- אורטופדיה
- איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- בדיקות גנטיות, מחלות מטבוליות, יעוץ גנטי
- גניקולוגיה - רפואת נשים
- דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה
- הפסקת עישון, גמילה מעישון
- הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשות
- חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות
- טיפולי ורידים, דליות, מחלות כלי דם
- יוגה, מדיטציה
- כושר קרבי
- מחלות זיהומיות
- מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
- מיניות האישה, מין נשי
- שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
 שדרת קניות
|
האם אתם אובססיבים?
|
|
|
|
|
בודקים 10 פעמים שהדלת סגורה, הדוד כבוי או שהאזעקה פועלת? אם יש לכם בעיה בדירה הש... |
|
|
|
 |
|
| עקבו אחרינו
|
|
|
|
|
פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות |
|
|
|
|
|
פורום הורים לתינוקות, עוסק בנושאים: גידול תינוקות, הגיל הרך, גמילה מחיתולים, הורים וילדים, תינוקות, יעוץ להורים, יעוץ התפתחותי. |
|
|
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
מנהלי פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות אילנה וינר-ריבקהלפרטים נוספים מיכל דביר קורןלפרטים נוספים
|
|
|
|
|
|
שלום , ביתי בת שנתיים עברה לא מזמן למיטת מעבר, איך מלמדים ידל לא לרדת מהמיטה? מאז היא עברה היא נוהגת לרדת ולבוא אלינו לפנות בוקר, כשהיא מתוך שינה קצת קשה לי להתחיל להסביר לה כי היא נכנסת לתוך בכי. ושאלה נוספת, היא גמולה, מתי מגיע השלב שמורידים טיטול בלילה , זה יכול לקחת הרבה זמן?
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
 |
|
|
|
|
|
תינוקת שנושכת צועקת ולא נותנת לחתל
לילך
|
בתי בת ה13 חודשיים נושכת.אני לא מבינה מה גרם לשינוי הזה.שאנחנו מסבירים לה היא צורחת עלינו וכאשר אנחנו צועקים עליה אחרי כמה פעמים שהיא לא מבינה שזה כואב היא בוכה.ואז אנחנו מנסים שוב להסביר לה שזה כואב.אני לא יודעת איך לגרום לה להפסיקמה עלי לעשות?
ועוד שאלה שקשורה להחתלה היא משש משתוללת שאנחנו מחליפים לה חיתול אנחנו מנסים להעסיק אותה במשחקים וכמעט בכל דבר שיש באזור איך זה לא עוזר מה עלי לעשות כדי להרגיע אותה בזמן ההחתלה?תודה מראש לילך
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
שלום רב,
בני בן שנה ו11 חודשים
ב1 לספטמבר התחלנו גן חדש
מרגע חזרתו הביתה מהגן, הילד פשוט לא נרגע
התפרצויות והתקפי זעם ובכי אין סופי,והכי גרוע שכל ההתנהגות הזאת תמיד מחמירה באופן משמעותי כאשר אני נמצאת בסביבה.
חשוב לציין שבזמן שהוא בגן,הילד פשוט מלאך.הגננת מוסרת לי מידי יום שהוא ילד ממש ממושע וטוב.
אגב,הסיפור קרה גם בשנה הקודמת כשהיה בגן אחר.
לעומת זאת בזמן החופשץ קיץ שנמשכה שבועיים,הילד היה פשוט מלאך והתנהג למופת בבית.
ידוע לי שקיימת שעה אחרי הגן שנקראת שעת משבר שבה הילד יכול להתנהג כך
העניין הוא שאצלנו השעה הזאת נמשכת עד לרגע שאני משכיבה אותו לישון,בסביבות 20:00-20:30
מה אני עושה?
איך עליי להתנהג כלפיו?
האם בקשיחות או להפך?
יכול להיות שזה בעצם קריאה לתשומת לב שחסר לו ממני?
אשמח לקבל תשובות
תודה מראש,
יסקה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
בתי בת שנה ושלושה חודשים.
ילדה מאוד חיובית ולא שובבה, פעילה, חכמה לגילה ונינוחה מאוד.
הבעייה מתחילה לפעמים אפשר לומר לעיתים קרובות, כאשר אני נותנת לה צעצוע - אם זה דלי עם צורות שצריך להכניס, או כאשר אני נותנת לה ספר לעיין בו... במהלך המשחק בחפץ (או הצעצועים או הספרים), היא מתחילה להתעצבן מאוד במקרה של הדלי עם הצורות כמובן כאשר היא לא מצליחה להכניס את הצורות - אני כמובן מראה לה ומכוונת אותה אבל הכעס שלה לא נעלם והיא נעשית עצבנית. במקרה של הספר, ישנם דפים שצריך לפתוח נגיד משהו שמתחבא מתחת לדף וכאשר היא לא מצליחה אזי היא גם מתעצבנת, אני מייד מכוונת אותה איך לפתוח ואיך לעשות... אבל זה לא עובר והכעס והעצבנות נישנים בכל משחק שלה כאשר משהו לא מצליח לה.
אני קצת מודאגת, האם זה שלב בהתפתחות שלה? האם כעס תסכול ועצבנות בגיל הזה ידועים? איך אני אמורה להתנהג אלייה ומה לעשות כאשר היא כועסת ומתעצבנת? אני לא רוצה להחמיר את המצב חלילה , אך אני רוצה "לדכא" כמה שניתן...
חוץ מזה היא מבינה הכל, כל מה שאני אומרת לה, אנו משחקים ביחד בכדור, היא אוכלת יפה, ישנה יפה וממש מקסימה.
היא הולכת לגן בספטמבר ובבית יש לה אח בן 13 שכל הזמן משחק איתה והיא מאוד אוהבת אותו.
אודה לעצות ולמענה בהקדם.
תודה רבה רבה אור.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
ג'ט לג אצל פעוטה בת שנה ושלושה חודש
הילה
|
היי.
יש לנו ילדה בת 15 חודשים. היינו איתה בטיול לארה"ב למשך כשבועיים, כאשר במהלך השבועיים האלו היא היתה ילדה מדהימה. הסתגלה מהר מאוד לשעון החדש (10 שעות הבדל), היתה מרותקת מכל הגירויים והצליחה לישון טוב בעגלה כשהתעייפה.
מהיום שחזרנו לארץ (לפני כשישה ימים) עשינו כל מה שרק אפשר כדי לעזור לה להתגבר ביתר קלות על הג'ט לג ומהר מאוד החזרנו אותה לשגרה שהורגלה אליה, אבל...........
בכל זאת, במשך כל השבוע האחרון הילדה מתעוררת במהלך הלילה (כל פעם בשעות שונות) ונשארת ערה בין 3 ל- 4 שעות לסירוגין, ומעבר לעובדה שהיא עירנית לחלוטין, היא נתקפת בכי היסטרי מלווה בצעקות אמא, אבא... ונורא קשה להרדים אותה חזרה.
אנחנו די נואשים, כיוון שאנחנו לא יודעים איך לעזור לה.
הדבר האחרון שניסינו הוא לפרוס לה מזרונים ליד המיטה שלנו כדי שתישן לידנו, לפחות כדי להקנות לה תחושת ביטחון לאחר שבועיים שהיא ישנה במחיצתנו.
יש לציין שהיא גם התחילה גן חדש, כך שחשוב לנו להעיק עליה כמה שפחות עם נושא השינה, אך מצד שני, לא רוצים להקנות הרגלים לא טובים.
עד לנסיעה זו לא היו בעיות שינה מיוחדות. היא היתה נרדמת די בקלות לבדה במיטה שלה, מדי פעם עם התערבות מצידנו, שמלווה בעיקר בכניסה לחדר, ליטוף או טפיחה על הגב וזהו.
אשמח אם מישהו יוכל לייעץ לנו איך אנחנו יכולים להתמודד עם הבעיה ולהקל עליה כדי שהיא וגם אנחנו נוכל לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. הדבר מקשה על ההסתגלות שלה בגן וכן על ההתמודדות שלנו במקום העבודה.
כמו כן, האם ג'ט לג שנמשך כמעט שבוע הוא דבר נורמלי?
תודה :)
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אינני מכירה את תופעת הג'ט לג אצל תינוקות, על כל פנים התאור שנתת מתאים גם כתגובה לשינויים שעברה הילדה במהלך שבועיים של טיול. כמו כן גם עצם העובדה שהיא החלה לבקר בגן חדש מהווה שינוי מהותי שיכול להסביר את אי השקט בלילה. אני מציעה להעזר בסבלנות, לחזור כמה שאפשר להרגלים הישנים כולל הרגלי השינה שהיו לה קודם הנסיעה לטיול הכוללים ליטוף או טפיחה על הגב, כמו שציינתם.
שתהיה לכם שנה טובה וחזרה לשיגרה במהירה
פנינה ליבר
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
כניסה לגן- קבוצת גיל מתאימה
הדס
|
|
בתי בת שנה ושמונה חודשים, היתה איתי בבית עד גיל שנה וחודשיים, ואח"כ פעמיים בשבוע כאשר למדתי, היתה עם אמי. היא ילדה מקסימה, נבונה, עדינה וחברותית, אך לוקח לה זמן להיפתח בפני זרים ("מפשירה לאט"). לאחרונה אני מרגישה שמתחיל לשעמם לה בבית, ולכן החלטתי להכניס אותה לפעוטון לחצי יום. ביקרנו בפעוטון בישוב שלנו, והתרשמנו מאוד לטובה: המטפלות מקסימות, והמקום נעים ומרווח. השאלה שלי נוגעת לקבוצת הגיל המתאימה- הפעוטון מחולק ל-2 קבוצות עפ"י השנתון של הילדים: ילידי ינואר עד דצמבר 08' בקב' הגדולים, וינואר עד דצמבר 09'- בקב' הקטנים. בתי ילידת סוף דצמבר 08', ובעיקרון אמורה להצטרף לקב' הגדולים. עם זאת, היות שהיא בדיוק "בתפר", ניתן להכניסה גם לקב' הקטנים. בקב' הגדולים היא תהיה הכי קטנה, ובקטנים- הכי גדולה... השאלה היא מה עדיף? להיות "ראש לשועלים" או "זנב לאריות"? מצד אחד, היא תוכל להתפתח וללמוד יותר מהגדולים, אך אני חוששת שבגלל שהיא כ"כ עדינה, היא לא תעמוד על שלה ותהיה כנועה וותרנית. מצד שני, בקב' הקטנים לא יהיה לה מספיק אתגר (היא מאוד נבונה, מבינה ממש כל מה שאומרים לה, מדברת כ-50 מילים, ומתקשרת איתנו מאוד יפה). מה יותר נכון עבורה?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שאלת "ראש לשועלים" או "זנב לאריות" היא שאלה שתלווה אותכם בכל שלב מעבר במסגרות החינוכיות. אני מניחה שגם במעבר מגן לבית הספר עשויה להשאל השאלה , אם כי עוד חזון למועד. נראה לי שתבחנו שאלה זו על הציר הרגשי. באיזה קבוצת גיל להערכתכם היא תרגיש יותר נוח, יותר בטוח, מהן המטפלות בכל קבוצה ואל מי גם אתם כהורים מתחברים. תבדקו אם במהלך השנה ,והיה והקבוצה לא תתאים לה, אם ניתן להעבירה לקבוצה השניה . על פי נתונים אלה קבלו החלטה.
בהצלחה ושנה טובה
פנינה ליבר
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
תופעה מוזרה עם בן שנה וחצי
מו
|
בן שנה וחצי מרביץ נושך זורק חפצים גם מסוכנים וכשמנסים להבהיר לו שאסור, ניסינו בכל דרך אפשרית -תקיפות ונחישות שקטה פשוט לעצור אותו , לחלופין - כעס, - לחלופין צעקות (שאתה חוטף שלט של טלוויזיה או טלפון אל חוטי בראש זה כואב) ,הילד מתגלגל מצחוק כאילו משתעשעים איתו וממשיך לזרוק - לנשוך וכו' אני לא בטוח שהוא מבין שאסור וכך לא מצליחים להציב לו גבולות , אשתי לעומת זאת חושבת שהוא מבין וזאת הדרך שלו "לצאת" מהמבוכה של העמדת הגבול..
אם הייתי שומע את הסיפור של עצמי מהצד מאדם אחר הייתי עונה לו שאין מצב ובכל מקרה לא קשה להבהיר לילד בן שנה וחצי שאסור או שכועסים על מעשיו או להבהיר לו שהמעשה שעשה אסור לעשותו, אבל הנה אני נמצא בסיטואציה וחסר אונים מנסים להיות תקיפים ושוב פעם הא לוקח את אותו חפץ או מנסה לקחת תוך שאנחנו מונעים ממנו פיזית ומנסה או שזורק תוך שהוא מתגלגל מצחוק
דרך אגב מסך הLCD בסלון כבר שבק חיים
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
בשאלתכם לא ציינתם כמה זמן נמשכת התנהגותו "המוזרה" של בנכם. על כל פם לעיתים ילד בן שנה חצי , יכולת הביטוי שלו מצומצמת, הוא מנסה לאמר משהו להוריו והם אינם מבינים אותו. במצבים אלה, לעיתים, הוא יבטא תיסכול דרך נשיכה וזריקת חפצים . תפקידכם כהורים אכן להציב גבול בתקיפות ובנחישות. לא ציינתם אם התנהגות זו נמשכת בכל סביבה, גם לידכם וגם ליד אחרים. בכל אופן , אל תוותרו, תעמדו על כך שזו התנהגות שאינה מקובלת, אל תהנו מהצחוק המתגלגל משום שבכך אתם עלולים לחזק את ההתנהגות הזו. לעומת זאת חזקו כל התנהגות אחרת שאינה אלימות או נשיכה.
יעם זה, מאחר והילד כנראה מנסה לאמר לכם דבר מה, נסו למצוא את מקור התיסכול.
פנינה ליבר
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
בגן של בתי (בת השנתיים) פיזרו בתחילת השנה חול בכל החצר! החצר נראית עכשיו כארגז חול אחד גדול.
בתי חוזרת הביתה מלאה בחול.
האם זה בריא? אני מבינה שארגז חול יכול להיות מאוד מפתח אבל החול צריך להיות נקי ומכוסה בשעות שבהן הילדים לא משחקים בו. שם החול חשוף כל הזמן. אני קצת חוששת מההשלכות. אני מחפשת חומר כתוב לגבי זיהומים ואם מומלץ או לא מומלץ לתת לילדים לשחק בגן כשהחול ככה חשוף כל הזמן.
אשמח לקבל מידע מקצועי בעניין.
תודה!
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
ילדים מתנסים בחומרים שונים, במרקמים שונים. זו הסיבה שבגני הילדים קיים ארגז חול המאפשר משחק, בניה ופיתוח הדמיון. יחד עם זה בדרך כלל אזור ארגז החול אמור להיות מכוסה כדי למנוע מבעלי חיים שונים לעשות את צרכיהם בארגז. אם את דואגת בקשי מהגננת שתכסה את ארגז החול כשהילדים אינם משחקים בו. בעיקרון, החול והמשחק בו רצוי ומפתח ולרוב אין צורך לשמור על סטריליות מוחלטת.
שנה טובה
פנינה ליבר
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
שלום רב!
בני בן 1.8, נכנס בתחילת החודש לראשונה לגן. עד כה היה איתי בבית, לא שהה באף מסגרת, לא עם מטפלת/סבתא. הכניסה לגן מלווה בהמון בכי, היסטריה. אנחנו השארנו אותו עד כה למספר שעות בלבד בכל יום, ורוב הזמן הזה הוא בוכה או מבלה על הידיים אצל אחת המטפלות. לא שותה, לא אוכל, לא מתעניין בשום דבר. מאז שנכנס לגן, גם התנהגותו בבית השתנתה באופן קיצוני. הוא לא מאפשר לי ולבעלי לעזוב אותו אפילו לרגע, גם אם זה בתוך הבית, מסרב להירדם במיטתו ודורש להירדם ולהמשיך לישון אצלינו במיטה. יש לציין, כי עד כה לעולם לא ישן איתנו במיטה, נרדם באופן עצמאי במיטתו וישן לילות שלמים, רצוף, ללא בעיות מיוחדות. כעת מתעורר לעיתים קרובות, תוך בכי ולא רוצה להירדם לבד. גם באופן כללי הוא עצבני יותר, צועק, מרים את הקול אם אין ברצונו לעשות משהו שמבקשים ממנו.
אני מבינה שאלה בעיות הנובעות מקשיי הסתגלות, אך אני מאוד חוששת שבעיות השינה שהחלו להתפתח יהפכו לתבנית קבועה. אני מצד אחד רוצה לרכך את חרדותיו ולכן מאפשרת להיות איתנו, לישון איתנו, מצד שני, הוא הופך את זה להרגל קבוע. מה שברצוני לדעת, האם בעיות אלה מצריכות טיפול מיוחד? מקצועי? האם להמשיך עם ההסתגלות לגן, למרות שברור כי התהליך משפיע לרעה על התנהגותו?
סליחה על האורך, זה נושא שמאוד מדאיג אותי.
תודה רבה ויום טוב!
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
חלפו 5 ימים מאז שבנך החל ללכת לראשונה לגן. אכן מדובר בתהליך הסתגלות למסגרת שונה מזו שהיה רגיל אליה, ולמעשה רק אותה הכיר, את אמא. לכן תגובתו תואמת. הוא כביכול מביע מחאה על השינוי. אני מציעה להרגע ולהרגיע. אני מציעה שתמשיכו את כל ההתנהלות בבית כמו שהייתה , כלומר נסו לחזור ולהרדים אותו במיטתו כשאתם מצויים סביבו. אפשרו לו סביבה בטוחה ומוכרת לפחות כל עוד נמצא בבית איתכם. תגובתו מאוד אופינית ולכן תנו לו ולכם להסתגל לשינוי.
שנה טובה והסתגלות קלה לגן החדש.
פנינה ליבר
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
שלום רב יש לי ילדה בת שנה ו9 היא לא במסגרת עדיין הבעיה איתה שהיא קצת פחדנית/ חרדתית
בעיקר הבעיה היא שהיא רואה ילדים קטנים היא מפחדת בגיל שלה למשל אם אני הולכת איתה לגן ציבורי היא משחקת יפה שאין אפ אחד אבל שמתחילים להגיע ילדים בני גילה היא מפחדת רוצה על הידים שלי כאילו ראתה שד אם מבוגרים זה לא קורההיא יותר בטוחה וגם עם ילדים שהם קצת יותר גדולים ממנה. אבל היא סובלת מחרדות למשל אני לוקחת אותה לבית של אמא שלי שהיא מכירה אותה ומכירה את בני המשפחה היא פוגשת את אחי שרואה אותו לא הרבה אבל מכירה אותו היא מתחילה לצרוח רבע שעה אני לא מוותרת לה ונשארת לידו ואז היא נרגעת ומתנהגת כרגל פחות או יותר. לעומת זאת שיש ילדים בגיל שלה היא בוכה כל רגע וכאילו נמצאת בחרדה לא כאילו היא בחרדה.אני רוצה לציין שלמרות שהיא איתי בבית מגיל אפס אני לקחתי אותה לגן הצביבורי כבר שהייתה קטנה אבל תמיד היא בצד מפחדת לא מוכנה להתקרב לילדים בגילה.
היא ילדה בריאה בדרך כלל מבחינה מוטרית עושה הכל לאט בשלבים התחילה ללכת בגיל שנה ו 8.
לדבר מעט מילים.
אני רוצה לציין שהיית תקופה לא כל כך טובה בבית היו קצת מריבות עם בעלי אבל עוד לפני זה היא הייתה חרדתית .
מה ניתן לעושת כדי שתתגבר על הפחד הזה שמגביל אותה להיפתח לילדים?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
מיכל שלום
ילדתך רוב הזמן נמצאת איתך ומבחינתה מגיבה לכל שינוי. שינוי חברתי יכול להיות מפגש עם ילד בגן השעשועים, או עם אחיך אותו היא לא ראתה זמן מה. חשוב לזכור שכשאת מציינת" אותו היא מכירה" ( כוונה את אחיך) , אל תשפטי את ההכרות שלה , כמו ההכרות שלך. כשילד לא רואה דמות זמן מסוים המפגש הבא לעיתים נתפס כמפגש חדש. לכן טוב את עושה שאת מאפשרת לה להסתגל אליו מחדש. גם בגן השעשועים קרבי אותה אל הילדים, אך תהייה לידה. אפשרי לה הסתגלות לילדים הקטנים באיטיות.
יתכן שהבת שלך גם מגיבה לדינמיקה ביניך ובין בעלך והיא נצמדת לדמות היותר בטוחה עבורה.
אם תרגיש שהחרדה של ביתך גוברת והיא אינה מסתגלת לילדים ולמבוגרים אחרי שאת מאפשרת לה "חימום" במחיצתך, או אז כדאי לפנות ליעוץ.
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
זהירות ממטפלת בשם ליאורה בן-ארי
adi
|
שלום רב,
בחודש אפריל 2010 סגרנו עם מטפלת בשם ליאורה בן-ארי שתטפל בתאומים שמיועדים להיוולד בחודש יוני. לבסוף בחודש אוגוסט, לאחר לידת התאומים, ליאורה החלה את עבודתה בביתינו עם זוג תאומים בן ובת מקסימים.
ביום בהיר אחד, לאחר פחות מחודש ימים בלבד, לאחר שבקשה את המשכורת יומיים לפני סוף החודש, החלה במסע שקרים והתחמקויות, הבריזה מהעבודה במשך יומיים ללא מענה לטלפון ( בטענה שלא ראתה את המספר, או שהטלפון היה על שקט ) ולבסוף אחרי 3 ימים של חוסר וודאות, הודיעה שהיא לא ממשיכה את עבודתה.
התנאים והיחס שקבלה מאשתי וממני היו של בת בית.
הבגידה, הזלזול וקור הלב לעזוב משפחה ופעוטים כך, מתאימים לאישה חסרת רגשות, קרה ואינטרסנטית. שימו לב!!!!!!
אפשר לזהות אותה בשל הניתוחים הפלסטיים הרבים שעברה.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
התנהגות שונה בנוכחות אמא
רחל
|
שלום,
אני אם לתינוק בן שנה ולאחרונה אני מתקשה מאוד להתמודד עם התנהגותו, והמצב הולך ומחמיר.
אני סטודנטית במערכת לימודים אינטנסיבית ולכן נאלצת פעמים רבות להשאיר את בני בהשגחת הוריי, ולכן ישנן שעות רבות , ולעיתים רחוקות אף ימים שלמים, בהם אינו רואה אותי.
שלא בנוכחותי הוא מתנהג מצוין, ילד חכם, סבלני פעלתן וכו. אך כאשר אני נמצאת איתו, הוא פשוט הופך את עורו וזה הופך להיות בלתי אפשרי להיות איתו. הוא רק רוצה אותי, כל הזמן בוכה, לא מסכים להיות עם הוריי או אחותי, שהם אלו שבדר"כ שומרים עליו. הוא גם נותן מכות ומושך בשיער, ופשוט הופך להיות ילד מאוד קשה.
שלא ישתמע מדבריי שהוא כמעט ולא נמצא איתי. הוא רוב הזמן איתי. אני פשוט מנסה ללמוד בחדר בשקט, בזמן שהוא עם שאר בני המשפחה וזה בלתי אפשרי.
בני משפחתי אומרים לי שזה נובע בעיקר מהמתירנות שאני מפגינה כלפיו, והעובדה שאני מסכימה לו לעשות הכל ולעולם לא כועסת. ייתכן והם צודקים. ייתכן וזה גם נובע מהגעגוע שלו, ומרגשות האשם שלי המלוות את העניין. בכל מקרה, אני פשוט לא יכולה להמשיך כך!!
צריכה את עצתכן בדחיפות.
תודה!
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שלום
רציתי לדעת מה ניתן לעשות כהורים כדי להפחית את הסיכוי למוות בעריסה וגם מה דעת המומחים פה לגבי המזרון הנושם
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
שלום,
הבת שלי בת שנה ושמונה חודשים, נולד לנו בן לפני 10 ימים.
בעקרון הבכורה שלי מקבלת אותו באהבה רבה ומנשקת אותו הרבה וכל הזמן רוצה ללטף אותו, הבעיה היא כאשר לעיתים אני מניקה אותו היא באה ונותנת לו מכה בראש או יותר נכון ליטוף חזק בראש, ואז אני ממש כועסת עליה וצועקת עליה היא נפגעת ומתחילה לבכות ואני כמובן מצטערת שהגבתי אליה בצורה כזו.
האם אני גורמת לה לנזק בזה שאני כועסת עליה כל כך שהיא נותנת לו מכה בראש, אני כועסת עליה אחרי שאני מסבירה לה מספר פעמים ללטף אותו ברגל או ביד ולא בראש אך אני מרגישה שהיא עושה בכוונה כדי לבחון את הגבולות.
אשמח לתשובתכם זה ממש מציק לי ורע לי שאני כל הזמן כועסת עליה.
תודה מילה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
ביתך הקטנה הפכה פתאום לאחות גדולה ובכלל חל שינוי בכל המשפחה וזה היה רק לפני 10 ימים. פתאום את אימא לשתיים, פתאום את צריכה להתמודד עם אתגרים חדשים באימהותך. ולא לדבר על התקופה הרגישה שלאחר הלידה בה את נמצאת, ההורמונים משתוללים וההומור שלך עובר בין מצבים קיצוניים (שמחה, עצב, פחד, כעס ועוד).
אז קודם כל, מה שתיארת, ביתך נוגעת בתינוק בראש ואת מבחינה כי המגע הינו חזק בעצמתו. קודם כל, יתכן וביתך באמת עוד לא הפנימה את דרכי המגע המתאימות לתינוק בשלב הזה. (תחשבי שזהו התינוק הראשון שהיא פוגשת באופן יומיומי והיא מכירה אותו רק 10 ימים!). יתכן גם שהיא מביעה דרך המדע החזק, את הרגשות המעורבבים בתוכה, (אהבה, כעס, התלהבות, קנאה). הגעת אח חדש זאת סיבה לשמחה, אך בו זמנית הדבר מעורר אצל הילדים הגדולים, חרדות ופחדים אמיתיים והם צריכים להבין ולהתרגל למצב החדש וזקוקים לפעמים להרבה זמן, הסברים, תמיכה מצד ההורים והבנה של הסביבה כולה.
אני מציעה לך שכאשר את מניקה, תזמיני לפעמים את ביתך, שתהיה לידכם, מראש תכיני אותה איפה נעים לתינוק לקבל מגע, ואם היא בכל זאת נוגעת בראש, את לידה ויכולה לשמור על התינוק ובעדינות, להוציא את ידה מהראש ולהוביל לאיזור אחר בגוף של התינוק. את יכולה גם וכדאי מאד לשקף לילדה את רגשותיה - "מתוקה, אני מבינה שאת רוצה את אימא איתך, קודם היינו רק אני, אבא ואת ועכשיו יש גם תינוק שצריך את אימא וזה לא תמיד כיף". תלווי אותה מבחינה רגשית, כאשר בראשך את מודעת שהילדה עוברת תקופה "משברית", עליה שינויים קיצוניים בחיים ואין לה דרכים להבין מה עובר עליה לבדה.
|
|
|
אילנה וינר-ריבקה
פסיכולוגית התפתחותית מומחית,
עובדת במכון להתפתחות הילד שניידר ובקליניקה פרטית בכפר סבא 054-5588405
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
יחד עם זאת, למרות שהילדה זקוקה להבנה ותמיכה, גם את בתקופה של הסתגלות ושינויים, לכן, כדאי שתקבלי עזרה ותמיכה מבני משפחה, לא כדאי להישאר לבדך עם השניים! כך הסיכוי שתאבדי סבלנות גדל באופן משמעותי. אם אין עזרה כרגע, תחפשי עזרה, מבני משפחה, חברים, וכמובן מבן הזוג.
אם איבדת סבלנות, אין דבר, תסבירי לילדה שגם את בתקופה של שינויים, שאת אוהבת אותה מאד ושאת מתנצלת שאיבדת סבלנות בלי כוונה.
ביחסים הורים-ילדים, קיימים קונפליקטים, קשיים ולעיתים,טעויות, אך תמיד ניתן לתקן וליצור מצבים חיוביים יותר. אין הורה שיודע להיות הורה, הוא לומד תוך כדי הטעויות וההכרה בהן.
מזל טוב ללידת הקטן!
בברכה
|
|
|
אילנה וינר-ריבקה
פסיכולוגית התפתחותית מומחית,
עובדת במכון להתפתחות הילד שניידר ובקליניקה פרטית בכפר סבא 054-5588405
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
מילה שלום
מזל טוב להולדת הרך הנולד. ביתך הבכורה אמנם היא גדולה , אך יש לזכור שהיא רק בת שנה ושמונה חודשים, קרוב לודאי שהיא מגיבה לתינוק החדש שגזל ממנה את תשומת הלב. ציינת שהיא בעיקר מגיבה אליו כשאת מניקה. זהו הזמן שאת יכולה ,באופן טבעי, להיות רק עם היונק ופחות איתה, או לפחות לא כמו שהיית איתה אך לפני עשרה ימים, ועל כך היא מגיבה. תגובתה שכיחה ביותר גם ,אולי, אם היא עושה "דוקא" כמו שאת הגדרת את זה ובודקת מה תהיה התגובה שלך. יחד עם זה אין ספק שאת גם צריכה להגן על התינוק. אני מציעה שתסבירי שוב , תדגימי לה מה מותר לה לעשות, ואיך אפשרי להתקרב לאחיה הקטן. שימי גבול ברור, לא בצעקה, אלא בתקיפות כשאת מרגישה שהיא עוברת גבול ומסכנת את הקטן. אין ספק שגם אתם וגם היא עוברים תקופת הסתגלות לעובדה שהמשפחה התרחבה.
אך שוב, מאחר ש"חיבוק הדוב" הינה תגובה אופינית, אל תלחצי בוודאי על תצעקי, הקטנה,הבכורה, לא מבינה את הכעס, אלא הסבירי ותאפשרי קרבה לאחיה תחת עיניך הפקוחות.
ושוב מזל טוב!!!
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
אני אמא לתינוק בן שנה ו10 חודשים הוא מאד קשור אלי
ופחות לאביו אני רוצה שהם יתקרבו אחד לשני ומנסה לקרב ביניהם
אני דואגת שהם יבלו זמן ביחד לבד אבל בהתנהלות
היומיומית מקלחות, שינה הבן שלי רוצה רק אותי
איך אני יכולה לגרום לשניים האלה להיות יותר קרובים
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
הילדה שלי לא ישנה בגן
מיה
|
התינוקת שלי בת שנה . ב 4 חודשים האחרונים היא היתה במעון.(בין השעות 8-16) .למעט מספר פעמים נדירות , הזמן הממוצע שהיא ישנה במעון היה בין רבע שעה לחצי שעה.
היו ימים שהיא לא ישנה בכלל במעון !!
כאשר הייתי לוקחת אותה מהמעון היא הייתה נרדמת מיד במכונית או מיד שהיינו מגיעות הביתה למשך שעתיים .
הרגלי השינה שלה כאשר היא בבית : שנת בוקר (כ 40 דקות ) ושנת צהריים (1-2 שעות) .
השבוע היא עוברת לגן חדש. אני מאוד רוצה שהיא תישן בגן החדש. יש עצות ? מה כדאי לעשות ?
אם דרוש עוד פרטים אשמח לתת.
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אני מבינה שאת מאד רוצה שביתך תישן בגן ואת רוצה לדעת מה כדאי לעשות, אבל בעצם, צוות הגן הוא זה שיתמודד ויטפל בה בשעות הצהריים, ואי אפשר לדעת מראש האם יהיו קשיי שינה או לא בגן. יתכן ולביתך 4 חודשים לא יספיקו כדי להתרגל לסביבה עד כדי כך שהיא יכלה להשתחרר ולישון צהריים. כדדאי לדבר עם אחראית הכיתה שלה ולספר שבעבר היה קושי בשינת צהריים במסגרת אחרת,ולבקש דיווח ושיתוף פעולה סביב נושא זה.
בהצלחה בתחילת שנת הלימודים, שתהיה תקופת הסתגלות קלה ככל הניתן.
בברכה,
|
|
|
אילנה וינר-ריבקה
פסיכולוגית התפתחותית מומחית,
עובדת במכון להתפתחות הילד שניידר ובקליניקה פרטית בכפר סבא 054-5588405
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
שלום , יש לי תינוקת מתוקה בת חצי שנה , ילדה טובה , מתפתחת יפה ומאוד נוחה.
עלי לציין שאני איתה בבית כבר חצי שנה ובעלי עובד מאוד קשה וכך יוצא שאני רוב הזמן איתה
הבעיה היא שכשאני נמצאת בסביבה היא רוצה רק אותי , היא ממש מושיטה ידיים לעברי ומתחננת שאני ארים אותה .
אם מישהו אחר מרים אותה היא ממש מחפשת אותי ...
מה זה אומר?
האם זה אומר שאני עושה משהו לא בסדר?
ממש בהתחלה הייתי קצת אמא לחוצה וזה מהר מאוד עבר לי ושחררתי
האם זה פשוט האופי שלה?
אשמח לתשובה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
בתי בת שישה וחצי חודשים,תינוקת מדהימה ובאופן כללי נינוחה , בחודש וחצי האחרונים כל פעם שהיא רק מניחה את מבטה עלי היא פורצת בבכי והופכת להיסטרית ממש,מביטה בי במבט של:תרימי אותי ,תהיי איתי,כאילו אומרת לי: "איך ייתכן שתהיי לידי ולא תעסיקי ותשעשעי אותי?"
יש לציין שבסופי שבוע שבעלי איתה בבוקר(גם אתמול והיום) הוא איתה בסלון והיא רגועה ..משחקת לה ברוגע..צופה בטלוויזיה ,כך במשך שעה ,כשאני מתעוררת ומגיעה לסלון,בו ברגע שהיא רואה אותי היא פורצת בבכי היסטרי!!
גם כאשר אני מרימה אותה היא עדיין לא שקטה (חשוב לי לציין שזה קורה כמה וכמה פעמים במשך היום..אך לא כל הזמן היא ככה..כשאני איתה אחרי התקפת הבכי ואנו משחקות היא נרגעת וצוחקת)
אצל הסבתות ושאר המשפחה אותו סיפור,היא פשוט מלאך עד שהיא רואה אותי ו"מתחרפנת"
מה עושים?????
המצב מקשה עלי מאוד במשך ימי השבוע כאשר רק שתינו בבית ,אני מתחילה לעבוד בשבועות הקרובים...האם המצב הוא תופעה מוכרת ,האם הבעיה נעוצה בי??
אנא עזרו לי!!
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הילה שלום
לפי התאור שלך, התנהגותה של בתך השתנתה לפני כחודש וחצי. זהו השלב ההתפתחותי בו ילדים מתחילים להבחין בין המטפל/ים העיקריים שלהם לבין דמויות אחרות. וכשהמטפל העיקרי נפרד,נעלם (וזה בהחלט יכול להיות גם לעבור לחדר הסמוך ולנוח) הילד מביע את מחאתו, יתכן גם שבתך מגיבה לתהליכים שאת עוברת. תהליכים הקשורים לחזרתך לעבודה בעוד מספר שבועות, ואת זו שעסוקה בשאלה"איך יתכן שאני אעזוב אותה?" . ילדתך מגיבה לשינויים שאת כנראה עוברת ותעברי.
פרידה אינה קלה לא לילד וגם לא לאימו, במיוחד אחרי תקופה ארוכה ששתיכם הייתן זו במחיצתה של זו. רוב האמהות שבות לעבודה ורוב הילדים מסתגלים לשינוי למרות הקושי. תהליך הפרידה חשוב שיעשה בהדרגה. אם יש לך שאלות נוספות אנא פני שוב ואנסה לעזור לך
פנינה ליבר
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
רותם ערב טוב
בתך המתוקה בת החצי שנה ,לפי דבריך נמצאת רוב היום אתך. זהו השלב בו היא מתחילה להבחין בין הדמות הקבועה שמטפלת בה רוב היום,שזו את, לבין דמויות מזדמנות . התפתחות זו הינה לחלוטין תואמת את גילה , ובעובדה שהיא מחפשת אותך היא מאותת "אמא אני מכירה אותך!!!". בהתנהלותך אין כל טעות. התנהגותה של ביתך תואמת את גילה ואת הסיטואציה .
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
שלום רב!
בתי המקסימה בת 4 חודשים מתפתחת "לפי הספר", משקל תקין, אני משלבת לה את התזונה יחד עם הנקה.
היא התחילה למלמל מגיל שבועיים והיא מדברת המון מאז...
לאחרונה היא התחילה לצווח כשהיא מדברת, זה נשמע לי כמו ניסיונות עם הקול וכאילו שהיא בוחנת את היכולות שלה, שזה מאוד לגיטימי בעיניי אבל יחד עם זאת אני לא רוצה לעודד אותה לצעוק...
כשהיא מדברת אני מקשיבה לה וכביכול גם עונה אבל כשהיא צועקת כך אני לא כלכך יודעת איך להגיב...
האם להתייחס לכך? לעודד אותה להמשיך בכך?
האם לומר לה שאנחנו לא צועקים?
יש לציין שאני ואביה אנשים שקטים בד"כ ככה שהיא לא הבינה ממנו שכך יש לנהוג...
אני יודעת שהיא עדיין קטנה מדי בשביל חינוך כזה אבל עדיין לא נראה לי הגיוני לעבור על זה לסדר היום.
תודה!
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
מתי אפשר לעבור לכיסא בטיחות?
מילי
|
פיצי בן 11 חודש שוקל שוקל 8.5 ק"ג
אמא שלי הפתעה וקנתה לו מתנה כיסא בטיחות
האם אפשר כבר ללעבור לכיסא?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
מילי שלום
כסא בטיחות מותאם לגיל הילד. נתן להושיב ילד בכסא בטיחות מיום צאתו מבית החולים, אך כמובן הכסא חייב להיות מותאם. אם הכסא שפיצי קבל במתנה מתאים לגילו אזי אפשרי לעבור לכסא זה. אני כמובן מניחה שהמדובר בכסא בטיחות לרכב.
פנינה ליבר
|
|
|
פנינה ליבר
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה
כפר סבא 09-7448261
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
| |
| |