פורום נוער במצוקה, תמיכה נפשית - יש לך שאלה?

מנהלי הפורום

שי ציון
ד"ר עדי מרום הררי
הוספת הודעה לפורום הוספת הודעה לפורום
אם את/ה רוצה שנחזור אליך
תמונה
יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום
 
  • עזרה
    עומר
    08/04/2013

    אני בן 17 בתיכון, ואני בודד. בבצפר אני כן מדבר עם אנשים אבל ברגע שחברים שלהם מגיעים הם מתעלמים ממני כאילו אני לא שם. יש לי חוסר ביטחון ואני לא יוצא מהבית רק כשאני חייב. אין לי למי לספר על זה ואני באמת כל יום חושב על זה ואם לשתף את ההורים וגם כשאני מחליט כן לעשות את זה בסוף אני מתחרט. יש לי מחויבויות שאני מתחמק מהם כי אני פוחד ממה שיקרה. שקלתי גם התאבדות אבל הבנתי שהדבר היחידי שמחזיק אותי זה המשפחה ולא יכולתי להשאיר אותם ככה שיחשבו שזאת אשמתם. אני לפעמים עושה את עצמי חולה כדי לא ללכת לבצפר כי אני לא אוהב את תחושת הבדידות שאני מרגיש כשאני בבצפר. אני חושב שאני שומר הכל לעצמי בגלל שאני אף פעם לא ראיתי את ההורים שלי פגיעים וזה נותן לי את התחושה שגם אני צריך להיות חזק ולא להפגין רגשות. בבצפר אני תמיד נשאר בכיתה כי כשאני יוצא יש ילדים משכבה מעליי שמציקים לי וקוראים לי בשמות. אין לי חבר הכי טוב וגם אף פעם לא היה לי.. לפני שנה הייתה לי חברה הכי טובה שבאמת גרמה לי לחשוב שיש סיבה לחיות, ורבתי איתה בגלל משהו שטותי ומאז אנחנו לא מדברים כבר שנה ואין יום שאני לא חושב עליה ויודע שאני טעיתי ואם הייתי יכול לשנות משהו הייתי משנה את זה, אבל עכשיו זה כבר מאוחר מדי. יש לי קשר טוב עם אמא ועם אבא פחות, והם כמובן לא יודעים כלום על הדברים שעוברים עליי.. אנחנו מדברים בדרך כלל רק על ציונים (שדרך אגב אני תלמיד טוב מאוד) ובצפר. יש לי גם אחות שאני מקנא בה כל הזמן ותמיד יש לי את התחושה שלא אוהבים אותי כמו שאוהבים אותה. אני לא יודע מה לעשות ואני מגיע למצב שאני בוכה כל יום אני כל הזמן חושב למי לפנות ואין לי.. בבקשה תעזרו לי.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • עזרה - תגובה

    קרן בן הגיא
    09/04/2013

    הי עומר.
    אתה נשמע מאוד בודד ומאוד סובל. האם זה תמיד היה כך? או שאולי בתקופות אחרות היית יותר בטוח בעצמך בחברה ויותר פתוח? האם היו אירועים חריגים שקרו?
    אני שמחה שבחרת לשתף ולא להישאר בודד בתחושותיך. עם זאת יש מקום לקבל עזרה נפשית יותר משמעותית.
    האם פנית אי פעם לטיפול נפשי? דרך בית הספר? באופן פרטי? בתקופתינו ילדים ובני נוער רבים פונים לעזרה נפשית, יותר מבעבר. יש אפשרות דרך יועצת בית הספר או דרך קופת חולים לקבל טיפול בעלות לא גבוהה מאוד (כמובן בידיעת ההורים)- אני רוצה להציע כיוון כזה. זה יכול מאוד להקל עליך ואף לעשות שינוי מהותי פנימי.
    שיהיה בהצלחה. קרן

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה

    עומר
    09/04/2013

    זאת הפעם הראשונה שאני מספר על זה למישהו. אני מניח שמאוד קל לי לכתוב דרך האינטרנט מכיוון שלא יודעים מי אני, וממש קשה לי לספר על זה לבן אדם פנים מול פנים כי אני לא רוצה להיראות פגיע או שירחמו עליי או משהו כזה.. לכן קשה לי לספר להורים כי אני רוצה לחסוך את כל הדבר הזה מהם.. אם היית רואה אותי במציאות לא היית חושבת שמשהו קורה איתי כי אני תמיד מחייך ותמיד אופטימי אבל בתוך תוכי תמיד יש את התחושה של לאן זה הולך? עוד מבחן ועוד בגרות ובשביל מה? עוד יום שעובר בלי תועלת.. הייתי ילד עם ביטחון עצמי מאוד גבוה ואז שעברתי לחטיבה היו ילדים שכל הזמן צחקו עליי בגלל נושא מסוים- אני מניח שזה גרם לירידה של הביטחון עצמי.. ההורים שלי הציעו לי ללכת לייעוץ אבל מסיבה אחרת.. הם לא יודעים על זה כלום.. אני לא רוצה ללכת לטיפול גם כי אז ההורים שלי ידעו מכל העניין (אני לא רוצה לגרום להם לעצב) וגם האחים שלי ידעו ורוב הסיכויים שעוד ילדים בבית ספר ידעו.. שמועות מתפשטות אצלנו מהר. אני תמיד מרגיש מוקף ב״חברים״- חברים מזויפים.. אני יודע שלא משנה מה אם הם יצטרכו לבחור ביני לבין החבר הכי טוב שלהם הם לא יבחרו בי.. כי אין לי שום חבר טוב.. השנה במיוחד ירד לי הביטחון בגלל הילדים משכבה מעליי שכל הזמן צוחקים עליי שאני יוצא מהכיתה- אז אני פשוט לא יוצא מהכיתה.. אני מקווה שזה ישתפר, אני תמיד רואה וקורא על התאבדות ואפילו שקלתי, אבל הבנתי שכדאי קודם לשתף מישהו בזה- גם מישהו שאני לא מכיר, ואז לראות לאן זה הולך.....

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה - תגובה

    קרן בן הגיא
    10/04/2013

    הי עומר
    אני שומעת את הפחד שלך שיגלו מה יש מאחורי הפנים המחייכות והנחמדות, שמישהו יראה את העצב, הבושה והכאב. ואני מבינה שהצעד של לכתוב באינטרנט הוא משהו גדול ואולי הפעם הראשונה שנתת ביטוי לתחושות האלה בפני מישהו. זוהי ההתחלה.
    התאבדות היא פתרון מאוד קיצוני שלא משאיר מקום עוד לשום דבר אחריו. זה סוגר את כל הדלתות. אז בוודאי המשפחה תדע, ותגרום להם בכך צער רב מאוד. אני חושבת שזו תהיה בחירה רעה לך ולכולם.
    אני חושבת שאתה בדרך הנכונה ואני בטוחה שאפשר לעזור לך לחוש טוב יותר. אני מבינה שישנם עוד הרבה רבדים, תחושות ומחשבות שלא ניתן לכתוב עליהם ושאולי עוד קשה לך לומר אותם לעצמך. אבל זוהי בדיוק הדרך של טיפול נפשי - שם אפשר להכיר את המטפל, ללמוד לבטוח בו, ללמוד להישען עליו ולהיעזר בו, לדבר, לנסח את הקשיים והכאבים הפנימיים ובתוך כך חווים הקלה ותקווה מחודשת. ההורים לא צריכים להיות מעורבים בתהליך, רק להסכים לו. לכן אני מציעה לך לא לוותר, ישנם הרבה נערים שפונים לטיפול עם בעיות שונות קטנות כגדולות. אתה מוזמן להתקשר לטלפון שלי ואעזור לך לחשוב למי כדאי לפנות לפי איזור מגורייך. קרן 054-5572217

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה

    עומר
    13/04/2013

    לקח לי כמה ימים לחשוב על מה שהצעת.. אני פשוט לא מסוגל נפשית להתמודד עם ההשלכות בכך שהמשפחה שלי תגלה מה עובר עליי.. הם לא רואים אותי כמישהו כזה, עם נטיות אובדניות ועצוב, אני כל הזמן מחייך ושמח.. אני מאוד מפחד מהרגע שהם יגלו ומנסה להימנע כמה שאפשר מזה. אשמח אם תוכלי לתת לי הצעות אחרות להתמודד עם המצב כי כרגע אני לא בטוח שאוכל נפשית ללכת לטיפול- במיוחד אם זה כרוך בידיעת ההורים..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה - תגובה

    קרן בן הגיא
    17/04/2013

    הי עומר
    הפער בין מה שקורה לך בפנים לבין מה שאתה מבטא החוצה בוודאי דורש ולוקח ממך הרבה כוחות ומעייף מאוד
    אני מבינה שפנייה לטיפול כשלעצמה היא צעד גדול ולא פשוט ואתה מוסיף ואומר שלומר להורים מקשה על כך עוד יותר. אני מאוד מאמינה בכוח של לדבר את הכאבים הנפשיים בפני מישהו, ולכן אני יכולה להמליץ לך על עוד פתרונות כמו לכתוב במחברת את תחושותיך, או לצייר אותן. אך אני מאמינה כי מה שיכול להקל עליך בצורה המשמעותית ביותר זה לדבר. ישנם מרכזי נוער בערים השונות בארץ שניתן לפנות בצורה לא מחייבת - מרכזים של על"ם (עמותה לנוער), בתי קפה שנקראים "הפוך על הפוך" - יכול להיות שאפשר לפנות חד פעמי כדי קצת לשחרר מהמועקה שאתה נושא.
    במידה ואתה זקוק להפנייה יותר מדוייקת או לייעוץ נוסף אתה מוזמן לפנות. בהצלחה. קרן

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • היי עומר

    יעל
    01/05/2013

    היי עומר אני יכולה להבין את התחושות שעוברות עליך אבל קודם כל בקשר להורים שלך תאמין לי שאין בו אדם שלא חווה משבר או חולשה נפשית אפילו עם אתה לא רואה את זה מההורים שלך תהיה בטוח שגם הם חווים את זה הם פשוט לא רוצים בתור הורים להפגין את זה כלפי ילדיהם עכשיו אני מבינה שהשהות שלך בבית הספר היא לא הכי כיפית אבל תמיד תזכור שהיום לימודים נגמר בסופו של דבר ואתה תסיים את הלימודים אל תחשוב אפילו שבגלל שאין לך כל כך חברים שם או שבגלל שמקניטים אותך אתה צריך לשקול בכלל התאבדות מי שיפסיק לחיות זה יהיה רק אתה והם ימשיכו את החיים שלהם אז באמת שעדיף לוותר על המחשבה הזו ובקשר לזה שאתה לא מוצא שום עניין בחיים אתה חייב למצוא נגיד מוזיקה אתה יכול להתחיל ללמוד לנגן על גיטרה או קלידים להתחיל לצייר למצוא את התחומים והכישורים ששיכם רק לך עומר ומייחדים רק את עומר ותאמין לי שכל מה שאני אומרת לך גם אני חוויתי ופשוט כל מה שאני חוויתי ואני גדולה ממך רק בשנתיים אז באמת עדיף שתבחר בדרך החיים ופשוט תבנה לך את מודל עומר המחודש והאמיתי כי לחייך לאנשים כשבפנים אתה מרגיש זוועה זה עוד יותר מתסכל אתה כאילו רוצה לצעוק "היייי לא טוב לי בפנים ונמאס לי לחייך כשככה אני מרגיש"זה רק נותן לך הרגשת זיוף אז קודם כל אני אשמח לשמוע ממך עוד ואפילו שאני לא מכירה אותך ניראלי שיש לך עוד הרבה דברים להעניק לעולם הזה את תפקידך עוד לא סיימת פה חחחח בקיצור שיהיה לך יום מקסים ומחכה לשמוע יעל:)

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • הי עומר

    קרן
    02/09/2013

    היי דבר ראשון כמו שכתבו להתאבד סוגר לך את כל האפשרויות
    אני גדולה ממך בכמה שנים וממה שעברתי ועוברת שגם
    לי היו פעמים שחשבתי להתאבד וכשהיו
    את הדברים הטוביפ שקרו שמחתי שזכיתי לחוות אותם
    לקח לי שניפ עד שהגעתי לטיפול כעת כשאני
    באמצע שנות ה20 אבל מה שעשיתי כל
    השנים כתבתי יומן בלוג. וניסיתי ומנסה
    כמו שכתבו כאן להמציא לי מקומות טובים
    בחיים שלא תלויים באם יש או אין לי חברים
    כמו לדוגמא קריאה של דברים שקשורים
    סיכולוגיה. תנסה דברים חדשים תחפש
    באינטרנט נושאים. אם אתה לא יודע מה מדבר אלייך
    בקיצר שיהיה לך טוב לבד
    ולדבר פנים מול פנים זה מפחיד לפעמים
    אולי תנסה עלם סהר אלו צטים באינטרנט
    עם אנשים שעברו הכשרה ואתה כותב להם מה עובר עליך
    עוד דבר אחרון בגלל שכתבת שאחיך מאוד אהובים
    עליך אולי תתרכז בהם. אולי תעשה לאחד מהם
    איזו פעילות פעם בשבוע זמן איכות.
    בכל מקרה תתחיל לפעול זה הצעד הראשון :)

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה לעזרה

    עבדכם הנאמן
    18/09/2013

    אתה פשוט מאוד היית תלוי בילדה הזאת, ועכשיו אין לך על מי להתלות חברתית. אתה פשוט צריך להתחיל להפגין נוכחות, ותגיד מה אכפת לי אם אתה מרגיש מבוייש. אם מקניטים אותך תחזיר מלחמה- תמצא בדיוק תדברים שהם הכי שונאים בעצמם ותהרוס אותם דרך זה. זה ייתן ךף תחושת ניצחון וחשיבות. אולי זה נשמע נורא אכזרי אבל הם עשו לך את זה. הרסתי את חברה הכי טובה שלי ומאז אני רק פורח. אני כבר סוג של מנהיג חבורה שיצרת סביבי. לכל אחד יש תדרכים שלו- אני יותר סודי. פשוט כך שליטה מלאה על החיים שלך, ותתחיל לשתף פעולה עם אחותך ולא נגדה. תתחיל לרקוד באמצע החדר בתור התחלה- פשוט שמע מוסיקה ותתחיל לרקוד לא משנה איך אתה רוקד, אפילו אם אתה חושב שאתה נראה מטומטם לגמרי. תתעלם מהמטומטם לגמרי ופשוט תתחיל להרגיש חיי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • נימאס לי
    דור
    07/09/2013

    אני ילד בן 15 , ולאחרונה איבדתי את החברים שלי (ובגלל שהם יותר מקובלים ממני בבית הספר , אני איבדתי עוד המון חברים והרבה ילדים לא מתייחסים אליי)
    אין לי מה לעשות אף פעם ואני מרגיש שנימאס לי כבר מהחיים שלי .
    הכל משעמם ואותו הדבר , נימאס לי מהמשפחה שלי , מאחותי, מהאוכל שלי , מההרגלים שלי , מהבית שלי , מהחדר שלי.
    עכשיו למזלי עומדת להסתיים חופשת חג שבה לדוגמא אני ישבתי בבית כל הזמן ולא עשיתי כלום והשתעממתי ואין לי מחשב (הוא לא עובד) אז אני כל הזמן בפלאפון וקשה לי (הרבה פעמים אני הולך למיטה שלי ושוכב שם ולא זז) ועכשיו ההורים שלי רואים סרט בסלון ואני יושב במטבח כבר שעתיים.
    ואני לא יודע איך אני יכול לשנות את החיים שלי , או להוסיף להם משהו שיוסיף לי קצת אור וסיבה לחיות (והוא לא תוכנית מעניינת בטלוויזיה-כי עד עכשיו זה הריגוש הכי גדול בחיים שלי).
    ועצוב לי כי עוד מעט יש שוב פעם חגים והפעם במשך 16 יום ואני לא אשרוד 16 יום במטבח ! עדיף כבר לא לחיות מאשר לראות 24 שעות שידורים חוזרים ותוכניות בוקר .
    אני מרגיש חולני, חולה נפש, עקרת בית שאין לה חיים!
    אני כל כך צעיר ואני הגעתי למצב שאני לא יוצא מהבית !!!!!
    אני לא יודע איך אפשר לעזור לי אני פשוט מפרסם את שהשאלה הזאת בהרבה פורומים וכל פעם שאני מפרסם אותה אני מרגיש מטומטם חבל על הזמן.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • נימאס לי - תגובה

    שי ציון
    09/09/2013

    ינאי הי,
    אתחיל מהחלק האחרון מהמכתב שבו אתה מספר כי פרסמת את הדברים במקומות שונים וכל פעם אתה מרגיש מטומטם. אני יכול להבין כי פרסום הדברים וההרגשה שלא חל בהם שינוי אצלך נראים חסרי תכלית יחד עם זאת להרגשתי הם מאירים צד אצלך שנאבק לחיות חיים טובים יותר שמעוניין בקשר ולהרגיש שמישהו רואה ומרגיש את הסבל שלך. לתחושתי זה צד בריא ואפילו אמיץ שמתקומם נגד המצב הנוכחי ומבין (אולי לא תמיד) שיש אפשרות ליצור שינוי.
    אפשר להבין עד כמה מסובך ומכאיב לחיות מבלי חברות משמעותית ועם הרגשה כי ילדים אינם מבחינים בך. בדידות היא אחד הכאבים החזקים. יחד עם זאת בדידות ניתנת להבנה וגם להקלה.
    אני מבקש ממך שתספר עוד קצת על החיים שלך, כל דבר שתבחר ואני מזמין את חברי הפורום להגיב ונחשוב יחד כיצד לסייע לך. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • יש לי שאלה נוספת

    דור
    12/09/2013

    היי שי, אני שמח שהחזרת לי תשובה
    בתחילת כיתה ט' עברתי לכיתה של בגרות (כיתה שמתמקדים בה בהכנה לבגרות , תגבורים ושיטת לימוד כמו בתיכון) ויש בה 27 תלמידים שזה קצת , גם השנה אני ממשיך בכיתה הזאת .
    הבעיה שלי היא שבתחילת השנה לקחו אותי ברצינות אבל אני החלטתי שבשונה מכיתה ח' אני אחייך לכולם ואהיה ילד נחמד מאוד.
    קרוב לאמצע השנה התחילו לקחת אותי לא ברצינות (הבנות היו נדבקות אליי (לא בקטע של להעליב) והיו אומרות לי שאני חמוד והיו נהנות לדבר איתי והבנים היו מתייחסים אליי כאל אחד מהחברה אבל לא ממש בחברה) ועכשיו לא ממש מתייחסים אותי ברצינות ויש ילד אחד שאני רוצה שנהיה חברים טובים ?
    איך אפשר לגרום לכולם לקחת אותי ברצינות?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • יש לי שאלה נוספת - תגובה

    שי ציון
    16/09/2013

    ינאי הי, הייתי רוצה להבין את המשמעות"ברצינות" עבורך שכן אם הבנתי בתחילה היית מעוניין שייקחו אותך פחות ברצינות ולבסוף כתבת שאתה מעוניין שיקחו אותך ברצינות. ייתכן וחוסר ההבנה שלי היא ביטוי גם למידה של התלבטות אצלך: "איזה ינאי ירגיש עצמו הכי בנוח בחברת בני הכיתה?". נדמה כי קיים פער בין ינאי "האמיתי" לבין ינאי שירגיש עצמו מקובל וככזה שמתייחסים אליו בדרך שנעימה לו. אפשר לחשוב שקשה לחיות בפער שכזה ויתכן שרצוי לך לפנות לסיוע (אפשר גם קבוצתי) שיאפשר לך לצמצמם את הפער בין ינאי שבפנים לבין ינאי שבחוץ, ובכך יטב לך. אתה מוזמן להמשיך ולהגיב שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה

    עבדכם הנאמן
    18/09/2013

    תחליט מזה הרצינות הזאת שאתה מדבר עליה. קודם כל אתה חמוד ורק אכ אתה מתחיל להיות רציני. תפלס דרכך בחברה עד שאתה לאט לאט כובש את ליבות ידידיך והופך אותם לחברים שאתה נפגש איתם כל יום

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • עזרה
    מוריה
    05/09/2013

    היי אני בת 19 ,וכשהייתי קטנה הוטרדתי מינית אבל לא סיפרתי לאףף אחד והתעלמתי מזה שידרתי לעולם שהכול בסדר מבחינת הבית ספר וציונים והכול ואז בגיל 17 בתיכון דיברו איתנו על הטרדות מיניות ומה שזה גרם לי היה להתפרקות בכל החיים שלי אם בלימודים ואם שהייתי כל הזמן עצובה ובאותה תקופה הייתי בטיפול של כמה חודשים והפסיכולוגית היתה מדהימה ממש וידעה אמת להקשיב ואחיות שלי לא ממש עניין אותן זה היה כזה פתאום את ככה ולא טוב לך וראו צד שהם לא ידעו לאכול אותו ועכשיו אני בצבא כבר 10 חודשים וכל הזמן סובלת אם זה שקשה לי להשתלב חברתית ואם זה שאני עצובה ומבואסת ואין לי גם טאבון אני רק חושבת איך לא להיות שם וניסיתי לפנות לקבן והיא לא יודעת להתייחס ולהקשיב כמו שאני צריכה ולא נראה שאכפת לה היא מקדישה לי 20 דקות כל שבועיים ואין אני לא יודעת מה לעשות למי עוד לפנות?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • עזרה - תגובה

    שי ציון
    08/09/2013

    מוריה הי,
    כיוון שכיום את בטיפול וגם בעבר היית אציע לך שתי אפשרויות. 1. הראשונה היא לשוחח על כך עם הקבנית כיום את מטופלת אצלה הן על הצורך שלך בתדירות פגישות גבוהה יותר והן על הרגשתך בטיפול. ייתכן ויהיה בכך להביא לשינוי. 2. כמו כן יש לך את האפשרות ללכת באופן פרטי לטיפול כאשר אינך נמצאת בצבא (על פי סדר החופשות שלך).
    את מוזמנת להמשיך ולהגיב. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • שאלה 1
    טל
    29/07/2013

    ישלכם מספר טלפון להביא של פסיכולגית בחיפה?שלא עולה כסף או זולה?דיי דחוף

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • שאלה 1 - תגובה

    שי ציון
    29/07/2013

    טל הי,
    כדי שנבין מעט טוב יותר את הצרכים שלך, אודה לך אם תאמר באופן כללי את גילך, ואת הסיבה שבשלה אתה מעוניין בטיפול. יש אפשרות שתכתוב למייל האישי שלי שמופיע בראש העמוד. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • מיואשת
    חסום
    09/07/2013

    ההורים שלי יתגרשו אמא שלי מאז שאני קטנה לא סובלת אותי ואומרת לי את זה בפרצוף אחים שלי כבר גדולים ועברו דירה לאבא שלי יש חברה שלא סובלת אותי ולא מוכנה שאבא שלי יתן לאמא כסף למזונות ובסופו של דבר צועקים עלי . אני מתה לעבור לגור עם אח שלי אבל הוא פוחד שזה יגרום להרבה יותר ריבים במשפחה חשבתי אפילו לעבור לגור עם אבא שלי והמשפחה שלו למרות שאני שונאת אותם אבל גם הם לא רצו אותי שם , ואני לא מסוגלת לגור עם אמא שלי אני פשוט לא יכולה כל הזמן יש צעקות בבית וריבים והיא מפילה עלי האשמות אני לא יכולה להתרכז בלימודים ככה אני לא מוסגלת אפילו לשבת איתה באותו חדר מבלי שהיא תגרום לי לבכות מה אני אמורה לעשות !?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • מיואשת - תגובה

    קרן בן הגיא
    09/07/2013

    שלום לך (לא כתבת את שמך..)
    אני שומעת את מצוקתך הגדולה ובעיקר את התחושה שאין לך לאן לפנות, הרגשה שכל הדלתות סגורות בפנייך. וזה בהחלט מעורר תחושות של ייאוש וחוסר אונים.
    עם זאת, אני מאמינה שיש דרך לעזור לך, אך היא מחייבת פנייה לגורם מקצוע שיתערב. אחת האפשרויות היא לנסות לערוך שיחות של גישור ובירור עם ההורים כדי למצוא לך אפשרויות נוחות יותר ומגדלות. אני מאמינה בדיבור פתוח על הקשיים כקרש לפתרון בעיות או לפחות לריכוך שלהן. ואני בטוחה שמאחורי כל ההאשמות והשנאה שאת חשה מצד הורייך - בתוך תוכם הם מאוד אוהבים אותך. במידה ולא תמצא אף אפשרות כזו ולא תהיה היענות של חברי המשפחה, יש אפשרות של מסגרות מחוץ לבית (תלוי בגילך וברצון שלך).
    הכתובת הטובה ביותר היא ליועצת בית הספר או לעובדת סוציאלית לנערות ברווחה. שיהיה בהצלחה. את מוזמנת להמשיך להגיב. קרן

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • עצב ויאוש
    איתי
    07/07/2013

    אני איתי בן 13 וחודש מתל אביב אני כבר מתחילת שנת הלימודים סובל מבעיה חברתית מבחינת חברות לכולם יש ולי אין היו לי נרבה אבל הן היו משחקות בי וכאלה עד שאחת באה וקראה לי הומו וזה התפתח בכל הבית ספר וכולם חשבו שאני זכה ואמרו לי את זה שאני הומו ואני אל אני אובה בנות ואז באמצע שנה בא חבר מאוד טוב שלי ממש טוב אחים בדם אנחנו אבל אז הוא בא ומשך את כל ההופעה אליו ואז הוא רצה שאני ביוא איתו שנסתובב אבל בעצם אני רק סבלתי מזה כי ילדים מתחברים לילדים שיש להם הרבה כסף שיש להם מותגים ושהם מגניבים זה שאני לא לובש מותגים זה אל אומר שאני לא אמור להיות בחברה עם כולם אני אל זבל חברים שלי מתיחסים אלי בצורה מגעילה והבנות מזלזלות בי אני אוהב איזה ילדה והיא לא שמה עליי המערכתצ יחיסם שלי הכי גדולה היא חודש וכל החברים שלי מתחילים להתגרות בי ממש בזה שהם התנשקו כבר מליון פעם ואני אף פעם לו כי אני ילד טבו מבית טוב עם אמא חמה ואוהבת ששומרת עלי הם מעשנים ואני אל הם יוצאים למועדונים ואני לא הם דופקים צרפתית לילדות אני לא הם מסתובבים עם אולר בכיס אני לא להם יש מלא כסף ולי לא זה מעצבן שהם מתגריים בי עם זה אני חייב עזרה בדחיפות איך לצאת מהמצב וגם אני אף פעם לא מבלה עם חברים בשכונה יש לי שני אחים קטנים אחד בן 10 ואחת בת 5 והילדים האלה זה החיים שלי אני יוצא עם בחרים לפעמים אבל אני רוהצ להסתובב עם בהחרים בשכונה קצת לצאת מהשגרה של הבאסה היאוש בבקשה אני צריך עזרה דחופה ומידית!!!!!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • עצב ויאוש - תגובה

    שי ציון
    09/07/2013

    איתי הי,
    התיאור שלך מקיף ואפילו אולי מבטא תחושה של הצפה מכל הרצונות והמחשבות והרגשות שכאילו מתנגשים האחד בשני, ובסוף רק מחפשים דרך לצאת מהמערבולת הפנימית. נדמה שאתה קצת שואל את עצמך "מי אני?" ואיך אני יכול גם להיות מקובל ועם חברים וגם לשמור על "איתי" שאתה מכיר ושרוצה ללכת בדרך משל עצמו. גיל ההתבגרות הוא נורא מסובך כי פתאום יש לחברים הרבה כוח ומספיקה שמועה אחת כדי להעציב ולפגוע.אולי העצה הטובה ביותר שאני יכול להציע לך היא לבחור בקפידה את החברים שלך. תמיד יש רצון להיות מקובל ופופולארי אבל לפעמים לרצון הזה יש מחיר של צורך להעלים חלקים מ"איתי" כדי לזכות בחברויות הללו ולפעמים גם להיפגע. אולי אם תצליח למצוא חברים שיוכלו לקבל אותך כמי שאתה וגם תרגיש שאתה יכול לקבל אותם יהיה בכך עזרה משמעותית. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • הנה משהו קטן שיעזור לנוער
    שירה
    12/06/2013

    שלום למנהלי הפורום, הורים שקוראים פה.
    בפורום הזה אפשר לראות את המצוקה של בני נוער ויש כאלו שמדרדרים אפילו לרחובות ומצוקה קשה. אני מכירה את עמותת עלם מאז שהייתי נערה בעצמי (כיום 26) והם עזרו לי ותמכו בי בתקופות הקשות. ראיתי את המערכת שגרירים שלהם שמעוררת מודעות ואפשר לעזור בכמה לחיצות (יש שם גם הטבות על הפעילות) וזה מאוד יעזור

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • אני לא יודע מה לעשות בבקשה עזרה
    דן
    01/06/2013

    שלום רב אני דן בן 17, אני הייתי לבד בבית ודוד שלי בא עם אשתו ובנו בן 3 והוא יצא אז נשארנו לבד אני אשתו והבן שלו אני רציתי לצאת אז נכנסתי להתקלח והבן דוד שלי אכל גלידה ואמא שלו (אשתו של דוד שלי) רצתה לשטוף לו את הפנים והיא ידעה שאני מתקלח אז לקחה אותו למטבח ובדרך לשם עברו ליד הדלת של המקלחת והבן של דוד שלי פתח את הדלת בהפתעה אז אמא שלו לקחה אותו משם ותוך כדי היא פשוט ראתה לי הכל כל דבר ומאז אני במשבר אני מתבייש לדבר איתה או לעבור לידה או רק שתראה אותי ואפילו אני מתבייש מעצמי ואני לא יודע מה לעשות בבקשה תעזרו לי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • אני לא יודע מה לעשות בבקשה עזרה - תגובה

    שי ציון
    02/06/2013

    דן הי, לכל אחד מאיתנו חשוב שלא לחשוף עצמו מעבר למידה שעלולה ליצור תחושת חוסר נוחות. כוונתי בחשיפה היא גם נפשית וגם פיזית. נדמה שהתרחש אירוע בו חווית חשיפה שהיית מעבר לשרצית ומעבר לשליטתך ועוררה תחושת בושה (ואני מניח עוד רגשות נוספים) ושהותירה אותה מבולבל ונבוך. לפני שאמשיך, אודה לך אם יתאפשר לך להגיב במה אתה אתה מתבייש ומה מביא את תחושת המבוכה? שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה

    דן
    02/06/2013

    אני מתבייש ממנה אחרי זה ואני נבוך כל הזמן כשאני נזכר בזה ואפילו כשאני לבד אני מרגיש שאני מתבייש מעצמי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה - תגובה

    שי ציון
    06/06/2013

    דן הי, תחילה התנצלות על משך הזמן הממושך למענה..בגיל ההתבגרות מתחוללים שינויים רבים חיצוניים ופנימייים כאחד. השינויים הללו אשר קשורים לצמיחת הגוף הפיכתו לגברי (או נשי) שינויים הורמונליים, הופכים את הזמן הזה למסובך ואינטנסיבי. לפעמים אפילו נדמה כי יכולים להיות יחדיו רגשות הפוכים כעס ושמחה, אהבה ושנאה, משיכה ודחייה, מבוכה וסקרנות, אשר רק מעצימים את הבלבול.
    נדמה כי בתיאור שלך התרחש מקרה שלא היה בשליטתך אך עדיין אתה מרגיש מבוכה, בושה וייתכן אף אשמה. אני יכול לחשוב שגם עבור האישה היה בכך אירוע מביך שהייתה מעדיפה כי לא יתרחש. אני מציע לך בשלב הראשון אולי לכתוב לעצמך את מכלול הרגשות שעלו אצלך בעקבות האירוע. ייתכן ובשלב שני (או ראשון) תוכל לשוחח על כך עם יועצת בית הספר או דמות אחרת שתסייע לך להקל מעט. כמובן שאתה מוזמן להגיב.שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • איך לצאת מדיכאון?
    א'
    01/06/2013

    היי.. אני נערה בת 17 וחצי ואני מסיימת יב. בזמן האחרון יש לי הרבה לחץ בלימודים בגרויות וכו' וזה מכניס אותי ללחץ שגורם לחלומות רעים שגורם לדיכאון.
    בצהריים אני בסדר ואפילו מחייכת אבל בבוקר אני בבאסה בגלל החלומות ובלילה נופל עלי מן ענן שחור ולא משנה איזה יום טוב היה לי אני בוכה ועצובה. חבר שלי לא מבין אותי ואני לא מסוגלת לדבר איתו (ישלי חשש שזה לא ככ מעניין אותו) ואם ההוים שלי אף פעם לא הייתי מסוגלת לדבר כי הם ישר יחשבו שאני מטורפת וישלחו אותי.לפסיכאטר. מה לעשות? זה יעבור ברגע שיגמרו המבחנים? אני ניסיתי הוציא את.עצמי מזה, לצאת עם חברים לבלות יותר בחוץ אבל שום דבר לא עובד.. אני אשמח לכמה עצות..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • יקרתי אם קיים רצון הכל אפשרי

    ענת
    02/06/2013

    דכאון ולחץ בתקופה כזאתזה טבעי תנסי להרגע תחשבי חיובי ושזה קטן עלייך מקסימום מה כבר יכול לקרות אם חס וחלילה תכשלי זה לא סוף העולם תמיד אפשר לנסות שוב קחי את הכל בקטנה אין דבר ששווה את האנרגיה השלילי שאת חשה בה על הכל אפשר להתגבר תמצאי משהוא שישחרר אותך שיעשה לך טוב ובנוגע לחבר שלך אם את לא מרגישה ממנו אכפתיות אז זה אומר שאין לך מה לעשות איתו

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • איך לצאת מדיכאון? - תגובה

    שי ציון
    02/06/2013

    הי, נשמע כי את מצויה תחת לחץ מתמשך סביב תקופת הבגרויות מצד אחד ומנגד נשמע כי אינך מוצאת דמות (חבר, ידידה, הורה) שאיתו מתאפשר לך לחלוקה את שאת עוברת. נדמה כי את מנסה לסייע לעצמך אולי ממש כפי שניסית בתקופות לחוצות בעבר אך הפעם מעט קשה יותר להקל על המעמסה הנפשית. פעמים רבות אכן לחץ ותחושה של עצבות חודרים לחלומות ומעצימים את הכאב (לעיתים יכול להיות בכך גם דבר מה מקל, אך לא אצלך). אני רוצה להציע לך מספר הצעות מעשיות: 1. במידה ויש לך מישהי או מישהו שאת מסוגלת לדבר איתו בפתיחות תעשי כן. אפשר לחשוב על יועצת בית ספר ואולי עם אח בוגר או סבתא. נדמה כי כל עוד ההרגשה תשמר בתוכך תוך חשש מה יחשבו עלייך (ואולי מה את חושבת על עצמך) היא לא תקבל הרגעה. 2. תנסי לצאת שלוש ארבע פעמים בשבוע לפעילות גופנית במהלך שעות היום או אחהצ: הליכה, ריצה. לפעמים מפליא עד כמה שהגוף והנפש מגיבים בחיוב לפעילות זו. 3. ותנסי לישון מוקדם ולהקפיד על שעות שינה (גם על תזונה טובה). את מוזמנת להמשיך ולהגיב. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • אבודה
    אבודה
    31/05/2013

    אני מרגישה נורא ואין לי עם מי לדבר. זה משהו שאני מחזיקה המון זמן בבטן. יש לי אובססיה למשקל שלי. אני נשקלת כל יום ומנסה לאכול תפרייט מסודר מדי אני סופרת קלוריות בכפיתיות. הבעיה היא שאני טסה לכמה חודשים לחו"ול ואני מפחדת לאבד שליטה. אני חייבת עזרה איךלהיפטר מזה?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • דיכאון
    חן
    25/05/2013

    למה? מה קרה לי כבר כמה חודשים אני רק בוכה בקושי יושנת
    למה זה מגיע לי מה עשיתי שהדיכאון הזה בא אני לא יכולה ככה יותר
    ההורים שלי לא יודעים כלום ככה שאני לא יכולה לבקש מהם שיקחו
    אותי לטיפול אז איך אני יכולה לטפל בזה? בבקשה תעזרו לי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • דיכאון - תגובה

    קרן בן הגיא
    25/05/2013

    הי חן
    אני שומעת שאת במצוקה קשה ("רק בוכה, בקושי ישנה..")
    על מנת שאוכל לעזור לך יותר אני מבקשת לקבל קצת יותר פרטים: מה גילך? ממתי את חשה כך? האם את יכולה לחשוב על משהו שעורר את התגובה זו אצלך? האם זו פעם ראשונה? מה המחשבות שאת מוטרדת בהן?
    קרן

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • היי

    חן
    25/05/2013

    אני בת 16 זה התחיל לפני חודש וחצי משו כזה זה היה קורה לי לפעמים אבל זה
    היה עובר אחרי יומיים שלוש. אני לא יודעת מאיפה זה בא לא קרה משו חדש
    שאני יכולה להגיד שזה גרם למצב הזה אני מפחדת שהמצב הזה לא יעבור.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • היי - תגובה

    קרן בן הגיא
    26/05/2013

    הי חן.
    חודש וחצי זה אכן זמן ארוך כדי להרגיש לא טוב ומדוכאת כמו שאת מתארת.
    מכיון שאת לא יודעת לומר או לשער מה יכול היה לגרום למצבך זה, קשה לי קצת להתייחס לעומק. אך בכל זאת ישנן דרכים לעזור לך להרגיש טוב -
    טיפול נפשי בשיחות ובמקרים מסויימים אפשר גם להיעזר בתרופות. שני אלו יכולים לסייע ולשפר את מצבך.
    האם יש לך אפשרות לשתף את הורייך בקשיים שאת עוברת? במידה ולא, אני מציעה שתפני במהרה ליועצת בית הספר או למורה ותספרי לה את מצוקתך והיא תעזור לך לפנות ולקבל עזרה מסודרת וקבועה.
    שיהיה בהצלחה. את מוזמנת להמשיך להגיב בפורום. קרן

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • אני משתגעת
    חסוי
    16/05/2013

    יש לי תחביב שאני ממש אוהבת-לרכב על סוסים
    אני רוכבת דיי הרבה זמן ואני דיי טובה
    אבל זה גורם לי פשוט לבכות, למה? כי אני ממש ממש רוצה סוס וההורים שלי לא קונים לי!
    בטח תחשבו שזה משוגע אבל אני משתגעת מזה אני ממש אובססיבית ואני פשוט... לא יודעת איך להסביר את זה אני משתגעת אני בוכה אני צורחת אבל בכל מקרה להורים שלי בכלל לא אכפת מזה, אבא שלי אומר - "לא רוצה סוס וזהו" ואני פשוט משתגעת
    לי יש מספיק כסף כדי לקנות לעצמי אחד אבל ההורים שלי לא רוצים אפילו אם נקבל בחינם!
    לא יודעת מה לעשות יותר אני פשוט משתגעת מזה
    בעיקר בגלל שאני לא סובלת את החיים שלי, אני מרגישה מכוערת ושמנה ורק מתי שאני רוכבת על סוסים או בכללי מתי שאני בחווה עם הסוסים מטפלת בהם אני נהנת זה הדבר היחידי בחיים שלי שאני אוהבת ובלי זה כבר הייתי מתאבדת כנראה.
    אין לי מושג מה לעשות,
    תעזרו לי!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • אני משתגעת - תגובה

    שי ציון
    19/05/2013

    הי, נשמע כי המפגש עם סוסים מהווה נקודת אור משמעותית בחייך, וזה לגמרי מובן שלמול תחושות כואבות שאת מתארת יש לך רצון לחוות עוד ועוד מהזמן הנעים הזה בחברת הסוסים. את מציינת שלא רק הרכיבה על הסוסים מהווה מקור להנאה ולכן הייתי מציע לך לחשוב על פעילות כמו התנדבות או אף עבודה של מספר שעות עם סוסים ואולי אף עם חיות אחרות. יחד עם זאת, גם אם תהיי כל יום בקשר עם סוסים עדיין ישאר זמן רב לחוות מחשבות ורגשות מכאיבים כאשר את לא לידם. לכן, אני מציע לך לפרט מעט על שקורה בחייך בפורום ואולי כדאי להיוועץ בדמות בוגרת (יועצת ביס או פסיכולוגית ביס או עובדת סוציאלית) בסביבתך שתסייע לך להבין מדוע את מרגישה את התחושות הכואבות. בכל מקרה נראה שאם תרגישי שחייך טובים יותר האיסור של הורייך על קניית סוס יהיה נסבל יותר עבורך (גם אם עדיין מכאיב). את מוזמנת להמשיך ולהגיב. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • מאוהב באישה מבוגרתואני עומד להשתגע
    אור
    08/05/2013

    שמי אור,אני כרגע בן 19.אני חושב שאני עדיין נחשב לסוג של נוער וזה המקום הנכון

    אני עובד קצת ב"עבודה לא שגרתית".
    הייתי במגמת קולנוע והייתי אחד המצטיינים שם מבחינת יכולת משחק.
    קצת אחרי סיום בית הספר,שלחו אותי,עוד ילדה שגם היא הייתה שחקנית מצטיינת ואת אחת המורות שלנו(היו לנו 2 מורות סה"כ) שגם המורה עצמה היא שחקנית לעשות כמה סרטי סטודנטים באמריקה,חלקם ביחד עם שחקנים אמריקאים אחרים.הצ'ופר הזה למעשה היה יכול להביא לנו חשיפה ואולי יכולת השתלבות בהוליווד אבל לצערי לא ממש יצא מזה הרבה
    עשינו כמה סרטי סטודנטים וצעירים בנושאים שונאים - סרט אחד היינו חלק מקאסט שלם של ילדים יתומים שמוצאים משפחות,ובסרט אחר שיחקנו כתפקידים בימי הביניים,זה סרטים קטנים של שעתיים-שלוש,לעיתים אולי 2 פרקים

    אבל סרט אחד עסק בארוטיקה - והפעם שלושתנו,אני,הילדה והמורה היינו השחקנים הראשיים שם.
    אין לי בעיה עם ארוטיקה,היה לנו כמה סרטים כאלה בקולנוע אבל אתם יודעים סצנות מאוד קטנות.
    באמריקה הארוטיקה וכל העניין של הסקס מאוד נפוץ והולך יותר,אפילו פי כמה יותר ויותר מהטלנובלות.את האמת דיי עבדו עלינו,הסרט הזה ממש עסק בארוטיקה שלדעתי הייתה מוגזמת אבל היינו חייבים לעשות אותה.
    זה היה סרט שעסק בגילוי עריות.
    אני והילדה גילמנו זוג חברים,כאשר המורה גילמה את אמא של הילדה,וכמו שאתם יכולים לנחש קיימתי סצנות ארוטיקה עם המורה,ולא סתם ארוטיקה,קיימתי איתה אפילו סצנת סקס מבויימת.המורה במציאות בת 37

    בוא נגיד שהתנשקתי עם המורה יותר מאשר עם הילדה,בתסריט מתואר מצב שהאמא נדלקת עליי ומפתה אותי ואני הולך כעיוור.
    היינו מתנשקים מלא,בהתחלה קצת נגעלתי מלנשק אישה מבוגרת כי זה עוד לא קרה לי והיינו מתאמנים מלא גם מחוץ לסדרה(במלון,בחדר חזרות) וכל הזמן הייתי דבוק אליה.
    כל הקטע שזה גם יראה טבעי כאילו אני גם נמשך אליה.ביקשו ממני בכל נשיקה להתחיל לשחק אותה ממש חרמן,להרים לה את החולצה,להכניס יד לתוך הישבן,אפילו לגעת בשדיים.הייתה סצנה ששלושתנו הלכנו לבריכה,וכאשר הבת הלכה למלתחות אני ישר נמרחתי על האמא(המורה שלי) שהייתה בביקיני,גם עם הילדה אגב קיימתי דברים אירוטיים
    והשיא זה שיצא לנו לצלם סצנת סקס מפוברקת.כמובן שלא התקיימה סצנת סקס אמיתית היינו על המיטה היא ערומה לגמרי ונגעתי לה בכל האיברים האפשריים בגוף.
    גם שתבינו מחוץ לחזרות,היינו נכנסים לאמבטייה היא בתחתונים ובחזייה ואני רק מנשק אותה,נוגע לה בישבן ובאיברים המיניים
    לא חשבתי שככה זה יהיה אבל חתמנו על חוזה והיינו חייבים לעשות את זה,בארצות הברית דברים כאלה הולכים ועל זה בחנו אותנו
    אבל אני מרגיש ממש שאני עומד להשתגע,אני עדיין עובד איתה בארץ.אני לא רוצה להגיע למצב של אונס חס וחלילה אבל היה מקרים שלא הייתי רחוק משם.
    אין איזה כדורי הרגעה שקשורים להתקפי חרמנות או משהו כזה?כל פעם שאני רואה אותה אני ישר נהיה חרמן,בחיים לא התקרבתי לאישה מבחינה מינית כמו עכשיו

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • מאוהב באישה מבוגרתואני עומד להשתגע - תגובה

    שי ציון
    12/05/2013

    אור הי,
    תיארת את מצבך בדרך בהירה ומפורטת. יחד עם זאת, אני לא בטוח שהבנתי את המקום בו אנו יכולים לסייע לך. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • נמאס לי
    חסויה
    12/05/2013

    למרות שיש לי חברה טובה אני מרגישה כל הזמן לבד....
    אני מרגישה שמנה אז בזמן האחרון הפסקתי לאכול אבל זה פשוט לא עוזר!! נמאס לי מזה נמאס לי מהכול לפני כמה זמן הייתי קצת חותכת אבל הפסקתי פשוט כבר אין לי כוח לכלום ונניח אם אני אוכלת חצי ארוחה אני כול כך כועסת על עצמי!!?
    אני לא יכולה לסבול את זה יותר בבית הספר הקודם שלי היו אומרים שאני שמנה אבל לא התייחסתי.. עכשיו אני מרגישה ככה כלפי עצמי אני כול הזמן מרגישה עצובה ואני פשוט משתגעת פשוט נמאס לי להיות שמנה ומכוערת פשוט נמאס לי!!
    כבר הרבה פעמים חשבתי על להתאבד אבל ניסיתי כל פעם להחזיק את עצמי פעם כל פעם שהיה קורה משהו יכולתי להחזיק את זה עכשיו אני פשוט לא יכולה אני מרגישה כמו בלון נמאס לו להתנפח ולי נמאס מכל זה!!
    אז מה לעשות?? איך לצאת מהדבר הזה??

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • דיכאונות
    חסויה
    27/04/2013

    היי .. אני בת 15 תלמידה כיתה ט התחלתי השנה תיכון . באתי לתיכון עם הבנות שהיו "חברות הכי טובות" שלי .. למרות שכל הזמן הזה רציתי ללכת לתיכון אחר בכלל .. אבל אחת מהחברות הכי טובות הייתה ילדה שהייתה חברה הכי טובה שלי מכיתה ו .. ובזמן האחרון הבנתי שכל הזמן הזה הייתי שפוטה שלה השנה .. היא השתנתה .. היא כל השנה הייתה אומרת לי מה לעשות וגרמה לי להסתכסך עם המעט חברים שהיו לי בתיכון הזה .. לפני חודשיים החלטתי שאני רוצה שנה הבאה להירשם לתיכון שתמיד רציתי .. אז סיפרתי לחברות שלי בתקווה שהן יקבלו את זה ויבינו אותי .. אבל הן התחילו לקלל אותי .. לרדת עליי , להשפיל אותי , לנדות אותי .. זה נמשך ככה חודש שבמשך כל החודש הזה שתקתי ולא אמרתי להן כלום .. נתתי להן להשפיל אותי ולבכות עם עצמי בלי שאף אחד יידע .. כל יום זה היה ככה .. אחרי חודש כבר רציתי לשאול אותן .. למה אתן כל כך רעות אליי ? אותה חברה שהייתי הכי קרובה אליה אמרה לי "את עוברת בית ספר , מה ציפית שלא ניהיה מגעילות אלייך ? מגיע לך" ואז בחודש האחרון כבר לא שתקתי .. כל יום הייתי רבה איתן ואחר כך חוזרת ומבקשת סליחה .. הן היו החברות היחידות שלי. כל אותם ילדים שהיא גרמה לי להסתכסך איתם .. היא האשימה אותי בזה שרבתי איתם ובגללי הם לא מדברים גם איתה .. היא קיללה אותי וירדה עליי הכל בגללך בגלל שאת רבה עם אנשים .. והשתי בנות האחרות שהיו איתנו בחבורה הצטרפו אליה אמרו לי כן את מגעילה את השתנית את דוחה את זונה בגללך אנחנו רבות עם אנשים .. ואז החברה הכי קרובה שלי אמרה לי "יודעת מה ? אני שמחה שאת עוברת כי את השתנית את נהיית דוחה ומגעילה אני שונאת אותך" ומאז עברו שבועיים ואני לא מדברת עם אף אחת מהן .. הן נידו אותי וגם גרמו לחברים היחידים שהיו לי לנדות אותי .. הן עדיין יורדות עליי קוראות לי מכוערת , שמנה זונה .. כל החודש האחרון הייתי בדכאונות כל כך גדולים .. ואתמול עשיתי משהו שאני מתחרטת עליו .. בכיתי 3 שעות רצוף בגללן וחתכתי פעם ראשונה בחיים שלי .. בחיים לא חשבתי שאני יעשה דבר כזה אבל הן גרמו לי לרצות לפגוע בעצמי . אני מרגישה כל כך חסרת ביטחון ושאין לי טעם לחיים האלה. אני לא יודעת כבר מה לעשות ! אני עוברת בית ספר שנה הבאה אבל אני לא יודעת איך אני יעבור את החודשיים שנשארו ! תעזרו לי ! :(

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • דיכאונות - תגובה

    שי ציון
    29/04/2013

    הי, טוב שכתבת את המכתב לפורום, שכן תחושת הלבד שאת מצויה בתוכה היא מכאיבה, כך שאני מקווה שתוכלי להרגיש שיש מקום בו מקשיבים ומבינים את שעובר עלייך. חברי הפורום מוזמנים להגיב ואולי לשתף בחוויות דומות.
    נדמה כי בצד הבדידות את מתארת הרגשה כאילו "העולם התהפך" ומי שהיו חברות קרובות ואמורות להבין אותך הפכו למי שמכאיבות לך. במובן הזה כשאת אומרת "אין לי טעם לחיים" אולי את מדברת על תחושת הכאב שמרוקנת את היפה שקיים בחייך ושעד לאחרונה יכולת לחוש אותו.
    אולי חשוב בתקופה הזו לסייע לך עם תחושת הלבד כדי שהכאב לא יביא אותך לפגוע בעצמך שוב, שכן הרי את עוברת לבית ספר חדש בו רצית ושבו תוכלי למצוא חברות שאולי יתאימו לך יותר. תוך כדי קריאה עלתה שאלה האם שוחחת על כך עם הורייך, האם מישהו יודע על שאת מרגישה? נדמה כי אם תשוחחי עם מישהו בסביבך תרגישי שאת לא לבד ויש מי שמקשיב (אולי בדומה לפורום). אפשר להעזר גם ביועצת בית הספר. יש דברים שקשה להתמודד איתם לבד בוודאי כשאת מתארת את האובדן של החברות שהייתה לך. את מוזמנת להמשיך ולהגיב ועצתי לך היא לשוחח עם מישהו בוגר בסביבה שלך: הורים, אחים, יועצת בית הספר ובעזרתם תרגישי שיש מישהו איתך. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה

    חסויה
    30/04/2013

    אני לא משתפת את ההורים שלי בשום דבר כי אני לא פתוחה איתם .. אני לא מרגישה בנוח לספר להם על החיים האישיים שלי כי הם אף פעם לא מבינים וגם לא יבינו .. אין לי אחים .. אין לי למי לפנות לעזרה אני רק מחכה שהחודשיים האחרונים של השנה יסתיימו שאני יוכל ללכת לבצפר החדש .. נמאס לי להיות בדיכאון .. :(

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה - תגובה

    שי ציון
    02/05/2013

    הי טוב שיש לך יעד קרוב שאת מרגישה שלאחריו יתאפשר לך להרגיש טוב יותר עם עצמך. אולי הזמן הקרוב מאפשר גם לחשוב כיצד ניתן ליצור קשרים נכונים יותר עבורך ואולי גם לראות מה למדת מהתקופה האחרונה לגבי עצמך. שי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום

  • תגובה לחסויה

    מירב מליחי
    06/05/2013

    אני מזדהה עם תחושותייך, אכן לא כל ילד מסוגל להיות פתוח עם הוריו, לדעתי זה נובע מכך שהילדים חושבים שהם יודעים הכל או חוששים שברגע שיספרו להוריהם משהו עמדתם של ההורים תהיה שונה משלהם והם (הילדים) לא יוכלו לממש את מחשבתם.

    דוגמה נוספת לאי היכולת לשתף, כשילד מקבל ציון נמוך במבחן הוא חושש לספר להורים שלא יכעסו, אך מנגד הילדים לא מבינים שההורים כועסים מדאגה על כך שהילד לא סיפר להם שהוא מתקשה בחומר הנלמד לפני מועד הבחינה זאת מכיוון שאם הילד היה מספר להורים עוד לפני המבחן או שהיו עוזרים לו או ששוכרים לו מורה פרטי כדי שיעזור/תעזור לו.

    אחרי הכל עלייך ועל כל הילדים לזכור הורה לא רוצה ברעת ילדו אלא תמיד חושב על טובתו, ולהורה בהיותו גדול מהילד יש לו ניסיון חיים יותר מהילד וגם יש לו השקפה רחבה יותר מהילד.

    לכן, עמדתי שצריך וטוב לספר להורים כי אם הם לא יעזרו לילדים שלהם אז מי כן יעזור?!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    יעוץ אישי
    סגירה

    הוספת תגובה

    אם את/ה רוצה שנחזור אליך
    תמונה

    יעוץ אישי פנייה ישירה למומחה, ללא פרסום בפורום