פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע עמוד 9

הייתי רוצה לדעת האם כל מי שרוצה יכול לשמור דם טבורי? האם זה מכוסה איכשהו על ידי קופות החולים?

דקלה שלום,

ככלל, כל הרוצה יכול לשמור (אלא אם נמצאים בבדיקות הדם ממצאים שאינם מאפשרים אחסון המנה עם מנות אחרות באותו מקפיא).

אשר למימון - הקופה היחידה המממנת היא מאוחדת, אך בכפוף ל:

1. ליולדת ביטוח משלים שיא (הרובד העליון והיקר של הביטוח).
2. הביטוח הנ"ל + החברות במאוחדת יהיו בתוקף: ברצף, 15 שנים, אחרת - תשלום קנס גבוה.

בהצלחה!

שלום, האם אתם אוספים דם טבורי מכל בתי החולים בארץ?
תודה רבה

שלום רב,

בהחלט כן, בכל 27 בתי החולים.

בברכה,

שלום.
קראתי את טבלת הקישור שהוספתם באתר והתרשמתי מהיתרונות המצוינים בטבלה של חברת ביוקורד.
יחד עם זאת , קראתי בטבלה אחרת מספר קריטריונים שלא מצאתי בחברת ביוקורד ואשמח לדעת מה חשיבות הקריטריונים הללו והאם קימות חלופות לכך בחברת ביוקורד:
1. פיצול גאוגרפי של המבחנות. האם נחוץ?
2. שמירת המבחנות במעבדות רפואיות. האם יש לכך עדיפות על שמירה במשרדי חברה והאם יש חשיבות למיקום המבחנות? (מעל/מתחת לפני הקרקע)
3. עיבוד המבחנות בחדר נקי. מה החלופות לכך? האם קיימת סכנה כאשר העיבוד לא נעשה בחדר נקי?
4. שימוש בטכנולוגיה רובוטית לעומת ידנית - מה עדיף? מה היתרונות והחסרונות בכל אחד מהם?

הבחירה בחברה לשימור הדם מבלבלת מאד כיוון שאין לי שום ידע בנושא מעבר לקריאת מידע באינטרנט.
אודה מאד לתשובתכם.

שלום רב,

אשמח להשיב אחד לאחד, נראה כי הוזנת במידע מגמתי על ידי מי מהחברות האחרות:

1. הפיצול הגיאוגרפי הקיים בארץ רק בביוקורד אינו חובה, אח מאוד מומלץ (ראה המלצת מנכלי"ת הרשות להסמכת מעבדות של משרד התמ"ס בקישור). לעולם אין לדעת והיו מקרים מעולם - המקרה של אבדן תכולת מקפיא שלם בביה"ח השרון עקב רשלנות עובד. לכך ניתן להוסיף שריפה, סקאדים ועוד, כאשר בפיצול - מובטח לפחות חלק מהמנה...

2. אין כל משמעות למיקום השימור (ובכל מקרה אסור לשמור בתוך מעבדה רפואית). ואמנם, אף לא אחד מהנהלים והתקן העולמיים קובע חובה בזו. כל הבנקים הגדולים בעולם (CBR, ViaCord, CryoSave וכו'), משמרים בחדר שאינו מעבדה וכולם - כלל אינם בבתי חולים.

3. אין ידוע על בנק משמעותי או לא משמעותי בעולם המעבד את המנות בחדר נקי. אין חובה כזו ואין צורך בכך. העיבוד נעשה ממילא במנדף סטרילי.

4. למרות מחירו הנמוך (כ- 35 אלף $, בלבד - מחיר נמוך בהקשר של ציוד לעיבוד ושימור), הבנקים בעולם נמנעים בד"כ מלרכושו מכשיר אוטומאטי עקב מחקרים המוכיחים את חוסר תרומתו המובהקת לנצילות תאי הגזע. התועלת היחידה בו היא בחסכון זמן טכנאי מעבדה ותו לא (ולכן, יעיל אולי לבנקים גדולים מאוד - לא בסדר הגודל הקיים בארץ). מחקרים המראים את חוסר יעילותו - בקישור.

בהצלחה!

:-)

אני אומרה ללדת באמצע ספטמבר. מהם הסיכויים שהסיטוג'ן לאיסוף דם רב יותר יהיה בשימוש עבורי?
תודה.

שלום רב,

ככל שהדברים תלויים בחברת סיטוג'ן, אמצע ספטמבר הינו עיתוי ריאלי אך גבולי.
פיתוח ההתקן הסתיים ועבר לשלב ההיערכות לייצור סדרתי שלו ושל הערכה בה ישולב יחד עם עוד פריטים - היערכות הכרוכה בפעילות אינטגרציה רב-לאומית משולבת ומורכבת מאוד ואיסוף פריטים שונים ממספר לא מבוטל של מדינות על גבי הגלובוס.
תחילת השימוש בארץ ע"י ביוקורד והבנקים הציבוריים בלבד, צפוייה להיות בספטמבר, אך עלולה להיות גלישה לאוקטובר, בהתאם להתקדמות.

כך או כך, ללקוחות ביוקורד אשר טרם ילדו עת כניסת הערכה לשימוש, תוחלף הערכה בחדשה ללא עלות שהיא.

להשתמע!

א. ביוקורד היא לא החברה היחידה שמפצלת דגימה, גם קריוסל עובדת ומשמרת בבלגיה.
ב. הבנקים הגדולים שמתעסקים בתחום כן משמרים במעבדות- למשל cryo save בבלגיה, שזוהי מעבדה בסדר גודל של ביח, וזה נעשה בגלל הצורך במזעור התפתחות זיהומים במעמד ההפשרה.

שלום רב,

למרבה הצער, גם כאן הינך נוהג בהטעייה, כזב וסילוף.

א. בנק החיים טוענת במפורש כי היא היחידה האפשרת פיצול גיאוגרפי בארץ. ואכן, קריוסל מאפשרת זאת רק בחו"ל (אם יש מישהו ששוקל כיום בכלל אפשרות איזוטרית של שימור בחו"ל).

ואם כבר הועלה הנושא - רק בנק החיים ולא קריוסל, מאפשרת פיצול למבחנות קטנות ולא רק 2, ששקולות לשימור בשקית (גם בה שני תאים).
למרבה ההפתעה, ההשתלות שאינן המטולוגיות הרבות שמבוצעות בשנים האחרונות, לריפוי שיתוק מוחין, סוכרת סוג- I, פציעות נוירולוגיות בתאונות, ריפוי שריר לב ועוד, נדרשת סדרת טיפולים ארוכה לעיתים, של 5 ו- 10 טיפולים, בהם שתי מבחנות אינן טובה יותר משקית, כאמור.
בבנק החיים שמרו בעבר 4-8 מבחנות ועם סיטוג'ן 1-5 מבחנות ודי לחכימא.

ב. אין ברור מה התכוון המשורר לומר, כך שאין ניתן להתייחס...

בברכה,

לבדוק באותו מרכז בו אני מתכוונת לשמור את הדם הטבורי?
הבנתי שiso אינו תקן מספיק .

מימי שלום,

התקן הנהוג הוא תקן Fact-NetCord והעבודה על פיו מחוייבת על פי תקנות משרד הבריאות.

עם זאת, חשוב לדעת כי אין בארץ ואף בעולם חובה על בנקים פרטיים להיות בעלי תו תקן זה או אחר ואכן, אף בנק פרטי בארץ אינו בעל תקן כזה.

נהלים אחרים דוגמת NMDP (בהגדרה - לעולם אינו יכול להינתן לבנק פרטי אלא רק לציבורי), AABB, איזו (תקן איכות שאינו רלבאנטי כהוא זה לבנקי דם טבורי), GMP (תקן איכות ייצור, בד"כ של מפעלי מזון), GTP (רקמות) וכיוב', אינם מוסיפים ואינם מורידים.

בהצלחה!

טבורי של הילוד שלי - פושטת רגל .
אני יכולה להעביר את הדגימה שלה אליכם? או בגלל שאתם היחידים שיש להם את התקן של ה fact netcord אזי אתם לא תקבלו דגימות מחברות אחרות.

2.מאיזה חברות אתם כן יכולים לקבל \ להעביר דגימות?

טבורי של הילוד שלי - פושטת רגל .
אני יכולה להעביר את הדגימה שלה אליכם? או בגלל שאתם היחידים שיש להם את התקן של ה fact netcord אזי אתם לא תקבלו דגימות מחברות אחרות.

2.מאיזה חברות אתם כן יכולים לקבל \ להעביר דגימות?

מימי שלום,

העברת מנה אינה תהליך פשוט ולא בכל מקרה, חברה אחת תסכים לקלוט מנה של חברה אחרת.

עם זאת, במקרה סגירת חברה זו או אחרת, לכל החברות מנגנון הגנה כלשהו דוגמת נאמנות של עו"ד נאמן לטיפול במקפיא ובמנות במצב כזה, כך שהלקוחות מובטחים בכל מקרה.

בנוסף, כתבת כי אנו היחידים להם תקן Fact-NetCord ולא כך הוא, כתבתי בתשובתי הקודמת כיח אין לבנקים הפרטיים בארץ תקן זה וכי משרד הבריאות מחייב פעולה לפי תקן זה, אך לא את קבלת תו התקן.

בהצלחה!

שלום רב,

אכן מעשית אפשרי, אך טכנית מסורבל.

בברכה,

שלום רב,

מתוך קריאת התשובות בפורום הבנתי שאין כיום תקן המחייב בנקי דם פרטיים.
עם זאת, ישנו תקן המחייב בנקי דם ציבוריים - תקן NMDP, האמנם?
להבנתי התקן נוגע לאופן בדיקת הדגימה להימצאות זיהומים, אופן מיצוי תאי הגזע מהדגימה, וכן לקיחת דם ורידי מהיולדת ע"מ לבדוק גם הימצאות של חיידקים.
זאת מתוך המידע שנמסר לי מטבורית.

האם ישנה עדיפות לבנק שעומד בתקן NMDP, מאחר וזהו התקן המחייב היחידי שקיים כיום?
לדבריהם של חברת טבורית, הם היחידים שעומדים בתקן הזה, אך מכוח היותו של תל השומר גם בנק ציבורי, ולא מכוח זה שהם מפעילים גם בנק פרטי.
האם זה צריך לשנות לי?
האם לא עדיף לשמור את הדגימה בבנק שעומד בתקן היחידי שקיים היום ספציפית לתחום הזה, מאשר בבנקים שלא מחוייבים לאף תקן?

תודה,
קלייר

קלייר שלום רב,

בהינתן כי זה המידע שקבלת - הוטעית, שכן לבנק דם טבורי פרטי אין יכול להיות תקן NMDP וכידוע לך, החברה ממנה קבלת את המידע, לטענתך, היא חברה המשווקת את הבנק הפרטי של תל השומר ואין לה נגיעה שהיא לבנק הציבורי.

לא רק זאת, בידי אישור בכתב של ארגון NMDP כי בשום אופן ולעולם הם אינם מסמיכים בנקים פרטיים וכי אסור לבנק פרטי להתהדר בתקן שלהם!

חבל ששיווק אגרסיבי כולל גם את הטעיית הלקוחות.

בהצלחה!

שלום רב,

ממי שטען למעלה להטעיות, כזבים וסילופים של טבורית ומדיפריז הייתי מצפה ליתר אמינות:

לא לטבורית, לא לקריוסל, לא לבנק החיים ולא למדיפריז "יש NETCORD"

הייתי רוצה שיהיה NETCORD אך, מה לעשות ש- NETCORD הוא ארגון בנקי דם טסבורי ציבוריים ועדיין לא רכשנו כזה.

מן הסתם התכוונת ל- FACT-NETCORD - התקן של שני הארגונים הכלולים בשם.

אך גם כאן, עלי לאכזב אותך - לקריוסל אין תקן זה, גם למדיפריז ולבנק החיים אין תקן זה, הן אולי פועלות לפיו (כהנחיית משרד הבריאות), אך לא "יש" להן אותו.

בברכה,

שלום לפרופסור נגלר
האם מכשיר סיטוג'ו כבר הוכנס לבתי חולים ו פעיל, האם ניתן להשתמש בו בבית חולים אסף הרופא?
חברות מתחרות טוענות שאין לו שום שימוש והוא לא מוכח לשימוש בארץ ואין לו תקן. האם נכון?
כמו כן למה חברת טבורית טוענים שאתה לא קשןר לחברת בנק החיים, כי אתה עובד בבי"ח שיבא

שלום רומן,

מובן כי איננו אחראים לאמירות כאלה או אחרות של חברות אחרות, אשר למרבה הצער אינן מדייקות, בלשון המעטה, בעובדות ואמיתות שונות.

אשר לאי הדיוקים בהקשר של שני חלקי שאלתך:

1. הקשר של פרופ' נגלר לבנק החיים:

די בבדיקה שטחית ברישומי רשם החברות (ואסמכתא גם באתר בנק החיים), כדי להראותך כי פרופ' נגלר הינו בעל מניות בבנק החיים וראש הועדה המדעית:

* בקישור מסרגל הניווט הסגול בעמוד הבית של "בנק החיים" (למעלה), בחרו את הנושא והשורה: נושא - בנק החיים, בתפריט שיפתח - שורה 6 ("הועדה המדעית") וכן מעמוד זה הקלקה על הקישור הראשון "ממייסדי ומנהלי בנק החיים" - תדפיס רשם החברות.
* בקישור מסרגל הניווט הסגול בעמוד הבית של "בנק החיים" (למעלה), בחרו את הנושא והשורה: נושא - בנק החיים, בתפריט שיפתח - שורה 8 ("המעבדה והשימור") והקלקה על הקישור: "כתב הפיקוח על השימור" - מסמך בחתימת פרופ' נגלר.

2. סיטוג'ן:

גם כאן, למרבה הצער הוטעית:

השימוש בסיטוג'ן החל כבר, בצורה מדודה ומתקדם בהתאם למתוכן וכחלק ממכלול ההשקה וההחדרה העולמית.

גם ההתקדמות בארץ היא בהתאם למתוכנן ובתוך כך תהליך שסופו הדרכת כל המיילדות ב- 27 בתי היולדות בארץ - תהליך מורכב ביותר (מאות אחיות, במשמרות וימים סביב השעון) והמצוי בשלב מתקדם.

הרוב המכריע של בתי החולים משתף פעולה באופן מלא ובחלק ניכר מהם ולשיעור רב של המיילדות נערכה כבר הדרכה פרטנית של מדריכות סיטוג'ן (אשר גם מתלוות לאיסופים הראשונים בכל בי"ח).

אשר לבי"ח פרטני זה או אחר - התשובה תלויה בד"כ יותר בביה"ח מאשר בנו ואנו מצידנו עושים ככול שבידינו לקידום המהיר ביותר האפשרי של התהליך.

בהצלחה!

מתשובתך משתמע כי ייתכן מקרה שבו מיילדת לא תסכים להשתמש בשקית הסיטגן. אז מה עושים במצב כזה? האם ברגע האחרון ניתן לתת להם שקית אחרת לאיסוף כדי שלא נפספס את ההזדמנות לשמר דם טבורי? ואם לא, האם הכסף יוחזר?

שלום רב,

שקיות רגילות שלנו מצויות בעמדות האחיות בכל בתי החולים עוד מהעת הארכאית בה השתמשו בהן...

בברכה,

אני מתלבט, האם לשמור את הדם הטבורי דרך חב' "טבורית" או "בנק החיים". נאמר לי ע"י נציגי חב' טבורית שהם הזרוע השיווקית של בית החולים תל השומר ואתה עומד בראש ההמחלקה להשתלות בתל השומר. האם אתה ממליץ לשמור את הדם הטבורי דרך חב' "טבורית" בתל השומר? לטענת נציגי החב' הם הבנק הטבורי היחידי בארץ שהוא בבעלות בית חולים בארץ וזה מקור חוסנו ויתרונו.
כמו כן, נאמר לי שאין המלצה לפיצול מנות היות ובהשתלה משתמשים בכל המנה וכן אין יתרון לשימור במבחנה על פניי שקית.
מה המלצתך?

תודה
רמי

רמי שלום,

פורום זה הינו לדם טבורי ותאי גזע ואינו ממליץ על בנק זה או אחר ולכן לא נוכל לסייע.

אשר לחלק השני של שאלתך - עניין החלוקה למבחנות:

1. אם המניע שלכם לשימור הינו רק הרצון להגן מפני מחלה המטולוגית (מחלה בה נדרשת השתלת תאי גזע לשם שיקום מוח העצם שנהרס עקב הקרנות/טיפולים כימותרפיים/מחללה חיבסונית וכו'), הרי שאכן אין משמעות לפיצול, שכן ממילא תושתל כל המנה (בין השאר בתנאי שיש בה די תאים ובשיטת האיסוף הישנה - די במנות להשתלה לילדים).

2. אלא, שכיום מבצעים כברק השתלות רבות שאינן טיפול במחלות המטולוגיות אלא במסגרת חידוש תאים ורקמות - תחום שהוא עתיד הרפואה, בו טמון עיקר הפוטנציאל של תאי הגזע הטבוריים ובו נדרשת כמות קטנה של תאים לכל השתלה, משמע כל מנה יכולה לשרת מספר השתלות.

3. מאחר שהפשרת מנה היא תהליך בלתי הפיך (לא ניתן להקפיאה שנית), הרי שבמנה ששומרה בשקית תוכלו לעשות בה שימוש רק פעם אחת - מחלה אחת, טיפול אחד, בלבד. השימור במבחנות קטנות (5-8 מבחנות), מיוחדות לתאי גזע, פותר את הבעיה (אגב, יש חברות העושות שימוש בשתי מבחנות גדולות, ובמקרה כזה, הפיתרון חלקי).

בהצלחה!

עם משאירים את חבל התבורי דקה שתיים לא יכול להיות שום נזק עדיף מאשר לחתחך ולשמור רק בריאות וחוסר צינון לתינוק וכו בקיצור תינוק הרבה יותר חזק ,בדוק ,למה למכור לאנשים דברים אחרים ,[כסף הא ממש מסחר לאנשים לא חקרו מספיק ]

יונית שלום,

לעניות דעתי תגובתך לא הוספה לשרשור הנכון ומקומה מספר נושאים למטה... שם גם נענית בפירוט רב.

בנוסף למענה האמור, ניתן לאסוף דם טבורי גם אחרי השהיית החתוך, אם כי ייאספו פחות תאים יקרים.

בהצלחה!

לצערי הרב נציגי השירות בטבורית, מציגים מצגי שווא ומסלפים עובדות.

דני איש קריוסל שלום,

מצגי שווא וסילופים? זריקת האשמות כלליות אינה במקומה ואינה ראויה. אם יש לך טענה פרטנית - נשמח לראותה ואולי אף להתייחס אליה...

בברכה,

לפני 6 חודשים ילדתי בן ועשיתי שימור דם טבורי, לפני חודשיים התגלה לסבא של התינוק (חמי) מחלת מיאלומה נפוצה, הוא בגיל 58 , הוא אמור לעבור השתלת מח עצם עצמית עוד 3 חודשים בערך, האם הדם הטבורי של התינוק יעזור לחמי במחלה הזאת? או עדיף שיעשה השתלה עצמית?

שלום רב,

סוג ההשתלה המועדף - עצמי, תורם זר, בן משפחה (ולא תמיד יש התאמה גנטית בין בני משפחה) - נתון רק לקביעתו של הרופא המטפל שהוא היחיד המכיר את מכלול הפרמטרים והשיקולים ולכן במסגרת פורום זה אין ניתן לייעץ.

בהצלחה!

שלום. רציתי לדעת האם במסגרת בדיקת דם עוברי של התינוק (במכון פרטי) בודקים חשש להדבקותו בזיהומים ממהלך ההריון כמו cmv וטוקסופלזמה, וכי במידה ונמסר כי הדם העוברי נמצא תקין והוקפא המשמעות היא וודאית שאיו הדבקה (על רקע חשש שעלה בדיעבד מהדבקה בהריון) . תודה

שלוםרב,

הבדיקות המבוצעות הינן בהתאם לתקן הנוהג (Fact-netcord), בלא קשר לפרטי/ציבורי.

בפנל הבדיקות: הפטיטיס לסוגיו, סיפיליס, ספירות דם וסוג דם וזיהומים בקטריאליים/פטרייתיים, איידס וחיות התאים.

יתר הבדיקות שהזכרת אינן מבוצעות.

בברכה,

תודה על התשובה. ראיתי בתשובות קודמות בפורום כי בדיקות cmv מבוצעות (תשובות דר שחר מיום 26.11.08 ומים 22.10.07). האם זה לא עדכני עוד?

תודה וסליחה על ההטרחה

ממה שהבנתי בדם טבורי יש ריכוז גבוה של תאי גזע, זה נכון? כמו כן, הבנתי שמשתמשים בדם טבורי במקרה של מחלה, האם זה עבור האם או עבור העובר? וגם - כמה זמן ניתן לשמור אותו?

בתודה, דני

די שלום,

בשמחה.

אכן, ריכוז תאי הגזע בדם הטובי גבוה במיוחד, בנוסף ליתר מעלות מקור זה לתאי הגזע.

סיכויי ההתאמה בין בני המשפחה מדרגה ראשונה: לאם ולאב - 50% התאמה, לאחים ואחיות, או: 25% התאמה (רבע מהמקרים), או 50% התאמה (מחצית מהמקרים) או 100% התאמה (רבע מהמקרים).

הניסיון הנצבר בעולם מראה כי תאים שנשמרו בהקפאה 21 שנים (מאז הוחל בהקפאת תאי גזע) לא איבדו את תכונותיהם וההנחה הרווחת כי גם לאח אין-סוף שנים לא יהיה המצב אחר, אך מדעית - עדיין לא הוכח ולכן בגדר השערה הגיונית וסבירה, בלבד.

בהצלחה!

שלום רב

אני מבקש לשאול האם יש זמן שבו דם טבורי\תאי גזע פג תוקף ( לא כשיר יותר )??
קראתי במס מקומות שתאי גזע טובים רק לאדם עד 45 קג' האם יש ממש בטענה זו??

תודה מראש

מורדי שלום,

אשיב בשמחה לשתי השאלות:

1. משך השימור

השימוש בתאי גזע שמקורם במוח העצם ושימורם הוא בן 41 שנים (1968), בעוד תאי הגזע הם בני 21 שנים בלבד (1988).

המחקרים מראים כי אין הבדל ביניהם בכל הקשור לשימור ולהשפעותיו ויותר מכך - אין הבדל בין שימור לתקופה קצרה בהשוואה לתקופה ארוכה.

שימור תאי הגזע הטבוריים נעשה בסביבת חנקן נוזלי (בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס).

הניסיון המדעי בהקפאת תאים טבוריים הינו בן 21 שנים בלבד (ההשתלה הראשונה הייתה ב- 1988) - שנים בהם הוכח כי התאים נשמרים ושומרים על איכותם ולאחר הפשרה - חיותם נותרת גבוהה.

הניסיון עם שימור בחנקן נוזלי של תאי גזע שמקורם במוח העצם הינו בן 41 שנים (1968) והוכח כי נשמרת איכותם.

הגם שידוע כי תאי גזע טבוריים שונים בחלק מהמאפיינים מתאי גזע ממוח עצם (ולכן, גם עיבודם והכנתם להקפאה שונים מעט משל תאי מוח העצם), הרי שהסקת מסקנה דדוקטיבית, כי גם אלה הטבוריים ישמרו על תכונותיהם תקופה ארוכה ולמעשה אין סופית - אינה הזויה, הגם שאינה מדעית ומי שיתחייב לכך - אינו אלא שרלטן.

2. מספר תאי הגזע ומשקל החולה

לריפוי מחלות המטולוגיות נדרשים תאי גזע רבים במיוחד, אשר שיטות האיסוף הישנות שהן הנהוגות על ידי מרבית הבנקים הפרטיים בארץ.

נכון להיום הכמויות שנאספות, מתאימות להשתלה המטולוגיות בודדת (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 34 ק"ג בבנקים הציבוריים (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך) ורק 29 ק"ג בבנקים הפרטיים - בממוצע, כמובן.

עקב הכמות הקטנה מידי של דם (ותאים) הנאסף - נאלצים מרבית המבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 34 ק"ג, בממוצע) הזקוקים להשתלה לצרוך תאי גזע ממוח עצם.

בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר משנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית - סיטוג'ן - חברה אחות של "בנק החיים" ובאמצעותה, כמות התאים הנאספת גדולה בכ- 80%, בממוצע ומתאימה גם למבוגרים.

השימוש השוטף בטכנולוגיה ובאבזר בארץ החל כבר ואביזר האיסוף זמין רק ללקוחות "בנק החיים".

להשתמע!

שלום,

קיבלתי אינפורמציה סותרת לגבי האפשרות לשמר דם טבורי לאחר השהיית חיתוך חבל הטבור.
האם זה אפשרי? האם המתנה קצרה של 2-4 דקות מהלידה פוגעת בנפח המנה הניתנת לאיסוף? אשמח לתשובה המתייחסת הן לאיסוף בעזרת הסיטוג'ן והן לאיסוף בלעדיו.

בנוסף, הבנתי כי בי"ח תל השומר אינו מאפשר איסוף בעזרת הסיטוג'ן. האם זה מדוייק? האם זה צפוי להשתנות בחודשים הקרובים?

בתודה מראש
מיה בר

למיה שלום,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
אלא שהסיכוי לחוסר ברזל במחוזותינו הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות (למשל: פוליציטמיה - עליה חריגה בריכוז ההמוגלובין בדם ובצמיגות הדם - hyperviscosity syndrome, עלייה חריגה בלחץ הדם והתרחבות חריגה של כלי הדם - vasodilation), כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נוהגים לחתוך את החבל שניות לאחר הלידה, אלא אם המשפחה מתעקשת על השהיית הניתוק.

להשתמע!

בהנחה שהמשפחה אכן מעוניינת בהשהיית החיתוך ב2-3 דקות, האם זה פוגע בכמות הדם שניתן לאסוף (קראתי באחד האתרים שהשהייה של דקה שתיים איננה פוגעת בכמות, במיוחד אם אוספים באמצעות הסיטוג'ן, אך אשמח לתשובה מוסמכת)

בנוסף, מהו הצפי לגבי הכנסת הסיטוג'ן לשימוש בתל-השומר?

תודה שוב
מיה בר

מיה שלום,

השהיית האיטוב/חיתוך - פוגעת בכמות וככל שההשהייה ארוכה יותר - כן מידת הקרישה ומידת הפגיעה.

הסיטוג'ן אינו מתגבר על הקרישה, אולם יאסןף תמיד יותר מאשר האיסוף בשיטה הישנה, כלומר הוא בבחינת "תיקון" קל של הנזק ואודה להפניה לאתר בו נכתב אחרת, כדברייך.

אשר תל השומר - בית חולים זה הוא היחידי בארץ מבין 27 בתי החולים, שמונע מהיולדות את הטכנולוגיה החדשה ואת האפשרות לרכוש שירות שטוב גם אחרי גיל 10.
הסיבה - כוחניות וסחטנות והתניית האישור במתן הסיטוג'ן גם לבית החולים, המיילדות טוענות כי למרות שהן בעד האיסוף בסיטוג'ן, יש הנחייה חד משמעית של הנהלת בית החולים.

נשכח מבית החולים כי הלידה אצלו היא זכות (שמכניסה לו רווח גדול ולכן המלחמה על כל יולדת (כנסים להריוניות ועוד), כי חוק זכויות החולה אוסר עליו שלא לקיים את בקשת היולדת, שחוק ותקנות דם טבורי החדשות מופרות על ידו, חוק ההגבלים העסקים ועוד כהנה וכהנה מגבלות משפטיות.

אנו מצידנו כמדיניות, איננו נלחמים ואיננו מתכוונים להילחם בבית החולים. מאידך, הלקוחות מצביעים ברגליים וחלקם אף שינו עקב כך את הבחירה הראשונית ללדת בתל השומר ועברו לבתי"ח סמוכים (בילינסון, מאיר).
הווה ידוע כי לידה מכניסה לבית החולים תמוארה מובטחת מביטוח לאומי בסך כ- 10 אלפי ש"ח ואבדן יולדות הוא לכשלעצמו כואב לביה"ח, אם כי בהכרת כוחניות בית חולים זה - לא אבדן יולדות ישנה את עמדתו וחבל על הנזק אותו הוא גורם.

לקוחות שלנו היולדים בכ"ז בתל השומר ונמנע מהם איסוף בסיטוג'ן - אוספים בשיטה הישנה ובעתיד, אם (חס וחלילה) יזדקקו למנה להשתלה המטולוגית לבוגר מעל גיל 10 - אין ספק כי יתבעו את בית החולים ולכן, כפי שעודכנו על ידי חלק מהם, הם מתעדים היטב משפטית סירוב כזה של בית החולים ליום הדין.
אגב משמועה שהגיעה אלינו, גם מתארגנת קבוצה לתביעה ייצוגית כנגד בית החולים על סרבנותו הלא מוצדקת והנזק שנגרם.

כאמור, ביתר בתי החולים - אין בעיה כזו, להפך.

בהצלחה!

מתוך אחד האתרים :-) :
"כמות התאים הנדרשת להשתלה: האופטימום - 20 מיליון תאים לק"ג משקל גוף. למושתלי 10 מיליון - 75% סיכויים למות, למושתלי 30 מיליון - 30% סיכויים למות."

מה סיכוי למות (למרות שעדיף היה לנסח כסיכוי לחיות :-)) עם 20 מיליון תאים לק"ג ?
מדוע האופטימיום הוא 20 מיליון, ולא יותר ?

שלום רב,

ענין מספר התאים להשתלה מורכב מעט שכן הוא תלוי גם במחלה המטופלת וגם במידת ההתאמה הגנטית של החולה לתורם (אלא אם תרומה עצמית שבה ההתאמה כידוע 100%).
וכך, כאשר ההתאמה גבוהה יותר ניתן להסתפק בפחות תאים וכו'.

להלן ציטוטים ממאמר שפורסם לאחרונה על ידי פרופ' גלוקמן - הראשונה בעולם שהשתילה תאי גזע טבוריים ונחשבת לברת סמכא (המאמר: Cord Blood Transplantation: State of the Art, פורסם ב- Hematologica):

ככלל, נדרש מהמנות להכיל לפחות 30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף של החולה.

במחלות ממאירות: להתאמה של 4/6 לפחות (4 מתוך 6 פרמטרים), נדרשים 25 מיליון תאים לק"ג.

במחלות בלתי ממאירות: נדרשים 35 מיליון תאים והתאמה 4/6 לפחות.

בהשתלת מנה כפולה (2 תורמים): לא פחות מהתאמת 5/6 בין המנות לעצמן ובין המנות לחולה.

מקווה שהצלחתי לחדד.

בהצלחה:

היי,
יש לי מספר שאלות:
1. האם סיטוג'ן אושר כבר ע"י ה-FDA? האם אתה יכול לצרף לינק ל-FDA לדף שמתאר את מצבו של הסיטוג'ן (באיזה שלב הוא)? ניסיתי לחפש situgen בתיבת החיפוש באתר של -הFDA ולא מצאתי כלום (או שאני לא רושם נכון)?


2. ידוע כי ללא הסיטוג'ן הדם הטבורי מספיק לאדם עד משקל 35ק"ג. האם אפשר לאחד שתי תרומות משני אנשים שונים (דם טבורי משניהם) כדי לטפל באדם שלישי?

3. האם הסיטוג'ן גןרם לריבוי התאים שנמצאים לאחר שהפרידו את חבל הטבור או שפשוט מאפשר לשאוב יותר מהאם או מהילד?

בתודה

אלי שלום,

בשמחה.

1. הסיטוג'ן יאושר ב- FDA וב- CE במסלולים הקצרים (ב- FDA מכונה 510K), שכן הוא אינו תרופה אלא מכשיר העומד בקריטריוני המסלול המהיר). סיום ההליך צפוי בתוך חודשים ספורים מאוד.
אגב, בארץ, הרישוי אינו בהכרח תלוי/מותנה ב- FDA והסיטוג'ן כבר מותר בשימוש ומצוי בשימוש שוטף בארץ על ידי בנק החיים ומרבית בתי החולים כבר התנסו בו וביכולותיו.

2. אכן נעשו בעולם השתלות כפולות (אף משולשות) ספורות.

הבעיות העקריות:
א'. סיכוי מציאת מנת תרומה מתאימה אחת, הוא רק 30%-40%. איתור שתי מנות מתאימות מקטין משמעותית את הסיכוי שכאמור אינו גבוה מלכתחילה.
ב' עלות מנת דם טבורי אחת הנרכשת מבנק הציבורי 20-25,000 $. מנת תרומת מוח עצם מעל ל- 50,000 $. שתי מנות עולות כפול ושלוש מנות - פי שלוש...

3. הגורם העיקרי לאיסוף מעט דם טבורי ותאי גזע הוא הקרישה המהירה של הדם. הסיטוג'ן אינו משנה את התאים, אלא מבצע את איסוף תוך עקיפת שני צווארי הבקבוק הדומיננטיים המעכבים את האיסוף בשיטה הישנה.

להשתמע!

יש איזה קישוריות למשרד הבריאות או ל-FDA או לגוף רשמי כך שאפשר להתרשם מהיתרונות והחסרונות?
אני בטוח שזה מוצר מהפכני אבל כמו בכל דבר בחיים בטח יש איזשהן חסרונות והייתי שמח לקרוא היכן שהוא.
דרך אגב, מדובר על לידה עוד ארבעה חודשים.

אלי שלום,

איני מכיר קישור לבקשות המטופלות במסלול 510K של ה- FDA אלא רק כאלה שתהליך אישורן הסתיים לחלוטין ואהיה אסיר תודה אם תגלה את עיניי לכזה.

אין ידוע על חסרונות, בכל פרמטר שהוא ללא יומה"כ הסיטוג'ן עולה על השיטה העתיקה ובעיקר: מספר התאים שדי בו גם להשתלות המטולוגיות למבוגרים ולא רק לפעוטות, ההיעדר המוחלט של תאים אימהיים במנות (בשיטה הישנה יש כמעט תמיד תאים כאלה בכמות זו או אחרת, הגורמים לדחיית השתל לאחר השתלה), תהליך ואביזר שמובנית בהם מניעת קיום זיהומים בקטריאליים ופטריות (מצויות בכ- 10% מהמנות הנאספות בשיטה הארכאית), העדר החובה להשתמש במחט בה נעשה שימוש בשיטה שנסתם עליה הגולל על הבעייתיות (להצליח לחדור לוריד ללא נגיעה בדפנותיו) והסיכונים המובנים בשימוש כזה ועוד.

כפי שנאמר ע"י המנהל המדעי של אחד מלקוחנו (בנק מהגדולים בעולם - עשרות אלפי איסופים בשנה): "בנוסף לטכנולוגית האיסוף המהפכנית עצמה, גם אין דבר נילווה אחר שלא חשבתם עליו...".

ולבסוף, אם יורשה לי, ככל שבמתחרה עסקינן, מרשה לעצמי לשמור על הפתעות נוספות קרוב לחזה...

בהצלחה!

אני מעוניינת לדעת איך נעשת השתלה של דם טבורי באדם חולה? מהם התנאים להשתלה? האם עדיין תתבצע השתלה באדם עם זיהום בגוף ועם חום גבוה?
כמה זמן נעשת ההשתלה? ומה התהליך שהמטופל עובר לאחר ההשתלה?
תוך כמה זמן יש תוצאות להשתלה?
אשמח אם תעזרו לי לעשות סדר בבלגן ולהבין כמה דברים מאד חשובים.
תודה רבה

רותי שלום,

המענה לשאלה המאוד חשובה ארוך מכפי שניתן להשיב בפורום.

עם זאת, הכנסי נא למודול השאלות והתשובות בפורום זה, לנושא מספר 40, בו תמצאי מאמר מפורט מאוד בנושא הזה בדיוק.

בהצלחה!

שלום רב,
מדוע יש לפצל את מנת הדם הטבורי?
תודה רבה

אריאל שלום,

אין ברור אם בפיצול הייתה כוונתך למבחנות או לפיצול גיאוגראפי ולכן אתייחס לשתי האפשרויות:

1. פיצול למבחנות

אם המניע לשימור הינו רק הרצון להגן מפני מחלה המטולוגית (מחלה בה נדרשת השתלת תאי גזע לשם שיקום מוח העצם שנהרס עקב הקרנות/טיפולים כימותרפיים/מחלה חיסונית וכו'), אין משמעות לפיצול, שכן ממילא תושתל כל המנה (בין השאר בתנאי שיש בה די תאים ובשיטת האיסוף הישנה - די במנות להשתלה לילדים).

אלא, שכיום מבצעים כברק השתלות רבות שאינן טיפול במחלות המטולוגיות אלא במסגרת חידוש תאים ורקמות - תחום שהוא עתיד הרפואה, בו טמון עיקר הפוטנציאל של תאי הגזע הטבוריים ובו נדרשת כמות קטנה של תאים לכל השתלה, משמע כל מנה יכולה לשרת מספר השתלות.

מאחר שהפשרת מנה היא תהליך בלתי הפיך (לא ניתן להקפיאה שנית), הרי שבמנה ששומרה בשקית תוכלו לעשות בה שימוש רק פעם אחת - מחלה אחת, טיפול אחד, בלבד. השימור במבחנות קטנות (5-8 מבחנות), מיוחדות לתאי גזע, פותר את הבעיה (אגב, יש חברות העושות שימוש בשתי מבחנות גדולות, ובמקרה כזה, הפיתרון חלקי).

2. פיצול גיאוגרפי

מטרת הפיצול הגיאוגרפי של המנה הוא הקניית כפל ביטחון/ביטוח, למקרה אירוע חריג (אש, רעידת אדמה, פיגוע טירור, נזק בזדון או כשל כלשהו של המקפיא הראשי).

במקרה כזה, מבחנות שימור המנות מחולקות ונשמרות בשני אתרים נפרדים לחלוטין.

מובן כי פיצול כזה אפשרי רק בשימור במבחנות.

להשתמע!

??

מימי שלום,

מומלץ לפצל את המנה לכמה שיותר חלקי מנה (יאפשר יותר שימושים עתידיים שאינם המטולוגיים).

פיצול גיאוגרפי מומלץ, אך אינו חובה גם הוא, פיצול זה מבטיח את חלק המנה השני במקרה שהאחד נפגע עקב כשלים אנושיים, טכניים ואחרים.

בהצלחה!

שלום רב,
אני ואישתי החלטנו לתרום דם טבורי לבנק ציבורי, בדקתי באתרי אינטרנט וראיתי שיש שני אירגונים את מדא ואת דמייך בחיי.
אבל לצערי אנחנו יולדים באסף הרופא ואף אחד לא אוסף משם תרומות של דם טבורי.
האם יש עוד ארגונים אפשר לתרום להם ?
בתודה מראש
עודד ק

שלום עודד,

ההחלטה לתרום את שאינכם מעוניינים לשמור לטובת המשפחה היא מבורכת.

בארץ 3 בנקים ציבוריים: תל השומר (תרומה רק ליולדות בתל השומר), מד"א (תרומה בבתי החולים: איכילוב, הדסה עין-כרם, וולפסון וביה"ח ליולדות של הסהר האדום במזרח ירושלים) ובדמייך חייך (שערי צדק, מעייני הישועה).

וכך, למרבה הצער, לידה באסף הרופא אינה מאפשרת תרומה.

בהצלחה!

אני מקווה שבעתיד יהיה גם באסף הרופא

ושוב תודה

בברכה,
עודד ק

אנחנו עומדים להיות הורים לראשונה ומעוניינים לשמור דם טבורי. ככל הנראה בטבורית.

בעלי סובל מהמופיליה סוג A ונדבק בילדותו בצהבת C עקב עירוי דם שקיבל.
במשפחתי סוכרת סוג 2 (גם לאבי וגם לשני הוריו).

הבנתי שכיום ישנם מחקרים רבים הנוגעים לדם טבורי אך ברצוני לדעת ספציפית לגבי 3 המחלות האלה.

האם הצליחו כבר לייצר כבד ולבלב לבני אדם?
במידה ובעלי יזדקק ביום מן הימים להשתלת כבד, מה הסיכויים שניתן יהיה לייצר עבורו כבד בשימוש בתאי גזע כאלה? בהנחה שישנה התאמה כמובן.
מהן ההצלחות הרפואיות הקשורות בסוכרת, צהבת C והמופיליה?

תודה רבה!

שלום רב,

תחילה יש להבהיר כי לתאי גזע אין ובטווח הנראה לעין גם לא תהיה, היכולת לייצור איברים שלימים, אלא רק תאים ולכל היותר - רקמות ואיש אינו מעז לטעון אחרת.
עם זאת, גם כאן לעולם אין לומר לעולם, שכן בעתיד הרחוק (סדרי גודל של עשרות שנים), יש לשער שיתאפשר.

פרטנית בעניין ריפוי המחלות הנשאלות:
מחלות רבות מצויות בשלב הניסויים הקליניים ובהן גםן הקשורות בכבד ובלבלב. סוכרת נעורים (סוג I) מטופלת בהמוניה ותוכלו לראות נתונים ספציפיים בעניין זה בקישור מסרגל הניווט הסגול בעמוד הבית של "בנק החיים" (למעלה), בחרו את הנושא והשורה: נושא - לשמור את הדם הטבורי, בתפריט שיפתח - שורה 10 ("השתלות מהבנקים המובילים...").

נושאים מעניינים ורלבאנטיים נוספים:

1. נושא - לשמור את הדם הטבורי, בתפריט שיפתח - שורה 2 ("הפוטנציאל...").
2. נושא - לשמור את הדם הטבורי, בתפריט שיפתח - שורה 7 ("חידוש איברים...").
3. נושא - לשמור את הדם הטבורי, בתפריט שיפתח - שורה 14 ("מחלות מטופלות...").

יש לזכור כי לריפוי מחלות המטולוגיות נדרשים תאי גזע רבים במיוחד, אשר שיטות האיסוף הישנות שהן הנהוגות על ידי מרבית הבנקים הפרטיים בארץ.
נכון להיום הכמויות שנאספות, מתאימות להשתלה המטולוגיות בודדת (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 34 ק"ג בבנקים הציבוריים (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך) ורק 29 ק"ג בבנקים הפרטיים - בממוצע, כמובן.
עקב הכמות הקטנה מידי של דם (ותאים) הנאסף - נאלצים מרבית המבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 34 ק"ג, בממוצע) הזקוקים להשתלה לצרוך תאי גזע ממוח עצם.

בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר משנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית - סיטוג'ן - חברה אחות של "בנק החיים" ובאמצעותה, כמות התאים הנאספת גדולה בכ- 80%, בממוצע ומתאימה גם למבוגרים.
בארץ, הטכנולוגיה והאביזר זמינים רק ללקוחות "בנק החיים".

בהצלחה!

לפני כשבועיים ילדתי את בני השלישי , והפעם החלטנו לשמר את הדם הטברי, אנו חיים כיום בגרמניה ואת התהליך עשינו עם חברה בשם VITA 34 ,
עוד בחדר לידה הרופא אמר לנו שאין הרבה דם ושהוא מקווה שהתהליך יצליח,
אתמול הודיעו לנו מהחברה שכמות התאים אינה גדולה 10/8 * 0,85 כמות שמספיקה לגוף ששוקל עד 17 ק"ג.וכעת הם ממתינים לאישורנו להמשך התהליך.
ברצוני לשאול האם ישנו טעם להמשך התהליך עם הכמות שנאספה?
האם הידע שישנו נכון להיום מצדיק שימור אישי?
ברצוני לציין כי העלויות של השימור אינן מהוות שיקול, ואנו מוכנים לשאת בהן במידה וישנו טעם להמשיך בתהליך.
אנא עזרו לנו להגיע להחלטה הנכונה, האם להמשיך את תהליך השימור?

גלית שלום,

בשמחה.

VITA 34 הוא בנק איכותי ביותר ובחירתך בו מוצלחת.

המענה לשאלתך הינו בשני מישורים, המהווים את סוגי השתלות תאי הגזע:

1. השתלות המטולוגיות (השתלה שמטרתה בנייה מחדש של מערכת הדם אחרי שהומתה בהקרנות / טיפולים כימוטרפיים או ממחלה חיסונית או גנטית) -

בהשתלות אלה, מספרם של תאי הגזע חשוב ביותר ויותר תאים משמעם אפשרות השתלה המטולוגית, למושתל בוגר יותר / שמשקלו גדול יותר (הדרישה הינה למספר תאים מינימאלי [בסדרי גודל של מיליונים] לכל ק"ג משקל גוף) או למספר השתלות גדול יותר.

2. השתלות אחרות - רפואה רגנרטיבית לשיקום תאים ורקמות בגוף - הדבר הבא ברפואה (למשל: ריפוי עתידי של סוכרת, שיקום שריר הלב אחרי התקף לב...) -

במקרה של השתלה אשר אינה המטולוגית, מספר התאים הנדרש קטן ובמנת הדם הטבורי הממוצעת - די והותר למספר רב יחסית של השתלות כאלה.

לכן, בכל הקשור לשימור הפרטי (להבדיל מבנקי תרומות בם השיקולים והקריטריונים שונים בתכלית), מומלצת בד"כ שמירה של כל כמות.

בהצלחה!

ברצוני להודות לך על תשובתך המפורטת והמקצועית,
עזרת לנו להגיע להחלטה הנכונה והיא כן לשמר את הדם.

בילדה ,מאשר לישמור לו את זה...?

יונית שלום,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
אלא שהסיכוי לחוסר ברזל במחוזותינו הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות (למשל: פוליציטמיה - עליה חריגה בריכוז ההמוגלובין בדם ובצמיגות הדם - hyperviscosity syndrome, עלייה חריגה בלחץ הדם והתרחבות חריגה של כלי הדם - vasodilation), כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נוהגים לחתוך את החבל שניות לאחר הלידה, אלא אם המשפחה מתעקשת על השהיית הניתוק.

להשתמע!

שלום,

בדם הטבורי שנלקח מבתי נמצא corynebacterium spicies . שאלתי היא האם ניתן להשתמש בדם אשר נמצא בו זיהום כאמור.

תודה רבה.

יעל שלום,

היה ובנק הדם הטבורי יסכים לשמור את המנה, אין מניעה משימוש בה בעתיד.

הנוהג בעולם (לרבות בחלק מהבנקים הציבוריים, בהם המנות תושתלנה אצל זר) הוא כי זיהומים שונים המטופלים באנטיביוטיקה, אינם מהווים חסם לשימור הדם הטבורי שנאסף ובעת צורך במנה להשתלה - מטפלים בה באנטיביוטיקה לפני ההשתלה.

אשר לזיהום הפרטני, זו קבוצה גדולה של חיידקים שאין לה משמעות מיוחדת אם אין זיהום פעיל.

בהצלחה!