קהילת התמכרויות

היי
האם בדרך כלל קבוצות תמיכה הן בתשלום?
אפשר לדעת כמה בערך בבקשה כדי שנדע להתכונן?
תודה רבה

היי לירי,
בקבוצות תמיכה אין תשלום.
כיוון שמדובר בהתארגנות על בסיס התנדבותי משותף, על כל קבוצה לשאת את הוצאות קיומה בלבד (דמי שכירות למקום המפגש של הקבוצה, תה וקפה, דמי נסיעה למנחים) ולכן לפי המסורות המקובלות בקבוצות עובר ארנק בין המשתתפים וכל משתתף נותן תרומה על מנת לסייע במימון הוצאות הקבוצה.
התרומות נעות בין 1 ש"ח לבין 15 ש"ח, תלוי בהוצאות הקבוצה, כמה משתתפים בקבוצה חולקים יחד את עלויות התחזוקה וכו'.
יחד עם זאת, הארנק עובר ואיש אינו בודק כמה כסף מישהו שם בארנק, כך שכסף אינו מהווה גורם שימנע ממישהו להשתתף בקבוצה. איש איש לפי יכולתו, כאשר ההחלמה קודמת לכל!
בעיות של כסף לא יסיחו דעתנו ממטרתנו העיקרית- החלמה.
בהצלחה!
נשמח ונודה לך אם תשתפי אותנו יותר.

ברור שאשתף
בשביל זה אני פה
צריכה קצת זמן... המון תודה

היי
כמה יין מותר לשתות ליום וזה לא נחשב התמכרות?
ואפילו בריא?
אתם יודעים אולי? תודה

בודאות
השאלה היא איזה צורך מביא אותך לשתות את הכוסית הזאת?

היי
יש עכשיו טרנד של לשחק פוקר בין חברים בערב..
אנחנו משפחה עם נטייה להתמכרויות,
אחי הקטן בן 29 משחק פוקר כמעט כל יום ואני יודעת שזה לא טוב
כי גם אם חברים שלא לא משחקים הוא מוצא תמיד עם מי לשחק גם אם אין שם היכרות של ממש
הוא לא מודע ולא מודה שהוא נהנה מזה וחושב על זה יותר מהרגיל
הם משחקים על כסף וזה מאוד מרגש אותו ואני מפחדת שהוא יתדרדר לתוך זה
איך מסבירים לו שזה כבר לא תקין? ולא נורמלי? תודה מראש

הדרך לדעת אם הוא מכור זה לנסות לזהות האם הוא מסוגל לא לגעת בזה שעה/חצי יום/ יום וכו'. עצבנות, כעס, דכאון, חוסר שקט הם ססמנים נוספים. הדרך היעילה ביותר לטיפול היא באמצעות קבוצות וטיפול פרטני. ללא נכונות של אחיך אין סיכוי שיתמסר לאי אילו מפתרונות שהצעתי. כתבת שהוא אח קטן? מאיפה הכסף? האם ניתן לעצור זאת? מכור נקי (מהימורים).

שלום
שאלתי פה בעבר על 12 השלבים, זה עבורי ועבור בעלי,
רציתי גם לשאול האם בקבוצות תמיכה זה מה שעושים? עוברים את השלבים ביחד ומתקדמים כקבוצה?
ועוד שאלה בבקשה, האם מהנסיון שלכם אנשים שהולכים לקבוצות תמיכה (אלכוהול או הימורים)
צריכים להמשיך איתם בכל החיים כדי לא לחזור להרגלים הרעים? תודה

יקירתי,
כל מה שאכתוב זה לפי הבנתי בלבד ואינו מחחיב איש:
התמכרות אינה שפעת או דלקת גרון. מדובר במחלה קטלנית ורבת עוצמה.
כמכור מחלים מצאתי שהדרך היעילה ביותר לטיפול היא באמצעות קבוצות וטיפול פרטני.
ההחלמה אינה מסתיימת לעולם ושנים עשר הצעדים הינה דרך חיים ודרך להתחברות לכוח עליון, אלוהים כפי הבנתי.
כנגד מחלה גופנית, נפשית ורוחנית רק כוח גדול יכול להחזיק אותי שפוי כדי שלא אחזור לסבל הבלתי נסבל שהייתי בו.

הקבוצות והדרך לכל החיים אך המינון יורד עם השנים.

אוהבים

מכור נקי (מהימורים).

שלום
תוכלו להגיד איך מזהים בן אדם כמכור להימורים?
לצערי הרב אני מדברת על אחי הקטן.
איזה דברים בהתנהגות שלו יכולים להעיד שהוא מכור להימורים?
כי אני רואה אותו באינטרנט - רק על אתרי הימורים בינלאומיים והוא תקוע עליהם שעות
אנא עזרתכם תודה רבה

הדרך לדעת אם הוא מכור זה לנסות לזהות האם הוא מסוגל לא לגעת בזה שעה/חצי יום/ יום וכו'.
עצבנות, כעס, דכאון, חוסר שקט הם ססמנים נוספים.
הדרך היעילה ביותר לטיפול היא באמצעות קבוצות וטיפול פרטני.
ללא נכונות של אחיך אין סיכוי שיתמסר לאי אילו מפתרונות שהצעתי.
כתבת שהוא אח קטן? מאיפה הכסף? האם ניתן לעצור זאת?
מכור נקי (מהימורים).

היי
יש איזו רשימה מסודרת כזו (משהו מובנה)
של סימנים להתמכרות? אפשר בעזרתם לבדוק בן אדם ולעשות "וי" על פי ההרגלים שלו ואיך שהוא מנהל את חייו ולדעת עם הוא מכור? (מדברת על אלכוהול)
אשמח לקבל קישר ותודה!

היי ענת,
בהקשר של סימנים להתמכרות- לכל סוג התמכרות אתר משלה, ובו לרוב סדרת שאלות שאתה עונה עליהם עם עצמך, ומברר עם עצמך האם אתה מכור.
בהקשר של אלכוהול, באתר של אלכוהוליסטים אנונימיים נכתב כי
"אם אתה מגלה - בשעה שבכנות אתה רוצה בכך - שאינך יכול להפסיק לשתות לחלוטין או בשעה שאתה שותה, אין לך שליטה מלאה על הכמויות של שתייתך - מסתבר שאתה כנראה אלכוהוליסט."
הקישור לאתר שלהם הוא: http://www.aa-israel.org/index.htm
מעבר לכך, מניסיוני, אדם יודע בכנות שלו לזהות אם הוא מכור או לא. קצת קשה לו להודות בכך כי המשמעות היא שיש לו בעיה שרצוי שיתחיל לקחת אחריות עליה, ותחילת ההתמודדות פעמים רבות די מאיימת.
לכן, ההמלצה של התוכנית היא לא לנסות להתמודד לבד. לנסות לחבור לאחת מקבוצות התמיכה ולקבל שם מכוחם, ניסיונם ותקוותם של אחרים, אנשים שמתמודדים עם בעיה דומה לשלך בהצלחה ומצאו דרך חיים חדשה.
בהצלחה!

התמכרות לא בריאה זה כשהרגל מסויים פוגע בתפקוד, או בגוף, או בך או בזולת, וקשה מאוד להפסיק אותו - גם כשרוצים.

לא מצליחה להרדם בלי ואבן או לוריוון
הבנתי שמשהו לא בסדר.
וכשהתחלתי לשתות יין עם לוריוון כדי להרגיע את החרדות (הן לא נרגעו בלי)
הבנתי שאני צריכה טיפול

רק רציתי להגיד שאני קורא פה הרבה וממש טוב שיש קבוצות כאלה! כל הכבוד

היי אלי,

מחמם את הלב לשמוע שהדברים נוגעים ללבך וכנראה לעוד רבים נוספים שעדיין חוששים לשתף.
מעניין אותי לשמוע מה מהדברים דיבר אליך יותר? אני מאמינה שאתה מכור לדבר מה?!
בכל אופן אשמח אם תשתף וגם אם לא מבחינתי זה בסדר גמור (גם פירגונים מדי פעם זה אחלה מבחינתנו).

היי
אני יודעת שגראס כעיקרון זה סם לא ממכר.
אבל חבר שלי איתו אני כבר שנתיים פשוט מסרב להפסיק.
הוא עובד ויצרני, חם ורגיש וכאילו הכל בסדר.
אבל הבעיה היא (וכבר דיברנו על זה לפני שנה)
שהוא לא מפסיק לעשן סמים, הוא עובד במשרה טובה אבל ברגע שחוזר הביתה מדליק ג'ויינט.
שנתיים אני איתו ושנתיים זה ככה וזה מפריע לי כי חוץ משעות העבודה הבן אדם מסטול!
איימתי שאעזוב והוא אמר שיפסיק אבל הוא לא.
הוא מכור? אני יכולה לעזור לו? לעזוב? תנו עצה...תודה רבה

לא פיזית - אבל גם ברמה המנטלית זה יוצר ממש תלות.
כשאני אומר לא פיזי
זה אומר שאין קריז.

היי יפית,

שאלתך מאוד חשובה ונוגעת לרבים ורבות המצויים במצבך. שאלת הגראס - האדם יוצר תלות חזקה בסם והדבר מלווה בהכחשה.( מזכיר את השימוש באלכוהול). אני ממליצה לכם ללכת לייעוץ זוגי -במטרה להגיע להבנה הדדית וכך לעלות את הקשיים שלך איתו וחוסר התקשורת בנושא. לדעתי, דרך עקיפה זאת עשויה לסייע לך להיות חכמה יותר, לא לבד ועבורו זה עשוי לתרום לניפוץ ההכחשה.

לייעוץ נוסף את מוזמנת לצור עימי קשר. בהצלחה.

על התמכרות - ככה תוציאי אותו מההכחשה ... שלא יגיד לך "זה לא ממכר"
תוכיחי לו שזה ממכר מנטלית - אפילו מאוד.

היי
אני מכור כבד לסיגריות ושמעתי משהו שנקרא "אכילה רגשית" שזה משהו שאני מרגיש אותו מאוד עם סיגריות,
כשאני שמח מאוד - אני חוגג את זה עם סיגריות, שאני בבעסה - אני חוגג את זה עם סיגריות.
מדליק סיגריה על כל תירוץ
גם שאני חושב וצריך להחליט משהו, על כל דבר. מישהו פה מכיר את זה וניסה לעשות עם זה משהו?

היי שרוליק,

אני אודה לך אם תספר לנו אם ניסית להפסיק לעשן? ואיך בא לידי ביטוי נושא האוכל? כמה זמן אתה מעשן ? למה התחלת לעשן? ולמה פתאום עכשיו אתה רוצה תשובות?

אני בן 29 ואני מרגיש שאני מכור לזוגיות. מה זה מכור לזוגיות? אני לא יכול בלי, אני מרגיש שאני חצי בן אדם בלי בחורה לצידי, מתבייש להסתובב כמו רווק שאף אחת לא רוצה אותו, אני מרגיש לוזר בלי בחורה.
יכול להיות שאני מכור לזוגיות? מה זה אומר עליי? וכל פעם שאני נפרד ממישהי אני בבעסה עמוקה ומרגיש שנגמרו לי החיים.
למה האושר שלי צריך להיות תלוי בזוגיות? אשמח אם יש לכם להגיד משהו... תודה רבה

אריק היקר ,

יש הקבוצות נהדרות ללא תשלום של CODA "תלוויי יתר אנונימים "(למערכות יחסים וגם לזוגיות כמובן) , אני מציע לך לתת לעצמיך הזדמנות ולנסות להעזר בחברים שם , שכל מטרתם לפתור את בעייתם המשותפת, יש לי אינטיוציה שתרגיש טוב שם שתרגיש שהגעת למקום הנכון, אוהבים אותך ותמשיך לבוא

היי אריק,

אני חושבת שמשפט המפתח בדבריך הוא "אני חצי בן אדם, לוזר". לדעתי כל אדם שחושב שהוא חסר יחוש פחד ויחפש דבר מה שימלא אותו או להיתלות בו. רבים מאמינים שלזוגיות צריך להביא 50% הגבר ו50% האישה. אך זה בדייה, כי לזוגיות כל אחד צריך להביא 100%. מה זה ה- 100%? אדם שהערכתו את עצמו גבוהה ועשוי להיות שלם עם עצמו, נאמן וכנה עם עצמו.כמו כן, יש שיגידו שתלותיות נובעת מסגנון הורות שחווית כילד (חווית נטישה, או הורות מגוננת). הרבה פעמים, לאחר שזוגיות נגמרת אני ממליצה לעשות פאוזה ולצאת למסע- לעבור תהליך פסיכולוגי אישי על מנת לגעת בחלקים הלא שלמים הלא רגועים שהאדם נושא איתו ולרוב משליך על הבן זוג.
אתה צודק שלהיות שאושר אמור לבוא ממעמקיו של האדם ולא מגורמים חיצוניים.

על נושא אלכוהול והימורים?
רציתי לבקש חוו"ד אמיתית ממישהו שהתנסה או מישהו מהמטפלים שראה תוצאות של השיטה הזואת.

זה באמת עובד? זה משהו שאפשר לעשות לבד ולא בקבוצה?
תודה לכם כולם

מקווה שיעזור

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D

היי,

אני מבינה שאת לא כל כך אופטימית לגבי דרכי הטיפול בגישת 12 הצעדים ואולי באופן כללי אינך מאמינה למזור.
כמטפלת בהתמכרויות אני יכולה להעיד שאדם המעוניין בשינוי מהותי בחייו וזה להחלים זקוק למענה רוחני וטיפולי אינטנסיבי. שיטת ה-12 הצעדים מתבצעת בקבוצות קטנות, ללא עלות כספית ומתבססת על נתינה הדדית (באת קיבלת תשאר לתת). אנשים שמשלבים טיפול בהתמכרויות יחד עם קבוצות לעזרה עצמית סיכויים לשמור על הינזרות מחומרים ממכרים גדולה יותר. אני עדה לכך שרצון לשינוי אינו מספיק צריך גם כוח- אותו צריך לשאוב מקבוצות.
דבר נוסף, בקבוצות אלו יושבים חברים שהיו עברו ועוברים תהליכים שאדם מכור עובר יום יום. המכור הרגיל להפעיל קומבינות אינו יכול לבלף את שכמותו ולנהוג בקומבינות גם אם ינסה.
אני בהחלט ממליצה על 12 הצעדים ונא לא לפחד משינוי.
אשמח לשמוע עוד פרטים והאם מדובר בך ?

שלום
אני בחור צעיר יחסית, פעם הייתי שמן אבל במהלך הצבא עשיתי מהפך והרזתי מאוד ואז התחלתי ללכת לחדר כושר, התאמנתי המון עד שהיו לי דלקות בידיים (במפרק של כף היד)
ואז חזרתי להתאמן וכבר כמה שנים שאני מתאמן מאוד מאוד אנטנסיבי.
לא משנה מה יקרה, תמיד אני רואה את עצמי במראה כמעט שמן ואני לא יכול להפסיק להתאמן בחדר הכושר, אני כבר מאוד שרירי ואומרים לי שזה לא יפה אבל אם אני מחמיץ אימון אני נכנס לדיכאון.
האם אני במצב לא טוב? מה לדעתכם כדאי לעשות כי אני לא חושב שהחמצת אימון זה סיבה להרגיש דיכאון ולא בסדר עם עצמי.
ולמה תמיד אני נראה לי שמן במראה?
אתם אחלה

היי יוסי,

אני מבינה שאתה מצוי בסיטואציה לא פשוטה עם עצמך. אני מבינה גם שבעת הגיוס היית נער שמן ומאז אתה עסוק לצמצם את הילד השמן. עברו מספר שנים ומסתמנת התחושה שאותן המחשבות שליוו אותך בהיותך נער לא השתנו. אני מבינה שעשית שינוי מעשי אולם נראה שהשינוי הפנימי- שינוי מחשבות ותפיסות אישיות לא עשית. אנו רואים רבים שעושים דיאטה והופכים זאת להפרעת אכילה, הם לא מצליחים ומצליחות להפסיק את הצמצום וזאת מכיוון שנותר לעשות שינוי נוסף ומשמעותי יותר שישפיע על אמונות היסוד הבסיסיות. ראשית צריך לשנות את המטרות לעצמך- לאהוב את עצמי, לכבד את עצמי ולקבל את עצמי (ולא רק לרזות) הפעולה הספורטיבית הקיצונית שאתה נוהג בה משקפת שעדיין אתה לא מקבל את עצמך. אני יכולה להמליץ לך לנהל יומן המתעד את העיסוק בספורט ומחשבות סביב עיסוק זה- התבוננות בכך באמצעות ליווי עשוייה להאיר את העשייה האוטומטית באור אחר.
אני ממליצה טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד.
מה אתה חושב ומרגיש?

ממני דנה

המעבר לאביב לאחר חורף קשה ולאחר החופשה זה הזמן לשנות קצת את החיים
ואם אפשר אז לטובה - תעשו שינויים!
תתחילו לעשות ספורט, תשנו הרגלים רעים.. אנשים זאת הזדמנות ותנצלו אותה!!!
ממני

זאת אחת תקופה טובה מאוד להתחדשות- תנצלו את זה כולם!!

היי ענת ולי,
אווירה חיובית זאת מאוד משמעותית בקהילתנו. לעיתים ההתמכרות תובעת אנרגיות רבות והתמקדות במניעה ושוכחת למצוא את התחליפים החיובים שמסייעים לבניית הביטחון העצמי וקבלה עצמית. אני מסכימה שספורט, לימודים, פיתוח תחביבים שונים עשויים להוות כוח מקדם ומשמר את דרך ההינזרות מכל חומר פסיכואקטיבי.
רק צריח למצוא את הכוח והרצון לעשות ולהאמין בכך.

אשכרה מעבדות לחירות!!!

בכל מקרה, יום נקי לכל החיים (תרתי משמע חיים)|trophy_silver|

אוהבים אותך

אוהבים אותך, חיים
תמשיך לשתף אותנו ולהיעזר בנו, ואנו נוכל להיעזר גם בך

אכן לעיתים שתי מילים מסכמות את ההרגשה כולה אך נשמח אם בכל זאת תרחיב קצת. האם היציאה מעבדות לחירות מדברת אליך רק בפסח?

התקופה הזאת של הצפירות בכלל יוצרת עומס רגשי.
אני מאוד גאה להיות חלק מהעם הזה

וגם מתחיל להתחמם ולהיות נעים
בכלל לדעתי מתחילה תקופה טובה

היי,
ספרי לנו יותר על העומס הרגשי והאם מדובר בצפירות שמעוררות זאת או ארועים אחרים...ספרי על עצמך שנכיר אותך.

יש לי בעיה מאוד קשה וזה מאז שאני זוכר את עצמי , כפי שאני תופס את עצמי בד"כ אני בן אדם נעים הליכות , סבלני וסובלני , שמתיחס בכבוד הערכה ואמפטיה לסובבים אותי, אבל!!! ברגע שדברים לא מסתדרים כפי שאני רוצה , אני חושב שמשיהו פגע בי , בגד בי , לא פעל נכון שיקר וכדומה ובעיקר את זה שהוא לא מבין איפה הטעות שלו או עדיין חושב שהוא בסידר גמור , כל זה מוציא אותי משווי המשקל , אז בהתחלה אני מדבר עדיין יפה ובתוך שניות אני מתחיל להתלהם , להיות תוקפוני להשתלח ולהעליב בלי שאני מתכוון לכך , כמובן שזה לא פותר כלום אלא מרחיק את האנשים ממני , ואז גםיש את הרגשיי אשמה . יש לציין שבאותם רגעיי אימה אני לא מרגיש את הזעם ואת הבעיתיות וזה נראה לי הדבר הכי טבעי לעשות ,
אשמח אם תגיבו ושאלה (גם) לנשות המקצוע , האם יש איזה טיפול ממוקד לבעיה הזאת איך גם שאני מגגיש כל כך אמציונלי , לעשות זאת בדרך נכונה


זהו תודה לכם

שלכם איציק

לפי מה שאני זוכרת מהבעיה שלי יש שתי אפשרויות
טיפול פסיכולוגי שמטרתו ויסות רגשות, מתרגלים התמודדות עם סיטואציה כזו, לומדים לזהות את הרגע בו אתה "נדלק" וכיצד שולטים בו...

מעבר לזה יש טיפול תרופתי ליצוב רגשות שבדרך כלל משתמשים בו בנוגדי דיכאון או במקרים קשים יותר בליתיום.

תודה על התגובה , למען האמת התיאור שתיארתי קורה לעיתים רחוקות , בד"כ , למדתי איך לווסת את זה , כעקרון,אני משתדל ועובד על עצמי להיות נעים הליכות , ולשלוט על רגשותיי ,אך כמו שאמרתי במקרה קיצון זה מתפרץ , ( , לגביי טיפול אני חושב על משהו יותר ממוקד (התנהגותי-קוגנטיבי או אוליי פסיכודרמה )

אגב, את הפוסט הקודם כתבתי בסערת רגשות , ולכן הוא יצא כפי שיצא.

שוב תודה על ההתיחסות , ואם תירצי לשתף אותנו מהחוויה האישית שלך , נשמח להקשיב לך וללמוד ממך

איציק

היי איציק,

כרגיל השיתוף הכנה שלך מעורר הערכה ואיכפתיות רבה. אני מבינה שכתבת את הדברים בעת סערת רגשות לא פשוטה ותחושות רבות צפו בך. אני גם מבינה שמדובר במצב של איבוד שליטה שקורה לעיתים רחוקות ואינו מפריע לתפקוד היומיומי שלך. עם זאת, לפי הדברים שאתה כותב יש לי את ההתרשמות שאתה שואף לשנות גם את הפגם הזה, שקופץ בפתאומיות כאילו "על אוטומט" . אכן, פליטות התנהגות מסוג אלו עשויות להרוס בבאת אחת משהו שבנית והרי לא כל כולם בסביבה רגישים ומודעים לתהליך שאתה עובר וגם לא צריכים להיות, אתה אחראי להתנהגותך. אך נשמע שרגעים אלו של תוקפנות מעוררים חששות ואמון בעצמך ועדיין אתה עשוי לחשוש להכנס לעימותים חשובים בשל חשש פן התנהגותך תבגוד בך מאין "בגידה עצמית". במידה ואכן אתה מעוניין להשלים תהליך אני מחזקת אותך לפרגן לעצמך בטיפול ממוקד וללמוד לווסת התנהגות במצבי קיצון שקורים לעיתים רחוקות וגם ואו לפרט מקרה ואנו פה ננסה להבין יחדיו איך לעזור לך.
בהצלחה...

ביום הכל כך רגיש הזה שבוא מעולם לא יכולתי להרגיש כואב, עצוב התחלתי להרגיש מהי החלמה.
ראיתי סרטים על הזוועות על המלחמות ועל יחידי סגולה כמו אנילביץ' שהצליח להנהיג בתופת שלא ראה האדם כמותה.
כדי לשרוד אנשים עשו מהבלתי יאומן יאומן ומתוך השרידים קמנו אנחנו לעם חזק.

אז כן, זה גורם לי לרחמים עצמיים שמזינים את המחלה שלי. אבל אז אני נזכר.
אני נזכר איך הרסתי, ניפצתי, בגדתי, דיקרתי, הייתי לחוץ, חרד ומת חי.
לי הייתה ברירה. לא כמו האנשים אז ב 1940 שלהם לא הייתה ברירה ונרצחו רק בגלל הגזע שלהם.
מיליון וחצי ילדים שנרצחו באכזריות.
היום יש לי ברירה. היום לא אכנע למחלה וגם לא אנצח אותה אלא פשוט אשב חסר אונים מול ההתמכרות שלי ואבין שאני לא יכול יותר ושרק כוח שגדול הרבה יותר מהכוח האנושי יעזור לי רק להיום.
היום אני לא יכול לדמיין שדבר כזה יקרה לי. כי אין לי כוח יותר.

אוהב אתכם.

שמשכחולה

היי עוז,
המחשבה שעלתה בי כשקראתי את הדברים שלך הייתה שכפי שהיו גיבורים כמו אנילביץ' שלא הלכו כ"צאן לטבח" מול הכוח הגדול והאימתני שתקף אותם אלא ניסו לקחת אחריות על מצבם ונלחמו, כך גם המכור. אנחנו לא אשמים במצב שנקלענו אליו, והוא חזק ומאיים על חיינו. אך יש לנו את היכולת לקחת אחריות על מצבנו ולבחור כל יום, רק להיום, בהחלמה.

היי
אני יודעת ששליש מהאוכלוסיה בעולם בערך מכורה לסיגריות.
תוכלו להגיד בבקשה מנסיון מקצועי מתי התמכרות לסיגריות היא אינדקציה לכך שמשהו לא בסדר בנפש?
אני שואלת את זה בגלל שהתחלתי במעט סיגריות.. עברתי לחצי קופסה... אחר כך קופסא... ועכשיו זה כבר קופסא וחצי.אני לא בטוחה שאני רוצה להפסיק לעשן כרגע
אבל מתי אפשר לדעת שמדובר בהתמכרות שהיא כבר יוצאת דופן? אעריך מאוד את העזרה