פורום הומואים, לסביות

אני רוצה להתעיץ אולי לקבל כמה טיפים.
אני בת 23 וגרתי לאחרונה בחו"ל, כעת חזרתי הביתה והוריי ומשפחתי לא יודעים שאני מחוץ לארון. קבעתי להפגש איתם שבוע הבא לארוחה שיבואו אלי. אני רוצה לספר להם ורוצה לעשות את זה כמה שיותר רגוע. אני מפחדת מהרגע הזה ואני מפחדת מהתגובה שלהם מאוד, מצד אחד הם מאוד פתוחים מצד שני בכל זאת זה לא משהו שהוא צפוי.
התחלתי לישון רע וביומיים האחרונים אני לוקחת כדור טונייט כדי לישון בכל זאת (טוב שזה בלי מרשם אחרת לעבור עכשיו אצל רופאים עוד) ולפחות השינה חזרה לעצמה... יש לכם עצות לימים הקרובים איך לעבור אותם בשלום ואת היציאה מהארון בפרט?

שלום מיכל
ברוכה החוזרת ובהצלחה בארוחה והיציאה .
עד כמה את בטוחה שאכן יציאתך מהארון היא בלתי צפויה מבחינתם של הוריך, אולי הם העלו זאת בדעתם כבר בעבר, האם לא היו סיטואציות שבגינן יתכן שהנושא עלה לשיחה בניהם כבר בעבר? אולי כשעזבת לחו"ל, או חברות שהבאת הביתה, תוכנית בטלוויזיה ....
צר לי שאת חווה חששות מהיציאה מהארון בפני ההורים עד כדי חוסר שינה – האם לא מגיע להורייך קצת יותר קרדיט (מקווה שכן) הרי ציינת שהם פתוחים.
בקשת "עצה" כיצד להקל על הימים הקרובים והיציאה מהארון, אז קודם כל אני חושב שאווירה נעימה, ארוחה מושקעת, יין בהחלט עשויים להכשיר את הלב, אולי תשקלי לצרף עוד מישהי/ו לארוחה למשל אח/ות שגם תספרי להם קודם ושיקבלו זאת בצורה טובה, חבר/ת ילדות שהורייך מכירים ואוהבים, קרוב/ת משפחה...
מישהי/ו שיהיה ב"צד שלך", ואני לא חושב שהורייך אינם בצד שלך, על מנת לחזק את ביטחונך האישי ואולי לסייע במילה טובה...
אולי גם כדאי שתעשי ניסיונות "חזרות" שתתכונני למפגש עם ההורים.
מאחל לך המון בהצלחה את מוזמנת לחזור אלינו לשתף ולעבד את המפגש עם הורייך.
עם חיבוק ואהבה
בר
יש עם מי לדבר
03-6205591

אני בת 19, ואני לסבית מוצהרת כבר שנה.. היה לי קשה לצאת מהארון בזמן התיכון, ורק כשהגעתי לצבא והכרתי עוד כמה בנות לסביות יצאתי מול המשפחה והחברים..
חברות שלי רוצות שאבוא למצעד הגאווה. אבל אני קצת חוששת, זה פעם ראשונה שלי.. ותמיד חשבתי שזה קצת מפגר להציג את עצמך ככה..
מצד שני, חברות שלי אומרות שאני חייבת ושזה יסמן רשמית שיצאתי. מה דעתכם?

שני הצדדים מעט מוקצנים :)
מצד אחד מצעד הגאווה איננו 'סימון רשמי שיצאת' - מהסיבה שמגיעים אליו גם אנשים בארון (המצעד כולל אלפי אנשים, ומגיעים אליו סטרייטים רבים), ולא מגיעים אלינו אנשים שאינם בארון (למשל כי הם עובדים ביום זה, גרים רחוק גאוגרפית, עסוקים בדברים אחרים, זה פחות מדבר אליהם וכד').
מצד שני החברות שלך צודקות שיש צורך בחשיבה מחודשת על התפיסה של 'זה מפגר להציג את עצמך ככה' - זה עשוי לשקף התביישות.
בכל אופן, את תמיד יכולה ללכת למצעד אחד לנסיון, כדי לגבש את החלטתך בנוגע למצעדים הבאים...
מה דעתך?

אני בת 26 וניהלתי בחיי קשרים משמעותיים רק עם גברים בעוד שהבנתי שאני לסבית לפני כעשור. הבטחתי לעצמי שעליי לקטוע את הקשר האחרון כדי לאפשר לי לחיות באמת ובחופש שאני ראויה להם. כרגע אני בטיפול - זו הפעם הראשונה שהבעתי את זהותי במילים ובקול רם. הלכתי לטיפול כדי לשנות את המצב הקיים ואולי גם להאיר את הסיבות שבגינן פעלתי בניגוד לנטייתי המינית כל השנים הללו. לתחושתי נושא הזהות המינית הוא מים עמוקים מידי בשביל המטפלת שלי ואני מרגישה שרוב הזמן אני מנסה לשכנע אותה במה שאני משוכנעת כבר מזמן (בעוד שהיא מסמנת את מצבי כ"בלבול" או "סימן שאלה" וכד'). אך עם זאת אני לא עסוקה בלעזוב אותה ולהמשיך לטיפול אחר מפני שהמרחב איתה הוא בטוח לשיחה ושיתוף, ובעיקר כי הסמליות של האקט עצמו- של לנסות ולקדם את עצמי, לשים את עניין הזהות המינית בסדר עדיפויות גבוה, נותנת לי תקווה לשינוי על אף הנסבות הספציפיות של הטיפול הזה. במהלך השיחות איתה גברה בי ההבנה שהתרת הבעיות שלי לא בהכרח מצויה בניתוח מעמיק עוד יותר, רציונלי ושכלתני של עברי. וכך, תפקידן של השיחות מתגמד ואני מחפשת נואשות בראשי דרך פרקטית לצאת מהכלוב של המחשבות שלי ולהתנסות בחיים שעד כה היו בגדר פנטזיה. אני גרה כרגע בפריפריה בבית הוריי לתקופת זמן מוגבלת אך לא קצרה. חזרתי למעשה לעיר נעוריי אחרי תקופה ממושכת של לימודים. אין לי מרחב פרטי לחלוטין, ואין לי מסגרות חברתיות כאן. אין לי רכב ואין לי מושג מאיפה להתחיל. אף אחד בחיי לא יודע, אפילו שחבריי הטובים ביותר הם לסביות והומואים. אני לא בשלה לספר להם, במיוחד כשלא התנסיתי עדיין במפגש אמיתי עם אישה בשר ודם. נדמה לי לפעמים שהדרך היחידה שבה אוכל לתת דרור לעצמי היא בחו"ל (ואכן אני מכירה כמה לסביות שרק אחרי טיול ממושך יצאו מהארון בארץ) אך המחשבה הזו גורמת לי למצוקה- למה להמתין עוד? למה למשוך עוד את הפחד? למה לדחות? ומתי נסיעה מיוחלת שכזו תתקיים? הגיל שלי מגביר את המצוקה הזו. אני כבר לא נערה. אשמח לכל תגובה, לכל עצה או הכוונה למשהו שיחבר אותי לחיים האלה. תודה

שלום לך,
את מתארת מצב בו הקושי העיקרי הוא טכני רק בחלקו (שכן אמרת שחברייך הטובים ביותר הן לסביות והומואים), וחלק ניכר ממנו רגשי (שאפילו לחברים אינך מרגישה בשלה לספר).
החלק הטכני פחות מורכב - עיקר הפעילויות החברתיות הנרחבות יותר נמצאות אכן בת"א, אך פעילות ערה ישנה גם באינטרנט (בפורומים ובאתרי הכרויות).
בנוגע לפניה לסיוע - היא מבורכת אם את מרגישה שאת זקוקה לו, אך חשוב לבחור סוג רלוונטי. שינוי בדר"כ לא מספיק לו שיחול רק באמצעות שיחה עם מישהי שסבורה שאת 'מבולבלת'. מרחב פתוח איתה רחוק מלהספיק.
אני מסכימה איתך שניתוח רציונלי ושכלתני של עברך לא בהכרח רלוונטי למה שיכול לקדם אותך כיום, אך למרבה המזל טיפול איננו שירות או מוצר אחיד, וישנם טיפולים יותר מתאימים ופחות מתאימים בהקשר של קבלת נטייה מינית.
מצב בו את משלמת זמן וכסף כדי 'לשכנע' את המטפלת על פניו איננו מיצוי מיטבי של משאבייך.
השאלה כאן היא לא איך את נוסעת לטיול להגשמת פנטזיות, אלא איך את מתארגנת רגשית ופיזית לבנות את החיים שאת מעונינת בהם לעצמך. מכיון שהקושי העיקרי שאת מציינת הוא רגשי - ממליצה לפנות לסיוע רלוונטי, מהסוג שלא יסתפק בלהקשיב לך (זו יכולה להיות נקודת התחלה, אך זה איננו מספיק כשזו גם נקודת הסיום).
בהצלחה,
טל קרויטורו

תודה רבה על תשובתך טל, שמחתי לקבל הד לקריאתי. טרם שחיפשתי סגרת טיפול היו לפני שני שיקולים מרכזיים- תקציב וטיפול ספציפי לזהות מינית. חקרתי כמה שיותר ולא מצאתי מטפלים באזור שלי שמצהירים על תחום עיסוקם כמוכוון נושא זה (באינדקסים שונים ברשת, ברשימות של מטפלים שעובדים עם הקופה וכד'). כמו כן בשלב זה חיפשתי פתרונות מסובסדים והעדפתי להתחיל איפשהו מאשר לחכות שיהיה תקציב (המצוקה הייתה גדולה וההבנה שלא אוכל לפתור זאת לבד התחדדה). המטפלת שלי היא עו"ס בהכשרתה והיא יושבת בתוך קופת החולים שם אנו נפגשות ללא תשלום וללא הגבלת מפגשים. כיום יש לי הכנסה שמאפשרת טיפול בתשלום, ולכן שיקול טכני אחד הוסר ומרחיב את האפשרויות. השאלה היא שוב- האם יש מטפלים בצפון שנושא הזהות המינית הינו מרכזי בתחום עיסוקם, ואם כן, היכן מוצאים? ויש דבר נוסף. אני מסכימה איתך לגבי מגוון השירותים ומנגנוני התמיכה שטיפול טומן בחובו אך זמן רב רודפת אותי השאלה, האם די במילים? אני עצמי, עטפתי את עצמי בשכבות של מילים במשך שנים רבות, הגרעין הפנימי של עולמי טוייח במילים לבלי היכר. מילים שימשו אותי להציג תמונה מנומקת לעולם החיצוני, ובפנים, מילים היו הכלי שבעזרתו ניתחתי את מניעיי וחיי והגעתי לתובנות עמוקות שלא סייעו ולו במעט לצאת מהמצב. מתי יוצאים מהקליניקה והמילים שפוזרו בחלל סגור ההוא משתחררות וממומרות במעשים? האם באמת ייאמר משהו חדש? משהו מהפכני? שיהיה לו הכוח לנער אותי מהתרדמת המודעת והרצונית שאני שרויה בה? תודה רבה על שאת נמצאת בצד השני ומקדישה מעצך לקרוא ולהגיב, את עושה עבודה חשובה.

שלום לך,
בטיפול ישנם שני אלמנטים חשובים לדעתי - א' תפיסת העולם של המטפל ב' הכלים העומדים לרשותו על מנת לסייע. כלים עם תפיסת עולם לא רלוונטית - יעזרו בצורה מוגבלת. תפיסת עולם רלוונטית ללא כלים מעבר להקשבה - לדעתי רחוק מאד מלהספיק.
אני לא חושבת שאת זקוקה ליותר מילים, אלא זקוקה ליותר תהליכים רגשיים רלוונטים.
הדינמיקה היא לא שיום אחד מטפל יגיד לך משהו שיוביל אותך להארה, אלא תהליך שיאפשר לך להשתחרר ממה שעוצר אותך.
בנוגע למטפלים בצפון - אפשר לשאול בפורום החיפאי אם יש להם במקרה מאגר מטפלים, בנוסף אם תפני במייל אשמח לבדוק אם ביכולתי להפנות.

זה נכון שיצא חוק שמתיר גם להומואים לתרום דם? אפשר פרטים?

שלום קובי
בכל מקרה לא מדובר בחוק אלא בנוהל פנימי של משרד הבריאות ובנק הדם. נסה לבדוק זאת דרך גוגל או ישירות בבנק הדם.
בהצלחה

תרמתי דם אתמול במכללה ... אם אני נשא איידס יתקשרו אליי נכון ? זה כמו לעשות בדיקה ?
תענו לי כמה שיותר מהר פליז

יוני, שלום
איני מכיר את הנהלים של בנק הדם ואינני בטוח שהם יחזרו אליך עם התוצאות. אם חששך מבוסס, חשוב שתסמוך על עצמך ותעשה בדיקה בהקדם בועד למלחמה באיידס או במקום אחר, בשביל השקט הנפשי שלך.
חשש מבוסס נובע מקיום יחסי מין לא מוגנים. האם זו הסיבה שאתה חושש? או שיש סיבות אחרות?

בנק הדם אמנם מבצע בדיקות HIV לכל המנות, אך עם זאת, קיים סיכון שהם לא יצליחו לאתר את הנבדק במידה שתוצאת הבדיקה שלו חיובית. לכן, אין לסמוך על כך שלא התקשרו אלייך מבנק הדם, ויש לבצע בדיקה ייעודית לאיידס בלי שום קשר לתרומת הדם.
אפשר לקרוא על הכל כאן:
http://www.safe-sex.co.il/

בנק הדם לא מבצע בדיקות HIV לכל הבדיקות ב100%
בנוסף, קיימת תקופת "חלון" בה לא ניתן לראות נוגדנים לHIV או את החיידק עצמו ולכן יכול להיות שבכלל לא יעלו על הנגיף, במידה והוא קיים בדם.

המלצתי- במידה ויש חשש, או במידה ולא עשית בדיקת HIV והיו "מעידות" של סקס לא מוגן, לבצע בדיקה אצל רופא המשפחה או בועד למלחמה באיידס.
ניתן לקבל מידע מלא באתר הועד:
http://www.aidsisrael.org.il/

בהצלחה!

ניסיתי להתקבל למקום עבודה מסויים ולהפתעתי התברר לי שהמנהלים נוטים לתת עדיפות דווקא להומוסקסואלים. אין לי בעיה לגבי זה אבל יש לי בעיה שהם נותנים עדיפות רק על רקע זה ולא לפי כישורים. אני יודע שהרבה אנשים מוכשרים לא התקבלו לעבודה רק בגלל שהם סארייטים. זה לא הזוי? אני קיבלתי תשובה שלילית ובמקומי התקבל מישהו ללא תואר בכלל וכמעט ללא ניסיון. אני לא מצליח להבין את זה אשמח לנקודת המבט שלכם

שלום רב
איננו מומחים או יועצים משפטיים כך שנראה לי שבעניין זה כדאי שתפני/ה לפורום משפטי. מעבר לכך אין לי מושג לגבי רלוונטיות הנטייה המינית לעבודה זו ומה הם הדרישות או הקריטריונים, כך שאין ביכולתי לחוות דעה בנושא זה.
כאמור, ישנם פורומים משפטיים שעוסקים בסוגיית האפליה בראיונות עבודה, אולי כדאי שתפני/ה אליהם.
בהצלחה

אהלן,

אני בן 19, וכל חיי נמשכתי לנשים, התאהבתי בנשים, והרגשתי סטרייט לחלוטין.
לפני כחודשיים התחלתי להרגיש גם משיכה לגברים.
אני מגיע מחברה דתית, יצרתי כמה קשרים מינוריים עם נשים, אך מעולם לא היו לי יחסים רגשיים קרובים או פיזיים.
מעולם עד לאחרונה לא הייתה לי משיכה לגברים, הייתי צופה בפורנו נשים, גברים בכלל לא עניינו אותי, לא הטריד אותי להתקלח במלתחות בבריכה וכו'.
אני לא חושב שאני הומוסקסואל גמור ולא סטרייט גמור.
נראה לי מוזר שמשיכה מינית יציבה תשתנה ביום בהיר אחד לגמרי. אבל מצד שני אני לא מתכחש לסוג של משיכה גם לגברים.
שמעתי שיש בלבול מיני בגיל ההתבגרות, אבל חשבתי שאני כבר אחרי.
האם יש הומוסקסואלים שהרגישו תמיד משיכה לנשים ופתאום נטייתם השתנה בלי שום 'רקע מוקדם' מגיל צעיר?
אני די מבולבל ומוטרד בגלל כל המצב.

תודה
עזרתכם..

שלום רב
אנשים רבים מרגישים שמשיכתם המינית אינה מוחלטת וקבועה רק לכיוון אחד, והם נמשכים לעיתים גם לכיוון השני. ייתכן ובשל גילך הצעיר עדיין לא התנסת מספיק בשביל לדעת בוודאות מה הן תחושותיך, וזה בסדר גמור ונורמלי לחלוטין.
אם הינך מוטרד מהסיכוי שאתה הומוסקסואל, אזי כפי שאתה עצמך אומר ומתאר, אין זה נראה כך, כיוון שאתה נמשך לנשים, רגשית ומינית. יחד עם זאת, יתכן ותגלה שיש לך משיכה דומה גם לגברים, וזה לגיטימי לחלוטין.
אתה טוען שאתה מוטרד ומבולבל, והייתי שמח אם תפרט מדוע. האם זה קשור למסגרות הדתיות בהן אתה חי? לחשש מנטייה מינית הומוסקסואלית?
מה דעתך?

הבלבול שלי נובע מכך שלפעמים אני מרגיש משיכה חזקה לגברים, ולפעמים לנשים.
אני מפחד שאולי אני משלה את עצמי בנוגע למשיכה לנשים, ובעצם אני מדחיק נטייה הומוסקסואלית. למרות שכל חיי נמשכתי רק לנשים, ואני עדיין מרגיש משיכה לנשים.
הבעיה היא שזה די משתנה, לפעמים כל ולפעמים כך. אין לי בעיה עם הומוסקסואליות, אבל אף פעם לא ראיתי את עצמי ככזה, ואין לי היסטוריה של משיכה לגברים.
אני מפחד להיות בקשר עם אישה, ולבסוף מבחינה פיזית הדברים לא יעבדו.
כל העניין הזה שלחפש הגדרה מינית (למרות שמעולם לא התנסתי ביחסים לכאן ולכאן) די מטריד אותי.
תודה.

שלום רב
נראה לי שהתשובה לשאלותיך החשובות נמצאת בגוף פנייתך. אינך צריך "לחפש הגדרה מינית" ולהיכנס לחרדות. כפי שנאמר, אתה חש משיכה מינית, במשולב או לסירוגין, לשני המינים. ולא נראה מדבריך כי מדובר כאן רק במנגנון הדחקה.
מה שחשוב בחיים (לפחות בהיבט של מערכת יחסים, סיפוק ורווחה נפשית) זה שתמצא את האדם הנכון עבורך בחיים, זה / זו שתרצה לקשור את חייך בחייו, ולפתח עימו/ה קשר זוגי מספק. אין זה משנה מבחינה זו האם יהיה זה גבר או אישה. לכן, מיותר מבחינתך כעת להכנס להגדרות לא נחוצות.
היה רצוי שתאפשר לעצמך להתנסות בשני סוגי הקשר ולאט לאט לפתח את הכרותך העצמית והעדפתך המינית. ברור לי שמעצם השתייכותיך לחברה הדתית, ייתכן והדבר אינו אפשרי מבחינתך. לסיכום, נסה למצוא את אהבתך בלי קשר למינו/ה. וזכור שגם בחברה הדתית של היום אם ההתנסות אינה צולחת, ניתן להתחרט ולמצוא משהו מתאים יותר.
אתה מוזמן לשתף אותנו בדעתך.
בהצלחה

האם זה חוקי שבראיון עבודה ישאלו על נטיות מיניות?
תודה

שלום תקווה
עד כמה שידוע לי אין זה חוקי לשאול על נטיות מיניות במסגרת ראיון עבודה. אני מציע שתפני לפורומים משפטיים ע"מ לקבל תשובה מפורטת יותר.
בהצלחה

אני בת 28 נשואה לגבר כבר 3 שנים, לא התחתנתי מהתאהבות אלא כי היה לי נוח בבחירה.
בעבר נפגעתי המון מגברים ולכן התפשרתי בבחירה ונשאתי לגבר שלא יפגע בי...
הכרתי לפני כחצי שנה בחורה לסבית.... והתפתח כאן אהבה, התאהבות, משיכה...
אף פעם לא חשבתי על בחורה כמשהו מיני או כקשר לעל החיים...
ופתאום אני מרגישה דברים..... אני מבולבלת... לא יודעת מה לעשות...
אני והיא לא שכבנו.......אני לא יודעת מה לעשות....לנתק את הקשר איתה קשה לי
מצד שני אני לא רוצה לאשלות אותה כי אני לא יודעת מה יהיה הסוף...
זה הגיוני שאני צריכה להתגרש? לחיות איתה?
האם אהבה והתאהבות זה מספיק בשביל להתגרש כי אצלי אין אהבה בנשואים?
אני פשוט מאוהבת בה ולא יודעת מה לעשות עם זה...
אשמח לתגובה, לעצה....
תודה

שלום לך,
השאלה היא לא דווקא להתגרש או לא,
השאלה לדעתי היא רחבה יותר - איזה חיים את רוצה לעצמך?
מי את רוצה שיהיו בחיים שלך? איזה קשרים את רוצה איתם?
איזה החלטה לקבל נגזרת מתוך השאלה הרחבה יותר.
אם אינך יודעת כיצד לענות על שאלות אלו כרגע ומעונינת בסיוע - תוכלי לפנות לסיוע מקצועי כדי לעזור לך לקשר בין החיים הנוכחיים לבין החיים שהיית רוצה לעצמך ומה שיהיה בהם.
מה דעתך?
טל

אני בן 20 וכבר כמה שנים שמגרה אותי לראות סרטי פורנו של גברים.
אני הייתי כבר עם מספיק בנות בשביל לדעת שאין ספק שאני נמשך לבנות מינית ורגשית.
אף פעם לא הרגשתי משהו רומנטי אל גבר ואני נרתע רק מהמחשבה על זה.
כרגע אני נמצא במערכת יחסים של שנה עם מישהי שאני מאוד אוהב, אף פעם לא התאהבתי ככה. הבעיה היא שעניין המשיכה לסרטי פורנו של גברים התחזק אצלי ואני הכי מבולבל בעולם, אני אוהב אותה ולא מצליח לחשוב על גברים בקטע רומנטי, העניין הוא שלפעמים אין לי חשק מיני שאני איתה, לא כל הזמן אבל לפעמים. היא יודעת על המשיכה שלי לסרטי פורנו ומאוד מרגישה דחויה כשלפעמים לא בא לי.
היא מדברת איתי על זה הרבה עד שזה גרם לי לפקפק במשיכה אליה ולבנות.
עד שלפני כמה ימים החלטתי שאני חייב לקחת זמן לבד ולברר עם עצמי מי אני ולמי אני נמשך.
אני מפחד שאני יאבד את אהבת חיי אבל מצד שני אני מפחד לחיות בשקר.
אני באמת מנסה להבין מה המשיכה שלי ולא מצליח.
אני נמשך לגברים רק בסרטי פורנו וגם שם אם יש סרט שיש משיכה רומנטית בין גברים כמו נשיקה זה דוחה אותי.
אני מקווה שתוכל לעזור לי.

זה לא מדוייק. אני נמשך לאיבר המין הגברי זה מה שמדליק אותי... פחות משנה לי אם בסרט הגבר נראה טוב לדוגמא. ואין כן נמשך לבנות, אין לי טיפת ספק בזה. לבנות אני נמשך מינית ורומנטית ולבנים רק מינית וגם רק לאיבר המין...
אני באמת מגיע מבית מסורתי אבל אני בטוח שאין קשר כי הבית שלי מאוד פתוח, אף פעם לא הוגבלתי בכלום ואני בטוח שההורים שלי היו מקבלים אותו גם אם הייתי מחליט שאני גיי.
אני כולי מבולבל, לא מבין מה לעשות עם עצמי ואין לי מישהו גיי להתייעץ איתו כמו שאתה אומר אף אחד לא יודע על זה חוץ מחברה שלי שכרגע אנחנו לא ביחד בגלל זה.
אני בטוח שאני נמשך אליה ולבנות הבעיה היא שבגלל המשיכה שלי לבנים אני מבולבל ומפחד שאולי יום אחד המשיכה שלי אליה ולבנות תיגמר לגמרי, זה יכול לקרות?

לא כאן המקום לנסות ולברר מה מסמל עבורך איבר המין הגברי ומדוע אתה כה נמשך אליו. את זה תצטרך לעשות במסגרת טיפול. אם משיכתך ליחסי מין הומוסקסואלים לא הייתה כל כך חזקה, אני מניח שהיית מפסיק בעצמך לראות את סרטי הפורנו ומתרכז בבת זוגתך. אבל מסתבר שלא כך הדבר ועל כן פנית לייעוץ.
דבר נוסף, המשיכה המינית לא "נגמרת". כפי שכבר הסברתי היא חלק ממבנה האישיות שלך ואינה ניתנת לשינוי. הבלבול שלך נובע ממשיכתך לשני הכיוונים והוא מובן. מה שאתה צריך זה ללמוד להכיר את עצמך טוב יותר, מה הן העדפותיך האמיתיות ואיך בסופו של דבר תרצה לחיות את חייך. את זה עושים בעזרת איש מקצוע. אתה יכול לחפש באינטרנט בהתאם למה שכבר הסברתי בתשובות הקודמות, אופציה נוספת היא לפנות אלינו.
בהצלחה

שלום רב
משיכה הומוסקסואלית נקבעת על בסיס רגשות של משיכה רומנטית ומינית לאדם מאותו המין. אתה מתאר מצב די מורכב שבו אתה מרגיש משיכה מינית אך לא רומנטית לגברים ומצד שני, משיכה רומנטית ופחות מינית לנשים. לא כל כך ברור לי מה הכוונה שאתה נמשך לגברים רק בסרטי פורנו. האם קרה לך שנמשכת לגבר בתקופת הלימודים או מחוץ לבית?
בין אם אתה דו-מיני ונמשך לשני המינים ובין אם אתה נמשך בעיקר לגברים ומדחיק את זה, המלצתי אליך היא לפנות לייעוץ וטיפול אצל מטפל מוסמך (עובד סוציאלי קליני או פסיכולוג קליני) שמתמחה בנושאי הזהות המינית (גיי פרנדלי) ושיכול לעזור לך למצוא את הדרך הנכונה והמתאימה לך בחיים.
אתה מוזמן לשאול שאלות נוספות.

מעולם לא קרה לי שנמשכתי לגבר, המשיכה היחידה היא שצפייה בסרטי פורנו ומחשבה על איבר המין הגברי מדליקה אותי אבל שוב אני מזכיר אף פעם לא נתקלתי במישהו במציאות ונמשכתי אליו מינית או רומנטית, כשאני רואה הומואים מחזיקים ידיים או מתנשקים זה דוחה אותי. אבל למרות זאת אני מרגיש מוזר שלמרות מה שאמרתי עכשיו אני עדיין אוהב את הסרטים האלה. ומצד שני יש לי משיכה רומנטית לנשים ללא ספק וגם מינית אבל המשיכה המינית היא לא באותה רמה כל הזמן. יכול להיות שבגלל שאני אוהב סרטי פורנו של בנים זה גורם לי לבלבול ובעצם כשיורד לי המשיכה המינית לבנות זה רק פסיכולוגי ובגלל לחץ?

השאלה היא מדוע אתה נמשך כל הזמן לסרטי פורנו של גברים ומדוע זה מעורר אותך מינית יותר מאשר יחסי מין עם נשים. עירור מיני כתוצאה מצפייה בכל סרט פורנו הוא דבר די טבעי, אולם כפי שאתה מעיד, אתה ממש נמשך לסרטי גברים ונמשך אליהם יותר מאשר לנשים.
לתחושת הדחיה שלך כאשר אתה רואה הומואים מתנשקים אין כל רלוונטיות לעניין כיוון שהיא מושפעת מהיחס החברתי סביבך לתופעה. לימדו אותך שבחברה ממנה אתה מגיע זה אסור ומגעיל (בית מסורתי / דתי?). וכפי שאמרת, למרות כל זאת אתה עדיין מוצא עצמך נמשך לסרטי הפורנו של גייז.
המשיכה המינית פועלת על פני טווח שבין משיכה לנשים בלבד ומשיכה לגברים בלבד, וכל אחד מוצא עצמו איפשהו על הטווח הזה. אתה כנראה נמצא קרוב לאמצע אבל עדיין קצת יותר לכיוון הגברים. זה בסדר גמור ואין שום סיבה להרגיש לא נוח עם זה. משיכה מינית זה רגש שטבוע בנו והוא אינו פועל לפי חוקי "היגיון". לכן גם אין להאשים את המשיכה לגברים בכך שאתה נמשך פחות לנשים. הרי אף אחד לא הרגיל אותך לזה.
כפי שהצעתי, אני ממליץ לך לפנות למטפל נפשי (פסיכותרפיסט) מוסמך שגם גיי פרנדלי, שיכול לעזור לך להתמודד עם ההיבטים הללו ביתר קלות ולהחליט מה מתאים לך יותר בחיים.
אתה מוזמן לשוב ולשאול.
בהצלחה

אתחיל במשהו קצת מיסטי: אני מאמין ששום דבר אינו במקרה, יחד עם זאת איני מאמין בעבודת אלילים/אלוהים. ומה הקשר? איני נכנס לפורומים בנושא התלבטויות מגדריות. הפעם חיפשתי משהו ספציפי וראיתי את שאלתך. שאלתך ותשובות המומחים, גרמו לי להאמין שכל מה שאתה צריך זה להרגע. שום דבר נורא לא קורה פה. הסבלנות והקבלה, הסובלנות וההבנה, הם המפתח לכול. לא ממליץ לך להחליט שאתה הומו, לא ממליץ לך ללכת לטיפול, לא ממליץ לך ללהכנס ללחץ. להרגע. להרגע ולא להלחץ. אז אתה אוהב לראות אברי מין בסרטים בלבד. אז מה רע בזה? מה משונה בזה? לי נראה שיש כל כך הרבה דברים משונים, עד כי אין כמעט דברים לא משונים. הנורמה היא להיות מיוחד. אז אתה אולי מיוחד, אולי אחד מרבים. יש לך נטיה לראות אברי מין גבריים ולהתגרות מהם, ואין בזה כדי לקבוע עליך דבר. אתה אוהב מישהי וזה כיף. לך על זה ותרגע. הלוואי והיא תלמד להתייחס אל זה כאל דבר טבעי ולא חשוב. שהיא תקבל אותך ואת מסתרי ליבך. אולי גם לה יש סודות משלה? אין כמעט אדם שאין לו סודות כאלה. כל החוכמה היא לא לשפוט ולא לשלול. לא אותך ולא את הזולת. אם גם היא תקבל החלטה לא לשפוט ולא לשלול, אלא לזרום ולהינות מהאהבה שלכם, מהייחוד שלכם, מהכנות שלך- אז לשניכם יהיה חלק בעולם האהבה, עולם של קבלה סבלנות סובלנות והכלה. אל תמהר לחפש משמות שתתן לך תוית כלשהי. לא צריך תוית. לא הכול מובן ולא הכול חייבים להבין. מה שכן חשוב הוא, למצות את מה שיש, להפיק את מקסימום ההנאה ככל שיש הנאה, כי זה עולם קשה, וצריך להפיק את המקסימום מכל קמצוץ של טוב, בלי להרעיל את עצמנו בעודף שיפוטיות. אתה כנראה איש נחמד. לבבי. כנה. אתה כנראה רגיש. אתה יודע להינות מאהבה. די בזה. תהנה לך. ממה שיש. זה הכול. לא צריך לנתח כל דבר לא צריך להבין כל דבר. ככל שתיתן לעצמך יותר חירות להרגיש ולחוות, כך תהנה יותר. ככל שתהיה פחות לחוץ, תראה שמה שהלחיץ אותך לא חשוב כל כך. זו דעתי הבלתי מקצועית. דיעה אנושית ותו לא.

אני בחור סטרייט. אף פעם לא היה לי נוח עם הומואים ולסביות. רתיעה אינסטיקטיבית, או משהו. הבעתי בקול רם את דעתי השלילית מאוד עליהם. למען האמת, די שמחתי על הרצח של הנערים ההומואים בזמנו.
לפני כמה חודשים פגשתי אישה, לסבית מוצהרת. התחלנו לדבר ונוצר ביננו קשר יפה תחילה בנוגע לתחום עניין משותף, ואחר כך זה הפך למשהו יותר עמוק ואינטימי. הכל אפלטוני, כמובן.
בשלב מסויים היא הכירה לי את בת זוגה, והתיידדתי גם איתה.
הן הזמינו אותי לחתונה שלהן. זה היה טקס מרגש מאוד ויפה מאוד, והזלתי כמה דמעות.
למה אני מספר לכם את זה?. כדי שתדעו שגם מי ש"שונא אתכם" - לא באמת שונא אתכם. ואני מדבר מנסיון אישי. הוא לא מכיר אתכם מספיק, או בא עם דיעות קדומות, או אולי מזהה אצלכם משהו שיש בו עצמו, וזה מפחיד אותו.
אני סבור שעם הסברה נכונה ואמפתיה תוכלו להגיע אל המתנגדים שלכם ולשנות את דעתם.
(איני יודע אם זה חשוב לכם בכלל, אך זאת הדרך).
בדיעבד, אני לא מאמין איך "שנאתי" את הקהילה ההומו - לסבית, בלי להכיר אותה בכלל.

תודה על דבריך הכנים. אני חושב שהם מהווים עדות חשובה לדרך בה החברה נעזרת בסטריאוטיפים וסטיגמות על מנת להדיר ולהוקיע אנשים שכל חטאם הוא בהיותם שונים ממנה (בדבר זה או אחר) ונתפסים בעיניה כאיום על דימוייה ה"אידיאלי".
השאלה המתבקשת היא אם כן, מדוע אנחנו נזקקים לשנוא את האחר בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמנו? (כפי שאמרת, שנאה היא לעיתים תולדה של הפחד להיות כזה). שנאת חינם היא זו שהרגה את ניר כץ וליז טרובישי ז"ל, שני צעירים שכל חטאם היה רצונם לחיות בשלום עם עצמם, בדיוק כמו כל אחד אחר.
בהצלחה

הבן שלנו בן 19
מאז שהיה בן 16 אנחנו חושבים שהוא גיי
ניסינו לדבר איתו על כך ולהגיד לו שאנחנו בסדר עם זה ואולי אף לעודד אותו לצאת מהארון
מהתשוהות שלו אנחנו חושבים שכנראה שזה נכון אבל הוא נהייה מאוד עצבני ותוקפני ולא מוכן לשמוע אותנו
מה אתם מציעים לעשות?

שלום חדווה
היציאה מהארון היא תהליך ממושך שנובע מגיבושה של זהות מינית אלטרנטיבית ומערב פעמים רבות התמודדות עם חששות רבים. לא קל להרגיש שונה או יוצא דופן גם כיום בחברה שלנו אשר אינה תמיד ליבראלית כפי שהיא מתיימרת להיות. בהקשר זה החברה אינה כוללת רק את ההורים אלא גם את החברים, המכרים וכלל האנשים שעימם בה האדם במגע בחייו היומיומיים.
בנוסף, הסברת שאתם חושבים שבנכם גיי, אך אינכם יודעים זאת בוודאות וייתכן שגם הוא עדיין לא גיבש את רגשותיו ומשיכתו לכלל זהות אחידה. זה תהליך שלוקח זמן ויש לתת לו את המרחב האישי הזה ולא להלחיץ אותו או לכוון אותו.
חשוב מאוד שתהייה בבית אווירה ליבראלית, תומכת ומקבלת ושהבן ידע שאתם איתו בכל אשר יפנה. אולם אין זה נכון להאיץ בו או ללחוץ עליו בטרם גיבש או החליט בעצמו מה היא משיכתו וזהותו המינית, ומתי הוא מוכן להשלים עימה.
במקרים מסוימים ניתן להביא לידיעתו כי יש קבוצות תמיכה דרך ארגון הנוער הגאה ("איגי") המיועדות גם לבני נוער מתלבטים, ומצד שני, יש גם קבוצות תמיכה להורים דרך ארגון "תהילה".
מקווה שעזרתי, את מוזמנת לשאול שוב.
בהצלחה

הייתי בקשר נפשי ומיני עם בן זוגי וכשזה נגמר
אמרתי לעצמי שעכשיו זה הזמן שלי להיות מינית עם בחורה ,תמיד נמשכתי לבחורות
והאקס גם ידע על זה ,ומפה לשם הגעתי למצב של שלישייה היה אדיר
הבחור האחרון שיצאתי איתו משך אותי אבל לא הגענו לסקס
והיה עוד בחור שלא היה עתיד לקשר אבל סקס נהדר
וכרגע אני יוצאת כבר הרבה זמן יחסית עם בחור שאני לא מספיק נמשכת אליו למרות שטוב לי איתו מהרבה מאוד בחינות ,אני מתלבטת האם להמשיך או לנסות "ללכת בגדול" על נשים... לברר את זה "עד הסוף"... אציין שאם הבחור מושך אותי אז אני מאוד רוצה סקס עם בחורים אבל לצערי או במקרה הבחורים שמשכו אותי נפשית וכתוצאה מזה מינית לאו דווקא משכו אותי פיזית...
אני לא רוצה להמשיך להיגרר לקשר שסתם יפגע בשנינו...

שלום לך, פעמים רבות ניסוח השאלה ב'האם זה הזמן שלי ללכת על נשים או על גברים' זה ניסוח שעשוי לבלבל, כי לא יוצאים עם נשים או עם גברים, יוצאים עם איש או אישה ספציפיים כל פעם.
אם את מחפשת קשר מיני - להסתובב בעולם ולראות אל מי נמשכים ויש רצון ותנאים לקשר שמוסכם על שני הצדדים.
אם את מחפשת קשר עם אספקטים נוספים - כדאי להסתובב בעולם ולראות אל מי נמשכים נפשית ומינית ויש רצון ותנאים לקיים קשר הדדי.
אם יש לך שאלה נוספת (את הפוסט שלך לא ניסחת כשאלה, אז שיערתי מה השאלה, אך אם טעיתי אנא תקני), את מוזמנת לשוב ולשאול

היי אני בת 15
מאז שאני ילדה קטנה ועד היום אני תמיד 'התאהבתי' בבנות מהבחינה הרגשית,כמו תלות רגשית אובססיבית.
אף פעם לא היה לי קשר רומנטי עם בן כי אף פעם לא התאהבתי מהבחינה הרגשית בבן.
אני לא נמשכת לבנות מינית,ולבנים אני נמשכת מינית (אני חושבת)
אני מאוד פוחדת,מבולבלת.. הייתי מאוד רוצה להתאהב במישהו גם במובן הרגשי.
אני ישמח אם תתנו לי תשובה מפורטת כי אני בחוסר ודאות וזה משגע אותי... תודה רבה

שלום לך,
מה 'שמשגע' זה פעמים רבות הרצון בוודאות - כשזה בדר"כ קריטריון לא רלוונטי (יש בדיחה שאומרת שיש שני דברים וודאים בחיים - מוות ומיסים, יש בה הרבה מין האמת...) - לא רלוונטי גם בכך שהרצון בוודאות במצבים שאינם מתמטיקה אלא עוסקים ברצונות, צרכים, רגשות וכד' - מגביר חרדה, והיא בתורה תורמת עוד יותר לבלבול.
למי את נמשכת ובאיזו צורה - זו לא שאלה שצריך לשבת עליה בבית ולחשוב עליה, אלא לצאת למציאות - ולראות עם מי (לא ברמה המגדרית, ברמה השמית - אנשים ספציפים, יהיה מגדרם אשר יהיה) את רוצה לדבר, לבלות זמן, להתחבר, וכד'.
בנוסף כתבת 'תלות רגשית אובססיבית' - אלו מילים מאד קשות, האם את קשה מאד עם עצמך, או אולי עברת משהו שגרם לכך? כך או כך - אם זה קיים ופוגע בך (ביקורתיות קשה מאד ממך אלייך או משהו שעברת שגורם לרמות חרדה גבוהות (אובססיה זה סימפטום של רמת חרדה גבוהה) - כדאי לבדוק את האפשרות לפנות לסיוע - דרך היועצת, או טיפול.
מה דעתך?

לאחרונה הופיע על איבר המין שלי (לפני הכיפה) עיגול שטוח (שנדמה כי הוא איזור של עור יבש) הוא אינו בולט, אלא שטוח ובעל מרקם קשה יותר משאר העור. הוא אינו כואב, אינו מגרד, אין דם, אין הפרשות או כל סממן דומה. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בתופעה. אני מקיים יחסי מין על בסיס קבוע. עם אותו הפרטנר. בעבר, הופיעה לי קונדילומה בפי הטבעת (נבדקתי ונמצאתי נקי ממחלות מין אחרות). רופא המשפחה לא בדק ומתיאור התופעה רק אמר כי מדובר בפטריה ונתן לי טבעדרם- משחה. האם קיים סיכוי כלשהו שמדובר בקונדילומה שהופיעה הפעם על איבר המין? (שוב- זה לא בולט ואין לזה צורה של כרוביות) מה הדרכים לבדוק- להיות בטוח ולטפל? האם זה מדבק ועליי להזהר בעת קיום מגע מיני?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מחלות מין.

שלום,

אני בן 31 וכל חיי, הן הבוגרים והן הצעירים, ניהלתי מערכות יחסים עם נשים.
התאהבתי, אהבתי, נמשכתי ולא הייתה לי כל בעיה לתפקד במיטה.
אולם לאורך השנים אני מוצא עצמי מפנטז מינית על גברים. כאשר במציאות
אינני נמשך אליהם כלל, בוודאי לא רגשית, פרט לאיבר מינם. כלומר אני יכול לראות גבר חטוב בים ודבר זה לא יעשה לי, אבל כשאני מביט על זיקפה של גבר, אני נדלק.
האם מדובר במקרה קלאסי של דו-מיניות?

אשמח לכל תובנה.

תודה

שלום רב
שאלתך חוזרת על פנייה קודמת בנושא זה ("לא מצליח להחליט מה אני") ושם עניתי ביתר פירוט.
השאלה אם אתה דו-מיני או לא, קשורה ברגשות הרומנטיים ובתשוקה המינית שיש לך גם כלפי המין הגברי. את הסיבה לכך שאתה נמשך "רק לאיבר המין הגברי", ומה מסמל עבורך איבר זה, קשה לבחון במסגרת פורום זה. ייתכן גם שאינך מכיר אישית גברים הומואים או שאתה מדחיק את משיכתך המינית אליהם.
אם הנושא מפריע לך בתפקודך היומיומי, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי גיי פרנדלי שיעזור לך לברר את עצם משיכתך לזיקפה הגברית.
אתה מוזמן לשאול שאלות נוספות

שלום,
אני דודי. בן 23 וסטודנט. לאחרונה אחרי שעברתי אירוע תראומתי בחיים שלי שקשור בקרוב משפחה, הבנתי שחיים רק פעם אחת. לכן, החלטתי אחרי הרבה שנים של הכשה עצמית להכיר בזה, שאין מה לעשות אני נמשך למין השני. הבעיה שמעולם לא הסתובבתי עם אנשים שקשורים לקהילה לפני כן, ואני סוג של רוצה הדרכה בכל העולם הזה.
אם מישהו יסכים להיות חברותי ולהכיר אותי לעולם הזה אני יותר מאשמח.



נ.ב
המשפחה שלי עוד לא יודעת, לכן אנא אל תתקשרו בשעות היום. אחרי 8 יהיה מעולה!!!

דודי, שלום רב
ישנן דרכים רבות להכיר את חברי ה"קהילה". אתה יכול למצוא אותם בפורומים ובצ'אטים באינטרנט, כדוגמת "תפוז" או "אטרף דייטינג". או דרך ארגונים ועמותות המארגנים גם מפגשים חברתיים כדוגמת בית הקהילה הגאה בגן מאיר, חברותא, ארגון הנוער הגאה (איגי) ועוד.
בכל מקרה, פורום זה משמש למטרות ייעוץ והכוונה בלבד ואין הוא נועד למטרת היכרויות. אם יש לך שאלות הנוגעות לעניינו של הפורום, אתה כמובן מוזמן לשאול.
בהצלחה ושבוע טוב

אני בת 14 וחצי ואני נמשכתי לבנים ועדיין נמשכת אבל פשוט המחשבה של אולי אני לסבית יושבת לי בראש חודשיים בערך ובהתחלה נמשכתי לבנים בלי לשים לב ושכחתי לרגע את המחשבה אבל עכשיו זה פשוט כל הזמן איתי אני הולכת ברחוב והמחשבה איתי אני לא מצליחה להנות אף פעם לא הרגשתי משיכה לבת והמחשבה עלתה לי סתם ככה אחרי שקראתי כתבה על זה שגייז זה משהו מולד
אני קודם כל מרגישה שאני משתגעת וקראתי הרבה שזה הגיוני בגיל שלי ויש לי עוד זמן להחליט אבל זה הגיוני שזה יושב כל כך חזק בראש ?
ואני עברתי הטרדה מינית לפני כמה שנים זה קשור ? כי אני גם מרגישה מאוימת ולא פתוחה שאני חושבת על סיטואציות עם בנים

שלום לך,
לסבית היא מי שנמשכת מינית ורומנטית לבנות, לא מי שיש לה מחשבה טורדנית שאולי היא לסבית.
מחשבה טורדנית - כשמה כן היא - מחשבה שלא מרפה וחוזרת ב'לופ'.
מחשבה טורדנית היא פעמים רבות סימפטום של חרדה. התוכן שלה פחות משנה - יש כאלו שיש להם מחשבה בלופ על חיידקים, כאלו שיש להם מחשבה בלופ על האם הם זכרו לסגור את הדלת, וכאלו שיש להם מחשבה בלופ של האם הם X. הבעיה היא לא בתוכן, מה שמשנה הוא שמדובר במחשבה שמפריעה ולא מרפה.
בנוסף הטרדה מינית לא קשורה לנטייה המינית, אבל בהחלט יכולה להיות קשורה לכך שאת מרגישה מאוימת כשאת חושבת על בנים.
אני ממליצה בחום לפנות להורייך ו/או יועצת בית ספר כדי לקבל סיוע כדי להתמודד עם ההשלכות של ההטרדה המינית שעברת בגיל צעיר וכדי להקל על החרדה. כשהחרדה תוקל הסימפטומים שלה (דוגמת מחשבות טורדניות) יוקלו גם הם.
מה דעתך?

יש לי בעיית חרדה , ואני מטופלת אצל פסיכולוג אבל פחדתי לשתף אותו כי פחדתי שזה יהיה כמו "יציאה מהארון" . זה שאני נרתעת אם חברות שלי עם גופייה אבל לא נמשכת לזה זה קשור לחרדה ? ובכל זאת הרגעת אותי.
אני יודעת שזה לא הפורום המתאים אבל בכל זאת יכול להיות שעם זה קרה לפני 7 שנים שהייתי בת 7 ולא הבנתי את המשמעות כי האדם הכניס לי למוח שזה בסדר מה שהוא עושה ועכשיו אחרי שראיתי אותו לפני שנה אני מתחילה להיכנס לחרדה בגלל שעכשיו אני מבינה את המשמעות ?

שלום לך, לשתף במחשבה טורדנית זו לא יציאה מהארון (וגם אם היתה כדאי ללכת לטיפול בו לא מפחדים לשתף דברים כאלו).
חשוב רק לוודא דרך הורייך שזה טיפול רלוונטי לחרדה כי יש שיטות יותר מהירות ופחות מהירות לטיפול בחרדה.
יכול מאד להיות שזה שבדיעבד את מבינה את החומרה קשור לעוצמה בה את מרגישה את ההשלכות.
אנא שתפי בנושא את המטפל ואת הורייך כדי לוודא שתקבלי סיוע רלוונטי.
בהצלחה!

הי, אני בן, אני דתי לאומי בהשקפתי. ואני גר בעיר שהיא חצי חילונית חצי דתית, לאחרונה אני נפגש עם בחור חילוני.. זה היה ככה בטעות.. אף אחד לא התחיל עם אף אחד.. אבל אני מרגיש שאני נמשך אליו.
בגיל שלי, גיל 16, אני לא יכול לשתף אף אחד בזה.. מה עושים? ממשיכים ? ממי מקבלים עזרה?

שלום רב
לא פשוט להימשך למישהו ולשמור את זה בסוד. השאלה האם להמשיך בקשר תלויה בהשלכות שיכולות להיות אם תקשר אליו רגשית. האם הוא מרגיש כמוך? האם אתה מרגיש שיש לזה סיכוי? האם אתה מוכן ללכת בכיוון הזה כעת? וכו'. אכן שאלות שהיה רצוי להתייעץ לגביהן עם מישהו מקצועי או מנוסה יותר.
יש מספר ארגונים חברתיים עבור חובשי כיפות בעלי נטייה הומוסקסואלית: הו"ד (הומואים דתיים) בראשות הרב רון יוסף, "חברותא", "כמוך", וכמובן פעילויות רבות לחילונים וגם דתיים במסגרת ארגון הנוער הגאה (איגי) והמרכז הגאה בגן מאיר בת"א. אתה יכול למצוא פרטים על כולם באינטרנט ודרך גוגל.
בארגונים הללו מתקיימים מפגשים חברתיים וגם תמיכתיים עבור בני נוער, מתבגרים ובוגרים הומוסקסואלים, והם מומלצים מאוד עבור כל אחד בעיקר בתחילת הדרך. שם אתה מכיר עוד בחורים כמוך ולומד הרבה על הנושא ועל עצמך והכל בהכוונה ותמיכה מלאה. והכי חשוב - תרגיש שאתה לא לבד.
בנוסף, אם אתה מרגיש צורך לשוחח במסגרת טיפולית - מקצועית יותר, חשוב שתמצא מטפל פסיכולוגי מוסמך, שמתמחה בנושאים של נטייה וזהות מינית (גיי-פרנדלי) ושגם מכיר ועובד עם החברה הדתית. בהקשר הזה אתה מוזמן לפנות אליי במייל הפרטי שמופיע באתר.
אם יש שאלות נוספות אשמח לענות
בהצלחה

אני בן 17, והייתי עם מלאן בנות ונהניתי כל פעם.
אבל בזמן האחרון אני רואה סרטי םורנו של גברים וזה דווקא מגרה אותי.
סליחה לע השפה, אבל אני מרגיש שממש עומד לי הזין.
אבל אני לא הומו.
שוב, נהנינתי עם כל הבנות שהייתי איתן.
אבל מה הקטע הזה עם הפורנו? מה נסגר איתי?

שלום רב
עירור מיני כתוצאה מצפייה בסרטי פורנו הוא דבר שכיח ונורמלי (גם בסרטי גברים וגם נשים). נטייה מינית מוגדרת לפי תחושות פנימיות של משיכה מינית ורומנטית לגבי גברים או נשים. כך שאם אתה נמשך רק לנשים ולא לגברים, אינך הומו. ואם אתה נמשך לשני המינים - אז אולי נטייתך היא דו מינית (וגם זה בסדר גמור).
השאלה היא, מה הסיבה שאתה מעדיף לראות סרטי פורנו דווקא של גברים?