|
- פורום אורולוגיה, אימפוטנציה
- פורום אלימות במשפחה
- פורום אלרגיה, טיפול באלרגיות
- פורום גניקולוגיה נערות
- פורום הומאופתיה
- פורום חרדה חברתית
- פורום טיפולי ורידים, דליות, מחלות כלי דם
- פורום מחלות המעי הגס
- פורום ניתוחים קוסמטיים בנרתיק
- פורום סקס ויחסים
- פורום רוזציאה - תמיכה
- פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
- פורום רפואת שיניים
- פורום רצפת האגן, בריחת שתן, דליפת שתן, צניחת רחם
- פורום שיער, עיצוב שיער, שיער יבש
|
|
|
|
|
פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים - שאלות נפוצות
שאלות נפוצות פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים עוסק בנושאים: שינה, עייפות, הפרעות שינה, נדודי שינה, שינת תינוקות, סיוטים, דיבור מתוך שינה. אתם מוזמנים להתייעץ עם מנהלי פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
|
שאלות נפוצות
| | | | | | 1. | מהי הרדמות עצמאית | | | | | מהי הרדמות עצמאית?
הרדמות עצמאית היא מצב שבו תינוק מונח במיטתו ער, ללא בקבוק או מוצץ וללא נוכחות הורית- ונרדם. במקרה כזה התינוק גם יישן ברצף מבלי להזעיק את הוריו במהלך כל הלילה:
(מדובר על עקרונות כלליים שלא מחליפים ייעוץ מסודר בעת הצורך):
1) הפרדת אכילה משינה- כלומר יש להימנע מצב שהילד נרדם בעת האכילה/הנקה
2) הנחת ילד ער במיטתו, ולא ישן! (כמובן שיש להניח אותו במיטה כשהוא עייף ולאחר טקס השינה אבל עדיין ער)
3) המנעות משימוש במוצץ- תינוק המתרגל להירדם עם מוצץ צריך שיחזירו לו את המוצץ כל הזמן אם הוא נופל במהלך הלילה.
4) המנעות מנוכחות רצופה של ההורים ליד הילד עד שנרדם.
5) מומלץ להלין את הילד בחדר נפרד מהוריו כמה שיותר מוקדם: מבנה שינה של תינוקות מורכב משינה שקטה ושינה פעילה (חלימה). בעת השינה הפעילה משמיע התינוק קולות שעלולים להתפרש בטעות על ידי ההורים כהתעוררות ורעב, דבר המוביל לשליפה מהירה מדי מהמיטה והאכלה, כאשר התינוק בכלל בעצם ישן. גם אם התינוק מתעורר ממש כמובן אין למהר להוציא אותו וצריך לתת לו הזדמנות להרדים את עצמו לבד
6) הנהגת שגרת ערב קבועה החוזרת על עצמה מדי יום, כך שהתינוק ידע לצפות להליכה לישון.
7) המנעות מהנחת צעצועים פעילים כגון מובייל, כוכב מנגן, צעצועים מרעישים במיטת התינוק. תינוק לא אמור להירדם עם מובייל מרצד ומנגן מעל ראשו, זה רק מפריע, מסיח את הדעת ומונע הרפייה, הרגעות והרדמות!
| | | | | חזרה למעלה | | | | 2. | האם עזרה לתינוק/ילד בהירדמות בערב (וביקיצות הלילה) פוגעת בילד (או רק בהורה..) ? | | | | | עזרה בהירדמות בערב ובמהלך יקיצות הלילה (הטבעיות) אינה רק "קשה" להורים אלא עשויה אף לפגוע בילד עצמו.
כל עוד התינוק/הילד תלוי בנוכחות או בסיוע על מנת להירדם הרי שהדבר כרוך לא רק בצורך בנוכחות או בסיוע בערב, אלא גם בהזדקקות לנוכחות או לסיוע שוב ושוב במהלך הלילה וזאת מפני שהשינה אינה דבר רציף אצל אף אחד: לא אצל מבוגרים ולא אצל ילדים ותינוקות. במהלך השינה התקינה והנורמלית ישנן מספר יקיצות קצרצרות באורך של כמה שניות. בכל יקיצה כזאת מתעורר הילד ומגלה שמה שהוא רגיל להירדם איתו (הורה/מוצץ/בקבוק/הנקה/נדנוד/ סביבת שינה אחרת) פשוט נעלם או משתנה. החוויה הזאת של ההיעלמות מאוד מטרידה, מפחידה מתסכלת ומאיימת. זאת הסיבה שהילד/תינוק בוכה או צורח בלילה ולא מתעורר רגוע.
חשוב להבין כי אם הילד מתרגל להירדם עם אמא או אבא, ואחר כך אמא או אבא יוצאים בהחבא מחדרו לאחר שנרדם או מחזירים אותו ישן למיטתו- מדובר פה על מסר סותר, ופוגעני: אנחנו לא באמת רוצים לקחת אותך למיטתנו, או לישון איתך בלילה אבל עושים זאת כי אתה לוחץ. במצב כזה, הילד מתעורר שוב באמצע הלילה וחש בחסרונם של אבא או אמא: ואז, או שהוא מבין שהם הסתלקו או שהוא חושש שהם "נעלמו"- כל זה מאוד לא נעים, מעליב במקרה הראשון או מאיים במקרה השני.
בנוסף, השינה בלילה חיונית לתפקודו התקין של הגוף. שינה רצופה בלילה פירושה שהילד מגיע לכל שלבי השינה (גם שינה עמוקה, גם שנת חלום) - עד מיצוי. שנת לילה המקוטעת בהתעוררויות ממושכות, הנובעות מהצורך בעזרה להירדם, הילד לא ממצה את שלבי השינה לפרק זמן ארוך מספיק. לכן, לעיתים משך השינה "ברוטו" של ילד הישן שינה מקוטעת ארוך יותר מזו של ילד הישן שינה רצופה: כלומר, הוא מתעורר בבוקר מאוחר יותר, למרות הקימה המאוחרת יותר נותר עייף, עצבני ולא נינוח בהשוואה לילד הישן שינה רצופה.
| | | | | חזרה למעלה | | | |
| | | | 3. | מהו המבנה של השינה? | | | | | השינה (מגיל 0) היא תהליך מחזורי, ומורכבת מחמישה שלבים עיקריים: נמנום- שינה שטחית- שינה עמוקה- שוב שינה שטחית- שנת חלום-ויקיצה (לשינוי תנוחה או התמתחות, למשל). באופן נורמלי יקיצות אלו נמשכות פחות מרבע דקה ולאחריהן אנו (בכל גיל) שוקעים חזרה בשינה- זהו מחזור אחד והוא נמשך אצל תינוקות כשעה ואצל מבוגרים כ-שעה וחצי. כלומר, בשנת לילה יש לנו המבוגרים כ-5 מחזורי שינה ואילו אצל התינוקות כ- 8-10 מחזורים.
לכן, כאמור, התופעה כשלעצמה, שתינוקות מקיצים בלילה, היא נורמלית. אך, הבעיה מתחילה כאשר אינם מיומנים בהרדמה עצמאית ועל מנת לשקוע שוב בשינה נזקקים ל"משענות" מסוגים שונים כמו הנקה, מוצץ, בקבוק, או תנועה ונדנוד = כל אלה בעצם כרוכים בלהזעיק את אמא/אבא שירדימו....
| | | | | חזרה למעלה | | | | 4. | מדוע תינוקות מתעוררים בלילה? | | | | | השינה אינה דבר רציף אצל אף אחד: לא אצל מבוגרים ולא אצל ילדים ותינוקות. במהלך השינה התקינה והנורמלית ישנן מספר יקיצות קצרצרות באורך של כמה שניות. מרבית הילדים והמבוגרים מסוגלים לחזור לישון מייד במהירות. אולם אם התינוק רגיל לכך שהוא צריך עזרה בהירדמות - בכל יקיצה כזאת הוא מגלה שמה שהוא רגיל להירדם איתו (מגע יד/מוצץ/בקבוק/ ידיים/עגלה/הנקה) פשוט נעלם לכן הוא מתקשה להירדם שוב. | | | | | חזרה למעלה | | | | 5. | האם תינוק הגומע בקבוקים שלמים בלילה באמת רעב? | | | | | העובדה שתינוק מעל גיל 3 חודשים מסיים בלילה בקבוק "שלם" אחד או יותר של לא מצביעה על רעב אלא על כך ששיטת ההרדמות שלו/ה היא תוך כדי גמיעת בקבוק. ההסבר לכך הוא שכיוון שהוא/היא חייב/ת לשתות עד שהיא נרדמת, וההרדמות אורכת כמה דקות טובות (כי אף אחד לא מגיע לשינה עמוקה תוך כמה שניות) - אז היא/הוא שותה ושותה ושותה ושותה עד שהיא/הוא שוקע/ת בשינה= וזה יוצא בקבוק שלם.
באופן תיאורטי, ניתן לבצע את הבדיקה הבאה (זה לא מומלץ, אני מקווה שתבינו את הרעיון גם מבלי לבצע בפועל את הבדיקה):
אם יש לנו תינוק או תינוקת בני יותר מ3 חודשים, שרגילים לשתות בקבוק שלם אחד או יותר (נניח 180 מ"ל) באמצע הלילה, נכין את אותה כמות, מופרדת ל2 בקבוקים (2 בקבוקים של 90 מ"ל, או אפילו 3 בקבוקים של 60 מ"ל)
כעת, כאשר הוא או היא מתעוררים בלילה, ניתן להם לשתות מהבקבוק הראשון. מה שיקרה זה שהם ישתו בשקיקה, אך לא יספיקו להירדם לפני שהבקבוק היה נגמר.
סביר להניח שאז היא או הוא היו בוכים ומוחים (כי הם לא הספיקו להירדם עדיין). אבל אז, נמתין 4-5 דקות (כאשר התינוק ער, ובוכה בחוסר שביעות רצון על הידיים שלנו) לפני שניתן לו או לה לשתות מהבקבוק השני (עוד 90 מ"ל).
מה יקרה?
במקרה כזה,סביר שהיא או הוא שוב לא היו מצליחים להירדם כי שוב הבקבוק היה נגמר להם "לפני הזמן"- למרות שהם בעצם שתו כמות של "בקבוק שלם".
מה שאז היה קורה זה שהייתם צריכים לתת להם בקבוק "שלם" נוסף, או אם התינוק היה מסרב בגלל שהוא כבר מלא, נאלצים להרדים אותם על הידיים, או בכל בדרך אחרת....
| | | | | חזרה למעלה | | | | 6. | מה הקשר בין הרגל להירדם בנוכחות ההורה לבין חרדת נטישה? | | | | | כאשר הורים מרגילים את הילד לכך שהוא נרדם בנוכחותם, אך לאחר שהילד נרדם הם יוצאים בהחבא, בשקט מחדרו או מרדימים אותו בידיים ואז מניחים אותו בזהירות במיטתו ויוצאים- הם מזינים אצלו ברמה העמוקה ביותר את חרדת הנטישה! זאת, בניגוד למצב שבו הילד מתרגל לכך שההורים יוצאים מהחדר כשהוא עדיין ער ומודע לנעשה סביבו, והוא מתרגל להירדם ללא נוכחותם ורואה שהשד "לא נורא כלל".
חרדת נטישה היא מצב שבו הילד חש לא בטוח, מאוים ומפוחד ללא נוכחות ההורה. היא נובעת מתחושה של הילד כי הוא נעזב, לבדו, ונותר ללא מענה למצוקותיו. חרדת הנטישה ניזונה מתחושת אי הוודאות של הילד לגבי שובו של ההורה וברמה העמוקה יותר, היא ניזונה מתחושת הילד כי הוא אינו רצוי וההורה בעצם נטש אותו על מנת "להיפטר" ממנו (כמו עמי ותמי ביער...).
כל העניין הוא בהרגל ההרדמות של הילד, כל עוד הוא תלוי בנוכחות ההורה על מנת להירדם הרי שהדבר כרוך לא רק בצורך בנוכחות בערב, אלא גם בהזדקקות לנוכחות שוב ושוב במהלך הלילה וזאת מפני שהשינה אינה דבר רציף אצל אף אחד: לא אצל מבוגרים ולא אצל ילדים ותינוקות. במהלך השינה התקינה והנורמלית ישנן מספר יקיצות קצרצרות באורך של כמה שניות. בכל יקיצה כזאת מתעורר הילד ומגלה שההורה שהיה לצידו (אמא/אבא) נעלם לכן הוא מתקשה להירדם שוב.
חשוב להבין כי אם הילד מתרגל להירדם עם אמא או אבא, ואחר כך אמא או אבא יוצאים בהחבא מחדרו לאחר שנרדם או מחזירים אותו ישן למיטתו- מדובר פה גם על מסר סותר ופוגעני: "אנחנו לא באמת רוצים לקחת אותך למיטתנו, או להיות לצידך בלילה אבל עושים זאת כי אתה דורש/בוכה/ צורח". במצב כזה, הילד מתעורר שוב באמצע הלילה וחש בחסרונם של אבא או אמא: ואז, או שהוא מבין שהם הסתלקו או שהוא חושש שהם "נעלמו"- כל זה מאוד לא נעים, מעליב במקרה הראשון או מאיים במקרה השני. | | | | | חזרה למעלה | | | | 7. | מהי תופעת טלטול הראש מצד לצד אצל תינוקות? | | | | | תופעת טלטול הראש היא תופעה תקינה ונורמלית בעת ההרדמות, שנקראית head rocking- אחוז קטן מהילדים מייצרים בעצם תנועה ריתמית (קיצבית) על מנת להרדם. ישנם גם ילדים שמטיחים את ראשם בדופן המיטה- וגם אז אין מדובר בהפרעה- אלא שאז יש לדאוג לריפוד המיטה. תופעה זו מתרחשת בעת ההרדמות בערב וגם לאחר כל יקיצה במהלך הלילה וזאת מפני שהשינה אינה דבר רציף אצל אף אחד: לא אצל מבוגרים ולא אצל ילדים ותינוקות. במהלך השינה התקינה והנורמלית ישנן מספר יקיצות קצרצרות באורך של כמה שניות.
אין לתופעה זו כל משמעות קלינית, אך היא יכולה ללוות את הילד/ ה לאורך זמן, ואפילו על הילדות המאוחרת (גיל 10). אין אנו יודעים מדוע היא מתרחשת- אך ההשערה היא שמדובר בנסיון לסנן את גירויי הסביבה ולהיכנס ל"טראנס" של רוגע וריכוז (בדומה לתלמידי ישיבה שמתנדנדים בדבקות בעת התפילה).
ההמלצה להורים במקרה כזה היא - לא לנסות ולהעיר את הילד/ה בשום אופן, לא להוציא אותו/ה מהמיטה, ולא לנסות להפסיק אותו/ה. הילד/ה לא חווה שום הפרעה או סבל.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 8. | האם אכילת לילה מעל גיל 3 חודשים היא מזיקה או רק מיותרת? | | | | | מתן מזון בבקבוק או בהנקה באמצע הלילה - הוא דבר לא רצוי ממספר בחינות נוספות על התלות-
1) עששת הבקבוק/ הנקה- "חורים בשיניים" - הנגרמת כתוצאה ממגע סוכרים עם השיניים במהלך הלילה
2) מתן נוזלים בלילה מגביר השתנה ומקשה בעתיד על גמילה מחיתולים
3) שיבוש בהתגבשות השעון הביולוגי: כדרך הטבע, מגיל 3 חודשים להתגבש השעון הביולוגי היוצר אצלנו בגוף הבחנה בין פעילות יום (אכילה, פעילות גופנית, למידה, קשב וכו') ובין פעילות לילה (שינה, צום, מנוחה). כאשר אנו ממשיכים להאכיל את ילדנו מעל גיל 3 חודשים, ואפילו גיל חצי שנה, אושנה ויותר בלילות אנחנו גורמים לשיבוש בשעון הביולוגי. הגוף אינו מותאם לפעולת עיכול בלילה והדבר מכביד עליו מאוד.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 9. | מאיזה גיל תינוק אמור להפסיק עם אכילת לילה? | | | | | באופן עקרוני סביב גיל 3 חודשים, כאשר השעון הביולוגי של התינוק כבר מגובש לחלוטין- הוא אמור להפסיק (מעצמו) לאכול בלילות.
זאת בתנאי שהאכילה אינה מהווה משענת לצורך הירדמות, כך שהתינוק לא נרדם באכילה!
במקרה כזה התינוק בעצם גומל את עצמו, ללא בכי ומחאה הכרוכים בשינוי הרגלים!
תהליך הגמילה העצמאית והטבעית מאכילת הלילה הוא הדרגתי:
הנה דוגמא מיצגת (יכולות להיות סטיות לכאן ולכאן בשעות ובגיל התינוק)
בתחילה התינוק בן יומו אוכל בתדירות של אחת לשעתיים-שלוש גם ביום וגם בלילה, כלומר נניח ב19:30, 22:00, 01:30, 04:00 וב06:00 (בוקר).
בערך בגיל חודש התינוק כבר אוכל ב19:30 - 23:30 - 02:30 - וב06:00.
בערך בגיל חודש וחצי- חודשיים- התינוק אוכל ב19:30 - 01:00 - 04:00 - וב06:00.
בערך בגיל חודשיים- חודשיים וחצי- התינוק אוכל 19:30 - 02:30 - 06:30 מתעורר ולא בהכרח מיד אוכל
בערך בגיל חודשיים וחצי- שלושה חוד' התינוק אוכל ב19:30- 04:00 וב06:30 מתעורר ולא בהכרח מיד אוכל.
בערך בגיל שלושה חודשים- פלוס מינוס התינוק אוכל ב19:30 ומתעורר רק ב05:00- 06:00 או יותר ואוכל מבלי לחזור לישון. | | | | | חזרה למעלה | | | | 10. | האם מתן תמ"ל או דייסה לפני השינה מסייעים לשינה יותר ממושכת בלילה? | | | | | ישנה דיעה רווחת כי מתן תמ"ל (נגיד בניגוד להנקה), או דייסה סמיכה יסייעו בהשראת שינה ממושכת יותר. אולם, הדבר לא נכון מכמה סיבות: ראשית, האבסה רק מכבידה על מערכת העיכול ואם בכלל, רק מפריעה לישון (נסו בעצמכם לגמוע מיכל מילקשייק סמיך של חצי ליטר בסמוך לשינה...)
שנית, בלילה התינוק לא מתעורר מרעב (מעל גיל 3 חודשים) אלא מזעיק את הוריו רק במידה ואינו יודע להירדם עצמאית. במקרה כזה יגיעו אמא/אבא וינסו לסייע בהרמות בד"כ ע"י מתן חלב רק מפני שהם לא מעלים על דעתם לעשות משהו אחר (יש כאלה שנותנים מוצץ, או מרדימים בידיים, או בכל דרך אחרת)...התנהגות זו מנציחה את התלות שיש לתינוק בהרדמות עם בקבוק.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 11. | האם ארוחת חלום/האכלת חלום ב22:00 מסייעת לשינה ממושכת? | | | | | התשובה היא לא. תינוק מעל גיל 3 חודשים לא אמור בכל מקרה לאכול בלילה!
כל כך הרבה פעמים נתקלתי בהמלצה להאכיל את התינוק הישן בסביבות 22:00- 23:00 , בסמוך לשעה בה ההורים הולכים לישון, על מנת שישן פרק זמן ממושך יותר...
יש להבין כי אין דבר כזה "האכלת חלום"- מי שאוכל מתעורר לשם כך, מפעיל שרירים, בולע וכו' משמעות הדבר היא שבעצם אנו מאכילים בצורה יזומה במהלך הלילה, ומפוררים את רצף השינה הפיזיולוגי הטבעי שגיבש התינוק "בעמל רב"- מעצם התפתחותו.
התסריט הוא כזה: בתחילה ניגשים ומעירים את התינוק על מנת שיאכל. כיוון שקיבתו כבר פנויה, הוא נענה להאכלה (אין משנה אם מדובר בהנקה או בקבוק). לאחר מספר לילות הוא מפתח ציפייה (הגיוני- הוא הרי יצור לומד) לקראת ההאכלה ומתעורר אליה בעצמו. אך, כיוון שהוא נרדם בהאכלה זו- מתפתח כאן גם הקשר (אסוציאציה) בין הרדמות לאכילה שפירושו תלות גוברת והולכת בהאכלה לצורכי הרדמות. כעת, חשוב לדעת כי השינה אינה באמת רציפה אצל אף אחד, לא אצל מבוגרים ולא אצל ילדים ותינוקות. למעשה השינה הנורמלית היא מקוטעת כך שבמהלכה ישנן מספר יקיצות קצרצרות באורך של כמה שניות. מכאן נובע שבכל יקציה טבעית של התינוק הוא מצפה להאכלה על מנת להירדם. בקיצור, מה שקורה לאחר פרק זמן שבו מתחילים להעיר תינוק עם האכלה ב"תחילת הלילה" - זה שכמות ההזעקות לאכילה הולכת וגדלה. בסופו של דבר מגיעים למצב שהתינוק דורש האכלה בכל יקיצה כמעט, אחת לשעה- שעה וחצי!
| | | | | חזרה למעלה | | | | 12. | מדוע ילדים "שונאים" את המיטות שלהם ומגיבים בצרחות כשמנסים להשכיב בהן? | | | | | האמת היא שההורים הם אלה שאחראים באופן ישיר ומבלי להתכוון לכך שתינוקות נרתעים מהמיטות שלהם.
הרי ילדים ותינוקות מלכתחילה לא "שונאים" את המיטות שלהם. הם פשוט לא מורגלים להירדם בהן. אם התינוקות מורגלים להירדם מחוץ למיטתם: על הידיים, במיטת ההורים או בעגלה (או בסלון, או באוטו...) ואז מונחים במיטותהם - הרי שלא ניתנת להם ההזדמנות להתרגל להירדם בהן. כעת, כיוון שבמהלך השינה התקינה והנורמלית ישנן מספר יקיצות קצרצרות באורך של כמה שניות אצל כל אחד בכל גיל, הם מקיצים לאחר פרק זמן ומוצאים את עצמם פתאום במיטה וזאת חוויה לא נעימה, מפתיעה, מרתיעה ואולי אף מאיימת. בתגובה לגילוי ה"מבעית" הם בוכים. ואז אחד ההורים מגיע ומחלץ את התינוק הבוכה מתוך המיטה ("אויש! איך הגעת לכאן!? מסכן קטן, בוא נוציא אותך מהמקום הנורא הזה...."), מרגיע ומרדים אותו שוב מחוץ למיטה ולאחר שהוא מוודא שהתינוק נרדם הוא שוב "זורק אותו אל התופת" ומסתלק....! זאת אומרת שבעצם ההורים הם אלה שגורמים לתינוקות להירתע מהמיטות שלהם כי הם מחלצים אותם מהמיטה כשהם ערים ובוכים ומחזירים אותם למיטה כשהם ישנים ולא מודעים לסביבתם .
| | | | | חזרה למעלה | | | | 13. | כיצד מבצעים מעבר לשעון חורף או שעון קיץ? | | | | | מעבר משעון קיץ לחורף- בספטמבר
אנו מזיזים את מחוגי השעון אחורה ו"מרווחים" שעה בלילה הראשון:
לכן, את שעת ההשכבה מזיזים בהדרגה בכל יום 10 דקות קדימה עד שמגיעים לשעה ה"מקורית". גם לנו המבוגרים לוקח בערך שבוע להתסגל לשעון החדש. שעת ההשכמה תשתנה בהתאם לילד ולא ניתן להשפיע עליה ישירות- כמובן.
לדוגמא אם שעת ההשכבה היא 20:00 (שעון קיץ) אז היא הופכת להיות 19:00 (שעון חורף)
ביום הראשון להשכיב את 19:00- 19:15 בערך
ביום השני להשכיב ב19:15- 19:30
ביום השלישי להשכיב ב19:20- 19:30
ביום הרביעי ב19:30- 19:40
ביום חמישי 19:40 - 19:50
וביום השישי הגענו לשעה ה"מקורית" - 20:00.
מעבר מעון חורף לשעון קיץ - באפריל
אנו מזיזים את מחוגי השעוןקדימה ו"מפסידים" שעה בלילה הראשון:
לכן, את שעת ההשכבה מזיזים בהדרגה בכל יום 10 דקות אחורה עד שמגיעים לשעה ה"מקורית". גם לנו המבוגרים לוקח בערך שבוע להתסגל לשעון החדש. שעת ההשכמה תשתנה בהתאם לילד ולא ניתן להשפיע עליה ישירות- כמובן.
לדוגמא אם שעת ההשכבה היא 20:00 (שעון חורף) אז היא הופכת להיות 21:00 (שעון קיץ)
ביום הראשון להשכיב 21:00- 20:50 בערך
ביום השני להשכיב 20:50- 20:40
ביום השלישי להשכיב 20:40- 20:30
ביום הרביעי 20:30- 20:20
ביום חמישי 20:20- 20:10
וביום השישי הגענו לשעה ה"מקורית" - 20:00. | | | | | חזרה למעלה | | | | 14. | "שינה למרחקים קצרים"- מדוע ישנם תינוקות שישנים רק לפרקי זמן קצרים (20- 40 דקות או פחות) מספר רב יחסית של פעמים ביום (3-4-5)? | | | | | ישנם תינוקות בגילאים הצעירים בני פחות מחצי שנה בדרך כלל, שישנים במשך היום לפרקי זמן קצרים מאוד (אפילו עד כדי 10 דקות בכל פעם ובדרך כלל עד 40 דקות), בדרך כלל מעל 3 פעמים ביום. ההורים מתפלאים- הרי אצל החברים/משפחה/שכנים התינוקת ישנה פעמיים ביום שעה וחצי לפחותבכל פעם ואולי אף יותר...יותר מכך- תינוקות אלה מתקשים מאוד להירדם ונדרשים מאמצים רבים על מנת להרדימם, כל היום הם עצבניים, בוכים, לא נינוחים, רוטנים ומקטרים וימים שלמים מתבזבזים סביב נושא ההרדמה, הורים מנענעים על הידיים, קופצים על כדור הפיזיו בוקר-צהריים וערב...או שהתינוקת פשוט על ציצי כל היום מנמנמת ומקיצה....במקרים כאלה מרוב שאנחנו רודפים אחרי השינה - ומרוב כוונות טובות נוצר מצב שהתינוק או התינוקת בכל פעם ישנים רק קצת, והם "לא רעבים ולא שבעים"- כלומר לא עייפים ולא עירניים, כיוון שישנו קצת הם כבר מתקשים להירדם בקלות כיוון שהפיגו מעט את העייפות, אך כיוון שלא ישנו פרק זמן ארוך הם עייפים תוך זמן קצר...זהו מעגל קסמים שצריך לשבור:
מומלץ להימנע מהנטייה הטבעית שלנו להרדים כל הזמן, כל היום, את התינוק ובמקום זאת מומלץ להחליט על השכבה כ3 פעמים ביום: תנומת בוקר כשעה וחצי לאחר יקיצת הבוקר (נניח 08:00-09:00)) תנומת צהרים בערך ב13:00 ואולי גם תנומה קצרה בערב אפילו ב17:00- 18:00 (עד חצי שעה ולהעיר). במועדים אלו יש להשכיב את התינוק ובשאר הזמן יש להימנע מכך, לא להסתובב איתו על הידים בנענועים כל היום כשהוא בוכה - ובמקום זה לנסות להסיח את דעתו, לשנות אוירה, צעצועים, שירים, סיפורים, לטייל בחוץ... ולמשוך כמה שיותר לכיוון שעות ההשכבה הרצויות. אם מקפידים על כך במשך מספר ימים מתחילים לראות התארכות של התנומות ביום והמקביל את הנינוחות היחסית בין התנומות. | | | | | חזרה למעלה |
|
|
|