פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע עמוד 23

קראתי שתאי גזע מתאימים לטיפול בילדים עד 45 ק"ג. אם השימוש הוא לטיפול במחלה באיבר ספציפי (למשל סרטן ממוקד באיזור מסוים בגוף) מדוע יש חשיבות למשקל?

ליהב שלום,

בטיפולים המטולוגיים (טיפולים בהם נדרשת בנייה מחדש של מערכת הדם עקב הקרנות, טיפולים כימותרפיים, או נזק אחר לדם ערקב מחלת סרטן, מחלה גנטית, חיסונית וכו') - נדרשת כמות מינימאלית של תאי גזע לכל ק"ג משקל גוף על מנת שההשתלה תצליח בסבירות גבוהה יותר.

במנה ממוצעת של דם טבורי יש די תאי גזע לטיפול רק במשקל גוף של 45 ק"ג בממוצע.

אולם, לתאי גזע היכולת ליצר את כ- 250 סוגי התאים והרקמות בגוף (איברים לא בטווח הנראה לעיין). וכך, לטיפולים לא המטולוגיים כדוגמת שחזור שריר לב אחרי התקף לב, שחזור תאי עצב וכו' נדרשת כמות קטנה הרבה יותר של תאים.

מרבית הטיפולים האלה עתידיים ועדיין אינם דבר שבשיגרה.

וחזרה לשאלה - לטיפול ממוקד ברקמה שנהרסה עקב סרטן - נדרשת כמות קטנה, אולם לשחזור מערכת הדם המחוייב בד"כ במחלות סרטניות - עדיין תידרש מנה גדולה.

להשתמע!

מיקי.

1. האם סיכויי ההצלחה של השתלת תאי גזע מדם טבורי גדולים יותר מאשר בהשתלת מח עצם רגילה? (קראתי דעות סותרות בנדון ורציתי לדעת באיזה מקרה יש יותר סיכוי שהשתל לא יידחה, כלומר האם בעת הצורך ח"ו הרופאים יעדיפו השתלת מח עצם רגילה (אם ניתן) או מדם טבורי)

2. האם השתלה מדם טבורי ממומנת ע"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי או ביטוחי השב"ן, או שרק השתלת "מח עצם" רגילה ממומנת?

3. האם במקרה שלא מוצאים תורם למח עצם ויש צורך לחפש תרומה במאגר דם טבורי ציבורי (מד"א, הדסה) - תהליך החיפוש כרוך בתשלום או ממומן ע"י חוק ביטוח בריאות/שב"ן?

נעה שלום,

שאלותייך נוגעות בנקודות המהותיות ואשיב עליהן לפי סדר הופעתן.

1. תאי הגזע הטבוריים הינם איכותיים יותר מתאי גזע ממוח עצם בשורה של פרמטרים.

ההשוואה בין תאי הגזע ממוח עצם לאלה שמהדם הטבורי הינה על פני פרמטרים רבים

יחד עם זאת, מול היותם "סובלניים" יותר בכל הקשור למידת ההתאמה הגנטית שבין התורם למושתל (במקרה תרומה בלבד, בשימוש עצמי ההתאמה כמובן 100%) ולכן תופעת הדחייה נמוכה בהם, מנגד - מהירות קליטתם איטית יותר פי 2 ולכן החשיפה לזיהומים או גבוהה יותר (שוב, רק במקרה תרומה).

ככלל, ככל שההתאמה גבוהה יותר - סיכויי אי הדחייה גבוהים יותר. בתאים הטבוריים - במידת התאמה זהה לתאי מוח העצם - סיכויי אי הדחייה בטבוריים - גבוהים יותר.

2. השתלת תאי גזע, בלא קשר למקורם, ממומנת ע"י חוק הבריאות (ככל שמדובר בהשתלה מהסיבות המנויות בחוק).

3. עלות תהליך חיפוש מנה בבנקים הציבוריים (ואגב, החיפוש הוא בכל הבנקים בעולם וגם המנות בבנקים הציבוריים בארץ נשלחות לחו"ל במידה שנמצאו מתאימות) הינה חלק ממימון ההשתלה עפ"י החוק, אלא שמרבית החיפושים מסתיימים באי מציאת מנה מתאימה, או במציאת מנה מתאימה במידה נמוכה - אז סיכויי ההשתלה נמוכים.


להשתנע!

מיקי.

נפתח פורום זכויות נשים לאחר הלידה, אתן מוזמנות להיכנס ולהתייעץ עם עו"ד המומחה בדיני עבודה בכלל ובזכויות נשים בעבודה בפרט, בנוגע לזכויותיכן כעובדות בזמן ההריון, בחופשת הלידה ואחריה

שלום לרופאים
קראתי על נושא דם טבורי ותאי גזע והבנתי שהדם מתאים לילדים בלבד.
אם אחליט לשמור את הדם, מה אפשר לעשות איתו אחרי שהילדים יגדלו וזה כבר לא יתאים להם?
תודה מראש

ענבל שלום,

כפי שתוכלי לקרוא גם בתשובה לשאלה הקודמת, ליישומים אשר אינם המטולוגיים, אין צורך בכמות גדולה של תאים וכך, מגבלת הגיל/משקל - אינה קיימת.

בנוסף, בשלבי פיתוח - טכנולוגיות לריבוי תאי גזע, כך שבעתיד, ניתן יהיה קרוב לוודאי להגדיל עד כדי פי 9 את מספר התאים ועימם הגיל/משקל להשתלות ההמטולוגיות.

להשתמע!

מיקי.

ד"ר שחם שלום
קראתי את תשובה אחרונה שלך על הרבה עוברים. אני בהריון עם תאומות ולא ממש הבנתי את התשובה. תוכל להסביר מה קורה כשיש תאומות? אם הדם הופך למנה אחת, זה לא גורם לזה שיהיה פחות דם אם נצטרך אותו בעתיד?

אורלין שלום,

בשמחה!

כאמור, איחוד מנות דם אפשרי רק כאשר מדובר בעוברים זהים (מאותה ביצית בודדת אשר עברה חלוקה) אז גם המטען הגנטי המאפיין ומסווג את הרקמות - זהה).

בבנק דם טבורי אין שומרים את כל הדם, אלא רק את תאי הגזע, לאחר שהופרדו מהדם בתהליך מיוחד.

מספרם של תאי הגזע חשוב ביותר ויותר תאים משמעם אפשרות השתלה המטולוגית (השתלה שמטרתה בנייה מחדש של מערכת הדם אחרי שהומתה בהקרנות / טיפולים כימוטרפיים או ממחלה חיסונית או גנטית), למושתל בוגר יותר / שמשקלו גדול יותר (הדרישה הינה למספר תאים מינימאלי [בסדרי גודל של מיליונים] לכל ק"ג משקל גוף) או למספר השתלות גדול יותר, במקרה של השתלה אשר אינה המטולוגית (למשל: ריפוי עתידי של סוכרת, שיקום שריר הלב אחרי התקף לב...).

ככלל, ככל שיש יותר דם - יש גם יותר תאי גזע וכך, שתי מנות מאוחדות יכילו מספר גדול יותר של תאים בהתאמה.


מקווה שההסבר ברור, להשתמע!

מיקי.

אני בהריון מרובה עוברים עקב הפריית מבחנה. ככל הנראה אעשה דילול לעובר אחד (אני לא בטוחה עדיין, כי זה נורא קשה לי רגשית, אבל יהיה לנו מאוד קשה כלכלית לשמור את כולם). אפשר לשמור תאים של העובר, אם נעשה את זה, כדי להשתמש בהם אם חס וחלילה יקרה משהו בעתיד לאחד הילדים?
תודה

שלי שלום,

מקווה שתהיו שלמים עם ההחלטה, תהא באשר תהא.

רק במקרה של תאומים/שלישיות.. זהים (- נוצרו מביצית אחת אשר התפלגה בשלבים הראשונים של התפתחותה לאחר הפרייתה), ניתן לשמור מנה אחת (רצוי מנה מאוחדת של דמי העוברים) ולחחסוך בהוצאות.

במקרה כזה, תסופק לך ערכת איסוף עם מספר עזרי איסוף כמספר העוברים (בביוקורד - תחוייבי רק במחיר של ערכה בודדת) ובמעבדה, יאוחדו המנות ויעובדו כאחת.

בהצלחה!

מיקי.

הבנתי שתאי גזע הם בעצם תאים שלא התמיינו ולכן יכולים בעצם להפוך לכל סוג תא. זה אומר שבעתיד יהיה ניתן להשתמש בתאים אלו כדי לגדל אברים באופן מלאכותי על ידי מתן הוראה לתאים איך לגדול?

לינוי שלום,

הדברים נכונים בהסתייגות אחת - תאי גזע "יודעים" כבר היום לייצר תאים ורקמות (בגוף כ- 250 סוגי תאים שונים), אך אינם כיום וככל הניתן לחיזוי כיום - גם לא בטווח נראה לעיין - לא יוכלו לייצר איברים שלמים.

ייצור תאים ורקמות, הגם שהם "פחות" מאיבר שלם, אינו דבר של מה בכך וכיום מצליחים לייצר גם רקמות מורכבות.

לשם הדוגמא - ייצור כלי דם: הדבר מבוצע על ידי שתילת תאי גזע ברשת מבנה / שלד העשוי מחומרים הנמסים עם הזמן, בצורת גליל גליל ולאחר התפתחות הרקמה והתמוססות המבנה האמור - מתקבל כלי הדם.

להשתמע!

מיקי.

האם לשימוש בדם טבורי במחלות יש תופעות לוואי?

ירון שלום,

לשימוש בתאי הגזע הטבוריים האיכותיים יותר מתאי גזע ממוח עצם, אין תופעות לוואי.

יחד עם זאת, מול היותם "סובלניים" יותר בכל הקשור למידת ההתאמה הגנטית שבין התורם למושתל (במקרה תרומה בלבד, בשימוש עצמי ההתאמה כמובן 100%) ולכן תופעת הדחייה נמוכה בהם, מנגד - מהירות קליטתם איטית יותר פי 2 ולכן החשיפה לזיהומים או גבוהה יותר (שוב, רק במקרה תרומה).

להשתמע!

מיקי.

איך אפשר לקבל תרומה של דם טבורי במחלה (סרטן), אם המשפחה לא שמרה דם כזה?

דקל שלום,

במקרה שהמשפחה לא השכילה לשמור את הדם הטבורי (אשר מתאים התאמה מוחלטת לתינוק והתאמה בסבירות גבוה למשפחה מדרגה ראשונה ולעיתים גם מדרגה שנייה וכו') וכן לא נמצא בן משפחה אשר מתאים גנטית לחולה, אזי נכנסת לתמונה מערכת הבנקים הציבוריים.

הבנקים הציבוריים בעולם מחוברים ביניהם ברשתות ארגוניות וממוחשבות שונות וחיפוש תורם נערך בעולם כולו.

הסיכוי למציאת תורם במידת התאמה סבירה אשר למטה ממנה סיכויי ההשתלה נמוכים מאוד, עקב הדחייה שבין הגוף לשתל (ראוי לציין כי הדחייה היא הפוכה - השתל [דהיינו תאי הגזע] הם הדוחים את הגוף המארח ולא להפך).

נכון להיום - הסיכוי של נזקק לתרומה לאתר תורם מתאים במערכת הציבורית נמוך, והסטטיסטיקה היא שכ- 60% מהחולים נפטרים מהמחלה בטרם נמצאת תרומה מתאימה.


לא עלינו,

מיקי.

דם טבורי מיועד רק למשפחה ששמרה אותו או שהוא יכול לשמש גם אחרים? אם כן, באיזה תנאי אחרים יכולים להשתמש בו, למשל הסכמת המשפחה או סכנת חיים?

לדגנית שלום,

ייחודו של הבנק הפרטי הוא שהמנה נשמרת על ידי המשפחה ועל חשבונה וכל שימוש בו הוא בהתאם לרצון המשפחה בלבד.

בכל מקרה לא תועבר המנה הנשמרת לאחרים, אלא אם רצתה בכך המשפחה ונתנה הסכמתה לכך, מראש.

להשתמע!

מיקי.

יש חקיקה בנושא איסוף הדם? תקנות, חיוב נהלים על הבנקים, התנהגות בתי החולים במעמד הלידה וכו'? המחוקק הישראלי התעסק ברפואה זו? אם כן, תוכל בבקשה להפנות אותי לחוק הספציפי? תודה

לבלה שלום,

למרבה הצער, אין חקיקה בארץ בכל הקשור לדם הטבורי. הח"מ יזם פנייה ליו"ר ועדת הבריאות של הכנסת לקידום חקיקה.

נהלי משרד הבריאות בנושא, מתייחסים אך ורק לבנקי דם טבורי של בתי החולים וגם הם ארכאיים - משנת 2002.

למרות האמור, בעולם תקן אחד ויחיד לבנקי תאי גזע מדם טבורי - תקן Fact-NetCord. לבנקי תאי גזע ממוח עצם גם כן קיים יחיד והשונה מהדם הטבורי - תקן Fact-Jacie ומרבית הבנקים בעולם ורק 3 מתוך 4 בנקי הדם הטבורי הפרטיים בארץ נוהגים לפי התקן המתאים (הבנק הרביעי פועל, משום מה, לפי תקן בנקי תאי גזע ממוח עצם).

מספר גופים בעולם מסמיכים בנקי דם טבורי וההסמכה כוללת, בין השאר, בדיקת העבודה על פי התקן המתאים. הגופים המסמיכים: הארגון הבינלאומי לבנקי דם - AABB, רשת בנקי הדם הטבורי הציבוריים - NMDP וארגון ה- FDA.

להשתמע!

מיקי

טיפול בעזרת דם טבורי זה משהו שמצריך קירבה משפחתית כדי שזה יעבוד או שזה מתאים לכולם?

למני שלום,

השתלת תאי גזע של תורם (זר או בן משפחה), חייבת בהתאמה גנטית בשיעור סביר, בין התורם למושתל. ההתאמה נגזרת ממאפייני האנטיגן (HLA) של השניים.

נושא ההתאמה מורכב למדי ויש ∞ (אין סוף) צירופים גנטיים ולכן, איתור תורם זר הינו תהליך מורכב, יקר ובעל סיכויים נמוכים ולמעלה ממחצית החולים הנדרשים לתרומת זר נפטרים בטרם נמצאה תרומה מתאימה.

גם כאשר התורם הוא בן משפחה - אין ערובה להתאמה. בין אחים/יות להורים שאין להם מטען גנטי חופף וכלל האצבע לסיכויי להתאמה הוא: להתאמת 0% הסיכוי 25%, להתאמת 50% הסיכוי 50%, להתאמת 100% הסיכוי 25% (היות שהילד מקבל מחצית ממטענו ממחצית מטען האם והחצי השני - מהאב). אם ישנה חפיפה גנטית בין ההורים (הן בשל קשר משפחתי או באופן מקרי) - הסיכויים עולים.

בין בן/ת להורה ההתאמה תמיד 50% (היות שהילד מקבל הפלוטייפ [קומבינציית A-B-DR] אחד מהאם ואחד מהאב), בהם די בד"כ כשמדובר בתאי גזע טבוריים (בתאי גזע ממוח עצם נדרשת התאמה גבוהה יותר) ויש כבר לא מעט מקרים בעולם שהדם הטבורי של התינוק הציל את חיי ההורה וכך גם הצלת אח/אחות.

ההתאמה נמדדת על פי: HLA - Human Leukocyte Antigen, כאשר יש 3 קבוצות כלליות של HLA והן: A, B, DR. מ- A יש 59 סוגים שונים, מ- B יש 118 ומ- DR יש 124 סוגים ובזה טמון ההסבר למספר העצום של צירופים אפשריים שלהם.

ואם בכך לא די, נדרשת בנוסף לאמור גם התאמה חיסונית בין התורם למושתל (נקרא Crossmatch).

עוד על עניין ההתאמה בקישור: HLA

מקווה שהועלתי.

מיקי.

שלום,
אני מתלבט בין כמה תחומי לימודים. אני רוצה להיות חוקר ולסייע במציאת תרופה למחלות שכרגע הן חשוכות מרפא. יש לי ציונים טובים ככה שיש לי סיכוי להתקבל לפקולטות רבות, כולל רפואה, אבל אני עדיין לא סגור לגמרי על מה בדיוק אני רוצה ולא יודע באיזה מסלול כדאי ללכת. התחום של תאי גזע מעניין אותי, תוכלו לכוון אותי באיזה מסלולים אפשר להגיע למחקר בתחום ואיזה מוסדות לימוד מתעמקים בתחום (בארץ)?
תודה רבה

רונן שלום,

השאלה בכללותה אינה בתחום התמחותנו, אך יכול לומר כי מחקר תאי הגזע בארץ מפותח יחסית לעולם ומתקיים, בכל המוסדות האקדמיים הגדולים ובכלל זה ולא רק: מכון ויצמן (ראה ביקורו של כריסטופר ריב [סופרמן] בארץ אשר יועד בעיקר לביקור לשם התרשמות מהמחקר שם) ובבית הספר לרפואה של הטכניון.

בהצלחה,

מיקי.

שלום,

יש לי מספר שאלות:

1. האם הכמות שנאספת הינה מוגבלת ויכולה להספיק חלילה רק לחולה אחד, או שהתאים נמצאים במצב של צמיחה ולכן בשעת הצורך (שלא נדע ולא נצטרך....) יכולים לשמש מס' בני משפחה חולים?
2. האם לכל אחות מיילדת או רופא שנמצא בחדר הלידה המיומנות לאיסוף הדם הטבורי לתוך הערכה? האם הם מחוייבים לעשות זאת במידה ואנו מבקשים?
3. מי ערב לכך שלאחר האיסוף, הדם יישמר בצורה נאותה (טמפרטורה מתאימה וכיו"ב) ויגיע במצב
מספיק טוב למעבדה?

אודה מאוד לתשובותייך בהקדם.

שרון

שרון שלום,

1. אכן הכמות הקטנה יחסית שמצליחים לאסוף מחבל הטבור והשליה, מתאימה המנה להשתלה אצל מושתל שמשקל גופו עד כ- 45 ק"ג (בממוצע). הסיבה לכמות הנמוכה הנאספת - השיטה הנהוגה בעולם, שהינה מוגבלת ובעייתית, בלשון המעטה, והתלוייה גם לא מעט במיומנות המיילדת האוספת את הדם לאחר הלידה.

מרגע האיסוף - אין צמיחה של התאים ואין גידול במספרם. הפתרון לבעייה - פריצת דרך בינלאומית, פותח ע"י חברה ישראלית בשם סיטוג'ן (חברה אחות לביוקורד, בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה) והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (בביוקורד בלבד) במחצית השנייה של 2007 ולאחר מכן בעולם כולו.

2. האיסוף מבוצע על ידי המיילדות והן מיומנות בכך במידה סבירה. למעט במקרים של סיבוכים בלידה, אז הלידה היא בראש סדר העדיפות ולא איסוף הדם הטבורי, הדם ייאסף לבקשת המשפחה ובנק הדם הטבורי ישלם לביה"ח עבור הפעולה (כל בתי החולים בארץ קשורים בהסכמים עם הבנקים).

3. לאחר הלידה, על הדם להיות באריזה המיוחדת שסופקה למשפחה ואין לחממו או לקרררו עד הגעתו למעבדה. מיד לאחר הלידה וההודעה עליה - תגיע מונית מיוחדת לקחת אותו למעבדה.


בהצלחה,

מיקי.

קראתי תשובה קודמת שלכם לפיה תאי עובר טובים יותר מדם טבורי, אבל לא עושים את זה כי אי אפשר להרוג עוברים למטרה כזאת. אי אפשר להשתמש בעוברים שמתו ממילא בגלל הפלה טבעית או מלאכותית? זה נשמע רע, אבל כשחושבים על זה, גם לקחת אברים מאנשים שהרגע מתו לא נשמע כזה מוסרי

היי לילי,

יש מידת הטעייה במונח השגור תאי גזע עובריים.
תאי גזע עובריים מוגדרים כתאי גזע אשר נלקחו מהביצית המופרת ביום הרביעי-חמישי מההפרייה (שלב אשר נקרא: בלסטוציט) ואז מומת העובר ולא מעוברים בשלב מתקדם יותר בהתפתחות.

אגב, עפ"י הדת הקתולית - ביום החמישי הביצית נחשבת לעובר (בן אדם), בעוד עפ"י הדת היהודית - רק ביום הארבעים. לכן, הדת היהודית פחות נחרצת בהתנגדותה להמתת ביציות מאשר הדת הקתולית השלטת בעולם הנאור והמתנגדת ללא פשרות לפיתוח פן מדעי זה ואף לחופש המחקר בתחום.

להשתמע,

מיקי.

אז יכול להיות שבארץ כן יתפתח מחקר בתחום הזה, שלשם שינוי היהדות תעזור למדע?

לילי שלום,

אכן!

מחקר תאי הגזע העובריים בארץ מאוד מתקדם. ביקור כריסטופר ריב (סופרמן) בארץ, טרם פטירתו - יועד לביקור במכון ויצמן שם מתבצע מחקר בתחום שיקום תאי עצב באמצעות תאי גזע.

גם בטכניון מתקיים מחקר רב, בין השאר ע"י פרופ' איצקוביץ - מנהל אגף נשים ויולדות ברמב"ם וחבר הועדה המדעית של ביוקורד. פרופ' איצקוביץ גם היה חבר בצוות הראשון בעולם אשר פרץ את הדרך והצליח לבודד תאי גזע עובריים בסוף שנות התשעים.

להשתמע!

מיקי.

מעניין אותי לדעת כמה השתלות של תאי גזע, לחולים שונים, התרחשו עד היום מהדם הטבורי השמור בבנקים. הפרטיים והציבוריים בנפרד ויחדיו... ובארץ מול העולם.. להבין את היקף השימוש. עד כמה זה באמת מציל חיים? ובאילו מקרים השימוש בדם הטבורי הוא קריטי? אשמח לעזרה בנדון, תודה

טלי שלום,

על פי המידע המצוי בידי:

1. סך ההשתלות בעולם - כ- 7,000. הסיבה למיעוט ההשתלות - הכמות הקטנה יחסית של תאים בדם הטבורי הנאסף ומכך - מתאים בד"כ להשתלה לחולה שמשקלו עד 45 ק"ג, בעוד רוב השתלות תאי הגזע בעולם הן למבוגרים, הנאלצים "להסתפק" בתאי גזע ממוח עצם הנחותים משמעותית באיכותם.

אגב, את בעיית הכמות פתרה חברת סיטוג'ן (חברה אחות של ביוקורד) והפיתוח יוצא לשוק בקרוב. עוד על סיטוג'ן בקישור: www.situgen.com

2. סך ההשתלות בארץ כ- 60, מחציתם על ידי פרופ' ארנון נגלר, חברי לניהול הפורום ובעל מניות בביוקורד וראש הועדה המדעית שלה.

3. ביחס לההשתלות מהבנקים הפרטיים - בידי מידע ביחס לשלושת הבנקים הגדולים, בלבד, לפיו: בוצעו 80 השתלות, מהן 20 לתינוק עצמו, 1 להורה והיתר - לאחים/יות, קרובי משפחה אחרים.

להשתמע!

מיקי.

שלום,
כפי הידוע לי תאי גע הנלקחים מחבל הטבור אינם תאי גזע עובריים ES אלא תאי גזע שעברו התמיינות מסוימת (מולטיפוטנטים). אני מבינה כי ניתן להשתמש בתאים אלו לצורך מחלות דם כגון לוקמיה מאחר ותאים אלה התמיינו כבר לכיוון של תאי דם, אך כיצד ניתן להופכם לתאי עצב, שריר וכו?
שאלה נוספת היא: מה עושים עם הדם הטבורי לאחר 20 שנה? האם משמרים אותו במשך כל הזמן הזה במצבו הטבעי (ללא התמיינות)?
אשמח לקבל תשובה בהקדם
תודה

לדפנה שלום,

תאי הגזע הטבוריים - CBSC, מעצם היותם במערכת הדם של העובר ומהווים את מקור הגדילה שלו מהיותו בן מספר ימים ועד 9 ירחי הלידה, כוללים גם תאי גזע אשר טרם התמיינו ובהיותם גם צעירים (פרימיטיביים) באופן יחסי לתאי גזע ממוח עצם - BMSC הינם, בעלי היכולת להתמיין לסוגים אחרים של תאים.

תאי הגזע העובריים - ESC, צעירים עוד יותר מהטבוריים ולכן קל יותר לגרום להם להתמיין, אולם כידוע, הם שנויים מאוד במחלוקת מעצם הצורך להמית עובר חי על מנת להפיקם.

אשר למשך השימור (בחנקן, מינוס 196 מעלות צלסיוס), הניסיון עם תאי גזע ממוח עצם הוא בן כ- 40 שנים ונמצא כי לאחר פרק זמן אין שינוי בתאים ובחיותם. כך גם עם תאי זרע וביציות - גם שם הניסיון ארוך והתכונות נשמרות.

מקווה שהואלתי...

מיקי.

בזמנו השחקן ששיחק את סופרמן דיבר הרבה על תאי גזע כדרך לפתור נכות פיזית. זה באמת משהו שאפשרי? יש כגרע מחקרים בנושא הזה?

לנה שלום,

לימור שלום,

כמו גם במחלות הרבות האחרות, יש שלוש קבוצות מיון בכל הקשור לריפוי התאי - Gene Therapy - באמצעות תאי גזע:

1. בטיפול שגרתי בבני אדם
2. במחקר קליני (הוכח כבר כמצליח בריפוי, אך טרם הוכרז כטיפול סטנדרטי)
3. בניסויים ראשוניים (נחקר אולם טרם הוכח כמצליח לרפא)

הטיפול בתאי עצב פגועים באמצעות תאי גזע נחקר רבות בכל העולם ובארץ (לרבות במכון ויצמן, שם בקר מר ריב בביקורו בארץ), אך טרם הגיע לשלב הקליני, הגם שנוסה כבר בבני אדם - ראי פרסום בנושא מלפני יומיים בקישור: http://www.medindia.net/news/Stem-Cell-Treatment-Offers-Hope-for-Paralysis-Patients-22150-1.htm.

להשתמע!

מיקי.

שלום רב וברכות על הפורום!

אני בהיריון ראשון ומעוניינת בכל הנוגע לשימור דם טבורי, בעוד מספר חודשים אני מהגרת לאירופה, במידה והתינוק נולד כאן וכל התהליך מתבצע כאן, אבל לאחר מכן הוא יחיה במדינה אחרת, מה עושים אם חס וחלילה יצטרך את הדם? יש אפשרות להעברה? זה אבוד? איך זה אמור לעבוד אם בכלל?

תודה על תשומת הלב מראש.

ברכות

נועה

לפני ידיעת ההריון הייתי מעשנת כבדה, היות וההריון לא היה "מתוכנן" וללא ידיעה שאני בתחילתו עישנתי עדיין במהלך החודש וחצי הראשון.
העישון פוגע באיכות תאי הגזע? ואם כן האם עדיין מומלץ לנשים שלא הספיקו להתנקות מניקוטין לפני הריון לשמור את הדם הטבורי?


שוב תודה מראש

נועה

היי שוב,

ההשפעות השליליות של העישון על התינוק הן במישורים אחרים וככל הידוע, עישון טרם הלידה לא קשור למערכת הדם של התינוק , בוודאי שלא בנקודת הלידה (שהיא במקרה שלך למעלה מ- 7 חודשים מאז התבברר לך ההריון והפסקת לעשן).

מכאן, שאין מניעה לשמור את תאי הגזע הטבוריים של התינוק.


להשתמע!

מיקי.

לנועה שלום,

תעמודנה בפניכם שתי אפשרויות:

1. להשאיר את המנה בארץ ובעת צורך חו"ח היא תשלח אליכם (כפי שמועברות כל העת מנות מבנקים ציבוריים ברחבי העולם למרכזי השתלות בכל מקום שהוא - בקרח יבש [אין צורך בחנקן נוזלי, היות שהמנה לא תוקפא מחדש אלא תשמש להשתלה - לא ניתן להקפיא שוב אחרי הפשרה).
זו החלופה המומלצת.

2. עם המעבר לאירופה, לאחר סגירת הנושא עם בנק פרטי בארץ ההגירה, תקבלו את המנה יחד עם תרמוס קטן, ייחודי, שבתוכו די חנקן נוזלי לשבועיים - אותו תקחו עמכם או תשלחו בנפרד לבנק הרצוי בחו"ל. כאמור, אין סיבה לעשות זאת ומומלצת החלופה הראשונה.


בהצלחה,

מיקי.

אני מאמינה שעוד יהיו לי הרבה שאלות (הבורות עדיין מובילה בנושא הזה אצלי) בינתיים המידע מספיק.

ושוב תודה וברכות

נועה

למה יש יעילות יותר גבוהה, לתאי גזע שלוקחים מעוברים או למח עצם?

מייק שלום,

ההשוואה בין תאי הגזע ממוח עצם לאלה שמהדם הטבורי הינה על פני פרמטרים רבים

פרטנית לעניין שאלתך באשר ליעילות (הכמותית, אני מניח), שני העקריים שבהם:

1. תאי הגזע ממוח עצם (המקום בו נוצר הדם), הינם בעלי יכולת להתמיין (להפוך) לתאי מערכת הדם בלבד ומשמשים לריפוי מחלות הקשורות במערכת הדם בלבד.
התאים הטבוריים נלקחים ממערכת הדם אשר הייתה של התינוק עד ניתוקו מחבל הטבור ולכם הם יכולים להתמיין לסוגים האחרים של תאים ורקמות בגוף ומכאן שאף לרפא מחלות שמעבר למחלות מערכת הדם (כיום כבר, למשל: ריפוי שריר לב אחרי התקף לב).

2. מאחר שהם צעירים יותר (בלשון הרפואית - ראשוניים, פרימיטיביים יותר) וטרם פיתחו מערכת חיסונית (מתפתחת בגיל כ- 6 חודשים לאחר הלידה), הגוף של המושתל מושפע פחות מהגורם הזר שהוחדר אליו וקיימת דחייה יחסית נמוכה בהשוואה לזו שבהשתלת מוח עצם.


להשתמע!

מיקי.