בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
בריאות ויופי
מה אתם הכי אוהבים לאכול בשבועות?
פשטידת פטריות
עוגת גבינה
גבינות יוקרתיות
כלום. אלרגי ללקטוז
על האש!
 
  הצבע  
  
האם אתם שמרנים במיטה?
האם אתם שמרנים במיטה?
מעדיפים הרפתקה עם נערת חלומות או את הפרטנרית הקבועה? אוהבים לתבל את חיי האהבה של...
פענוח בדיקות
 | עקבו אחרינו
 
 

קרישת דם



בדיקת קרישת דם, הידועה גם בשמות Coagulation Factors ו-Blood clotting factors נערכת על מנת לבדוק האם כמות אחד מגורמי הקרישה גבוהה, נמוכה או שהגורם חסר לחלוטין. גורמי קרישה הם קבוצת חלבונים החיוניים להיווצרות קריש דם. כאשר לחולה יש דימום לא מוסבר, אחת הסיבות האפשריות היא ירידה ברמת גורם קרישה אחד בדם. אדם הסובל במחסור בגורם קרישה יכול לחוות מגוון סימפטומים החל מדימום מוגזם אחרי טיפול שיניים ועד דימומים פנימיים קשים עקב כיב קיבה או דליות בוושט. אדם הסובל מעודף בגורמי קרישה נמצא בסכנה להיווצרות קרישי דם מסוכנים בגוף (פקקת ורידים).

כאשר מתרחשת פציעה שגורמת לדימום, מערכת הקרישה מופעלת ואוטמת את החור שנוצר, תוך כדי שמירה על זרימת דם בתוך האיבר. מערכת הקרישה מורכבת ממספר חלבונים (גורמי קרישה) שמפעילים תהליך, צעד אחר צעד, שנקרא מפל הקרישה. כאשר גורמי הקרישה נפגשים יחדיו באתר הפציעה נוצר קריש הדם שעוצר את הדימום. קריש הדם מונע איבוד דם והוא נשאר במקום עד שהאזור נרפא.

הבדיקה השגרתית של קרישת דם כוללת שלוש בדיקות: PT, PTT ו- INR המעריכות את יכולת הקרישה של הדם. ישנם תשעה גורמי קרישה שניתן למדוד אותם. גורמים אלו מכונים לפי שם או סיפרה רומית או שניהם גם יחד במקרים מסוימים. לדוגמה, גורם קרישה II הידוע גם בשם prothrombin. כאשר אחד או יותר מגורמי הקרישה חסרים, מיוצרים בכמות קטנה מדי, או לא מתפקדים כראוי, יכול להיווצר דימום יתר. כל גורמי הקרישה חייבים להימצא בכמות מספקת על מנת שתתרחש קרישה בעת הצורך.

ליקויים בגורמי קרישה יכולים לנבוע ממחלות ומצבים שונים ומירושה. ליקויים ממחלות וכדומה יכולים לנבוע למשל ממחלת כבד, ממספר סוגי סרטן, מחשיפה לארס נחשים, מחוסר בויטמין K ומעירוי דם (כתוצאה מכך שמנות דם מאוכסנות מאבדות חלק מגורמי הקרישה שלהן). ליקויים שעוברים בירושה הם נדירים ונוטים לערב רק גורם קרישה אחד. מחלות המופיליה A ו-B הן הדוגמאות השכיחות ביותר של הפרעות קרישה שעוברות בירושה.


 הכנות לבדיקה


יש להתייעץ עם הרופא. אם אתם נוטלים תרופות מסוימות לפני הבדיקה, לדוגמה מדללי דם, הן יכולות להשפיע על התוצאות ולכן יתכן כי הרופא יבקש מכם להפסיק ליטול את התרופות לפני הבדיקה.

 משך הבדיקה


בבדיקת קרישת דם נטילת הדם מהאדם אורכת מספר דקות. אחר כך הדם נשלח למעבדה והתוצאות מתקבלות בתוך כשעה וחצי ומעלה.

 מגבלות וסיכונים


בדיקת קרישת דם היא בדיקה לא מסוכנת, אולם בכל בדיקת דם ישנו סיכון קטן. ראשית, יתכן כי יהיה קשה לאדם הנוטל את הדם למצוא את הווריד המתאים אצל הנבדק. לאחר נטילת הדם קיימים סיכויים קלושים להתרחשות אחד מהבאים: דימום יתר מהנקב (במיוחד אצל אנשים עם בעיה בקרישת דם), התעלפות או תחושת סחרחורת, המטומה (דם שהצטבר מתחת לעור) וזיהום (שמהווה סיכון קל בכל מקרה של פצעים פתוחים), תחושת חרדה ועוד.

 תדירות ביצוע


מומלץ לבצע בדיקת קרישת דם כאשר ישנו דימום לא מוסבר או דימום ממושך כתוצאה מפציעה, במקרה שישנה בעיית קרישת דם במשפחה, במקרה שישנה מחלת כבד, חוסר בוויטמין K (החשוב לייצור גורמי קרישה) ובמקרים נוספים. כמו כן, אנשים הנוטלים מדללי דם נידרשים לעבור את הבדיקה בתדירות גבוהה.

 תוצאות


תוצאות נמוכות מדי של בדיקות קרישת דם פירושן שהדם לא "רזה" מספיק והוא נקרש בקלות רבה מדי ולכן קיימת סכנה להיווצרות קרישי דם מסוכנים. תוצאות גבוהות פירושן שהדם רזה מדי והוא לא נקרש היטב ולכן ישנה סכנת דימומים.
בדיקות רפואיות