DMDD: כל מה שצריך לדעת על הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני ‏

DMDD היא הפרעה המתאפיינת בהתקפי זעם בלתי נשלטים אצל ילדים. כדי לדעת כיצד לטפל בהפרעה יש להכיר את הגורמים ואת המאפיינים שלה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 25/11/2018 |
צפיות: 885
דירוג: 3.5 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 3.5 מתוך 5
התקפי זעם הם חלק בלתי נפרדות מתהליך הגדילה של ילדים, הורים רבים כבר יודעים לזהות מהם הגורמים המעוררים של התקפי הזעם והם יודעים לצפות מראש את ההתקף הקרוב. עם זאת, אצל ילדים מסוימים התקפי הזעם אינם פרופורציונאליים, הם מתרחשים בתדירות גבוהה וקשה לשלוט בהם וכמעט בלתי אפשרי להרגיע את הילד. ייתכן שילדים אלה סובלים מ-DMDD, או בעברית – הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני.

DMDD היא הפרעה פסיכיאטרית אשר מאפיינת בעיקר ילדים. המונח הוגדר לראשונה ב-2013 ב-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. מטרתו של המדריך היא לסייע לאבחן ולסווג הפרעות נפש לפי התסמינים שלהן, כך שיהיה קל יותר לתת את הטיפול הנכון. ההגדרה של הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני נעשתה כדי למנוע אבחון יתר של ילדים כסובלים מהפרעה דו-קוטבית.

היכנסו לפורומים והתייעצו עם המומחים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
פורום נוירופידבק - טיפול לא תרופתי

מהם התסמינים של DMDD?

DMDD מסווגת כסוג של הפרעת דיכאון, כאשר המכנה המשותף של כל הפרעות הדיכאון הוא ויסות לקוי של מצב הרוח. ב-DMDD ההפרעה במצב הרוח באה לידי ביטוי בכעס ובעצבנות יתר. הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני נבדלת מהפרעות אחרות בתסמינים שונים –

התקפי זעם חמורים – התקפי זעם המלווים בהתפרצויות מילוליות כמו צעקות וצרחות וכן בהתנהגות אלימה כלפי חפצים, בעלי חיים או אנשים אחרים.

התקפי זעם שאינם תואמים את גיל הילד – אין זה נדיר שלילדים קטנים יש מעין התמוטטות עצבים וזה לא יוצא מן הכלל שילד צועק כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. לעומת זאת, בהפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני, התפרצויות הזעם אינן תואמות את רמת ההתפתחות של הילד, הן מבחינת התדירות שלהן והן מבחינת העוצמה שלהן. כך, למשל, לא מצפים מילד בן 11 להרוס רכוש בכל פעם שהוא מתעצבן או לא מקבל את מבוקשו.

תדירות שעולה על שלוש פעמים בשבוע – התדירות של התפרצויות הזעם יכולה להיות גמישה וילד יכול להיות מאובחן עם ההפרעה גם אם יש לו התפרצויות זעם רק פעמיים בשבוע, אך בדרך כלל תדירות ההתקפים גבוהה יותר.

התקפי זעם בסביבה משתנה – DMDD אינה בהכרח ההגדרה הנכונה לילד שנוהג לחטוף התקפי זעם רק כשהוא בסיטואציה ספציפית, למשל רק עם ההורה או רק בגן. האבחנה נעשית כאשר התקפי הזעם מתפרצים בסיטואציות שונות ובסביבה משתנה, למשל גם בבית, גם בבית הספר וגם עם חברים.

השינויים במצב הרוח צריכים להיות נוכחים ברוב ימות השנה, אם התפרצויות הזעם החלו לפני גיל 10 ואם הילד הוא בין גיל 6 ל-17. לא קובעים אבחנה של DMDD לפני טווח גילים זה או לאחריו. נוסף על כך, האבחנה נקבעת רק אם התקפי הזעם אינם קשורים למצבים אחרים, כמו פיגור שכלי, ליקוי על הקשת האוטיסטית או בשל השפעה של חומרים כמו סמים ואלכוהול.

גורמי סיכון להפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני

במחקר שנעשה על יותר מ-3,200 ילדים בין גיל שנתיים לגיל 17, נמצא שבין 0.8% ל-3.3% מהילדים עונים על הקריטריונים של DMDD, וניכר היה שההפרעה שכיחה יותר אצל ילדים מאשר אצל בני נוער ונפוצה יותר אצל בנים יותר מאשר אצל בנות.

ההפרעה עדיין חדשה בתחום המחקר ויש צורך במידע נוסף, אך נראה שלילדים שאובחנו עם DMDD יש כמה מאפיינים משותפים ומגיל קטן הם נטו לעצבנות, לשינויים במצב הרוח, להתנהגות בעייתית ולחוסר סבלנות. כמו כן, ילדים עם קרובי משפחה עם הפרעה נפשית נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בהפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני. גם תנאים סביבתיים תורמים להתפתחות ההפרעה והסיכוי גבוה יותר אצל ילדים אשר חוו קשיים משפחתיים, קשיים חברתיים, בעיות בבית הספר או לחץ כלכלי.

DMDD לעומת הפרעה דו-קוטבית

כאמור, ההגדרה של הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני נעשתה לאור אבחון יתר של ילדים כסובלים מהפרעה ד-קוטבית. המאפיין העיקרי של הפרעה ד-קוטבית הוא מאניה או היפומאניה. התקף מאניה מוגדר כתקופה של מצב רוח מרומם במיוחד, פזרני באופן מוגזם או רגזנות מופרזת. נוסף על כך, לאדם במאניה יש יתר אנרגיות שמתועלות לכיוון מטרה ספציפית. התקף היפומאניה דומה במהותו להתקף מאניה, רק בעוצמה נמוכה יותר. הסובלים מהפרעה דו-קוטבית לא נמצאים כל הזמן בהתקף מאניה, כשמו הוא רק התקף.

הן DMDD והן הפרעה דו-קוטבית מתאפיינות בעצבנות, אך ילדים עם DMDD נוטים להיות עצבניים וכעוסים תמיד, גם כשהם לא בעיצומו של התקף זעם. לעומת זאת, התקף מאניה בא והולך ואיתו גם העצבנות. על כן יש לשאול אם הילד כל הזמן במצב רוח רע או שמצב הרוח הרע הוא יוצא דופן, אם הוא תמידי ייתכן שהילד סובל מ-DMDD, אם זהו התקף חריג, ייתכן שזו הפרעה דו-קוטבית. נוסף על העצבנות ועל התקף הזעם, התקף מאניה יכול לכלול גם תחושת אופוריה ואופטימיות קיצונית, התלהבות יתר, חוסר שינה והתנהגות מוכוונת מטרה.

אולי יעניין אתכם גם:
סרבנות בית ספר: כיצד להתמודד עם ילד שלא רוצה ללכת לבית הספר?
כיצד לעזור לילדים להתמודד עם קשיים חברתיים?
התנהגות אגרסיבית אצל ילדים ובני נוער
כיצד להתמודד עם ילדים עם בעיות קשב וריכוז?
בני נוער: למה הם כועסים כל הזמן?

אבחון וטיפול ב-DMDD

אם הילד חווה התפרצויות זעם שאינן נורמטיביות לגיל או לסיטואציה, יש לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר אשר יבצע הערכה של המצב. הערכה זו כוללת תשאול של ההורה או של האפוטרופוס של הילד ושיחה והסתכלות על הילד.

הטיפול הראשוני בהפרעה נעשה בטיפול פסיכותרפי שבו הילד וההורים נפגשים עם מטפל באופן קבוע. בפגישה הם עובדים על דרכים לתקשר אחד עם השני ולהבין את הצרכים אחד של השני מבלי לכעוס ומבלי להיכנס להתקפי זעם בלתי נשלטים. אצל ילדים גדולים יותר, הטיפול נעשה ללא ההורים כשהגישה המומלצת ביותר היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בשיטה זו הילד לומד לעבד את הרגשות בסיטואציה מעוררת ולהגיב למצב לאחר מחשבה. במקביל, ההורים יכולים ללכת לטיפול שבו הם לומדים לפתח אסטרטגיות הוריות וחינוכיות מותאמות למצב.

במקרים רבים, נוסף לטיפול הפסיכותרפי יש צורך גם בטיפול תרופתי. ישנו מגוון רחב של תרופות שמסייעות לטפל בבעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים. ההתאמה של התרופה נעשית אצל פסיכיאטר, בהתאם לעוצמת הבעיה, לבריאות הכללית של הילד וכן לפי מדדים אחרים.

במקרים שההורים מעדיפים לא להיעזר בתרופות ובכאלה שהילדים לא מגיבים טוב לטיפול התרופתי, אפשר לנסות טיפול בגרייה מגנטית לא פולשנית. זוהי טכנולוגיה מתקדמת שבה באמצעות גירוי חשמלי של המוח אפשר לטפל בבעיות שמקורן במוח, לרבות בעיות פסיכיאטריות כמו חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעה טורדנית כפייתית וגם הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני.

בטיפול בגרייה מגנטית לא פולשנית משתמשים בטכנולוגיה בשם נוירופידבק אשר מודדת את הפעילות המוחית ומלמדת את המטופל לאמן ולשלוט בגלי המוח שלו, הגלים אשר אחראים על התפרצויות הזעם המאפיינים את ההפרעה. הטיפול נעשה בשני שלבים – בשלב הראשון מבצעים בדיקת QEEG אשר מודדת את הפעילות המוחית של הילד ומתוצאות הבדיקה מאתרים את האזור במוח שבו הפעילות אינה תקינה. בשלב השני של הטיפול מחברים את הילד לאלקטרודות בזמן שהוא צופה בסרט או משחק במחשב. כאשר האלקטרודות מזהות פעילות מוחית הקשורה להפרעה, חל שיבוש בתמונה של הצג שבו צופה הילד וכך למעשה המוח מתרגל חזרה לפעילות סדירה. הטיפול מורכב מסדרת פגישות, בהתאם לשיפור המצב. מומלץ לשלב בין טיפול פסיכותרפי לבין טיפול בנוירופידבק.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אילן בוש
    ד"ר אילן בוש
    פסיכיאטר ילדים בכיר מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך ... קרא עוד
  •  טובי פלד
    טובי פלד
    פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים. ... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

CBT: מהו טיפול התנהגותי קוגניטיבי
טובי פלד
| 18/07/2019 |
צפיות: 94
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אסכולה פסיכולוגית שבה משלבים בין דפוסי חשיבה לבין דפוסי התנהגות למען שינוי הרגלים שליליים ולמניעת חרדה
קרא עוד
שיימינג: בריונות ברשת בקרב בני נוער
ד"ר אילן בוש
| 14/07/2019 |
צפיות: 305
בעידן הרשתות החברתיות, הבריונות הפכה לפומבית יותר ולחסרת רסן. בני נוער רבים חשים בושה, השפלה קשה וחווים טראומה שמותירה בהם צלקות נפשיות, ואלו מערערות את הערך העצמי. מהי תופעת השיימינג? מאלו נורות אדומות אסור להתעלם? ומהם נושאי התקיפות הנפוצים ביותר?
קרא עוד
הפרעות שינה: למה כדאי לישון עם הכלב?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 09/07/2019 |
צפיות: 277
אנשים רבים לא מרשים לכלב שלהם לישון איתם באותה המיטה, אך ההפסד כולו שלהם. שינה עם הכלב מספקת חום בחורף, תחושת רוגע ומקלה על הליך ההירדמות
קרא עוד
גמילה מסמים: שחרור מהתלות ופרידה מהכאב
 אבי יקיר
| 04/07/2019 |
צפיות: 629
התמכרות לסמים היא קשה מנשוא עבור המכור עצמו ועבור הסובבים אותו. המכור הופך להיות הצל של עצמו, וכל רצונו מתמקד אחר חיפוש המנה הבאה. הוא מתנתק, מתבודד ומאבד כל עניין בקרובים אליו. הליך הגמילה מסמים הינו מורכב, והוא כולל התנתקות פיזית אך גם התנתקות נפשית מהסם
קרא עוד
טיפול בדיכאון באמצעות גנטיקה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 30/06/2019 |
צפיות: 270
מחקר מדעי גדול שנעשה ב- 17 מדינות שונות אשר בתוכן 140 מרכזי מחקר ובהשתתפות יותר מ- 190 חוקרים, מצא כי קיימים גנים שאחראים על האושר ועל מספר תכונות נוספות בקרב בני האדם
קרא עוד
טיפול ב-OCD באמצעות גריה מוחית
ד"ר דורון תודר
| 17/06/2019 |
צפיות: 461
אנשים שסובלים מהפרעה טורדנית- כפייתית נמצאים בתוך מעגל מתמשך של מחשבות אובססיות ובטקסים שחוזרים על עצמם. כל אלה פוגמים משמעותית באיכות חייהם. מהן דרכי הטיפול היעילות ביותר? וכיצד מפחיתים את החרדה?
קרא עוד
כיצד עיצוב הקליניקה משפיע על המרחב הטיפולי?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 23/05/2019 |
צפיות: 394
בטיפול פסיכותרפי קיימת חשיבות רבה למרחב הטיפולי, הקליניקה צריכה להקנות למטופל תחושת רוגע וביטחון המאפשרות כנות ופתיחות. על כן, יש כמה דברים חשובים שצריך לשים אליהם לב בעיצוב הקליניקה
קרא עוד
התמכרות לאלכוהול: גורמים, תסמינים וקבלת עזרה
 אבי יקיר
| 22/04/2019 |
צפיות: 941
שתיית אלכוהול בעולם המערבי נחשבת לפעילות חברתית לכל דבר. האלכוהול גורם לשחרור, לרוגע ולפתיחות בקרב אנשים, אך הגבול בין הנאה רגעית להתמכרות של ממש מאוד דק. מהן הנורות האדומות שאליהן יש צורך להתייחס? כיצד מתחיל תהליך ההתמכרות? ומהו הצעד הראשון בדרך לגמילה?
קרא עוד
כיצד לאמץ ילד בישראל?
 סימונה פלג
| 11/04/2019 |
צפיות: 434
סימונה פלג פותחת את לבה ומכניסה אתכם למשפחתה למסע קסום מלא חששות וריגושים. בדרך הארוכה לאימוץ ילדה, היא חוותה גבשושיות ומכשולים רבים, אך לא נתנה לדבר לעצור את התגשמות חלומה והראתה לכולם שאין דבר העומד בפני הרצון
קרא עוד
כיצד מלמדים ילדים לשלוט על כעסים?
טובי פלד
| 07/04/2019 |
צפיות: 606
ילדים בשלב ההתבגרות המוקדמת חווים התקפי זעם שללא ניהול נכון הופכים למקרי תוקפנות ואף אלימות פיזית. הורים רבים נשארים חסרי אונים אל מול ההתקפים, וגם מערכת החינוך בישראל אינה מעניקה כלים לימודיים לשליטה על כעסים. אילו כלים יש להתוות לילדים? כיצד בונים לילד כישורי התמודדות בסיטואציה בה הכעס עולה? ולמה חשוב לתת דוגמא אישית ולהפוך למודל לחיקוי עבור הילד?
קרא עוד