תפקודי כליות
|
|
פורומים: פענוח בדיקות
- פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
- פורום שומנים בדם, מחלות לב
- פורום לוקמיה, המטולוגיה, קרישת דם, סרטן הדם
- פורום הריון ולידה
- פורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה
- פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF
- פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
- פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
- פורום סרטן (אונקולוגיה)
- פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
- פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
- פורום מחלות זיהומיות
- פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
- פורום בדיקות גנטיות, מחלות מטבוליות, יעוץ גנטי
- פורום יתר לחץ דם, לחץ דם גבוה
|
בדיקת תפקודי כליות (Kidney Scan, Renal Scan) היא בדיקה רדיואקטיבית שבה כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי הנקרא רדיו-איזוטופ (radioisotope) משמשת כדי לבחון את תפקוד הכליות. ישנן שתי בדיקות תפקודי כליות – האחת, בודקת את תפקוד הכליות על ידי מדידת הזמן שלוקח לחומר הרדיואקטיבי לעבוד בכליות ולהתפנות אל שלפוחית השתן, השנייה בודקת את מראה הכליות.
במהלך בדיקת תפקודי כליות מוזרקת לווריד בזרוע של האדם כמות קטנה של רדיו-איזוטופ, על ידי טכנאי מיוחד לרפואה גרעינית. סוג החומר הרדיואקטיבי שמוזרק יכול להשתנות בהתאם לתפקוד הכליה המסוים שנבדק. החומר עובר במחזור הדם ולאחר זמן קצר הנבדק עובר סריקה באמצעות סורק גאמא מיוחד. סורק הגאמא מפיק תמונות המנותחות על ידי מחשב ומספקות מידע מפורט אודות תפקודי כליה מסוימים, למשל כמה דם מסננות הכליות לאורך זמן מסוים.
לבחינת מראה הכליות (מיפוי קורטיקלי) , הנבדק עובר מספר סריקות בהפרש של שעה עד שעתיים, לבחינת הזמן שלוקח לחומר הרדיואקטיבי לעבוד בכליות (מיפוי פונקציונאלי) הנבדק עובר מספר סריקות במשך כחצי שעה עד שעה. האזורים בכליות בהם החומר הרדיואקטיבי הצטבר בכמות גדולה נראים בתמונות כהים ונקראים "נקודות חמות" ואילו האזורים שבהם הוא לא נספג נראים בתמונות בהירים ונקראים "נקודות קרות".
באמצעות בדיקת תפקודי כליות ניתן להעריך ולאבחן בעיות שונות כגון גידולים, מורסות (אזורים מוגלתיים המוקפים ברקמות מתות), המטומה (הצטברות של דם), הגדלת איבר, ציסטות ועוד.
בדיקת תפקודי כליות מבוצעת במצבים רבים כגון:
לאחר השתלת כליה כדי לחפש סימנים של דחיית השתל.
לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה בלתי מוסבר, כדי לבדוק האם לחץ הדם נובע מבעיה בכליות.
לאנשים שסובלים מחסימה חריפה של עורקי הכליה, פגיעה בכליה או בשופכן, דלקת גביעי הכליה ועוד.
להערכת בעיות בכליות עקב טראומה לכליות או זיהום.
בדיקת תפקודי כליות כולה אורכת כחצי שעה עד שעתיים. לאחר הבדיקה אין צורך בזמן התאוששות. לעתים מתבקש הנבדק לשתות הרבה לאחר הבדיקה ולהטיל שתן הרבה כדי לנקות את החומר הרדיואקטיבי במהרה מהגוף.
בדיקת תפקודי כליות היא לא הבדיקה הרפואית היחידה לבדיקת הכליות. קיימות בדיקות רבות אחרות כגון צילומי רנטגן של הכליות, הבטן ושלפוחית השתן, בדיקת CT של הכליות, אולטרסאונד של הכליות, בדיקת אורוגרפיה או פיאלוגרפיה תוך-ורידית, ביופסיה בכליות ועוד.
הכנות לבדיקת תפקודי כליות
יש לדווח לרופא על נטילת תרופות כגון תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות או תרופות להורדת לחץ דם מאחר שתרופות אלו יכולות לפגום בבדיקה.
לעתים הנבדק מתבקש לשתות יותר נוזלים לפני הבדיקה.
הנבדק מתבקש לחתום על טופס הסכמה לעבור את הבדיקה.
לפני הבדיקה, על הנבדק ללבוש חלוק בית חולים ולהוריד תכשיטים, שיניים תותבות וכל פריט מתכתי שיש עליו.
פענוח תוצאות בדיקת תפקודי כליה
תוצאות לא תקינות של בדיקת תפקודי כליות מעידות על תפקוד כליות לקוי או על צורה ומראה לא תקינים. תוצאות לא תקינות יכולות להיות עקב:
אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית
סיבוכי השתלת כליות
גלומרולונפריטיס - דלקת של פקעיות הכליה
זיהום כלייתי
דלקות
גידולים
ועוד
סיכוני בדיקת תפקודי כליות
החומר הרדיואקטיבי שמוזרק לגוף פולט קרינה מעטה. הכליות ושלפוחית השתן הן האיברים העיקריים החשופים לקרינה זו. בדרך כלל לאחר כ-24 שעות כל החומר הרדיואקטיבי יוצא מהגוף.
על נשים בהריון או בתקופת ניסיון להיכנס להריון לדווח על כך לרופא בשל הסיכון לפגיעה בעובר. גם נשים בעת הנקה צריכות לדווח על כך לרופא בשל הסיכון של זיהום החלב עם החומר הרדיואקטיבי. בדיקת תפקודי כליות נערכת לנשים בהריון או בהנקה רק במקרים בהם אין ברירה אחרת.
מעט מאוד אנשים עלולים לסבול מאלרגיה כתוצאה מהיחשפות לחומר הרדיואקטיבי, מה שיכול להוביל לאנאפילקסיה חמורה (אנאפילקסיה היא תגובה חמורה לחומרים גורמי אלרגיה והיא יכולה לכלול קשיי נשימה, הלם, דופק לא סדיר, סחרחורות ועוד).
סיכונים אחרים יכולים להיות קשורים לזריקה. תיאורטית הזריקה לא מסוכנת כלל אולם בכל זריקה ישנו סיכון קטן. ראשית, יתכן כי יהיה קשה לאדם הנותן את הזריקה למצוא את הווריד המתאים אצל הנבדק. לאחר ביצוע הזריקה קיימים סיכויים קלושים להתרחשות אחד מהבאים: דימום יתר מהנקב, התעלפות או תחושת סחרחורת, המטומה (דם שהצטבר מתחת לעור) או זיהום (שהוא בעצם סיכון קל בכל מקרה של פצעים פתוחים).
גודל וצורה לא שגרתיים של הכליות עלולים להוביל לתוצאות לא מדויקות של הבדיקה, מאחר שהתוצאות מבוססות על גודל וצורה נורמאלים של כליות.
|
|
|
|
|