אני אוטוטו 18....כבר שנתיים במעגל של בולמיה .
אני לא אנורקסית,אנורקסיות הן אלה שבתת משקל .ובכל זאת הרופאים הגדירו שאני סובלת במולמיה ואנורקסיה קשה ....
אני במשקל תקין אני גובה160,ומשקל 53 .המטרה שלי היא 35.
יש לי דרך לירידה במשקל הזאת .אני אוכלת מאוד מצומצם,בין 100 ל-150 קל' ליום,ומקיאה .....אני אוכלת כל מה שמתחשק לי .אני פשוט לועסת את האוכל אבל לא בולעת אותו,אלה יורקת אותו לשקית ......הייתי מאושפזת חודש וקצת בנהרייה וחתמתי על סירוב אשפוז כי העלו אותי במשקל .כל החיים הייתי שמנה,והשיא שלי היה 90 קילו....
וזה היה ממש לפני שנתיים .כל הפירסות הזה עכשיו של קארין באומן ואנורקסיות אחרות,גורמות לי למוטיבציה מטורפת,זה לא מעורר נורה אדומה בראש שלי ....
אני מפחדת נורא מעלייה במשקל,אני מפחדת לאכול.
כולם אומרים שהכי נכון בשבילי הוא אשפוז בתל השומר,אבל אני לא רוצה,מהסיבה הפשוטה ששם יצחקו עלי .אני חמישים ושלוש קילו אין לי סיבה להיות בתל השומר .יש הצעת חק הכנסת על אשפוז בכפייה לאנורקסיות ובולמיות,ואני מפחדת שהרופאה או הסיכיאטרית ייתנו לי הפנייה בכפייה ....
ירדתי חמש מידות בחודשיים האחרונים.חמש מידות בחזייה,שלוש מידות בג'ינס ,ובחולצות אני xs.....אומרים לי שאני רזה,אומרים לי שזה כבר לא יפה,קר לי כל היום,ואין לי מצב רוח ....אני לובשת 4 שכבות של חולצות ,ושתי מכנסיים,ועדיין אומרים שאני רזה .עדיין קר לי עם כל השכבות .....אני אוהבת לראות עצמות בולטות .ואני רוצה לראות את כולן אצלי בגוף.מבחינתי זה זה יפה,וזה המודל לחיקוי שלי .תמיד שולחים לי תמונות של השואה,חושבים שזה יעורר בי מחשבה נכונה ....אבל שוב זה להיפך מבחינתי זה יפה .