בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
דלקת נרתיקית לא יכולה להיות מטופלת רק על ידי סבון רגיל, ספוג ומים. אם כך את מנק...
ויטמינים, תוספי מזון
 | עקבו אחרינו
 
 

יוד



מה זה יוד, מה חשיבות יוד לגוף, מקורות מזון ליוד, רמות מומלצות של יוד, משמעות עודף או חוסר ביוד בגוף


כללי



יוד (iodine) הוא מינרל הנמצא בגוף האדם, באדמה ובאוקיינוסים. היוד חשוב במיוחד לאדם מאחר שהוא מרכיב של הורמוני בלוטת התריס, (טירוקסין וטריודוטירונין) הנקראים גם הורמונים T3 ו-T4, ולכן הוא חיוני לתפקודה.

בלוטת התריס (הנקראת גם תירואיד ובלוטת המגן), היא בלוטה קטנה ברוחב של כחמישה ס"מ הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר מתחת לפיקת הגרון. בלוטת התריס מייצרת שני הורמוני תריס עיקריים, טירוקסין T3 וטריודוטירונין 4T. הורמונים אלו משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, חילוף החומרים בגוף, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד. הבעיות הנפוצות ביותר בבלוטת התריס הן תת פעילות בלוטת התריס ויתר פעילות של בלוטת התריס. כדי לענות על הביקוש של הגוף להורמוני בלוטת התריס, בלוטת התריס שואבת יוד מהדם, משלבת אותו בהורמונים שלה ומשחררת אותם כאשר הגוף זקוק להם.

ניתן לבדוק את כמות היוד בגוף על ידי בדיקת שתן. הכמות התקינה היא: 100 מיקרוגרם של יוד בחמש ליטר שתן. לבני האדם, המקורות העיקריים של יוד הם מזון ותוספי מזון.


רמות מומלצות



המנה היומית המומלצת של יוד היא:

מהלידה עד גיל שישה חודשים: 110 מיקרוגרם.

מגיל שבעה חודשים עד שנה: 130 מיקרוגרם.

מגיל שנה עד שלוש שנים: 90 מיקרוגרם.

מגיל ארבע עד שמונה שנים: 90 מיקרוגרם.

מגיל תשע עד 13 שנים: 120 מיקרוגרם.

מגיל 14 עד 18 שנים: 150 מיקרוגרם.

מגיל 19 ומעלה: 150 מיקרוגרם.

נשים בהריון: 220 מיקרוגרם.

נשים מניקות: 290 מיקרוגרם.


מקורות



1. יוד במזון


תכולת היוד של רוב המזונות תלויה באדמה ובאזור בו הם גדלו. פירות ים הם עשירים ביוד כי הם יודעים לרכז את היוד ממימי הים אליהם. גם סוגים מסוימים של אצות עשירים ביוד. מזונות מעובדים שונים מכילים הרבה יוד מאחר שמוסף להם מלח המכיל יוד או תוספי מזון שונים ובהם יוד. מוצרי חלב הם בדרך כלל מקורות טובים ליוד מאחר שבעלי החיים המפיקים את החלב קיבלו בדרך כלל תוספי יוד במזון שאכלו. להלן מספר דוגמאות ספציפיות למזונות עשירים ביוד: מלח, שרימפס, קציצות דגים, טונה, חלב פרה, ביצה, שעועית, תפוחי אדמה עם הקליפה, חזה הודו ואצות.

2. תוספי מזון


יוד בצורת יודיד אשלגן זמין כתוספת תזונתית. בדרך כלל הוא כלול בתוך מולטיוויטמינים – תוספי מזון המכילים ויטמינים רבים. תוספי מזון המכילים 100% מהתצרוכת היומית המומלצת של יוד (150 מיקרוגרם) עלולים להוביל לבעיית עודף יוד מאחר שאנשים מקבלים יוד גם מהתזונה השגרתית.


מחסור



חוסר יוד בגוף היא בעיה חמורה ונפוצה. במאה החולפת ארגוני בריאות בינלאומיים עשו מאמצים רבים להילחם בתופעת חוסר יוד על ידי הפצת מלח שהועשר ביוד בצורת יודיד אשלגן. המלח הופץ במיוחד במדינות בהן יש מעט יוד בקרקע. חוסר יוד הוא הבעיה הנפוצה ביותר הגורמת לנזק מוחי. הנזקים של חוסר יוד יכולים להיות הפרעות נפשיות, בעיות בצמיחה ובהתפתחות של ילדים, בעיות בהתפתחות המוח אצל ילדים ועוד.

חוסר יוד אצל תינוקות נגרם בדרך כלל עקב מחסור ביוד אצל האם. חוסר יוד אצל תינוקות עלול להוביל לפיגור שיכלי, חירשות, קומה נמוכה ועוד. דרישות היוד אצל נשים בהריון ובמהלך הנקה הן גבוהות יותר. חוסר יוד במהלך ההריון נמצא כגורם להפלות, לידות עובר מת, מומים מולדים ועוד. חוסר יוד אצל האם במהלך ההנקה יגרום לה לספק פחות מדי יוד לתינוקה מה שעלול לגרום לבעיות.

חוסר ביוד אצל ילדים גדולים יותר מתבטא בדרך כלל בנפיחות בבלוטת התריס, תופעה הנקראת "זפקת". זפקת היא אחד הסימנים המוקדמים הבולטים ביותר לחוסר יוד. הגדילה של בלוטת התריס מתרחשת עקב גירוי רב מדי על ידי הורמון TSH (הורמון מגרה בלוטת התריס). חוסר יוד אצל ילדים עשוי לפגוע בביצועים בבית הספר, לגרום ליקויי למידה ולמנת משכל נמוכה. חוסר יוד אצל מבוגרים עשוי גם להתבטא בזפקת ובתת פעילות של בלוטת התריס. ההשפעות של בלוטת התריס קטנות יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים, אולם גם מבוגרים יסבלו מתסמינים כגון בעיות בתפקוד הנפשי, עייפות, העלאת משקל, עצירות ועוד.


עודף



עודף יוד בגוף הוא נדיר ומתרחש בדרך כלל כאשר אדם צורך מינונים גבוהים במיוחד. נמצא כי אנשים שמתגוררים באזורי החוף הצפוני של יפן צורכים עודף יוד מאחר שהתזונה שלהם מכילה כמויות גדולות של אצות.

עודף יוד קשור עם רמות גבוהות של הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH), תת פעילות של בלוטת התריס וזפקת שמתרחשת עקב גירוי יתר של בלוטת התריס על ידי ההורמון TSH. התסמינים של עודף יוד כוללים: תחושת שריפה בפה, בגרון ובבטן, חום, בחילות, הקאות, שילשולים, דופק חלש ואם שקיעה בתרדמת.

להלן הרמות הגבוהות ביותר של יוד הנסבלות לצריכה יומית. צריכה של כמויות יוד גדולות מאלו עלולה לגרור בעיות בריאות:

מגיל שנה עד שלוש שנים: 200 מיקרוגרם.

מגיל ארבע עד שמונה שנים: 300 מיקרוגרם.

מגיל תשע עד 13 שנים: 600 מיקרוגרם.

מגיל 14 עד 18 שנים: 900 מיקרוגרם.

מגיל 19 ומעלה: 1,100 מיקרוגרם.


הערות


רמת הספיגה של יוד עולה כאשר נוטלים אותו בשילוב עם סידן.

ליוד יש פוטנציאל אינטראקציה עם מספר תרופות. להלן מספר דוגמאות: התרופה אמיודארון המטפלת בהפרעות קצב לב ועוד מכילה רמות גבוהות של יוד. יחד עם צריכת היוד השגרתית של האדם יכולה להיות השפעה רעה על תפקוד בלוטת התריס. כמו כן, תרופות מסוימות לטיפול בבעיית פעילות יתר של בלוטת התריס מושפעות מצריכת היוד של האדם. צריכת ליתיום המטפל במאניה דפרסיה ועוד, וצריכת יוד בכמות גדולה עלולה לגרום לתת פעילות בלוטת התריס. כמו כן, נטילת התרופה קומדין נוגדת הקרישה יחד עם צריכת היוד השגרתית עלולה להפחית את השפעת התרופה.