שלום
אני מקוה שאני כותבת במקום הנכון.
בתי בת 16.5, נערה נאה מאוד.
בשנה האחרונה במיוחד,היא כמו רוב המתבגרות מסתגרת בחדרה, מחוברת לטלפון פלאפון ופייסבוק. וכמובן נותנת הרבה פחות זמן והשקעה ללימודים.
הבעיה היא ההתבגרות המינית
היא מכירה בחורים בפייסבוק (בגילאי 15-18)
לא פעם מתחילה איתם ולפעמים הם איתה, אבל היא לא בוחלת באף אחד, כל אחד שאומר לה כמה היא יפה היא מיד נעשית חברה שלו בפייסבוק, לפעמים אפילו "נישאת" לו בפייסבןק ומתחילה שיחות צפופות איתו.
בד"כ הם לא מאותה עיר שבה אנו חיים ואז היא מתחילה ללחוץ על פגישות ועל הגעה איליה.
באחת הפעמים הקודמות היה מדובר בנער בן 16 שאכן היה מגיע מדי פעם אילינו, ולמרות שלא הרשיתי שתהיה איתו לבד בבית, זה היה בחופש הגדול והיא כן היתה איתו וגם היו בינים נשיקות וליטופים. לפי דבריה עדיין לא קימה יחסים.
לקחתי אותה לרופאה שמטפלת בשירן שזה יעוץ לנוער והיא הסבירה לה ארוכות מה משמעות יחסים בשלים תקינים ואמיתיים, אבל נראהשכל המידע עבר לידה ולא הפנימה אותו.
עכישו היה מדובר בנער בן 19 שאחרי שבועיים של הצהרות אהבה בפייסוק (ואף לא פגישה אחת) עברה לאחיו הצעיר בן ה17 ושוב הצהרות אהבה שברור שאין להן תוכן.
גם זה נגמר ועכשיו יש בחור חדש שאמר לה כמה פעמים שהיא יפה ומיד היא מאוהבת.
אני יודעת שקבעה שיבוא להפגש איתה ביום שישי, לי היא לא ספרה דבר אבל לאחיה כן, והוא זה שספר לי.
אני חוששת מההתנהגות הזו ולמה שהיא יכולה להוביל.
אוכל לקבל עיצה ? איך לנהוג? אינני רוצה לנהוג בסנסקציות ועונשים, אני רוצה שהיא תבין ותפנים ותדע לשמור על עצמה ועל שמה.
כל השיחות שלי איתה נענו ב"כן , כן" אבל בפועל היא ממשיכה לנהוג בדרכה.