|
|
|
|
|
|
פורום שומנים בדם, מחלות לב - שאלות נפוצות
שאלות נפוצות פורום שומנים בדם, מחלות לב עוסק בתופעות ההשמנה וכל מה שלא טוב ללב שלכם. אתם מוזמנים להתייעץ עם מנהל הפורום בנושאים הקשורים לקרדיולוגיה, שומנים בדם, ליפידים, בעיות לב,השמנה, לחץ דם גבוה, טריגליצרידים,
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
|
שאלות נפוצות
| | | | | | 1. | אזטרול | | | | | אזטרול ניתן כמעט תמיד כתוספת לסטטינים במקרים בהם ערך המטרה של LDL לא הושג עם מינונים מקסימאליים, או כשלא ניתן לעלות במינוני הסטטינים עקב תופעות לוואי.רק במקרים נדירים ניתן אותו לבד, בעיקר בגלל שטרם הסתיים המחקר הבודק אם תרופה זו גם מורידה את הסיכון להתקפי לב (תוצאות מחקר זה צפויות להתפרסם בסביבות 2011-2012). אזטרול מורידה את רמת ה- LDL ב- 20-25% הן לבד והן כתוספת לסטטינים. קופות החולים נותנות את האזטרול בהתאם להתוויות שבסל הבריאות (למטופלים ברמת סיכון גבוהה העומדים בהתוויות שהזכרתי). | | | | | חזרה למעלה | | | | 2. | מהו הטיפול ברמה נמוכה של HDL? | | | | | העלאת רמת ה- HDL הנה עסק מתסכל ביותר. יין אדום שמן זית וכו' יכולים לעזור מעט, וכך גם פעילות גופנית והפסקת עישון (שחשיבותם עצומה בלי כל קשר לרמת ה- HDL). באלה עם רמה גבוהה של טריגליצרידים – תרופות ממשפחת הפיבראטים יכולות להעלות את רמת ה- HDL במקביל להורדת רמת הטריגליצרידים, אך הן לא יעזרו באלה עם רמה תקינה של טריגליצרידים. לאחרונה אישר משרד הבריאות שתי תרופות המכילות ניאצין תרופתי, המעלה את רמת ה- HDL ב 20-25% בממוצע. אדגיש כי הניאצין הרגיל המשווק בבתי טבע אינו מספק, שכן במינונים הגבוהים הדרושים (1-2 גרם) הוא גורם לתופעת הסמקה בלתי נסבלת בשכיחות גבוהה. הניאצין NO FLUSH אינו מכיל חומר פעיל. אין כל תוסף המעלה רמת HDL. | | | | | חזרה למעלה | | | |
| | | | 3. | הטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים | | | | | הטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים מתבסס קודם כל על תזונה דלת פחמימות, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין ואיזון סוכרת (אם יש). מומלץ לפנות לתזונאי(ת), לעסוק בפעילות גופנית (לאחר קבלת אישור מרופא המשפחה), ולהימנע מעישון.
לגבי תוספים - כל תוסף הנו משני! אומגה 3 במינון גבוה יכול לעזור, אולם אין לקחת מינון גבוה ללא התייעצות ברופא המכיר אותך.
במקרים שכל אלה שלא עוזרים - ניתן לשקול את הצורך בטיפול תרופתי. | | | | | חזרה למעלה | | | | 4. | הטיפול ב- Q10 | | | | | יש היגיון ביולוגי מסויים במתן Q10 לחולים הסובלים מתופעות לוואי של סטטינים, אולם המידע המחקרי לגבי התועלת המעשית של התוסף - דל, וברובו לא הצליח להדגים תועלת.
לגבי מניעת מחלות לב ויל"ד - המידע דל אף יותר.
עם זאת - החיים האמיתיים חשובים יותר מתוצאות מחקר כזה או אחר, וניתן לנסות Q10. אם הוא עוזר - מה טוב, ואם לא - אינו מזיק. מינון של 100-200 מ"ג ליום הוא מינון מקובל, וככל הידוע אינו גורם לנזק.
מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים. | | | | | חזרה למעלה | | | | 5. | הומוציסטאין | | | | | לפני כעשור הראו מס' מחקרים קטנים שיש קשר סטטיסטי בין רמת הומוציסטאין בדם לבין הסיכון ללקות במחלת לב, ושמתן ויטמינים מקבוצה B מוריד רמות הומוציסטאין בדם. קשר סיבתי לא הוכח (אם כי הרבה דוקטורטים נעשו בניסיון להוכיח קשר כזה), ומה שיותר חשוב – לא הוכח שמתן ויטמינים אלה מקטין את הסיכון ללקות במחלת לב.
רשויות הבריאות (בכל העולם!) לא אימצו את הבדיקה, ואף גוף רפואי לא המליץ לבצע אותה, בהיעדר הוכחות ליעילותה. כל זה לא הפריע לעיתונות לחגוג ולציבור לדרוש את הבדיקה, כי מה יותר סקסי מבדיקה (לא יקרה, אגב) המראה סיכון ומטיפול "טבעי" המוריד (לכאורה!) את הסיכון?
אלא שמחקרים גדולים יותר הראו את האמת העגומה – הומוציסטאין הנו גורם סיכון חלש ביותר, ומה שיותר חשוב- בכל המחקרים שבדקו מתן ויטמינים מקבוצה B הם נכשלו כשלון חרוץ בהורדת הסיכון לחלות במחלת לב. זה כבר הרבה פחות סקסי, ולכן לא פורסם בעיתונות. | | | | | חזרה למעלה | | | | 6. | הטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול | | | | | 1. הצורך בטיפול נקבע עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות.
2. ככלל, אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה (כאשר יש כבר מחלת לב או סוכרת) - יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 70. אצל אלה הנמצאים בסיכון בינוני, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 130, ולעתים פחות מ- 100. אצל אלה הנמצאים בסיכון נמוך, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 160.
3. הבסיס לטיפול הוא שמירה על תזונה נכונה (לפי יעוץ תזונאי אישי), פעילות גופנית אירובית סדירה (לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל) והמנעות מעישון.
4. כאשר אלה לא עוזרים, יש לעתים צורך בטיפול תרופתי. באלה המצויים ברמת סיכון גבוהה, מקובל להתחיל בטיפול תרופתי מייד ובמקביל לשינוי אורח החיים.
5. הטיפול התרופתי מתבסס בראש ובראשונה על תרופות ממשפחת הסטטינים. כאשר טיפול זה אינו מספיק או אינו נסבל בשום אופן, ניתן לטפל בתרופות אחרות (כגון אזטרול, רזינים או ניאצין), בד"כ בתוספת לסטטינים. | | | | | חזרה למעלה | | | | 7. | מהם תופעות הלוואי של סטטינים? | | | | | סטטינים הם מהתרופות הנחקרות ביותר והבטוחות ביותר הקיימות. עם זאת, יתכנו לעתים תופעות לוואי.
1. סטטינים עלולים לגרום לכאבי שרירים. תופעה זו אינה מסוכנת, וחולפת עם הפסקת הטיפול. לכאבי שרירים יכולות להיות סיבות רבות אחרות, ולכן מקובל לנסות ולהפסיק את הטיפול בסטטינים ל- 2-3 שבועות (בהוראת רופא!) ע"מ לראות אם אכן הם הסיבה לכאבים. אם הסטטינים הם הסיבה לכאבים, ברוב המקרים החלפת הסטטין בסטטין אחר פותרת את הבעיה. בחלק מהמקרים יש צורך בהפחתת מינון הסטטינים או הפסקתם, ואז יש צורך לעתים להשתמש בתרופות אחרות. חשוב לציין שאין קשר בין הכאבים לרמת CPK, ועליית רמת CPK עד ערך של פי 10 מהנורמה (ברוב קופות החולים סביב 1700-2000) שאינה מלווה בכאבים - אינה מסוכנת ואינה מצריכה שינוי בטיפול.
2. סטטינים עלולים לגרום לעליה ברמת אנזימי הכבד (GPT, GOT). עליה זו אינה מסוכנת, אינה מעידה על מחלת כבד ואינה מצריכה הפסקת טיפול נחוץ אלא אם הערך עולה מעל פי 3 מהנורמה (ברוב קופות החולים - סביב 120). גם כאן, ברוב המקרים החלפת הסטטין בסטטין אחר פותרת את הבעיה. בחלק מהמקרים יש צורך בהפחתת מינון הסטטינים או הפסקתם, ואז יש צורך לעתים להשתמש בתרופות אחרות.
מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. | | | | | חזרה למעלה | | | | 8. | סטטינים על רגל אחת | | | | | 1. פוטנטיות הסטטינים בסדר עולה: פרבסטטין, סימבסטטין, אטורבסטטין (ליפיטור), רוזובסטטין (קרסטור). כעקרון, ירידה של כ- 30-40% בערך ה- LDL תושג עם 40 מ"ג פרבסטטין, 20-40 מ"ג סימבסטטין, 10-20 מ"ג אטורבסטטין וכ- 10 מ"ג רוזובסטטין. במינונים המקסימליים (80 מ"ג אטורבסטטין ו- 40 מ"ג רוזובסטטין) ניתן להגיע לירידת רמת ה- LDL ב- 50-60%.
2. כל הסטטינים בטוחים בשימוש ואין הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין הסטטינים השונים. יתרה מזאת – יש כאלה שיפתחו תופעות לוואי עם סטטין א' אך לא אם סטטין ב', ויש כאלה שלהיפך.
3. ודאי שהאפקט המגן של הסטטינים קשור לפחות בחלקו להורדת כולסטרול, וכל ירידה הנה ברוכה (70 טוב מ- 120, שטוב מ- 160). יש הסבורים שלסטטינים יש גם אפקטים מגנים שאינם קשורים להורדת הכולסטרול, אך דבר זה אינו ודאי.
4. עם הפסקת נטילת סטטינים ערך הכולסטרול חוזר לרמה הבסיסית תוך שבועיים-שלושה. אין תופעה של יצירה ביתר לאחר הפסקה. אין שום סיבה לתת "מנוחה" לגוף מסטטינים – אין שום הוכחה שזה מונע נזק כלשהו (גם כך נזק בלתי הפיך מסטטינים הוא דבר נדיר ביותר) ואין מידע האם זה פוגע ביעילות הטיפול.
5. ככל שאנו צוברים יותר ידע אנחנו מרגישים יותר ויותר נוח עם קביעת יעד טיפול של LDL 70 במטופלים בסיכון גבוה. העדויות מצביעות על כך שטיפול לרמה זו במטופלים אלה מקטין במידה משמעותית את התחלואה והתמותה, שיעור תופעות הלוואי נמוך, ונזקים בלתי הפוכים נדירים ביותר (אם בכלל).
| | | | | חזרה למעלה |
|
|
|