שלום אבי,
נראה שהתאווה של בתכם לאוכל מעוררת בכם פחד. ילדים שונים זה מזה בטמפרמנט ובעוצמות התאווה והתשוקה שלהם לחיים. אני חושבת שאסור לכם להיכנס עם בתכם למאבקי כוח סביב האוכל, היא מרגישה את המאבק (גם אם הוא סמוי), כאשר אתם מצמצמים את כמות האוכל או מביאים לה כמות 'מדודה' , ולכן מגיבה בכעס.
העמדה הרגשית שלכם מאוד חשובה, אתם בעמדה בקורתית/ חרדה סביב האהבה שלה לאוכל, מדוע? האם אתם חוששים שהתאווה תצא מכלל שליטה (ותתבטא בהשמנה?)
מאוד חשוב שלא תווצר אצל בתכם אשמה סביב האוכל.
אני לא חושבת שצריך לפנות לדיאטנית, תנו לה לאכול, כן כמובן ווסתו את סוג המזון , ובמקביל צאו איתה לפעילות גופנית. ( עם ילדים קטנים זה יותר קל, אפשר לעשות פעילות משפחתית משותפת, כמו רכיבה על אופניים, משחק בכדור בפארק וכו') .
אם אתם מרגישים שהמאבק/ חשש שלכם לא נרגע פנו לקבל הדרכת הורים מפסיכולוג.