בני נוער: למה הם כועסים כל הזמן?

בני נוער נוטים להתקפי זעם ולתגובות רגשיות חסרות פרופורציה, אין זו אשמתם אלא זו הפעילות ההורמונלית שמתחוללת בתוכם
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 04/11/2018 |
צפיות: 384
גיל ההתבגרות ידוע כתקופה של שינויים שונים ומשונים, הגוף עובר תמורות וההורמונים עובדים שעות נוספות. סממן בולט נוסף של גיל הנעורים הוא האמוציונאליות, בני הנוער מתאפיינים ברגשנות יתר, הם עצבניים, זועמים, כועסים, רגישים, נפגעים בקלות ובוכים ללא כל סיבה נראית לעין. כולם חוו את מנעד התחושות האלה, יש שיותר ויש שפחות, אבל אין אדם בוגר שלא מסתכל על נער זועם ולא מחייך לעצמו חיוך קטן.

אף על פי שתגובות האמוציונליות הללו נתפסות כמובן מאליהן וכחלק מעסקת חבילה של גיל הטיפש-עשרה, להתנהגות זו יש סיבה נוירולוגית שעומדת בבסיסה. כדי להבין את ההיבטים הפיזיולוגיים של הרגשנות הקיצונית יש לפרק את הפעילות המוחית לשני גורמים – המערכת הרגשית מול מערכת ההיגיון.

יש לכם מתבגר זועם בבית? היכנסו לפורומים:
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום פסיכותרפיה

היגיון לעומת רגש

המערכת הרגשית של המוח היא למעשה המבנה של המערכת הלימבית, בעוד מערכת ההיגיון היא למעשה האונה המצחית. המערכת הלימבית כוללת את האזורים במוח אשר אחראים על הרגשות, על היצרים, על המוטיבציה ועל התגמול. האונה המצחית כוללת אזורים אשר אחראים על קבלת החלטות, על שליטה בדחפים ועל ריסון התנהגות חברתית לא נאותה. מערכות אלה מתפתחות בקצב שונה אחת מהשנייה והקשרים בין שתי המערכות מבשילים בתקופה של גיל ההתבגרות.

בכל גיל המערכת הלימבית והאונה הפרונטלית מתקשרות אחת עם השנייה, אך יש כמה הבדלים מהותיים בין הקשרים ביניהן בזמן גיל ההתבגרות ולאחריו. אותם ההבדלים מאפשרים להבין את הסיבה לכך שבני נוער נוטים לרגשנות יתר.

בתקופה ההתחלתית של גיל ההתבגרות, המערכת הלימבית אינה מפותחת דיה והיא אינה מחוברת לאזורים הרציונאליים של המוח אשר מתפתחים בשלב מאוחר יותר. מי שעומדת בראש המערכת הלימבית היא האמיגדלה, אשר בזמן גיל ההתבגרות היא משמשת כמעין "השכנה הרכלנית" שאוהבת להפיץ שמועות ובשורות רעות. האמיגדלה אינה פועלת לבד, והשותף שלה לעבירה הוא ההיפותלמוס. זאת אומרת, שההיפותלמוס מייצר ומפריש הורמונים והאמיגלדה מווסתת אותם והיא זו שמעוררת את התגובה הראשונית לגירוי מסוים. אם כן, בשנות הנעורים התגובה של האמיגדלה לגירויים עלולה להיות מוגזמת ומשכך גם התגובה של האדם לאותו הגירוי. נוסף על כך, ההיפותלמוס מייצר כמות עודפת של הורמונים, בעיקר הורמוני מין כמו טסטוסטרון אשר קיימים הן אצל גברים והן אצל נשים. זאת הסיבה ש"שלום" תמים, יכול להתפרש אצל נער או נערה כ"אני רואה את החצ'קון שצמח לך על המצח" או כ"תיזהר ממני, שמתי עליך עין".

כאשר בני הנוער גדלים, בסביבות גיל 20, המערכת הלימבית מתחילה להיות קשובה יותר לאזורים הרציונאליים של המוח ופחות לאמיגלדה. עד סיומו של התהליך ההתבגרות, קליפת המוח הקדם-מצחית מתפתחת ויוצרת דרכי תקשורת מהירה עם המערכת הלימבית ומונעת את התגובות המוגזמות שמעודדת האמיגדלה.

כל הדרכים מובילות לאמיגדלה

אף על פי שכל הקשרים במוח מגיעים בסופו של דבר לאמיגלדה, חלקם מסוכנים יותר מאחרים. אי אפשר להתעלם מתחושות ומרגשות, הם חיוניים לאדם והם מהווים חלק בלתי נפרד מחיי היום יום. כאשר יש רגשנות ורגישות יתר, החיים יכולים להיות דרמתיים יתר על המידה, וכאשר ישנה אפתיות או מיעוט של רגשות, החיים יכולים להיות חסרי טעם. משכך, יש ללמוד כיצד לעבד אותם, להבין אותם ולתעל אותם נכונה, בעיקר בתקופת ההתבגרות שבה הרגשות יכולים להיות קיצוניים במיוחד, לכאן או לכאן.

הדרך הראשונה להגיע לאמיגדלה היא גם המהירה ביותר ואינה נעשית מתוך כוונה מודעת. דרך חמשת החושים – אנו רואים, שומעים, מריחים, טועמים וחשים את העולם שסביבנו. המידע המתקבל מהחושים מגיע במהירות לאמגידלה, והיא מצדה נכנסת לפעולה ושולחת מסר למערכת ההורמונלית שתפיץ את המידע בשחרור כימיקלים למחזור הדם, כך שכל איברי הגוף יישמעו את הרכילות כמה שיותר מהר. המערכת ההורמונלית אינה מספיקה לאמיגדלה, והיא משתפת את המידע גם עם מערכת העצבים האוטומטית ובעיקר עם מערכת העצבים הסימפתטית. כאשר מערכת זו חשה כעס או פחד מצד האמיגלדה היא מעוררת תסמינים כמו קצב לב מואץ, הרחבת אישונים, הפרשה מוגברת של זיעה, יצירת מופחתת של שתן בכליות ועיכוב איברי העיכול אשר בא לידי ביטוי בעיכול איטי וברוק מועט.

אם זה לא מספיק, אז במקביל, האמיגדלה מפעילה התנהגות אמוציונאלית. הכוונה בכך היא שהאמיגדלה, בשיתוף פעולה עם מערכות אחרות, מנווטת את מחזור הדם לכיוון שרירים הקשורים לתגובות אמוציונליות ומסיתה אותו מהשרירים שאינם קשורים לפעילות אמוציונאלית. נוסף על כך, היא מסיתה את הפעילות המוחית לאזורים האחראיים על אותה הפעילות ומחזקת את התגובה הרגשית, כך שהאזורים שבמוח האשר אחראיים על למידה הופכים זניחים ולא פעילים. זאת אומרת שכאשר האמיגדלה פועלת בכל כוחה, אי אפשר ללמוד דברים חדשים ועל כן בני נוער אשר אינם מסוגלים לווסת את הרגשות שלהם, לא יכולים ללמוד חומר חדש בבית הספר.

הדרך השנייה להגיע לאמיגדלה היא אטית יותר, כך שהמידע המתקבל מחמשת החושים אינו נקלט ישר באמיגדלה, אלא עובר קודם באונה הקדמית – האזור הרציונאלי של המוח. המידע שמגיע לאונה הקדמית עובר עיבוד ראשוני, מושווה למידע קודם ועובר הערכה למען שימוש עתידי. כאשר המידע מגיע לאמיגדלה הוא כבר מצויד בהיגיון, בראיות מן העבר ובמטרות עתידיות.

הסיבה לכך שיש שתי דרכים להגיע לאמיגדלה – דרך מהירה ודרך איטית, היא שבמצבי סכנה אמיתית המידע צריך להגיע לאמיגדלה כמה שיותר מהר כדי להציל חיים. המוח מגיב באותו האופן גם כשדוב רודף אחריך וגם כשמישהו אמר לך שלום שנתפס עוין מאיזושהי סיבה. על כן, התגובה של המוח זהה הן כשיש איום אמיתי לחיים וגם אם האיום הוא דמיוני או מופרך. המוח קולט את מצב הסכנה וינסה להגן עליך בכל מחיר, לא משנה מה גורם הסכנה.

אולי תרצו לקרוא גם:
מתי בני נוער מוכנים לקיים מערכת יחסים?
5 דרכים בהן בני נוער "מורחים" את הוריהם
בני נוער: כך תתמודדו עם גיל ההתבגרות
פגיעה עצמית במהלך גיל ההתבגרות
חרדה חברתית בגיל ההתבגרות

תגובה רגשית של בני נוער

בשל פעילות היתר של האמיגדלה בגיל ההתבגרות, בני נוער נוטים לפרש כמעט כל גירוי חיצוני כגורם מאיים. במחקר אחד שנעשה על בני נוער, סרקו את המוח שלהם במכשיר MRI בזמן שהם הסתכלו על תמונות של אנשים עם הבעת פנים ניטרלית. מתוצאות המחקר עלה שאצל בני הנוער הייתה פעילות מוגברת של האמיגלדה לעומת ילדים ואנשים בוגרים. בני נוער נוטים לפרש הבעות ניטרליות כעוינות, כך שגם חיוך מוגזם עלול להיתפס כהבעת שנאה יוקדת.

גיל ההתבגרות היא תקופה קשה לא רק לנער המתבגר, אלא גם לסביבה שלו והרבה פעמים ההורים או האחים הקטנים לא יודעים מה הם כבר עשו שמגיע להם היחס שהם מקבלים. במקרים אלה יש לזכור, זו לא הוא, זו האמיגדלה שבתוכו. כל עוד הם בתקופת ההתבגרות, התגובות שלהם יהיו אמוציונליות וחסרות פרופורציות, אם לא חסרות שחר לחלוטין. אין לנקוף זאת לרעתם, זאת אינם אשמתם, אלא זו פעילות היתר של האמיגדלה שעוד לא יצרה קשרים מספיק חזקים עם האונה הקדמית, ולכן היא מפרשת כל התנהגות כעוינת וכל חיוך כאיום.

אין מה לדאוג, כולם מתנהגים ככה בגיל ההתבגרות, גם המבוגרים כשהם היו צעירים. בעוד כמה שנים, כאשר יתחזקו הקשרים בין האמיגדלה לאונה הקדמית, ההיגיון יהיה חזק יותר מהרגש. חינוך, הורות ויצירת הזדמנויות יכולים לחזק את הקשר בין שתי המערכות. במקרים שבהם נראה כי רק הרגש מנהל את הנער או שהתגובות הרגשיות הפכו מלא פרופורציונליות ללא הגיוניות, ייתכן שיש צורך להתייעץ עם בעל פסיכולוג מומחה שיכול לעזור להגיע לשורש הבעיה.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

12 כללי זהב לחיזוק הביטחון העצמי
ד"ר אסנת רזיאל
| 23/01/2019 |
צפיות: 51
בטחון עצמי נובע פעמים רבות מחיזוקים חיצוניים של הסביבה, אך כדי להעריך את עצמך באמת הביטחון צריך לבוא מבפנים. המשימה אינה בהכרח פשוטה, אך עבודה עצמית יכולה לחזק את הביטחון ולעשות פלאים
קרא עוד
איך ממשיכים לקנות מבלי להיות מכורים לקניות?
שחף אשכנזי
| 22/01/2019 |
צפיות: 54
התמכרות לקניות דומה במהותה להתמכרות לסמים, אך היא מתעתעת יותר משום שאפשר לתת להתמכרות הצדקות שונות, כמו יכולת פיננסית או צורך חיוני. זו למעשה המהות של תרבות הצריכה בימינו
קרא עוד
אבוליציה: הפרעה נפשית במסווה של עצלנות
ד"ר נועה ברק
| 21/01/2019 |
צפיות: 61
אבוליציה היא בעיה נפשית אשר באה לידי ביטוי בחוסר מוטיבציה להשיג מטרות. התופעה יכולה להיראות כמו עצלנות, אך למעשה היא תסמין של סכיזופרניה
קרא עוד
כיצד לזהות סימני חרדה אצל ילדים?
ד"ר אילן בוש
| 20/01/2019 |
צפיות: 57
ילדים, גם אם נראה שהם לא מבינים, תמיד מרגישים כשמשהו לא בסדר. במקרים אלה הילדים יכולים לחוש פחד וחרדה, לכן חשוב לזהות את הסימנים ולדעת כיצד להסביר נכונה את המצב
קרא עוד
איך מזהים התמכרות וכיצד נגמלים ממנה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 16/01/2019 |
צפיות: 60
התמכרות היא תלות בחומר או בדפוס התנהגותי מזיק. קשה להודות בהתמכרות וקשה יותר להיגמל ממנה, אך להתמכרות שאינה מטופלת יש השלכות ארוכות טווח שמשפיעות על כל תחומי החיים
קרא עוד
כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות?
טובי פלד
| 01/01/2019 |
צפיות: 180
מחשבות טורדניות יכולות לחדור לראש ולהפוך אובססיביות, אלה יכולות להיות קשורות למין, למוות ולאלימות, לניקיון, לבריאות ובעצם לכל נושא שאותו אנו חיים. כדי להשתחרר מהמחשבה האובססיבית יש לקבל את הקיום שלה ולהתמודד אתה במגוון של דרכים
קרא עוד
ההיסטוריה של היסטריה: ראיון עם הפסיכולוגית ד"ר נועה ברק
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 25/12/2018 |
צפיות: 162
המושג 'היסטריה' עבר גלגולים רבים במהלך ההיסטוריה, ממחלה של נשים בלבד, למונחים כמו נוירוזה והפרעות חרדה. הפסיכולוגית ד"ר נועה ברק מספרת על שלבי ההתפתחות של ההפרעה וכיצד היא באה לידי ביטוי היום
קרא עוד
הפרעת זהות דיסוציאטיבית: כל מה שרציתם לדעת על פיצול אישיות
טובי פלד
| 16/12/2018 |
צפיות: 187
בין ההפרעות הנפשיות המסקרנות ביותר היא הפרעת זהות דיסוציאטיבית, המוכרת יותר כ'פיצול אישיות'. אך למה היא נגרמת ומה התסמינים שלה?
קרא עוד
גמילה מדויקת היא הדרך להפוך לגרסה מתקדמת וטובה יותר של עצמך
שחף אשכנזי
| 13/12/2018 |
צפיות: 375
גמילה אולי נחשבת ל'עונש', אך כדי לעשות את השינוי יש להשתחרר מתפיסות רגשיות שמלוות אותנו מילדות
קרא עוד
משבר אמצע החיים: סימני אזהרה ודרכי התמודדות
ד"ר נועה ברק
| 29/11/2018 |
צפיות: 317
משבר אמצע החיים הוא נקודת מפנה שבה אנשים מסתכלים על הנעורים מרחוק ועל הזקנה מקרוב, המשבר לרוב מלווה בדיכאון ובשינוי התנהגותי שלילי
קרא עוד