אנמיה המוליטית: סוגים, תסמינים ודרכי טיפול

אנמיה המוליטית היא סוג של אנמיה אשר מתפתחת עקב הרס של תאי הדם האדומים שבגוף. המחלה יכולה להתפתח בשל סיבות שונות, כמו תגובות אוטואימונית של מערכת החיסון, בעיות מטבוליות וכתופעת לוואי מנטילת תרופות
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 07/05/2019 |
צפיות: 828
דירוג: 4.7 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 4.7 מתוך 5
האיברים בגוף האדם מתנהלים בסינרגיה, חייב להיות שיתוף פעולה בין כל חלקי הגוף כדי שהוא יתנהל כשורה, ועל כן, כשל במערכת אחת משפיע על המערכת כולה. כך, למשל, מח העצם אחראי על ייצור של תאי דם אדומים, ואלה אחראיים על העברת חמצן מהריאות ללב ולשאר התאים שבגוף, וכן על העברת פחמן דו-חמצני מהתאים אל הריאות.

תוחלת החיים של תא דם אדום הוא בין 90 ל-120 יום, ובתום תקופה זו הם מתפרקים בטחול. אצל רוב האנשים ישנה קורלציה בין מספר התאים שנוצרים לבין מספר התאים שנהרסים.

אנמיה המוליטית הוא מצב שבו אין התאמה שכזו ותאי הדם נהרסים בקצב מהיר יותר מקצב ייצור שלהם במח העצם.

אנמיה זו יכולה להתפתח אצל כל אדם בכל גיל בשל סיבות שונות והמצב יכול להיות קל עד חמור. המצב תלוי בגורם שבגללו התפתחה האנמיה מלכתחילה, ואצל אנשים מסוימים היא זמנית בלבד ועם טיפול מתאים היא תחלוף, בעוד אצל אחרים האנמיה היא כרונית והם יצטרכו לקבל טיפול במשך כל החיים.

סוגים של אנמיה המוליטית


לאנמיה המוליטית יש כמה סיווגים שונים – חיצונית או פנימית ונרכשת או מולדת.

אנמיה המוליטית חיצונית מתפתחת כאשר הטחול לוכד והורס תאי דם אדומים בריאים או כאשר ישנה תגובה אוטואימונית של הגוף שבה הגוף פועל למען הריסת התאים. כמו כן, סוג זה של אנמיה יכול להתפתח בעקבות הרס של תאי דם אדומים בשל מצבים רפואיים כמו: זיהום, גידול, לוקמיה, לימפומה ותופעות לוואי של תרופות מסוימות.

אנמיה המוליטית פנימית מתפתחת כאשר תאי הדם האדומים אינם מתפקדים כשורה. סוג זה של אנמיה הוא לרוב מולד, בדומה לתלסמיה ולאנמיה חרמשית. במקרים מסוימים, אנמיה זו יכולה להתפתח עקב בעיות מטבוליות, כמו חוסר באנזים G6PD שתפקידו להגן על תאי הדם האדומים ובמצב בו קיימת חוסר יציבות של ממברנת התאים – הקרום של התא.

לא תמיד אפשר לזהות את הסיבה שבגינה קיים הרס מוגבר של תאי הדם האדומים, אך נמצא שיש כמה מחלות ומצבים רפואיים אשר יכולים לגרום למצב זה, ובהם: לוקמיה, לימפומה, זאבת, הפטיטיס, טיפואיד (טיפוס הבטן), טחול מוגדל, וירוס אפשטיין בר, חיידק E.coli, תסמונת HELLP, תסמונת ויסקוט–אולדריץ וגידולים שונים.

כאמור, אנמיה המוליטת אינה בהכרח מולדת ואינה בהכרח מתפתחת בעקבות מצבים בריאותיים, אלא יכולה גם להופיע כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, ובהן כינין, פרצטמול, כלורפרומאזין, איבופרופן, ריפמפיצין, פרוקאינאמיד, אינטרפרון אלפא וסוגים שונים של אנטיביוטיקה כמו פנצילין, אמפיצילין ומתיצילין.

מקרים חמורים של אנמיה המוליטית יכולים להיגרם בשל קבלת עירוי דם עם סוג דם לא תואם. לבני האדם ישנם ארבעה סוגי דם עיקריים – A,B,AB ו-O. כאשר אדם מקבל עירוי של דם שאינו סוג הדם שלו, הגוף מייצר נוגדנים אשר תוקפים את תאי הדם הזרים, והתוצאה היא הרס מהיר ואינטנסיבי של תאי הדם האדומים. הרס כזה יכול להיות קטלני ולגרום למוות. זו הסיבה לכך שחייבים להקפיד על התאמה בין סוג הדם של המטופל לבין סוג הדם שיש בעירוי שהוא מקבל.

תסמינים של אנמיה המוליטית

אנמיה המוליטית יכולה להתפתח עקב סיבות שונות ומגוונות, ולכן התסמינים של המחלה אינם זהים אצל כל אחד ואחת. ואולם, בכל אחד מהסוגים קיימים כמה תסמינים משותפים, ובהם: חום, עייפות, סחרחורות, בלבול, עור חיוור וחולשה פיזית. תסמינים נוספים אך פחות נפוצים של המצב הם צהבת, שתן כהה, טחול מוגדל, כבד מוגדל, רשרוש בלב וקצב לב מואץ.

החשד לאנמיה המוליטית עולה לאור התסמינים של המטופל ולאחר סקירה של ההיסטוריה הרפואית שלו. במהלך הבדיקה הגופנית בודקים אם העור חיוור או צהבהב, וכן בוחנים רגישויות של אזורים שונים של הבטן. הרגישות יכולה להעיד על הגדלה של הטחול או של הכבד.

אם לאור הבדיקה הגופנית מתחדד החשד לאנמיה המוליטית, יש צורך בסדרה של בדיקות דם שמסייעות לאשש את המצב. כך, למשל, בבדיקת בילירובין מודדים את רמת תאי הדם האדומים שהכבד מפרק. בבדיקת המוגלובין אומדים את מספר תאי הדם האדומים הקיימים ובבדיקת רטיקולוציטים מודדים את מספר תאי הדם האדומים שהגוף מייצר. לעתים יש צורך בבדיקות משלימות, כמו בדיקת תפקודי כבד, בדיקת שתן ובדיקת מח עצם כדי לקבל מידע על מספר כדוריות הדם שהוא מייצר ועל הצורה שלהן.

דרכי הטיפול

הטיפול באנמיה המוליטית משתנה ממטופל למטופל בהתאם לכמה גורמים – הסיבה שבגללה התפתחה האנמיה, חומרת האנמיה, גיל המטופל, הבריאות הכללית של המטופל והרגישות שלו לתרופות.

לפי נתונים אלה קובעים את פרוטוקול הטיפול:

עירוי דם – עירוי דם מספק עלייה מהירה של מספר תאי הדם האדומים, כך שהוא מחליף
את תאי הדם ההרוסים בחדשים.

נוגדן תוך ורידי – IVIG- ניתן במקרים בהם המצב נוצר עקב תגובה אוטואימונית של
מערכת החיסון. התכשיר מורכב מנוגדנים אשר מעלים את רמת הנוגדנים בדם של המטופל, ובכך
מונעים מהגוף לתקוף את תאי הדם האדומים ולהרוס אותם.

קורטיקוסטרואידים – ניתנים במקרים של אנמיה המוליטית חיצונית אשר נגרמת עקב תגובה
אוטואימונית של מערכת החיסון. הקורטיקוסטרואידים הם הורמונים אשר מונעים ממערכת החיסון
לייצר נוגדנים שהורסים את תאי הדם האדומים.

ניתוח – במקרים חמורים ונדירים, כאשר הטחול מוגדל והוא למעשה הסיבה שבעטיה
התפתחה האנמיה מלכתחילה, יש צורך לעבור ניתוח להסרת הטחול. הסרה של הטחול מפחיתה
את קצב ההריסה של תאי הדם האדומים. הניתוח הוא האפשרות הטיפולית האחרונה ובוחרים בה
רק כאשר מקור האנמיה הוא אוטואימוני וכאשר מערכת החיסון אינה מגיבה לטיפולים האחרים.

מחלה המוליטית של היילוד

אנמיה המוליטית אצל תינוקות, המכונה גם 'תמס דם של היילוד' היא מצב רפואי המתרחש כאשר יש חוסר התאמה בין סוג הדם של היילוד לבין סוג הדם של האם. נוסף לסיווג הדם ל-A,B,AB,O ישנו סיווג נוסף לפי גורם הרזוס – Rh שלילי ו-Rh חיובי. השילוב של שני הסיווגים מקנה למעשה את סוג הדם של האדם, למשל לאדם אחד יהיה סוג דם A- ולאחר A+.

כך עלול להיווצר מצב שלאם יש סוג דם שלילי, בעוד לאב יש סוג דם חיובי, ועל כן לעובר יהיה סוג דם חיובי גם כן. כאשר הדם של האם בא במגע עם הדם של היילוד עלולה להתפתח מחלה המוליטית שהתוצאה שלה זהה לזו של קבלת עירוי דם שאינו תואם את סוג הדם – גוף האם מזהה את דם העובר כאויב והוא מייצר נוגדנים שילחמו בו. מצב זה נפוץ יותר אצל נשים בהריונן השני, זאת מפני שבהריון הראשון מערכת החיסון של האם לומדת להתגונן מפני תאי דם זרים.

מחלה המוליטית של היילוד היא בעייתית משום שהיא יכולה לגרום לאנמיה אצל התינוק, וזו גוררת איתה סיבוכים נוספים. הטיפול במחלה נעשה בעזרת תכשיר נוגדן תוך ורידי אשר מספק לגוף נוגדנים חיצוניים. במידת הצורך, אפשר גם לתת עירוי דם כדי להגיע אל אותה התוצאה. אפשר למנוע את המצב מבעוד מועד, אם מתחילת החודש השביעי להריון האם מקבלת זריקת אנטי-D. חומר זה מונע את היווצרות הנוגדנים התוקפים את הדם של התינוק.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

Temporal Arteritis: כיצד מטפלים בדלקת עורק הרקה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 11/07/2019 |
צפיות: 148
דלקת עורק הרקה היא מחלה מסוכנת שיכולה לגרום לסיבוכים קשים כמו שבץ, עיוורון ומפרצת באבי העורקים. מה הם תסמיני הדלקת? כיצד ניתן לאבחן? ומדוע אסור להזניח את הטיפול בה?
קרא עוד
מחלת רעד: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 02/07/2019 |
צפיות: 238
רעד ראשוני הוא מחלה המאופיינת ברעידות קלות באזורי גוף שונים. המחלה אינה גורמת לבעיות בריאותיות, אך יכולה להשפיע על איכות החיים
קרא עוד
תסמונת מרפן: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 01/07/2019 |
צפיות: 275
תסמונת מרפן היא הפרעה גנטית אשר גורמת לנזקים גופניים רבים בעיניים, בכלי הדם ובמבנה השלד. בטיפול נכון החולים במחלה יכולים לחיות חיים ארוכים ומלאים
קרא עוד
דלקת העצם: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/06/2019 |
צפיות: 295
אוסטאומיאליטיס היא מחלה זיהומית אשר פוגעת בעצם וברקמה המקיפה אותה. המחלה תוקפת הן ילדים והן מבוגרים, והיא יכולה להשפיע על המבנה ועל התפקוד של העצם
קרא עוד
fUS: טיפול חדשני לרעד
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 06/06/2019 |
צפיות: 1,028
פיתוח ישראלי הוביל ליצירת טיפול חדשני המפחית משמעותית הופעת רעד בקרב חולי פרקינסון ומחלת הרעד הראשוני. כיצד מתבצע הטיפול? האם קיים צורך בתפרים? ומה הם אחוזי ההצלחה?
קרא עוד
ASC-US: תשובה לא תקינה של משטח ציטולוגי
ד"ר שרגא וקסלר
| 05/06/2019 |
צפיות: 946
בדיקת פאפ היא בדיקה שגרתית ומאוד חשובה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. רוב תוצאות הבדיקות מעידות על תאים תקינים, אך מה קורה כאשר בבדיקה מתגלים תאים קשקשיים לא תקינים?
קרא עוד
דמנציה ושכחת הקרובים
ד"ר דנה פאר
| 04/06/2019 |
צפיות: 479
מחלת הדמנציה פוגעת, בעיקר, בזיכרון לטווח הקצר. אחד הקשיים הכואבים ביותר איתם יש להתמודד במחלה הוא הרגע בו מתחיל החולה לא לזהות את קרוביו. רגע זה מרגיש כמו אגרוף שורף בבטן חשופה. ד"ר דנה פאר מסבירה מה מומלץ לעשות ברגעים אלו וכיצד מתמודדים עם השלב הכואב
קרא עוד
הזעת לילה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 28/05/2019 |
צפיות: 492
הזעת לילה היא תופעה שעלולה להתרחש עקב גורמים רבים. היא יכולה להופיע מעצמה או כסימפטום שמאותת על בעיה בריאותית אחרת. מתי יש צורך להיוועץ עם הרופא? ומהם הגורמים השכיחים ביותר לתופעה זו?
קרא עוד
הקשר בין חום גוף גבוה בעבר למניעת תאים סרטניים בהווה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/05/2019 |
צפיות: 418
האם מקרי עבר שבהם סבלתם מחום גוף גבוה יכולים לעזור במניעת מחלת הסרטן? מחקרים חדשים בתחום שופכים אור חדש בנושא
קרא עוד
הסוכר שבדם: כל מה שצריך לדעת על גלוקוז
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/05/2019 |
צפיות: 452
הסוכר בדם הוא מרכיב חיוני עבור תפקוד יעיל של הגוף. באילו רמות עליו להיות? מהיכן הוא מגיע וכיצד הוא מתעכל בגוף?
קרא עוד