בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»מילון רפואי»בלוטת התריס
הוסף למועדפים 
באיזו תדירות אתם מבצעים בדיקות בריאות תקופתיות?
אחת לשנה
אחת לשנתיים
אחת לכמה שנים
מה, צריך לבצע בדיקות?
 שלח
מילון רפואי
 | עקבו אחרינו
 

בלוטת התריס

הכל על בלוטת התריס: החל מתת פעילות בלוטת התריס דרך פעילות יתר של בלוטת התריס ועד בדיקות בלוטת התריס. וגם: מה עובר על בלוטת התריס בהריון.
בלוטת התריס, הנקראת גם תירואיד ובלוטת המגן), היא בלוטה קטנה ברוחב של כחמישה ס"מ הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר מתחת לפיקת הגרון. בלוטת התריס מייצרת שני הורמוני תריס עיקריים, טירוקסין T3 וטריודוטירונין 4T. הורמונים אלו משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, חילוף החומרים בגוף, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד. הבעיות הנפוצות ביותר בבלוטת התריס הן תת פעילות בלוטת התריס ויתר פעילות של בלוטת התריס.

בכדי להבין את פעילות בלוטת התריס יש להכיר גם את ההורמון TSH, המופרש מבלוטת יותרת המוח, ומשפיע על הפרשת הורמוני התריס מבלוטת התריס. TSH הוא הורמון המשוחרר מבלוטת יותרת המוח ומגרה את בלוטת התריס להפריש את ההורמונים T4 ו- T3. כאשר רמת הורמונים אלו עולה מדי, יורדת רמת TSH, ולהיפך: כאשר רמתם נמוכה מדי עולה רמת TSH.

 תת פעילות בלוטת התריס
אדם הסובל מתת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזים) יסבול מהתסמינים הבאים: עצירות, יובש בעור, עייפות, נשירת שיער, שיער דק ושביר, כאבי מפרקים, ציפורניים דקות, עודף משקל, אי סבילות לקור, קצב לב איטי, דיכאון ועוד. תת פעילות בלוטת התריס נגרמת בגלל מספר סיבות:

1. תת-פעילות בלוטת התריס ראשונית. הגורם לתת פעילות ראשונית הוא בעיה בבלוטת התריס עצמה, אשר אינה מסוגלת להפריש הורמונים בכמות המספקת. גורמים נפוצים לכך הם מחלת ה"שימוטו" בה בלוטת התריס גדלה וטיפול ביוד רדיואקטיבי הניתן לחולי סרטן בלוטת התריס. תת-פעילות בלוטת התריס ראשונית מאופיינת בערך TSH (כאמור, ההורמון המגרה את בלוטת התריס) גבוה יחסית.

2. תת-פעילות בלוטת התריס שניונית. בתת פעילות זאת, בלוטת יותרת המוח אינה מפרישה כמות מספקת של ההורמון TSH. עקב כך קיים גירוי מופחת של בלוטת התריס להפרשת הורמוני הבלוטה, דבר המתבטא בתת-פעילות. גורמים נפוצים לתת פעילות שניונית הם נזק שנגרם לבלוטת יותרת המוח, כגון גידול, קרינה שנספגה, ניתוח או פגיעת ראש.

3. תת-פעילות בלוטת התריס שלישונית. בתת פעילות זאת ההיפותלמוס, שהוא מבנה קטן במוח המכיל מרכזים רבים שמפעילים ושולטים על טמפרטורת הגוף, רעב, צמא ועוד, לא מייצר כמות מספקת של הורמון מגרה הנקרא TRH. תפקידו של הורמון TRH הוא לגרות את בלוטת יותרת המוח הקדמית להפריש את הורמון ה- TSH. כאשר אין מספיק TRH אין גם מספיק TSH וכך בעצם נוצרת התת פעילות.

 פעילות יתר של בלוטת התריס
פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזים) היא מחלה המכילה בתוכה קבוצה של הפרעות הנגרמות עקב רמות גבוהות של ההורמונים T3 ו-T4. התסמינים הנפוצים של פעילות יתר של בלוטת התריס הם: היפראקטיביות, משקל נמוך, לחץ דם גבוה, רגישות לחום, הזעה מופרזת, עצבנות, הפרעות בשינה, הפרעות קצב הלב, שלשולים, הקאות ועוד.

הסיבות לפעילות יתר של בלוטת התריס הן: מחלת גרייבס (Graves) שבה כל בלוטת התריס מוגדלת ופועלת יותר מדי; גושים מרובים בתוך בלוטת התריס הפועלים יותר מדי; אדנומה בודדת - שהיא מצב בו גושים מתפתחים בבלוטת התריס ומתחילים להפריש הורמונים ולשבש את האיזון הכימיקלי של הגוף; דלקת בלוטת התריס הנוצרת בעקבות הרס תאים; וסיבה נוספת לפעילות יתר של בלוטת התריס היא לקיחת הורמון בלוטת התריס כתרופה.

כ-70% מהסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס סובלים ממנה עקב מחלת גרייבס (נקראת גם מחלת בזדוב - Basedow). מחלה זו נגרמת עקב קיומם של נוגדנים עצמיים כנגד הקולטנים של ההורמון TSH על פני בלוטת התריס. נוגדנים אלו גורמים לפעולה מוגברת של הקולטנים וכתוצאה מכך מיוצרות כמויות גדולות של ההורמונים T3 ו-T4.

 דלקת בלוטת התריס
דלקת בלוטת התריס נגרמת, כמו דלקת באיברים אחרים בגוף, עקב גורמים מזהמים שונים - חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד. בדרך כלל דלקת בלוטת התריס גורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס - דלקת בלוטת התריס גורמת לבלוטה "לדלוף" ולהפריש כמות יתר של הורמונים, מה שמסתכם ביתר פעילות זמנית של בלוטת התריס שנמשך בדרך כלל כמה שבועות או יותר.

ישנם כמה דלקות בבלוטת התריס והן: דלקת שקטה של בלוטת התריס שמתרחשת לעתים אחרי לידה ונחשבת קלה וחולפת תוך כמה חודשים; דלקת חריפה של בלוטת התריס שמתרחשת בילדים ומתבטאת בחום, כאבים בבלוטת התריס ועוד; ודלקת תת-חריפה של בלוטת התריס הנגרמת עקב וירוס, גורמת בתחילה ליתר פעילות של בלוטת התריס שאחר כך מתחלף בתת-פעילות.

 בדיקות בלוטת התריס

1. בדיקת מיפוי בלוטת התריס. בבדיקת מיפוי בלוטת התריס בודקים כיצד בלוטת התריס קולטת יוד רדיואקטיבי או חומר דומה. בדיקה זו אורכת כ-30 דקות. הנבדק בולע גלולת יוד רדיואקטיבי ארבע שעות לפני הבדיקה, או מקבל זריקה תוך ורידית של חומר רדיואקטיבי בשם טכניציום. חומר זה נספג בבלוטת התריס, ובמהלך הסריקה עם מצלמת גמא מיוחדת מתקבלת תמונה המעידה על התפשטות היוד בבלוטה ועל מידת הפעילות שלה - אזורים קולטים נראים בצבע כהה יותר לעומת אזורים שאינם קולטים. לעתים לאחר מיפוי עם יוד הנבדק חש חום וסומק בפנים.

2. בדיקת תפקוד בלוטת התריס ע"י בדיקת דם. בדיקת דם לבחינת תפקוד בלוטת התריס היא בדיקת ההורמון TSH. הבדיקה לא מבוצעת באופן שגרתי. רופא משפחה ממליץ על בדיקת דם כזאת בעקבות תלונות שמעלות חשד לחוסר איזון של בלוטת המגן. בדיקת הדם בודקת את ההורמון TSH המשפיע על בלוטת התריס לייצר את ההורמונים של הבלוטה: T3 ו-T4. יש לבצע את הבדיקה כאשר קיים חשד לתת-פעילות של בלוטת התריס או ליתר פעילות. יש לבצע את בדיקת הדם גם כאשר יש צורך לנטר את פעילות הבלוטה בקרב אנשים המטופלים על ידי ההורמון התחליפי של בלוטת התריס, הקרוי אלטרוקסין.

3. בדיקת אולטרסאונד צווארי. בדיקת אולטרסאונד צווארי מאפשרת לאתר גושים, ציסטות או גידולים בבלוטת התריס, שבדרך כלל אינם פוגעים בפעילות הבלוטה אך יכולים לסכן את האדם בדרכים אחרות.

 בלוטת התריס בהריון
רמת הורמוני בלוטת התריס עולה בהדרגה במהלך ההריון ועד הלידה בכדי לספק את הצרכים הגוברים של האם ואת צרכי העובר. רמות הורמון ה-TSH עולות אף הן בהדרגה בדם העוברי בעת ההריון. במהלך הריון, הורמוני בלוטת התריס עוברים ממחזור הדם של האם לעובר. להורמוני בלטות התריס של האם יש חשיבות להתפתחות מערכת העצבים המרכזית והמוח של העובר בתקופה שלפני יצור ההורמונים, ולכן תינוקות לאמהות שלהן תת-פעילות של בלוטת התריס עלולים לסבול מהתפתחות לקויה של מערכת העצבים. מצד שני, לעוברים שלהם אין התפתחות תקינה של בלוטת התריס ואין ייצור עצמוני של הורמוני התריס, יש הגנה מההורמונים של האם.

העובר עצמו מתחיל לייצר הורמוני בלטות התריס רק במחצית השנייה של ההריון, ובמחצית הראשונה שהיא השלב הקריטי להתפתחות המוח, הוא תלוי לחלוטין באספקת ההורמונים מהאם. כל תינוק הנולד בישראל, דמו נבדק סמוך ללידה לקביעת רמתם של שני ההורמונים של בלוטת התריס T3 ו-T4 וכדי לשלול מצב של פעילות יתר של בלוטת התריס או תת פעילות של בלוטת התריס. ואמנם נמצא שבאחת מתוך כ-3,500 לידות, מוצאים בדרך כלל תת פעילות, ואז חשוב לטפל בה על ידי מתן ההורמונים החסרים לתינוק, במטרה למנוע מצב של פיגור שכלי שעלול להתפתח אם טיפול זה לא ניתן.

 כריתת בלוטת התריס
ניתוח כריתת בלוטת התריס (תירואידקטומיה) מתבצע אצל החולים הבאים: חולים עם מחלת 'גוייטר', המתבטאת בהגדלה של בלוטת התריס ונפיחות בחלק הקדמי של הצוואר באופן שיכול לגרום לבעיות בליעה ונשימה; חולים עם פעילות יתר של בלוטת התריס אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי; וכן מתבצע הניתוח בחולים עם גידולים שפירים או ממאירים של בלוטת התריס.

ניתוח כריתת בלוטת התריס מבוצע בהרדמה כללית. המנתח מבצע חתך קטן בחלק הקדמי התחתון של הצוואר. אחר כך הוא משחרר את בלוטת התריס מהאיברים המקיפים אותה, חוסם את כלי הדם הנכנסים ויוצאים מן הבלוטה וכורת את כל הבלוטה או חלק ממנה. במקרה של גידול ממאיר של הבלוטה, על פי רוב, המנתח כורת את כל הבלוטה. במחלות אחרות של הבלוטה, או בגידולים ממאירים קטנים, ניתן לכרות רק חלק.

לאחר כריתת בלוטת התריס יש ליטול טיפול בהורמון תריס חליפי, כדי שישמש תחליף להורמונים שבלוטת התריס נהגה לייצר (T3 ו-T4). מטרה נוספת למתן הורמון התריס לאחר כריתת הבלוטה היא דיכוי הפרשת ההורמון TSH. הורמון ה-TSH עלול, בחשיפה לאורך זמן, לעודד את גידולי בלוטת התריס לצמוח מחדש, שכן הוא מעודד התרבות של תאי הבלוטה. כאשר נוטלים את הורמון התריס החלופי, נשלח מסר לבלוטת יותרת המוח לייצר פחות TSH.

 סרטן בלוטת התריס
כיום חיים בישראל למעלה מ-5,000 איש שאובחנו כחולים בסרטן בלוטת התריס (סרטן התירואיד). סרטן בלוטת התריס נחשב לסרטן נשי - כשני שליש מהמקרים הן נשים. מרבית החולים מאובחנים בשנות ה-30-60 לחייהם. בשני העשורים האחרונים ניכרת עלייה של כ-70% בשכיחות סרטן בלוטת התריס בישראל. סרטן בלוטת התריס הוא סוג סרטן שאחוזי הריפוי שלו גבוהים ועומדים על כ-85%.

חולים שאובחן אצלם סרטן בלוטת התריס עוברים כריתה של בלוטת התריס ולאחר מכן טיפול ביוד רדיואקטיבי לסילוק השאריות של הרקמות הממאירות. לאחר אבחון סרטן בלוטת התריס והטיפול בו, על החולה להיות במעקב קבוע כדי לוודא שלא נותרו שאריות של רקמות ממאירות ושאין חזרה של הגידול. מעקב יעיל וגילוי מוקדם של המחלה מסייעים לריפוי מלא. 75% ממקרי המוות הקשורים בסרטן בלוטת התריס מתרחשים אצל חולים שאובחנו וטופלו, אך הסרטן חזר והתפשט בגופם. מכאן החשיבות לאבחון וגילוי מוקדם של הישנות המחלה תוך מעקב תקופתי רציף וארוך טווח.
 טיפ בנושא בלוטת התריס

איך לתת תרופות לילדים בלי לריב איתם?

1. שמרו על קור רוח ושלווה מול הילד, כך הוא יירגע ולא יילחץ מהסיטואציה. 2. המציאו סיפור קצר ושלבו את נטילת התרופה בהקשרים חיוביים. 3. בררו עם הרוקח באילו טעמים ניתן לתת את התרופה הרצויה ושאלו את הילד מה הוא מעדיף. 4. תנו לילד את התרופה שלו דווקא באמבטיה, שם הוא יחסית נינוח ומצב רוחו רגוע. 5. לאחר שהצלחתם במשימה וילדכם נטל את התרופה כמו שצריך - הראו לו שאתם גאים בו על כך שעמד במשימה. הדבר יתרום גם לביטחון העצמי של הילד.