DMDD: כל מה שצריך לדעת על הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני ‏

DMDD היא הפרעה המתאפיינת בהתקפי זעם בלתי נשלטים אצל ילדים. כדי לדעת כיצד לטפל בהפרעה יש להכיר את הגורמים ואת המאפיינים שלה
מאת מערכת BeOK
| 25/11/2018 |
צפיות: 191
דירוג: 4.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 4.0 מתוך 5
התקפי זעם הם חלק בלתי נפרדות מתהליך הגדילה של ילדים, הורים רבים כבר יודעים לזהות מהם הגורמים המעוררים של התקפי הזעם והם יודעים לצפות מראש את ההתקף הקרוב. עם זאת, אצל ילדים מסוימים התקפי הזעם אינם פרופורציונאליים, הם מתרחשים בתדירות גבוהה וקשה לשלוט בהם וכמעט בלתי אפשרי להרגיע את הילד. ייתכן שילדים אלה סובלים מ-DMDD, או בעברית – הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני.

DMDD היא הפרעה פסיכיאטרית אשר מאפיינת בעיקר ילדים. המונח הוגדר לראשונה ב-2013 ב-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. מטרתו של המדריך היא לסייע לאבחן ולסווג הפרעות נפש לפי התסמינים שלהן, כך שיהיה קל יותר לתת את הטיפול הנכון. ההגדרה של הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני נעשתה כדי למנוע אבחון יתר של ילדים כסובלים מהפרעה דו-קוטבית.

היכנסו לפורומים והתייעצו עם המומחים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
פורום נוירופידבק - טיפול לא תרופתי

מהם התסמינים של DMDD?

DMDD מסווגת כסוג של הפרעת דיכאון, כאשר המכנה המשותף של כל הפרעות הדיכאון הוא ויסות לקוי של מצב הרוח. ב-DMDD ההפרעה במצב הרוח באה לידי ביטוי בכעס ובעצבנות יתר. הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני נבדלת מהפרעות אחרות בתסמינים שונים –

התקפי זעם חמורים – התקפי זעם המלווים בהתפרצויות מילוליות כמו צעקות וצרחות וכן בהתנהגות אלימה כלפי חפצים, בעלי חיים או אנשים אחרים.

התקפי זעם שאינם תואמים את גיל הילד – אין זה נדיר שלילדים קטנים יש מעין התמוטטות עצבים וזה לא יוצא מן הכלל שילד צועק כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. לעומת זאת, בהפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני, התפרצויות הזעם אינן תואמות את רמת ההתפתחות של הילד, הן מבחינת התדירות שלהן והן מבחינת העוצמה שלהן. כך, למשל, לא מצפים מילד בן 11 להרוס רכוש בכל פעם שהוא מתעצבן או לא מקבל את מבוקשו.

תדירות שעולה על שלוש פעמים בשבוע – התדירות של התפרצויות הזעם יכולה להיות גמישה וילד יכול להיות מאובחן עם ההפרעה גם אם יש לו התפרצויות זעם רק פעמיים בשבוע, אך בדרך כלל תדירות ההתקפים גבוהה יותר.

התקפי זעם בסביבה משתנה – DMDD אינה בהכרח ההגדרה הנכונה לילד שנוהג לחטוף התקפי זעם רק כשהוא בסיטואציה ספציפית, למשל רק עם ההורה או רק בגן. האבחנה נעשית כאשר התקפי הזעם מתפרצים בסיטואציות שונות ובסביבה משתנה, למשל גם בבית, גם בבית הספר וגם עם חברים.

השינויים במצב הרוח צריכים להיות נוכחים ברוב ימות השנה, אם התפרצויות הזעם החלו לפני גיל 10 ואם הילד הוא בין גיל 6 ל-17. לא קובעים אבחנה של DMDD לפני טווח גילים זה או לאחריו. נוסף על כך, האבחנה נקבעת רק אם התקפי הזעם אינם קשורים למצבים אחרים, כמו פיגור שכלי, ליקוי על הקשת האוטיסטית או בשל השפעה של חומרים כמו סמים ואלכוהול.

גורמי סיכון להפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני

במחקר שנעשה על יותר מ-3,200 ילדים בין גיל שנתיים לגיל 17, נמצא שבין 0.8% ל-3.3% מהילדים עונים על הקריטריונים של DMDD, וניכר היה שההפרעה שכיחה יותר אצל ילדים מאשר אצל בני נוער ונפוצה יותר אצל בנים יותר מאשר אצל בנות.

ההפרעה עדיין חדשה בתחום המחקר ויש צורך במידע נוסף, אך נראה שלילדים שאובחנו עם DMDD יש כמה מאפיינים משותפים ומגיל קטן הם נטו לעצבנות, לשינויים במצב הרוח, להתנהגות בעייתית ולחוסר סבלנות. כמו כן, ילדים עם קרובי משפחה עם הפרעה נפשית נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בהפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני. גם תנאים סביבתיים תורמים להתפתחות ההפרעה והסיכוי גבוה יותר אצל ילדים אשר חוו קשיים משפחתיים, קשיים חברתיים, בעיות בבית הספר או לחץ כלכלי.

DMDD לעומת הפרעה דו-קוטבית

כאמור, ההגדרה של הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני נעשתה לאור אבחון יתר של ילדים כסובלים מהפרעה ד-קוטבית. המאפיין העיקרי של הפרעה ד-קוטבית הוא מאניה או היפומאניה. התקף מאניה מוגדר כתקופה של מצב רוח מרומם במיוחד, פזרני באופן מוגזם או רגזנות מופרזת. נוסף על כך, לאדם במאניה יש יתר אנרגיות שמתועלות לכיוון מטרה ספציפית. התקף היפומאניה דומה במהותו להתקף מאניה, רק בעוצמה נמוכה יותר. הסובלים מהפרעה דו-קוטבית לא נמצאים כל הזמן בהתקף מאניה, כשמו הוא רק התקף.

הן DMDD והן הפרעה דו-קוטבית מתאפיינות בעצבנות, אך ילדים עם DMDD נוטים להיות עצבניים וכעוסים תמיד, גם כשהם לא בעיצומו של התקף זעם. לעומת זאת, התקף מאניה בא והולך ואיתו גם העצבנות. על כן יש לשאול אם הילד כל הזמן במצב רוח רע או שמצב הרוח הרע הוא יוצא דופן, אם הוא תמידי ייתכן שהילד סובל מ-DMDD, אם זהו התקף חריג, ייתכן שזו הפרעה דו-קוטבית. נוסף על העצבנות ועל התקף הזעם, התקף מאניה יכול לכלול גם תחושת אופוריה ואופטימיות קיצונית, התלהבות יתר, חוסר שינה והתנהגות מוכוונת מטרה.

אולי יעניין אתכם גם:
סרבנות בית ספר: כיצד להתמודד עם ילד שלא רוצה ללכת לבית הספר?
כיצד לעזור לילדים להתמודד עם קשיים חברתיים?
התנהגות אגרסיבית אצל ילדים ובני נוער
כיצד להתמודד עם ילדים עם בעיות קשב וריכוז?
בני נוער: למה הם כועסים כל הזמן?

אבחון וטיפול ב-DMDD

אם הילד חווה התפרצויות זעם שאינן נורמטיביות לגיל או לסיטואציה, יש לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר אשר יבצע הערכה של המצב. הערכה זו כוללת תשאול של ההורה או של האפוטרופוס של הילד ושיחה והסתכלות על הילד.

הטיפול הראשוני בהפרעה נעשה בטיפול פסיכותרפי שבו הילד וההורים נפגשים עם מטפל באופן קבוע. בפגישה הם עובדים על דרכים לתקשר אחד עם השני ולהבין את הצרכים אחד של השני מבלי לכעוס ומבלי להיכנס להתקפי זעם בלתי נשלטים. אצל ילדים גדולים יותר, הטיפול נעשה ללא ההורים כשהגישה המומלצת ביותר היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בשיטה זו הילד לומד לעבד את הרגשות בסיטואציה מעוררת ולהגיב למצב לאחר מחשבה. במקביל, ההורים יכולים ללכת לטיפול שבו הם לומדים לפתח אסטרטגיות הוריות וחינוכיות מותאמות למצב.

במקרים רבים, נוסף לטיפול הפסיכותרפי יש צורך גם בטיפול תרופתי. ישנו מגוון רחב של תרופות שמסייעות לטפל בבעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים. ההתאמה של התרופה נעשית אצל פסיכיאטר, בהתאם לעוצמת הבעיה, לבריאות הכללית של הילד וכן לפי מדדים אחרים.

במקרים שההורים מעדיפים לא להיעזר בתרופות ובכאלה שהילדים לא מגיבים טוב לטיפול התרופתי, אפשר לנסות טיפול בגרייה מגנטית לא פולשנית. זוהי טכנולוגיה מתקדמת שבה באמצעות גירוי חשמלי של המוח אפשר לטפל בבעיות שמקורן במוח, לרבות בעיות פסיכיאטריות כמו חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעה טורדנית כפייתית וגם הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני.

בטיפול בגרייה מגנטית לא פולשנית משתמשים בטכנולוגיה בשם נוירופידבק אשר מודדת את הפעילות המוחית ומלמדת את המטופל לאמן ולשלוט בגלי המוח שלו, הגלים אשר אחראים על התפרצויות הזעם המאפיינים את ההפרעה. הטיפול נעשה בשני שלבים – בשלב הראשון מבצעים בדיקת QEEG אשר מודדת את הפעילות המוחית של הילד ומתוצאות הבדיקה מאתרים את האזור במוח שבו הפעילות אינה תקינה. בשלב השני של הטיפול מחברים את הילד לאלקטרודות בזמן שהוא צופה בסרט או משחק במחשב. כאשר האלקטרודות מזהות פעילות מוחית הקשורה להפרעה, חל שיבוש בתמונה של הצג שבו צופה הילד וכך למעשה המוח מתרגל חזרה לפעילות סדירה. הטיפול מורכב מסדרת פגישות, בהתאם לשיפור המצב. מומלץ לשלב בין טיפול פסיכותרפי לבין טיפול בנוירופידבק.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אילן בוש
    פסיכיאטר ילדים בכיר, אחראי על תחום נפש ילדים ונוער בבית החולים קפלן. תחומי התמחות: חרדה, קשיי לימוד, קשיים רגשיים, קשיי הסתגלות, קשיים התנהגותיים, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצבי רוח, בעיות בספקטרום הא... קרא עוד
  • ד"ר נועה ברק
    טיפול בהיפנוזה. פסיכולוגית קלינית ורפואית. מתמחה בבעיות חרדה וטראומה ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי. עובדת עם מבוגרים בטיפול פרטני. ריבוי תחומי ההתמחות מאפשר לטפל בבעיות שונות כמו דיכאון, טראומה, חרדה, לח... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

גמילה מדויקת היא הדרך להפוך לגרסה מתקדמת וטובה יותר של עצמך
| 13/12/2018 |
צפיות: 136
גמילה אולי נחשבת ל'עונש', אך כדי לעשות את השינוי יש להשתחרר מתפיסות רגשיות שמלוות אותנו מילדות
קרא עוד
משבר אמצע החיים: סימני אזהרה ודרכי התמודדות
| 29/11/2018 |
צפיות: 138
משבר אמצע החיים הוא נקודת מפנה שבה אנשים מסתכלים על הנעורים מרחוק ועל הזקנה מקרוב, המשבר לרוב מלווה בדיכאון ובשינוי התנהגותי שלילי
קרא עוד
הרעב לאושר: הפרעות אכילה ואובססיה לאוכל בריא
| 20/11/2018 |
צפיות: 209
על פי מחקרים, בעולם המערבי כ-14%-10% מהאוכלוסייה סובלים מסוג מסוים של הפרעת אכילה. אילו סוגי הפרעות אכילה קיימות? מהו הסוג החדש והמאיים בחברה המודרנית? וממה נובעת הפרעת אכילה? כל זה במאמר שלפניכם
קרא עוד
PE: חשיפה ממושכת לטיפול בפוסט טראומה
| 18/11/2018 |
צפיות: 285
חרדה בעקבות אירועים טראומתיים יכולה לשבש את אורח החיים התקין, חשיפה ממושכת היא שיטה טיפולית אשר מסייעת לאנשים עם פוסט טראומה לעבד את האירוע ולקבל שליטה על הזיכרונות הקשים
קרא עוד
קנאביס: איך הופכים דפקט לאפקט?
| 14/11/2018 |
צפיות: 566
עישון גראס הוא למעשה התמכרות רגשית היוצרת טשטוש בין האמיתי לפיקטיבי. כדי להיגמל מהסם יש להגיע להבנה שהחיים טובים יותר בלי השאכטה
קרא עוד
סובלים מהשמנת יתר ומבולמוסי אכילה? גרייה מוחית היא הפתרון
| 13/11/2018 |
צפיות: 193
אוכל הוא מקור לעונג, כך גם המוח חושב, וזו בעצם הסיבה העיקרית לבולמוסי אכילה ולעודף משקל. טיפול בגרייה מוחית מאפשר לדכא את הדחפים לאכול ובטווח הארוך גם להוריד במשקל
קרא עוד
בני נוער: למה הם כועסים כל הזמן?
מאת מערכת BeOK
| 04/11/2018 |
צפיות: 339
בני נוער נוטים להתקפי זעם ולתגובות רגשיות חסרות פרופורציה, אין זו אשמתם אלא זו הפעילות ההורמונלית שמתחוללת בתוכם
קרא עוד
יחסים בין אחים
| 23/10/2018 |
צפיות: 359
קנאה בין אחים היא דבר טבעי, תפקידם של ההורים לאפשר לכל ילד למצות את הכישרון שלו מבלי ללבות את היריבות בין הילדים
קרא עוד
התמכרות לאוכל (שאינו מזון)
| 17/10/2018 |
צפיות: 693
התמכרות רגשית למזון הפכה למגפה, כדי להיגמל מהתמכרות זו יש להחזיר את השליטה לידיים ולא לתת לגוף לשלוט ברעב
קרא עוד
פיטורים מעבודה: ניהול רגשות בדרך הטבע
| 10/10/2018 |
צפיות: 330
שיטת ניהול רגשות בדרך הטבע מבוססת על הכרות עם רגשות היסוד הקיימים אצל משפחת היונקים שבני האדם הם חלק ממנה והאפשרות לנהל את הרגשות לטובת האדם
קרא עוד