מכיוון שהילדונת - בסה"כ בת שנה וחודשיים - עצמאית יותר מרוב הילדים בני 3, ומכיוון שאחיה הגדול, בן 6 וחצי, גם הוא לא חסר בתכונה זו, דווקא מחוסר עצמאות אני לא חוששת. אם הכוונה היתה בתחום השינה בלבד, אזי התגובה מובנת יותר, למרות שאני תוהה על הטון התוקפני.
בכל מקרה, כרגע מצאנו פתרון ביניים של לשבת ליד מיטתה בלי ליצור קשר עין, ולהשכיב אותה בחזרה ברכות תוך ברכת לילה טוב ונשיקה בכל פעם שהיא מנסה לקום. אמנם לוקח כרגע (לאחר יומיים) כחצי שעה עד שנרדמת, אבל בסופו של דבר היא נרדמת בכוחות עצמה, במיטתה, ובלי יותר מדי בכי וכעס מצידה. אני מקווה שבשלב הבא נוכל לעבור להרדמות במיטה ללא הנוכחות שלנו.
אני חוששת כבר לשאול בפורום הנוכחי לגבי יעילות השיטה, אבל מקווה שאני עושה מה שנכון בשבילה ובשבילנו.