בעבר הלא רחוק נחשבה תופעה זו לנדירה, אך עם השנים , אנו עדים ליותר ויותר גברים המתלוננים על כך שהם מתקשים לשפוך. התופעה נעה בין קושי לשפוך ביחסי מין ועד קושי לשפוך בכלל, גם באוננות לבד.
ללא קשר לפנייתך הרשה לי לציין שהסיבות לשפיכה מעוכבת רבות ומגוונות:
סיבות גופניות כמו:
1)סוכרת ,טרשת נפוצה ומחלות אחרות עלולות לפגוע ברפלקס השפיכה.
2)שימוש בתרופות, בעיקר תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI עלולות לפגוע בשפיכה ולעכבה. חשוב לציין שאצל נשים התגובה לתרופות תהייה עיכוב עד אי יכולת להגיע לאורגזמה.
3)שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות עלול אף הוא להשפיע באופן כזה שיעכב את השפיכה, בדומה לתרופות הנוגדות דיכאון.
מבחינה פסיכולוגית:
1)הרגלים ודפוסים של תחילת יחסי המין. הגבר מתרגל לאונן בדרך מסויימת, לדוגמה בחיכוך במזרון, תקשה על השפיכה בדרך אחרת. לחילופין, אוננות תוך כדי מגע מאוד חזק ומאסיבי על איבר המין, תקשה על השפיכה במגע אחר "עדין" יותר, כמו מין אוראלי ו/וא יחסי מין מלאים. לא רוצה להפחיד אף אחד....אבל זה קורה.
2)פחד, אמביוולנטיות ורגשות אשם משפיכה תוך כדי יחסי מין. רגשות עמוקים אלו, שהם תולדה של ילדותנו והקונפליקטים שנדחקו לתת-מודע ולא באו לידי פתרון, עלולים לבוא לידי ביטוי בחיינו הבוגרים, באי יכולת לשפוך באופן רצוני.
3)חרדת נטישה קשה מאוד. הילד שחשש שאימו תנטוש אותו אם יעשה דברים הגורמים לו הנאה שמרגיזים אותה ושלא לרוחה. אותה אישה, תופסת כרגע באופן לא מודע, את מקום האם. הגבר החושש שתנטוש אותו ולכן לא מרשה לעצמו להנות עד הסוף....תרתי משמע.
4) קושי "to let go" בחיים בכלל ובמין בפרט. חרדה תפקודית הבאה לידי ביטוי בקושי לשפוך
5)קושי בביטוי כעם-חוסר היכולת והקונפליקט בביטוי כעס בא לידי ביטוי ב-holding back תרתי משמע.
6)שפיכה מעוכבת כביטוי לאמביוולנטיות לגבי הקשר הזוגי.
7)שפיכה מעוכבת כביטוי למאבקי הכוחות והשליטה בתוך המערכת הזוגית.
8)שפיכה מעוכבת כביטוי לאירוע מכאיב כגון גילוי בגידה של בת הזוג.
אין קשר בין שפיכה מעוכבת ועיבור. תמיד אפשר להזריע לאחר אוננות. אבל לא הייתי מחכה לזה!!!!
פנו לייעוץ מקצועי!!!!! יש מה לעשות!!!! לא לוותר !!!
עידן מיליצ'ר