טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה

אנשים רבים סובלים מהתקפי חרדה. ההתקפים יכולים לקרות בסיטואציות מסוימות- למשל, סיטואציות מעוררות חרדה כמו מקומות סגורים, מקומות שיש בהם קהל רב וכדומה. אצל חלק מהאנשים, ההתקפים יכולים להתרחש בכל זמן ובכל מקום לפעמים גם בלילה, כשהם מתעוררים משינה. ההתקפים מלווים בסימפטומים גופניים שלעתים קשה מאוד לשאת: דופק מואץ, רעד, תחושה של קוצר נשימה או חנק, הזעה ועוד. האנשים, הסובלים מהתקפי חרדה, לרוב אינם מבינים מדוע התקפי החרדה מתרחשים ומה קורה לגופם. בדרך כלל הם מעבירים את יומם בניסיון מתמיד להימנע מהתקף החרדה הבא, ועושים ככל יכולתם כדי למנוע אותו.

למידע נוסף בנושא טיפול בהתקפי חרדה היכנסו לפורומים:
פורום דיכאון חרדה
פורום חרדה חברתית
פורום חרדה מהריון, חרדה בהריון
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכיאטריה

מדוע מתרחשים התקפי החרדה?

מה בעצם גורם להתקף חרדה? רגשות אנושיים גורמים בדרך כלל לתחושות פיזיות בגוף. לדוגמא, אדם שחש שמחה או התרגשות עשוי לחוש ערנות מוגברת ודופק מואץ. בדומה לכך, אדם שחווה התקף חרדה בדרך כלל חש פחד עז. הפחד הוא הגורם לסימפטומים הפיזיים הלא נעימים. פעמים רבות, הסימפטומים עצמם מתפרשים כשיבוש שחל בגוף. לדוגמא, אדם שחש שלבו פועם מהר, עשוי לחשוב בטעות כי הוא חווה או עומד לחוות התקף לב. אדם הסובל מסחרחורת עשוי לחשוב כי הוא עומד להתעלף.

הפירוש של הסימפטומים בצורה כזו מעצים את הפחד, והתקף החרדה מחמיר. בנוסף לכך, הפחד המתמיד מהתקף חרדה רק מעודד את בואם של ההתקפים, מאחר שהאדם נמצא בדריכות מתמדת. מצב כזה, בניגוד למצב של רוגע, מעודד את בואה של החרדה. דבר נוסף, שמעלה את תדירותם של התקפי החרדה, הוא הניסיון הבלתי פוסק להימנע מהם. כאשר אנו מנסים בכוח להימנע מחוויה מסוימת או ממחשבה מסוימת, היא רק "תרדוף" אותנו בצורה קשה יותר. מכאן משתמע, ש"הפחד מהפחד" רק מעצים את החרדה.

איך נראים חייהם של הסובלים מהתקפי חרדה?

הסובלים מהתקפי חרדה באופן קבוע סובלים, למעשה, מהפרעה שנקראת "הפרעת פאניקה". אנשים הסובלים מהפרעה זו מנסים ככל יכולתם להימנע מקבלת התקף חרדה נוסף, והדבר יכול להעסיק אותם במשך כל היום. כדי להימנע מהתקף, הם נמנעים מסיטואציות שיכולות לגרום את ההתקף. לדוגמא, הם יכולים להימנע מלהימצא בכל מקום שהוא רחוק יחסית מהבית, שאי אפשר יהיה לעזוב אותו בכל רגע נתון, או רחוק ממקום שלדעתם הם יכולים לקבל בו עזרה.

במצבים כאלה, ההפרעה נקראת "הפרעת פאניקה עם אגורפוביה". הסובלים מהפרעת פאניקה יכולים להימנע מסוגים שונים ומגוונים של סיטואציות, שלדעתם קיים בהן סיכון לקבלת התקפי חרדה. צורה נוספת של הימנעות היא הפחתת התקף החרדה כאשר הוא קורה, למשל על ידי בריחה מן המקום בו הם נמצאים, שתיית מים רבים, אכילת שוקולד וכדומה. במקרים קיצוניים, הסובלים ממעטים לצאת מביתם מחשש להתקף חרדה. הדבר יכול, כמובן, ליצור פגיעה משמעותית באיכות החיים: לאנשים כאלה קשה לצאת לעבודה, לשמור על קשרים חברתיים ולבצע תפקודים רבים הקשורים ביציאה אל מחוץ לבית.

כיצד מטפלים בהתקפי חרדה?

הטיפול הפסיכולוגי בהפרעת פאניקה, שזכה לתמיכה המחקרית הגדולה ביותר עד כה, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). בטיפול מסוג זה, נלמדים כלים מעשיים להתמודדות עם התקפי החרדה כאשר הם מתרחשים, וכן לומדים להתמודד עם "הפחד מהפחד". אלו הן הטכניקות העיקריות המשמשות את המטפל בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה:

פרשנות נכונה של הסימפטומים הגופניים: המטופל מפנה את תשומת לבו לסימפטומים הגופניים המלווים את התקפי החרדה. הוא לומד לזהות אותם ולהבין את משמעותם האמיתית. לדוגמא, דופק מואץ, שעד כה התפרש בטעות כסימן להתקף לב. המטופל לומד, שהדופק יכול להגביר את מהירותו במצבים רבים בחיי היום יום, כולל חרדה, ואין זה מצביע על התקף לב. בדומה לכך, נערך ניתוח מדוקדק ופרשנות של כל אחד מהסימפטומים הגופניים בצורה הגיונית יותר.

מציאת תסריטים הגיוניים יותר עבור התקף החרדה: בהמשך לפרשנות ההגיונית של הסימפטומים, המטופל מתבקש לחשוב ולתאר מה יקרה לו כאשר יקבל התקף חרדה. עם העלאתן של מחשבות הגיוניות יותר לגבי התקפי חרדה, המטופל לומד להחליף את התסריט שהוא מדמיין בדרך כלל בתסריט הגיוני יותר. לדוגמא, אם המטופל מדמיין שהתקף החרדה מסתיים באשפוז בבית החולים או במוות, הוא נוכח לדעת, באמצעות ניתוח סיטואציות מן העבר וההווה, שההתקפים הללו בדרך כלל חולפים כלעומת שבאו, בלי לגרום שום נזק לגוף.

<@ --- IMG_2 --- @>
חשיפה הדרגתית: המטפל והמטופל מכינים רשימה של המצבים מעוררי החרדה, ומדרגים אותם מן הקל אל הכבד, כלומר מן המפחיד פחות למפחיד ביותר. לאחר מכן, המטופל נחשף בצורה הדרגתית לסיטואציות שמעוררות אצלו את התקפי החרדה. החשיפות הראשונות הן לסיטואציות הקלות יותר, וכאשר המטופל מצליח לעבור את הסיטואציות הללו בשלום ועם רמת חרדה נמוכה, עוברים באופן הדרגתי לסיטואציות הקשות יותר.

העקרון שעומד מאחורי תרגילי החשיפה הוא, שהמוח האנושי מתרגל לסיטואציה שבה הוא נמצא לאחר זמן מסוים. ללא ניסיונות להוריד את רמת החרדה ולברוח מהסיטואציה, רמת החרדה פשוט תרד מעצמה- וככל שהיא גבוהה יותר, כך תרד מהר יותר. כאשר המטופל מבין ומפנים את העקרון, הוא מוכן להיחשף למצבים מעוררי החרדה בלי לנסות לברוח מהם. בדומה לכך, נעשה ניסיון להפחית את ההתנהגויות שמורידות את רמת החרדה, כגון: שתיית מים, דיבור בטלפון, אכילת שוקולד וכדומה.

לימוד טכניקות הרפיה: חלק מהמטפלים מלמדים את מטופליהם טכניקות הרפיה, שיסייעו להם להעלות את תחושת השליטה בגוף במצבים של התקף חרדה. הטכניקות יכולות לכלול נשימה נכונה, הרפיות שרירים למיניהן, דמיון מודרך וכדומה. הדיעות לגבי השימוש בטכניקות האלה הן חלוקות, מאחר שחלק מהמטפלים סבורים כי טכניקות ההרפיה מהוות, למעשה, הימנעות חלקית מהחרדה המתעוררת בסיטואציה, ולא מאפשרות למטופל לחוות את מלוא החרדה, ולפיכך להתגבר עליה באופן מלא.

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
10 דרכים להפחית לחץ בעבודה
מה עובר על הורים לילדים פגועי נפש?
הפרעות אכילה במהלך השירות הצבאי
פוסט טראומה: תסמינים, אבחון וטיפול
טיפול פסיכולוגי יכול לרפא דחיינות?

בנוסף לטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי התנהגותי, ניתן לשלב גם טיפול תרופתי בהתקפי החרדה. הטיפול בדרך כלל מתבצע על ידי פסיכיאטר, בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRIs, שמשמשות לטיפול בחרדה בטווח הארוך. טיפול זה יכול לסייע להצלחתו של הטיפול הפסיכולוגי, בכך שהוא מוריד את רמת החרדה הכללית שבה נמצא האדם ומשפר את מצב רוחו. האדם חווה פחות התקפי חרדה, והדבר מעלה את נכונותו להיחשף לסיטואציות המפחידות- ולחזור מהר יותר לרמת הפעילות שהיתה לפני שהבעיה התעוררה.

ניתן ליצור קשר עם שרון לויט בקליניקה: כספרי 24, אחוזה, חיפה 052-6794957



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר