- אורולוגיה, ניתוחים אורולוגים, מחלות הערמונית
- אף אוזן גרון
- בחירת שם לתינוק, שמות לתינוקות, נומרולוגיה
- בעיות פוריות - תמיכה
- הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
- הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
- זאבת, לופוס
- כירורגית כלי דם, ורידים
- מחלות ריאה בילדים, הפרעות נשימה
- פסיכותרפיה גופנית
- קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
- רפואה משלימה ילדים
- רפואת משפחה
- רפואת עור משלימה
- תזונת תינוקות
 שדרת קניות
|
האם אתם בדיכאון?
|
|
|
|
|
המחשבות המדכאות רודפות אתכם? לא מסוגלים לצאת מהמיטה בבוקר? הכל נראה לכם שחור? קב... |
|
|
עקבו אחרינו | שתף ב:
|
 |
|
|
|
|
|
|
פורום פרידות, גירושין, בגידות |
|
|
|
|
|
פורום פרידות, גירושין, בגידות הוא המקום לדסקס על זוגיות במשבר. כאן תוכלו לשאול ולכתוב על פרידות, גירושין, בגידות, משברים בזוגיות, זוגיות שניה, ריבים, משבר בנישואים, בעיות בנישואים, בעיות בזוגיות, ייעוץ זוגי, פרידה וילדים ועוד |
|
|
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
מנהלי פורום פרידות, גירושין, בגידות
|
|
|
כולם אותו הדבר.......
לילך
|
לפעמים אני כותבת פה ורוצה לשמוע עצות של אחרים ,מה כדאי לעשות וכו'
הפעם שנכנסתי כדי לכתוב קראתי את ההודעות, ואחרי שקראתי סיפורים ובעיות של אחרים אני מבינה עד כמה הבעיות שלי קטנות ומצומקות לעומת בעיות של אחרים.
היה לי חבר במשך 4 וחצי שנים אני בת 24 והוא בן 29, לאחרונה עלה הנושא שהוא לא רוצה להתחתן
אז נתתי לו את ההזדמנות לבחור מה הוא רוצה לעשות עם הקשר כי הקשר לא מתקדם לשום מקום
ההחלטה שלו הייתה להיפרד כי הוא לא רוצה להתחתן
בימים הראשונים קיבלתי את זה ממש קשה אבל ככל שהזמן עובר אני כועסת ומאוכזבת יותר, מעצבן אותי שהוא תמיד אמר "אני מאוהב בך ואם אני לא יתחתן איתך אני לא יתחתן בחיים" אז איך פתאום שאתה צריך לקבל החלטה אתה קם והולך?איפה כל האהבה שלך? ,אני כועסת על עצמי וגם עליו כי נלחמתי עם כל כך הרבה אנשים כדי להיות איתו (עם אמא שלו, חברים שלו, אבא שלי ועוד הרבה) והוא לא מוכן להילחם עלי פעם אחת מסכנה!!! אם באמת הוא היה אוהב אותי כמו שהוא טרח להשמיע את כולם ולהגיד לי כל הזדמנות, הוא לא היה מוותר עלי כל כך בקלות...
אני לא חושבת שאפשר להכריח מישהו להתחתן אבל למה משכת את הקשר כל כך הרבה זמן אם אפילו לא הייתה לך כוונה?
הגעתי למסקנה לאור כל מה שעובר עלי וכל מה שקראתי פה בפורום : שעדיף להתחתן ולא כשמאוהבים באותו אדם אלא אוהבים אותו, כי אז אולי עוצמת הפגיעה תהיה פחות כואהבת!!!
מהיום אין אצלי מושג כזה אהבה,אהבה זה שם נרדף לכאב לב!!
הייתי רוצה להאמין שהוא יחזור אבל מה הסיכוי שזה יקרה?! אני חושבת שקלוש.
גברים זה עם מכוער מבפנים!!! הם רקובים מהשורש, ולמצוא כאלה שלא רקובים זה לא קל.
הם בוגדניים, אנוכיים, וכל ההמעלות הרעות שיכולות להיות באדם נמצאות אצל הגברים.
מקווה למצוא את המקום שיהיה לי בו שקט נפשי ואושר ומאחלת את זה לכל אישה שהתחתנה/ יצאה עם בהמה.....
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
 |
|
|
|
|
|
מהי רמת מוכנות של ילדים בגיל 6-9
לוני
|
|
תמיד אומרים לספר לילדים על הפרידה לפי הרמה שהם מסוגלים להבין. מהי ההמלצה לגבי הגילאים 6 עד 9, עד איזו רמת פירוט עם מבינים, מה מומלץ לספר להם?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום לוני,
אחד הרגעים הקשעם בחיי משפחה הוא הרגע שבו ההורים צריכים להודיע לילדים שהם החליטו להתגרש.בבואם להסביר את הצעד הזה, ההורים אמורים להתייחס לנקודות הבאות:
1.ההחלטה על הגירושים התקבלה לאחר שיקול דעת רציני.
2.הילדים לא אשמים במה שקרה, והם לא יכולים לשנות את ההחלטה.
3.שני ההורים ימשיכו לאהוב אותם.
4.לתת לילדים מידע לגבי השינויים הצפויים בחייהם
אם שני ההורים יכוליםלנהל את השיחה במשותף, כדאי לעשות כך.אם לא, מומלץ שכל הורהידבר עם
הילד בנפרד, כדי שידעו ששני ההורים עומדים מאחורי ההחלטה , ואפשר לדבר עם שניהם על השאלות שיעלו בהמשך.
בהצלחה!
|
|
|
מיכל פאטל
יועצת זוגית משפחתית ופרטנית
הפנינים 29 א' נווה-מונוסון, יהוד 050-5475155
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
מסגרת אלטרנטיבית למסגרת המשפחתית
לוני
|
|
הצעות לשיקום של פרודה בדרך לגירושים - האם יש קבוצות תמיכה פעילות שאפשר להיפגש ולדבר, כיצד משקמים את החיים ומתחילים מחדש, האם יש מסגרות אלטרנטיביות למסגרת המשפחתית שמאפשרות תיפקוד בדברים כמו טיולים, בילויים עם הילדים וכו', אנא המלצותיכם כדי להקל על הבדידות והכאב ומתן אפשרות להשתקם ולהתחיל מחדש ולהראות לילדים שאפשר להיות מאושרים גם לא במסגרת המסורתית המשפחתית, ושעדיין ממשיכים לעשות את אותם דברים משפחתיים, כביכול, אבל רק אחרת. אנא תרמו מנסיונכם או הפנו אותי למי שצריך.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נשוי +2, לפני כחמש שנים הכרתי בעבודה בחורה, גם היא, נשואה +2. רומן סוער פרח בינינו לאורך השנים. במהלך תקופה זו עברתי לעבוד בחברה אחרת אך הרומן לא פסק. לאחרונה היא נפרדה מבעלה ומצפה שגם אני אפרד מאישתי. בזמן זה אישתי נכנסה להריון. אני מאוהב עד בלי סוף באותה בחורה ורוצה לחיות איתה. מה עלי לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום לך ,
חמש שנים תמימות אתה מנהל רומן מאחורי גבה של אשתך
חי איתה כאילו לא כלום ומביא לעולם ילד משותף עם אשתך - ובכל הזמן הזה אתה ממשיך לבגוד ולשקר ...אישה שלה נשבעת אמונים .. אישתך שלא יודעת כלום .. אתה ממשיך את חייך ובמקביל גם יש לך מאהבת מהצד -
ואוו איז כיף - זכית בכל הקופה. עכשיו שנהיה קצת קשה אתה חייב לבחור .
אז קשה לך הבחירה....אתה צריך עצה.....
אתה מאוהב באישה הזאת -לך אליה תגור איתה ואולי אפילו תתחתנו (תהרוס את המשפחה שלך את הילדים שלך את אישתך.. לא משנה)
העיקר שהלב שלך ימשיך לפעום ולפמפמם כל כך חזק....
אז יש לי חדשות בשבילך ,
אחרי שתחיו ביחד -החיים האפורים השגרתיים והמשעממים יחדרו גם אליכם - כבר לא יהיו מפגשים חפוזים ,כבר לא יהיו הרגושים , כבר לא יהיו הפרפרים והגעגועים אליה.
כבר לא יהיה עם מי לקטר על האישה שלא מבינה ועל החוסר בבית.
ואז אתה תמצא את עצמך מחפש ריגושים אחרים ואולי תבגוד גם בה........
אתה כותב שאתה אוהב אותה עד כלות - איך אתה יכול לומר דבר כזה ?
תחשוב טוב טוב - לפני שאתה עושה צעד כזה והורס לא רק את חיי משפחתך גם את חייך..
אתה לא באמת חיית איתה. לא באמת התמודדדתם ביחד עם הקשייים שהחיים מציבים לכולנו.
כל כך קל לאהוב ולהתאהב עד כלות במישהו\הי שאנחו לא באמת חיים איתו....במן דמות כזאת שיצרנו לעצמנו בפנטזיות... תניח לפנטזיה ותחזור למציאות.
אהבה היא בחירה - תתמקד באהבה שלך לאשתך. ואם אהבה קצת ירדה או התעייפה אפשר ללבות אותה .תשקיע בילדים ובאישה..... תשקיע במשפחתך...
אם החלטת להשאר בבית - תפסיק את הקשר עם אישה אחרת (היא או כל אחת אחרת) - זה לא מגיע לאישתך - כמובן שאתה לא היית רוצה שאשתך תבגוד בך ויהיה לה מישהו מהצד.
תהיה מוסרי (למרות שבגדת חמש שנים -עדיין אולי נשאר בך קצת מוסר...
אני מקווה מאוד שתחזור לדרך הישר -זה הזמן....
עדיין יש לך זמן שימחלו לך - המשפחה שלך האישה שלך
זה הזמן ...שנה חדשה בפתח..
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
לשיר, כל שכתבת אמת. העניין שהקלת בו ראש הוא הרגש, הנפש. הרגש לקח את הנפש שלי אל אותה בחורה. הרגש הבילתי נשלט. האם לוותר על זה את מציעה?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אני מציעה לך חד וחלק - לוותר על הקשר הזה ועל כל קשר אחר כל זמן שאתה נשוי...
על הרגש - אדוני הנכבד אפשר לשלוט. זה רגש של פנטזיה של התאהבות של ריגוש...
אני לא מזלזלת ברגש שלך ובעוצמות שאתה חש.... אבל רגע לפני שאתה הולך למצב של התרסקות והרס ....
קח לך כמה ימים - תחשוב על הדברים .תחשוב על כמה המשפחה חשובה לך ....האישה הילדים..... תחשוב איזה חיים יהיו לך עם אותה אישה... (שעזבה אבל לפני שהיא עזבה היא בגדה בבעלה -מי אמר לך שאתה יכול לסמוך עליה היא יכולה למאוס וגם בך לבגוד.....). האם אתה מוכן להרוס את עצמך את המשפחה שלך בשביל זה.
תאמין לי מהר מאוד אתה תחזור למציאות (אולי תחזיקו מעמד חודש חודשיים אולי אפילו שנה תחיו באפוריה ואז מה...)
תנתב את הרגש לאישתך - זה אפשרי - הרי לא סתם התחתנת איתה (תזכר בדברים הטובים .. בהתחלה.. ביופי.. בנאמנות של אישתך.. בטוב שלה...)
הכל עניין של בחירה. אני מציעה לך לבחור בטוב - בילדים שלך ,במשפחה שלך..
ולא ברע בשקר בפנטזיה....
אחרי המעשים נמשכים הלבבות - תתחיל להשקיע בקיים,במציאותי ,במשפחה שלך ,באישתך,בזוגיות שלכם... (ואמנם זה הרבה יותר קשה ויותר אפור ומשעמם מאשר- לשקר לאישה ולקפוץ לכמה דקות שעות לאיזה מפגש חפוז וסוער.. אבל תאמין לי זה שווה עולם ומולאו...
אתה בסוף תהיה מאושר שלם,אישתך תהיה מאושרת מההשקעה ותחזיר לך כפליים ,הילדים יהיו מאושרים .....
ועוד דבר - אל תמשיך לחיות חיים כפולים. בחר באמת במוסר ובטוב.
שקרים סופם להתגלות. אל תמשיך לפגוע באישתך...... אם היא תגלה (והיא בסוף תגלה) אתה תהרוס את כל עולמה ואת כל עולמכם....
תתעורר לפני שיהיה מאוחר.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
תודה רבה לך על תשומת הלב. בחרת לנתב אותי אל הפיתרון הקל. יכול להיות שאכן את צודקת שזוהי הדרך הנכונה.
אני חוזר ואומר, את מתעלמת מהרגש, מדברים שבאים "מהבטן", מהחיוך שהולך איתך כל היום. מהתחלה חדשה. את אומרת שזה דבר שניתן לשלוט בו.....
בכל אופן, כנראה שאת צודקת, לאורך הזמן מה שמנצח זה ההגיון, הרציונל, ולא הרגש והפירפורים.
מה גם שפגיעה בילדי אינה באה בחשבון. לא רוצה לפגוע לא באישתי ולא בילדי.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
הרגש הזה הוא בר חלוף.. הוא מתעתע בך.....
לא התעלמתי ממנו.... להפך.. פנטזיה... שקר.....
מים גנובים ימתקו- ברגע שהיית בוחר בפתרון השני- הרגש הזה היה מתפוגג מתי שהוא..
אתה לא רוצה לפגוע באשתך -אתה פוגע באישתך.... 5 שנים אתה בוגד בה.. בשביל מה .. בשביל החיוך ששביל הפרפרים.. למה לא עזבת את אישתך איך שהכרת את האישה ... למה משכת את זה 5 שנים. (כי לא רצית לפגוע בילדים שלך . בה. אני לאמאמינה לזה - היה לך נוח)
אתה בתוך תוכך יודע שאתה יכול להפסיד פה עולם ומלואו.... אתה מהמר על החייים שלך...
ואם היא לא היית לוחצת אותך להפרד מאשתך היית ממשיך לחיות חיים כפולים ואולי גם תמשיך..
לא שמעתי ממך לרגע חרטה או התנצלות...
דיברת רק על הרגש שלך.... אתה כל כך מרוכז בעצמך... אתה לא רואנ את הילדים שלך ממטר ולא את אישתך... כי כמו שאמת הרגש.....בשביל הרגש הכל מותר... מה עם הרגשות של אישתך...
אני חוזרת להגיב לך -שוב ושוב . כדי שיחדור לך קצת שכל והגיון וכמו שאמרתי הרגש תנתב לאישתך לחיוך שלה לאהבה שלך אליה.תזכר בהתחלה שלכם. אל תבנה על התחלה חדשה מהרס כזה אתם לעולם לא תוכלו לבנות בצורה נורמלית.
אני עושה בשביל אישתך שלא יודעת מזה... אני עושה אתה בשביל ילדייך .....
כמו שאמרתי... יש לך עדיין זמן למחילה ....
חזור בך...
פתרון קל- שאתה כותב את זה אתה מזלזל באישתך אתה מזלזל בילדייך...
תתחיל לחשוב על אחרים מלבד עצמך.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אני חי ביסורים רבים. אינני בן-אדם קר. אני משתדל בבית ועושה למען הילדים כמה שיותר.
אני מלא רגשות צער וחרטה. כלפי כולם. ומכאן הבילבול.
אם באמת לא היה אכפת לי אלא מעצמי כנראה שהייתי עושה מעשה. אבל לא כך הדבר. דווקא ההתחשבות שלי בכולם היא המבלבלת אותי.
כפי שציינתי קודם, את ממעיטה מעוצמת וחשיבות הרגש האישי, הפנימי. ההגיון שאליו את מפנה - גובר. יכול להיות שאת צודקת.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם העזת לבגוד באשתך שנים מאחרי הגב לנהל רומן אתה ממש חסר רגישות לזולת ואיך אשתך נכנסה להריון שאתה מאוהב באחרת?יש לי רק לומר לך בשם אשתך המסכנה שאין לך סליחה ואין לך מחילה בעולם הזה ובעולם הבא.אתה תפגע בה קשות ועוד בהריון עדיף שתשלח אותה לפסיכולוג או משהו שיספר לה כדי שלא תזיק לעובר המסכן שהוא בן של אבא חסר מוח כמוך.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
גם בעלי בגד בי בזמן שהייתי בהריון אבל הוא עשה את הבחירה והוא איתי היום כי הוא לא עד כדי כך טיפש להפסיד ולהרוס חיים של אשה ו2 ילדים.
אני לא סולחת לו עדיין ולא מסוגלת לשכוח לו את הסבל היות ואני גיליתי זאת לבדי...אז לך תתייעץ עם איש מקצועי שיכוון אותך איך לא תמית את אשתך והעובר ותמית את נפשם של ילדיך,עם הגילוי לכאן או לכאן .
אני מזהירה אותך!!
אל תפגע באשתך ההרה.
לא בשביל איזו בחורה ולב אגואיסט כמו שלך.
אולי תפסיק את הרומן ותחכה.
היית טיפש מאד.
אל תזיק לאחרים בשביל הלב שלך.
הורג אותי לחשוב כמה אגואיסט יכול להיות בוגד.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
העיניינים התגלגלו. לא נפגשתי עם "הבחורה" מהרגע שאישתי נכנסה להריון. מאותו רגע הקשר נעצר. כפי שציינתי אני לא רוצה לפגוע/להרוס את אישתי. בטח לא את ילדי. אבל, גם לי מותר לחיות כפי שאני רוצה.... ולעיתים עצם ההישארות הינה פגיעה בפני עצמה. גם אישתי תוכל לפתוח דף חדש.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
אני הייתי באותה סירה הייתי מאוהבת עד הגג בגבר נשוי שהיה מטורף עלי..רצינו שתינו להיתגרש אבל בסוף זה ניגמר כי בעלי ניכנס לכלא והרגשתי כמה שהיתבלבתי בין אהבה לריגוש..אל תעזוב את אישתך בחיים!!כי בסוף אחרי שתיתגרש תבין כמה שזה סתם ריגוש מיתמשך...ותיצטער בגדול תחתוך איתה שתשקם את חייך או שאתה רוצה להיצטער כל החיים שלך על טעות כל כך מטופשת..בהצלחה..
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
תודה לך על עיצתך ועל הקדשת הזמן שלך. לא יכול להיות שמערכת היחסים שלי עם "הבחורה" תצליח ותפרח? שנינו בוגרים, שנינו יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו.........
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
תיזהר להכאיב לאישתך היא תיתמוטט אל תספר לה בחיים על הרומן המיתמשך פשוט תחתוך את זה בצורה הכי יפה בלי להכאיב סתם אין טעם שהיא תדע למה אתה מיתגרש ממנה..ואני מבטיחה לך שהפרפרים וההרגשה שאתה מרגיש עכשיו לא תחווה עוד הרבה זמן עכשיו זה מתוק..כי זה אסור מקווה בשבילך שתעשה את ההחלטה הנכונה..
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ירון,
כמו שכתבת - בלב שלם.
ההחלטה תמיד צריכה להיות בלב שלם ולא מי היה אילו ....
אחרת ,אתה לא תהיה מאושר ולא תוכל לתת מעצמך בשביל בנית וחיזוק הבית וכנ"ל לא תוכל לקבל.
(והאילו הזה -תכניס את זה לראש שלך -לא היה טוב גם בשבילך...)
למד מנסיונם של אחרים. אתה תוכל להתגבר עליה.
ברגע שתשקיע בבית שלך- באשתך בילדים ובעצמך.
אני מאוד מקווה שתשכיל לעשות את הדבר הנכון.
שיהיה בהצלחה
תתתחיל דף חדש עם המשפחה (ללא שקרים ,ללא הסתרות)
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
לפני כשנתיים גיליתי שבעלי בוגד בי עם בחורה שהוא מכיר במסגרת עבודתו בחו"ל .גיליתי דרך הודעות SMS ולפי פירוט שיחות שלו אשר הגיעו באופן שוטף עם החשבון התקופתי. הכאב היה עצום ונורא כל עולמי התמוטט עלי .כל מה שחשבתי ל מערכת הנישואים שלי ,הזוגיות שלי התמוטט ונהרס לחלוטין.אני בת 47 נראית מצוין וצעירה בהרבה מבעלי ,2 ילדים בוגרים מדהימים ,לא הבנתי מאיפה האסון נחת ואיך אני מתמודדת עם העובדה . מיד דרשתי להתגרש כי אני לא מוכנה להחזיק בגבר בכוח וגם לא להתחרות על ליבו של מי שחשבתי שאני כל עולמו כפי שתמיד אמר,כנראה שלא.
הוא מבחינתו ניתק מיידי את הקשר וביטל סופי את כל הנסיעות שלו במסגרת עבודתו בחול. וביקש ממני לתת הזדמנות נוספת לסלוח לו ולתקן את את השבר אשר נוצר בינינו. נפגשנו עם מטפלת זוגית תקופה די ארוכה,ניסינו לבדוק מה היו הסיבות לבגידה .התשובות שקבלתי לא ממש סיפקו אותי.
עד היום מנסים לשרוד את הזוגיות.הוא מבחינתו עושה מאמצים גדולים ,אני ממש לא. לא מאמינה למילות האהבה שלו , למעשים שלו.לא מוכנה לסלוח לו ,אבל עדין אישתו .כלפי חוץ אנו זוג לתפארת ,כמה עצוב . מאז ועד היום אני לא מסוגלת להגיד לו שאני אוהבת אותו אפילו בצחוק כשהוא שואל , לא מסוגלת להתעלס איתו ,מרפרפת האדישות על שפתיו ןתו לא , כל התשוקה שהיתה בי כלפיו נעלמה ואיננה ,ההנאה ממין שכחתי וגם לא רוצה לזכור איך היה. נותר חלל עצום של ריקנות ,בדידות,אכזבה.
ונכון , אני עדין אישתו .
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אני אמנם רק בת 29 אבל גם בעלי הספיק לבגוד בי.
אין לי מה לומר לך שאני מבינה לליבך קבלי ממני חיבוק ענק .
ותעשי טובה שימי עליו פס תחיי את חייך תעשי רק מה שעושה לך טוב,לכי לקניות,תבלי תצאי תלכי לכושר תמצאי לך חברות חדשות תשתוללי....אף פעם לא מאוחר חיים פעם אחת.
וגבר חרא לא יהרוס לך.
גם אני עברתי ועוברת בדיוק כמוך...
לכי אחרי הלב שלך ותשקיעי לך יותר בעצמך במקום לשקוע בעצבות...
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום לבודדה,
ניכר כי את חווה כאב עמוק ותחושה של אובדן בנישואייך כעת. אמנם הייתם בטיפול זוגי לדברייך ונשמע שניסיתם לזהות את הסיבות לבגידה.זה טוב ויפה אך האם במהלך הטיפול ניתנה לך ההזדמנות לבטא את תיסכולייך,כעסייך, התיסכול הנורא, האובדן על מה שהיה וחוסר האמון שאת חווה כעת? הרי במצב של בגידה יש משבר אמון עמוק, וכדי לבנותו מחדש לוקח זמן.אך כדי שזה יקרה יש לתת מקום לכל הרגשות הקשים שיש לך ושאת חשה כלפי נן זוגך, ועליו להבין וזאת ולקבל זאת כחלק מהתהליך הטיפולי ועל מנת לגשר על השבר העמוק.האם עשיתם זאת במהלך הטיפול?
יתכן כי עליכם להמשיך בטיפול.כעת דרך התנהלותך מכוונת ע"י כעס, תיסכול וכו' אך את אינך מקדמת את יחסיכם.בדרך זו תגיעו לפרידה.לכן אם את לא רוצה בכך, מוטב להמשיך ו'לנקז' את התחושות הקשות, לרכוש כלים חדשים לתיקשורת והדוורות ולנסות לשקם את היחסים
בהצלחה!
מיכל פאטל -יועצת זוגית.
|
|
|
מיכל פאטל
יועצת זוגית משפחתית ופרטנית
הפנינים 29 א' נווה-מונוסון, יהוד 050-5475155
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
במהלך הטיפול הזוגי אכן ניתנה האפשרות לבטא את הכאבים שלי ,את הכעס העצום התהום הנוראי שאני נמצאת בו. דנו בשלבים אשר הובילו למצב הבגידה ואכן ניסינו למצוא כלים חדשים אשר יעזרו לנו לבנות זוגיות חדשה בהתאם למצב בו אנו נמצאים.
כל הנושא הזה שינה אותי לגמרי ,פתאום ראיתי את עצמי באופן שונה לגמרי , האישה שהייתי כבר אינה.
הבנתי עד כמה אני חזקה , והנוכחות שלי בחייו היא צורך קיומי.במהלך הטיפול התברר שהפחד הכי גדול שלו היה שאני פשוט אעזוב.
לצורך הבהרה בעלי הוא אדם מקסים ,מבין ותומך , אפילו יותר מימה שהיה עוד קודם.לפעמים מרגישה שאני יכולה לעשות בו מה שאני רוצה ,אבל אני לא רוצה.
האיש הזה שהיה כל חיי ,האהבה הגדולה והיחידה שלי ,החבר הכי טוב שלי ,הגבר הראשון שלי ,האיש שקיבל ממני ה כ ל , האיש שתמיד היה שם בשבילי שהגן עלי ושמר עלי, פגע והרס בי יותר מכל אחד אחר בעולם .
האיש שכל הזמן רק הודה לאל על מזלו הטוב ,שיבח ושמר על החברות שבנינו,היה מאושר ומסופק מחיי המין שיש בנינו , ותמיד דאג להשמיע באזני שהוא לא מבין את הגברים הבוגדים ולא מקבל את זה, עושה את ועוד במשך שנה וחצי.מה מכל זה באמת היה אמיתי ? האם חייתי בסרט?
אני לא רוצה להיות חברה של בעלי יותר ,לא המאהבת למרות שאנו מקיימים יחסי מין בתדירות די גבוהה (לא בהנאה ,הוא מרגיש את זה אך נראה לי שהוא מאוד פוחד לדבר על זה ),ואם היה בוגד בי היום ,אפילו הייתי מבינה אותו, כי ממני הוא לא מקבל את אותו החום והאהבה שקיבל קודם.
כל הנושאים האלו עלו בשיחות ודנו בהם ואני החלטתי שלאחר תקופה של שנה המפגשים מוצו ולא מתקדמים לכיוון אחר .
כיום אני אישה אחרת ,דואגת לעצמי , חברות ,נראית מדהים ,מחוזרת (ואפילו לידו) ,אך מרגישה ריקנות עצומה .
אהבתי להיות מי שהייתי קודם , אהבתי להיות המאהבת שלו החברה שלו ,אשת שיחה שלו אהבתי לראות אותו כפי שראיתי קודם ,הערצתי אותו ואהבתי להיות אשתו .
היום אני רק אשתו , לא מסוגלת או רוצה להיות משהו אחר.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
שאלה לא הגיונית
אחד שקשה לו
|
אני נשוי 6 שנים +2. בן 33.
לפני קצת יותר משנה הכרתי מישהי בעבודה, גם נשואה עם ילדים. יצא לנו לדבר הרבה על הבעיות בבית, ועל חסכים, והדיבורים הפכו לקשר (גם מיני). התאהבנו.
אחד הדברים שכל הזמן עלה, הוא הרצון שלה בעוד ילד מבעלה, שבגלל הקשר הרע ביניהם לא נראה לה שזה הולך לקרות. הייתי תומך, ודיברנו המון על איך אפשר לשפר בינה לבין בעלה.
לפני כמה חודשים היא הודיעה לי שהדברים בינה לבין בעלה מסתדרים, ואני לקחתי צעד אחורה, למרות שזה הרג אותי. לאחרונה היא אמרה לי שהם מנסים, ולדעתי, היא כבר בהריון (לפי כמה דברים שאמרה, ובעיקר לפי ההתרחקות המוחלטת שלה ממני - לא הפסקנו לדבר, אבל נמנעים מגילויי חיבה וכו').
אני שמח בשבילה (מאוד), אבל תכ'לס גמור מבפנים. הסיטואציה, הלא בריאה מלכתחילה, הפכה להיות סיוט בשבילי. אני ממש שוקל לעזוב את מקום העבודה (מקום מעולה עם תנאים מצויינים וחברים טובים) כדי לנסות להתרחק מכל זה.
אני מרגיש נורא. קשה לי לאבד את האהבה שלה, אני עדיין מאוהב בה קשות, ולראות אותה בהריון, עם כל המשתמע מזה, יהיה מאוד קשה.
אני יודע שזה נורא אנוכי (וגם כנראה מגיע לי על השטות שעשיתי לפני שנה), אבל אני לא רואה דרך לנקות את הראש מכל זה. מפחיד אותי לחשוב שגם עוד 20 שנה אני אסתכל אחורה ויכאב לי הלב כמו שכואב עכשיו..
היחסים אצלי בבית לא משהו, אבל גם לא נוראיים. אצלי בעיקר תחושת הריקנות דחפה אותי לזה, התחושה שאשתי לא באמת אוהבת אותי במלוא מובן המילה, ואין לי שום יכולת להסתמך עליה שתבין אותי, למרות שניסיתי להסביר לה מה אני מרגיש (כמובן שלא אמרתי כלום על הבגידה).
מה לעשות עם הייאוש הזה?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אני לא באה להתייחס כדי להטיף מוסר
אני עומדת בנעליי אישתך היום, בשינויים מסויימים
חשוב לי לומר לך דבר מה, ואני מקווה שתבין ואם לא הצלחתי לעזור לעצמי אולי אעזור לאחרים, וגם זו נחמה
קל לדבר על ריקנות בנישואים. זוכר את ההתרגשות בהתחלה, כשהכל חדש??? יש דברים שלא ניתן לחוות שוב, עובדה!!! את ההתרגשות הזו של החדש השונה הלא מוכר, מביך מעט מרגש, אפשר לקבל רק ממשהו חדש, זו לא סיבה טובה לחפש כל הזמן, צריך להעריך גם את ה"ישן" ה"משומש" ש"שירת" אותך עד עתה (הכוונה כמובן לא לשירות כמשרתת אלא מה שהיה קיים ו"בשימוש")
בחיים האמיתיים מה לעשות, יש הרבה דברים שמקשים, שיגרה, ילדים, עייפות, חובות (לאו דווקא כלכלי, חובות במובן דברים שמחוייבים לעשות) ... קל להיכנס לשיגרה בלי התרגשות... עם המאהבת יש לך את ההתרגשות, התרגשות מסוג שתמיד תהיה שם בגלל הסוד, היחסים איתה תמיד יסבבו סביב הנאות ובילויים כיף צחוקים שמחה ואינטימיות, כמובן שאם תתגרש ותתחתן עם המאהבת - תגלה מהר מאוד איך מגיעים לריקנות...
לא טוב לך, היה עלייך לדבר עם אישתך, לצאת מהקשר אם אין פתרון, לנסות להשקיע ולהכניס תוכן לריקנות... אפשר למלא אותה צריך לרצות. יש סיבה שהתחתנת איתה, יש זכרונות חוויות היה שם משהו פעם... אם היית משקיע באישתך מאת ממה שאתה משקיע במאהבת, שוב, לא רק חומרית, יותר נפשית, היית מגלה איך הריקנות התמלאה לה.
בגידה היא דבר נורא, אתה גוזל מבן הזוג הכל, שום דבר אינו אמיתי, זה רצח של הנפש, זה משפיל ומתסכל, ואין סיבה לפגוע כך באדם שהיה לצידך אפילו אם האהבה איננה שם, ולא בכך מדובר, אלא בריקנות כפי שתיארת, מדובר באדם שפעם הייתה לו משמעות עבורך, שעברתם כברת דרך יחד, ואתה מעניש אותה, בלי שהיא יודעת אפילו מה עשתה ונתנה לה הזדמנות להגן על עצמה, וזה עונש חמור ואכזרי בכל קנה מידה, ולמה? כי היא אנושית, כי החיים קרו לכם???
אני לא מנסה להטיף לך, אני לא מכירה את מערכת היחסים שלכם,קשה לי לרשום את הדברים, אבל אני נקרעת...
היום, במקום אשתך, איני יכולה אפילו לענות לך אם הייתי רוצה לדעת שתתוודה יהיה טיפול ושיקום תוך השקעה אמיתית ובקשת מחילה, או אם הייתי מעדיפה לא לדעת, ופשוט תשקיע את כל כולך בזוגיות, איני יודעת, הבורות היא ברכה לעיתים... לא יודעת
אבל תתרחק מהמאהבת (אני לא מדברת על זה שמבחינה הלכתית היא אישה נשואה והיא למעשה אסורה על בעלה ובועלה, עלייך ועל בעלה, מדובר בעניין חמור מאוד מבחינה הלכתית)
ומה שלא תעשה, אם החלטת לתת הזדמנות ולזכור לזוגתך את חסד נעוריה, תעשה את זה מכל הלב, תן לה להרגיש ולהבין שאתה כמהה אליה
הלוואי ותגיעו לשלום בית
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
הקשר עם המאהבת לא בא משעמום, או כי לא היה לי משהו אחר לעשות. הוא בא כי היא מילאה חלק מאוד חשוב שהיה חסר לי - אהבה. היה חסר לי מבט של מישהי אוהבת, ליטוף מרגיע, חיבוק אמיתי, תמיכה. משהו שאף פעם לא היה לי עם אישתי, גם לא בהתחלה.
האהבה שלה הרגישה אמיתית, וזה עוד לפני שהקשר הפך מיני. ובעניין המין - היו מספר מפגשים בודדים, מהוססים מאוד לשנינו, וקשים לשנינו.
אני מסכים שבגידה זה דבר נורא. זה לא ייקרה שוב, במיוחד לאור העובדה שאני כרגע בשפל המדרגה מבחינה נפשית, ולא אסכים לחוות דבר נורא כזה שוב. אחרי כ"כ הרבה זמן מת, שכחתי מה זה לאהוב, ושכחתי מה זה עושה לי. זה הרג אותי, את המשפחה שלי וברור לי שגם למאהבת זה לא עשה טוב. כולם נפגעו, ואני ממש לא צריך את זה יותר.
הבעיה היא - שאני לא מצליח להוציא אותה מהראש!
אנחנו עובדים יחד, אי אפשר לא להתראות מדי פעם, וכל פעם שהיא מביטה בי אני פשוט מתפורר. היא יודעת מה עובר עלי (אני די שקוף), וכנראה בגלל זה לא משתפת בעובדה שהיא בהריון. אני יודע שזה מטומטם לחלוטין, ואין לי שום זכות על החיים הפרטיים שלה, אבל לעבור מאינטימיות גדולה (ואסורה) לקרירות נוראית כזו (כמו שיש לי עם אישתי), זה גומר אותי.
אני מרגיש כאילו היא לקחה מה שיכלה מהקשר שלנו, התחזקה ועברה הלאה. ואני נשארתי עם חור ענק בלב, על סף דמעות כל הזמן (אני טיפוס כזה רגיש, מה לעשות), וייאוש גדול מאוד.
התמונה שלה עם בעלה לא יוצאת לי מהראש, במיוחד עכשיו שאני יודע מי היא, וכמה היא יכולה להיות מדהימה. אני פשוט מקנא, קנאה ירוקה ומגעילה שמתאימה לילד בן 15.
לקח אחד למדתי, וזה לא יקרה לי שוב. אבל הצלקת הזו כנראה תישאר איתי המון זמן.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום לך,
אני בהחלט מבינה ומסכימה עם דאגתך לגבי העתיד (ןלאוו דווקא לגבי הבחורה מהעבודה)עם רעייתך ןהזוגיות ביניכם.במשך שנות הנישואין מתחילה להיווצר שחיקה ביחסים אם לא משקיעים במערכת ומזינים אותה.כל כך יפה ניסית (ואולי אף הצלחת) לעזור לידידתך מהעבודה לשפר את היחסים עם בן זוגה -מדוע לא תעשה זאת עבור ביתך שלך? כפי שציינת ישנם חסכים (יתכן שאף לרעייתך) -אולי כדאי לפתוח את השחיקה הנורמטיבית והריקנות לשיחה כינה ועמוקה.
אם אתה מתקשה לבטא עצמך עימה, או לא מצליח להגיע עימה לתיקשורת ברורה ומניבה פירות- אמי ממליצה שתיפנה לאיש מיקצוע כמו מטפל /יועץ לזוגיות.
אני לא ממליצה לעזוב מקום עבודה כל כך טוב ומתגמל כפי שאתה מציין, תתרכז בעבודה ותשקיע את מירצך והאנרגיות שלך בשיפור וטיפול הקשר הזוגי עם רעייתך.
שיהיה לך בהצלחה!
מיכל פאטל.
|
|
|
מיכל פאטל
יועצת זוגית משפחתית ופרטנית
הפנינים 29 א' נווה-מונוסון, יהוד 050-5475155
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אני כל כך מרחמת עלייך ...
קשה לך... אתה מאוהב את כלות
גם לך אני אומרת תתעורר מהפנטזיה. הכל בראש שלך. לא מצאותי לא אמיתי.
כל אחד\אחת היה נחמד עם היה לו מישהי\מישהו מהצד שהיה מדבר איתו והיו מקטרים ביחד על הבעל על האישה ... על הקשייים .. על החסכים.....
תתפכח. אתה לא ילד בגיל ההתבגרות. יש ךל משפחה יש לך ילדים. יש לך אישה - שאמרת שהיחסים בניכם לא נוראיים. יש לך ריקנות -תמלא אותה (אבל לא בבגידה) - תעשה דברים טובים לאישתך - תקנה לה דבריםפ יפים.תויצא אותה תפתיע אותה. ולאט לאט תראה כמה היא תחזיר לך...
"התחושה שאשתי לא באמת אוהבת אותי במלוא מובן המילה, ואין לי שום יכולת להסתמך עליה שתבין אותי, למרות שניסיתי להסביר לה מה אני מרגיש (כמובן שלא אמרתי כלום על הבגידה)...."
אני לא קונה את המפשט הזה - תתחיל להקשיע באישתך ובזוגיות הזאת ותראה את הרווח הגדול. תגלה שאישתך אוהבת אותך וגם מבינה אותך (כי קל להגיד היא למבינה אותי רע לי ...)\
אתה לא מסכן... היא המסכנה כנראה שהתחתנה איתך. ואתה מבין אותה. אולי גם לה יש ריקנות.
מה אתה עושה בשבילה בשבילכם.?
אני שמחה מאוד שהאישה האחרת מסתדרת עם בעלה...
תתחיל גם אתה להסתדר עם אישתךך ותפסיק להתבכיין....
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
אנא עיזרו לי - דחוף בחירת יועץ זוגי
ליאת שי
|
אני חדשה כאן, לא רגילה לפורומים לצאטים, לא יודעת למי לפנות לעזרה
אני קוראת דברים שנכתבו, ומזהה כל כך הרבה דברים מוכרים, והרגשתי כל כך לבד...
יש לנו ילדים מדהימים, המשבר פוגע בהם קשות
עבר זמן רב מדי יקר מדי נישואי במשבר, משבר חמור, בשלב הזה אני כבר לא יודעת אם עוד ניתן יהיה להציל משהו לצערי
אני מחפשת זמן רב יועץ/ת זוגי, אני נמצאת במצב של פראנויה... היינו אצל יועצת נחמדה פעם אחת, היא אשה מקסימה, אבל איני חושבת שהיא מקצועית מספיק, לא אכנס לזה, אבל זה הזיק יותר מלהועיל, ושימש בסיס לקשיים נוספים
איך מוצאים מישהו מתאים??? מישהו שבאמת יעזור??? זה לא ספר, אם התספורת גרועה השיער צומח הולכים תקופה עם קוקו ומוצאים מישהו אחר, זה קריטי, זה להיות או לא להיות.
אם יש עוד סיכוי קלוש, ברור לי שזה תלוי המון כרגע בייעוץ טוב ומקצועי, אבל איך ממוצאים? מישהו מוסמך, טוב???
אני לא רוצה מטפל קואצ'ר שישכנע אותי להסתכל קדימה, שצריך לחיות את ההווה ולהסתכל לעתיד, אנחנו צריכים מישהו שיאפשר תקשורת בינינו, הבנה של הצרכים ההדדיים, שיאפשר בחינה ובדיקה של העבר, של היסודות כדי שיהיה סיכוי ולא קלוש לבנות משהו בהווה למען העתיד...
אני עייפה ומיואשת, אין לי אמונה שיש סיכוי שיכול לקרות משהו טוב
אנא, אם מישהו יכול להמליץ לי על מטפל/ת / יועץ/ת מוסמך, מעדיפה עם רקע בפסיכולוגיה... מישהו כמו שאומרים "עם קבלות" מישהו שיהיה המושיע/ה שלי
אני לא רוצה לחשוב שבחירה לא נכונה תחרוץ את גורל נישואי, שיכול היה להיות אחרת
הנישואים עבורי הם מוסד קדוש ויקר, אני חייבת לדעת שעשיתי הכל
אנא מכם, עזרו לי, אני נואשת
אם תוכלו להמליץ לא רק איך למצוא מישהו טוב אלא על מישהו ספציפי, אם מי מכם קיבל עזרה ומבין את כוונתי
תודה מראש, שנה טובה לכולם,והצלחה,בשורות טובות
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
אני יכול לברך אותך שתמצאי מישהו שתצליחו להתחבר אליו ולעבוד בייחד, כי אין פתרונות קסם, מדובר על עבודה אישית וזוגית שהכוכבים האמיתיים בו הם אתם בעצמכם,
כל מטפל וותיק שיש לו קבלות מספיק לעניין הזה,
לא כל מטפל מתאים לכל אחד, אבל אפשר לבחור אחד או אחת מתוך ים של מטפלים לפי העדפות שונות,
קחי בחשבון גם את הטעם של בעלך שייתכן ותהיה לו התנגדות דווקא כדי להראות מי בעל בית,,,
---
תרשמי מייל ואנסה לעזור לך
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
תודה על התגובה המהירה
ברור לי שיש צורך בכימיה וקשר טוב עם כל מטפל/יועץ שנבחר
אין לי בעיה שבעלי יבחר, ואין לי העדפות, גבר אישה דתי חילוני... חשוב לי שיהיה מישהו מקצועי ואמין
וכמו שכתבת - עם קבלות - לכן אני רוצה המלצה ממישהו שיכול להמליץ ממקור ראשון
תודה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
נמאס לי אני רוצה להתגרש.
ליאת
|
הי,חברים לאחר 5 חודשים...
הבנתי שבעלי מקבל אותי כמובן מאליו הוא ממשיך כאילו אני חייבת להתגבר לי לבד על הבגידה שלו.הוא עסוק בעסק שלו ובעצמו,תראו מה גיליתי:עשיתי העתק הדבק כדי שתראו.
"הכלל הבסיסי ביותר הינו : כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, עם גירושין מתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים, בלי קשר לשאלה על שם מי רשום הרכוש".
אז אין לי ממש מה לדאוג יש לי איך להתחיל את החיים בצורה טובה ביותר עם איזה חצי מיליון שקל מזומן ומוניטין של עסק ...{ללא קשר לרכוש...}מזונות זה 1200 ש"ח לכל ילד.הוא חייב גם לתת דיור 40% באותה רמת חיים לפחות שהיתה לפני .ועוד הכסף שיש לי בצד..אז מהבחינה הזאת אני מסודרת.!!!
אמרתי לו שאני הולכת לרבנות והוא פשוט צוחק עלי הוא יודע שכל מה שהוא יעשה אני יהיה שם בשבילו ואסלח לו לכן הוא גם לא מתאמץ לרצות אותי{הוא היה שבועיים בח"ול ועברו כבר 5 ימים והוא בקושי מבר איתי רק מושיב אותי על המחשב לעשות לו עבודות,אתמול רשמתי לו מכתב ארוך שהסברתי לו למה אני רוצה שנפרד הסברתי לו הכל.והוא אמר שבכלל קרע את המכתב ולא קרא.לי נמאס שיראה שאני מעיזה ללכת ממנו ואולי הוא ירתע וישתנה??מי יודע??מחר אני הולכת לפתוח תיק ברבנות.אז או שאני כבר לא יהיה מובן מאליו או שנפרד-ומזה אני כבר לא דואגת-לילדים שלי יהיה מה שיצטרכו ומה שתמיד היה להם.וגם אמא שמחה יותר אולי.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
מצער אותי לשמוע בכלל על גירושין, ועוד יותר ממך,,,
אני מבין לליבך ואת המניע שכאילו לא נותר לך ברירה אלא להקצין את התגובות שלך כדי להראות לבעלך שיש כאן מישהו שצריך להשקיע בו ומייד,
אני רק מעיר לך על הדרך,,,
אין זוג שלא עובר משברים, ולא משנה כלל מהי הסיבה, אבל כן משנה איך פותרים את הבעיות לפני שהן מצמיחות קרניים,,,
יאמר לזכותך וזאת אני למד ממה שכתבת שניסית כביכול הכול ! והבחור לא קולט את המסרים העבים שאת משדרת לו,
הרשי לי לומר לך בשעה כאובה זו, שאת הצעד הפשוט ביותר כמו לגשת לחבר טוב שלו, או לבן משפחה שמכיר אותו לפני ולפנים > את חייבת לנסות,,,--- ! רגע לפני שאת עושה מעשים שקשה יהיה לחזור מהם בקלות,
---
אני מבין גם את הרתיעה שלו ללכת לייעוץ מסודר, אבל לך אסור לוותר , את שותפה במפעל החיים שלכם חצי חצי לכל דבר ועניין, ולכן זכותך לעמוד על שלך, ולהביא מישהו שיציל את הנישואין שלכם, הרי אם הוא היה חולה ח"ו, היית מזעיקה רופא באמצע הלילה בלי לשאול אותו,,,, גם כאן תקבעי עובדה ותאירי לו את הדרך כדי להציל את הזוגיות שלכם, הוא יודה לך בסופו של דבר ותצאו נשכרים גם אתם וגם הילדים שלכם שיעריכו את המאמץ הגדול שעשית עבור הקן המשפחתי שלך,,,---
---
טוב את עושה שהחלטת לעשות סוף לסיפור, אבל תעשי צעדים לבנות ולא להרוס,,,
---
יש כאן אנשים טובים שמוכנים לעזור לך להניע את התהליך,
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
חמישה חודשים זה כלום אתם עוד באמצע התהליך הוא עוד בכלל לא מבין מה קורה הוא עוד עסוק בעצמו אולי אפילו כועס על עצמו ואת מצד שני עוד כל כך בפנים כל כך כועסת וכואבת
אברתם איזה שהוא טיפול בדרך? זכית לקבל עזרה?
להתגרש זה קל השאלה היא האם זה מה שאת רוצה באמת?
האם לא יכול להיות שאת קצת נהנת מלהיות הקורבן?הנבגדת?
תבדקי את עצמך ותקבלי עזרה - חבל הגעת עד לכאן זה לא הזמן להרים ידים
בהצלחה מכל הלב
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
תקשיבי..בעלי היתנהג בדיוק אותו דבר אחרי הבגידה הם סתומים מה לעשות?תישבי עם עצמך ותחשבי אם את באמת אבל באמת לא אוהבת אותו יותר ואין לכם סיכוי..יש לי מחר דיון ברבנות אני רוצה לעשות את הצעד הזה לא רק בגלל הבגידה בעיקר כי הוא לא מישתנה..ביחס וכו' ו..שלחי כבר בקשת חברות לפייסבוק:)
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
פרידה - סיפור ארוך כואב ומייגע!
טלי
|
אני גרושה מזה 3 שנים. בת 32 ואם לשני ילדים מקסימים. בשנתיים האחרונות יצאתי באופן קבוע עם גבר בן 43 (גרוש פעמיים עם ילדים) . במהלך החברות בינינו עד שהגענו להתייצבות בקשר היינו חוזרים ונפרדים המון פעמים (היה לי קשה להאמין ולבטוח בו והוא תמיד ניסה להוכיח לי שהוא משהו אחר והיה מחזר אחרי ומוצא את הדרכים להחזיר אותי אליו), אך בחצי שנה האחרונה הקשר בינינו מאוד התהדק הרגשתי שאני יכולה לסמוך עליו היתה לי תחושה שאני תלויה בו ברמה של איבוד הפחד מדברים שעלולים לקרות לי כי הוא נמצא לידי תמיד בכל מצב גם כשאני חולה , גם בעצב וגם בשמחה. בשנתיים האלו הילדים שלי ושלו התחברו , התערבבו יחד והיתה אידיליה משפחתית מהממת. התחלנו לדבר על מיסוד ועל קניית בית משותף , ראינו בתים ביחד אפילו החלטנו איזה בית נקנה , ישבנו שירטטנו את התוכניות של הבית - איזה קיר נשבור , איזה קיר נבנה איזה ריהוט נחליף וכו'.
בחודש וחצי האחרון היינו מאוהבים כל כך עד שלפני שבועיים שלחתי לו הודעה בנוסח של "אני כל כך אוהבת אותך עד שאני מפחדת שיום אחד שימאס לך ממני..." - וקיבלתי בתגובה הודעה שהיתה ממיסה כל בחורה כמה אהבה , כמה רצון יש לו להשקיע בי ובזוגיות שלנו... שלעולם לא יעזוב!
אחרי שבסופשבוע האחרון בילינו יחד בצורה אינטנסיבית שישי - שבת - ראשון עם הילדים שלי וגם שלו , ערכתי קניות , בישלתי פינקתי את כולם , אפילו הסקס היה מדהים באופן מיוחד מושקע עם תשוקה ענקית. יומיים אחרי הרגשתי שהוא פתאום מתרחק כי הוא רב עם אמא שלו ונאמרו שם כל מיני דברים קשים שהיא הטיחה בו ושהוא מבטיח לי שהם לא קשורים אלי והוא רוצה זמן לחשוב.. אחרי יום שלם שכמעט לא דיבר איתי כי רצה "לחשוב" מה הוא עושה , הוא הודיע לי למחרת שהיתה לו שיחה עם אמא שלו והיא אמרה לו שאבא שלו מאוד חולה ושהם כבר מבוגרים ושהם צריכים את העזרה שלו שיסיע אותם לרופא , שיהיה איתם והיא מרגישה שהוא משקיע בחיים שלו ובהכל חוץ מאשר להשקיע בהם. בבוקר הוא התקשר אלי אחרי שנתיים!!! ומודיע לי טלפונית שלאחר שיחה עם אמא שלו ומאחר והוא מרגיש שהוא חייב לאבא שלו את החיים שלו גם תמורת ביטול "העצמי" שלו הוא מאמין שלא נוכל להיות יחד כי הוא רוצה להשקיע את כל הזמן המועט שגם כך יש לו לאבא שלו. באותו רגע הרגשתי כאילו שאני לא יכולה לנשום רציתי למות , לצעוק בכיתי יומיים וחצי לכל מי שרק התקשר אלי וגם אליו. לא הצלחתי להחזיק מעמד הרגשתי אפס אחד גדול. לא ויתרתי אחרי יומיים נסעתי אליו ביקשתי שיתן לי תשובה הגיונית שיעשה לי סדר בראש - שיסתכל לי בעיניים ויגיד אני לא אוהב אותך יותר לא רוצה , נמאס לי - הוא לא יכל לעשות את זה. לקחתי את עצמי והלכתי. אין לי ספק שאמא שלו יש לה אשמה גדולה בעניין הזה , אבל מי שמסביבי אמר לי שאם האהבה חזקה הוא עוד יתגעגע וכמו שבעבר עשה הכל כדי להחזיר אותי גם הפעם הוא יעשה הכל כדי להחזיר אותי. את האמת - אני לא יודעת אם אני אסרב!!! אני כל אוהבת אותו. אז מה הסיפור שלו?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
| | | |