו גיוס? אני ממש מממש מממש מקווה בשבילך שתהי ביריאה ותתקבלי פרופיל מכובד.
אני אשתף אותך בנקודה רגישה- הייתי ממש שבורה בתחילת השנה,כל חיי חלמתי להיות חיילת בחייל האוייר.. ולא התקבלתי אפילו לא על פרופיל עלוב.... מאד נשברתי מיזה! עכשיו התאוששתי לגמרי! לכן אני ממליצה לך כבר עכשיו לנסות תקן את הנזקים כמה שאת יכולה בשביל שזה לא יפגע בך במועמדות לשירות בצה"ל.
שאלת כמה קלוריות אני צורכת? פעם הית צורכת 200 אחכ 300 אחכ 500 אחכ 700 היום אני בכוונה לא מודדת את הדברים האלה כי אם אני בודקת את כמות הקלוריות זה מכוון אותי ומעודד אותי לעוד הטרדה והתעסקות בחיימשלי! מבינה? כך שאני מנסה כמה שיותר להוריד את המחשבון הזה מהראש ואני צורכת יותר מ1000 קלוריות ואוכלת מלא תוספים ויטמינים פריביוטיקות וכו ואני באמת לא יודעת כמה...
שאלת אם אני מתאמנת- כן ואני מודה שאני עדיין די קיצונית בנושא הזה, כלומר לא מוותרת לעצמי .אבל שוב לא כמו בעבר. אני מתאמנת פעם ביום אבל לא בצורה מטורפת פשוט אין לי כבר כוח!
אביבית מתוקה- מזדהה איתך ועם הבטן שלך... לצערי אני באותה סירה וזה פשוט כואב לי וקשה לי יותר מהכל! הבטן שלי צורחחחחתתת זה לא פשוט לא נרגע, עד שכבר התרגלתי לכאבים האלה והם בסף הכאב אבל יש לי שעות שהכאב מגיע לשיא ואז אני מתכווצת ומתקפלת כמו לא יודעת מה ...
אז מה את חושבת לעשות בהמשך החיימשלך?
מתוקה אני מציעה לך לטפל בעצמך. את יקרה לכל אהובייך. ואל תתני לא' לנצח אותך!
את אוכלת נורמלי אם בכלל? איך הצלחת לרדת 75 קילו? אולי התכוונת לכתוב 7.5קילו? אני שמחה וממש גאה בך שהצלחת להתגבר על ההשמנת יתר אבל למה למה לעזזאל זה הביא אותך לאנוריקסיה:-( לא היה לך דיאטני צמוד? הורדת במשקל במסגרת של אשפוז?
שיהיה לך יומטוווווב מתוקה:-)
לוב יו
נטע