ייחודו של המוח האנושי: מדענים גילו תא עצב חדש במוח שמפריד בינינו לבין בעלי החיים

קבוצת חוקרים עשתה צעד נוסף לקראת הבנה מעמיקה יותר של הפרמטר הראשי ההופך את המוח האנושי לכה ייחודי
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 19/05/2019 |
צפיות: 252
דירוג: 5.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
מדעני מוח מביאים לתשומת ליבנו תגלית נוספת: סוג חדש של תא מוח. מדובר בתא עצב חדש המכונה רוז-היפ (Rosehip), על שם פרי הוורד הסבוך.

תא עצב זה, עם ביטויי הגנים הייחודיים לו, הצורה המובדלת והקשר הרחב עם שאר תאי העצב, עוד לא תואר קודם.

אז מה מפריד בין בני האדם לרוב בעלי החיים האחרים? להוציא את הפרמטרים הברורים לעין כמו אגודלים מנוגדים או שפה, רמזים גדולים להבדלים בינינו לבין בעלי החיים ניתן למצוא בייחודיות המוח שלנו.

יש לכם שאלות נוספות? היכנסו עכשיו לפורומים:
פורום ניתוחי ראש צוואר, גידולי ראש
פורום פסיכותרפיה
פורום נוירופידבק - טיפול לא תרופתי
פורום שבץ מוחי - טיפול לא תרופתי
פורום נוירופסיכיאטריה

נכון להיום, גילו המדענים תגלית פורצת דרך בתחום זה – סוג חדש לגמרי של תאי מוח שלא נראו אצל בעלי חיים שנלמדו במעבדה, המספקים דרך חדשה למדוד את ההבדלים בינינו לבין ממלכת החיות.

שתי מעבדות שונות, אחת באוניברסיטה בהונגריה ועוד אחת במכון אלן למדעי המוח בסיאטל, גילו את הנוירון המיוחד ברקמות המוח. הממצא הופיע פעמיים בבדיקות שונות שנעשו בשתי המעבדות, כשכל אחת מהן נתקלה בנוירון באמצעות שיטה שונה. במקום להתחרות האחת בשנייה, קבוצות החוקרים החליטו לעבוד יחדיו בכדי לנתח את התגלית החדשה.

כיצד פועלים נוירונים?

היכולת לתפוס את הסביבה – לראות, לשמוע ולהריח את מה שסביבכם – תלויה במערכת העצבים. כך גם היכולת לזהות היכן אתם ולזכור האם הייתם שם קודם. למעשה, היכולת לתהות איך אתם יודעים איפה מיקומכם ברגע מסוים תלויה במערכת העצבים כולה. אם תפיסתכם מצביעה על סכנה, היכולת לפעול על פי המידע הזה תלויה גם כן במערכת העצבים.

נוסף על כך, בשביל לאפשר את עיבוד האיום באופן מודע, מערכת העצבים מפעילה תגובות לא רצוניות, כמו עלייה בקצב הלב או זרימת דם מוגברת לשרירים. פעולות אלו נועדו לעזור לנו להתמודד עם הסכנה הקיימת.

נוירון (הידוע גם בשם תא עצב) הוא תא מעורר חשמלי אשר תופס, מעביר ומשדר מידע באמצעות אותות חשמליים וכימיים. זהו אחד המרכיבים הבסיסיים של מערכת העצבים. כדי שאדם יוכל להגיב לסביבתו, הנוירונים מעבירים שלל גירויים. הגירוי, למשל שריפת אצבע על להבת נר, מועבר באמצעות נוירונים שעולים למערכת העצבים המרכזית, ובתמורה נוירונים אחרים יורדים למטה כדי לעורר את הזרוע במטרה להסיר את האצבע מן הנר.

נוירון טיפוסי מחולק לשלושה חלקים: גוף התא, הדנדריטים והאקסון. גוף התא מתפקד כמרכז הנוירון, והוא מרחיב את התהליכים לתאים אחרים. דנדריטים בדרך כלל מסתעפים ונהיים צרים יותר לאחר כל הסתעפות. האקסון הוא דק, אבל יכול להגיע למרחקים עצומים.

כל הנוירונים הם חשמליים. הדחף החשמלי נוחת בעיקרו על הדנדריטים והוא מעובד לתוך גוף התא ואז זז לאורכו של האקסון.

האקסון מתפקד לכל אורכו ככבל חשמלי המשדר את האות. ברגע שהחשמל מגיע לקצה האקסון ונעצר באזור הסינפסות, הדברים נעשים קצת יותר מורכבים.

המפתח לתפקוד העצבי הוא תהליך האיתות הסינפטי, חלקו חשמלי וחלקו האחר כימי. לאחר שהאות החשמלי מגיע לסינפסה, מולקולה מיוחדת בשם נוירוטרנסמיטר משוחררת בעזרת הנוירון במטרה לעורר את הנוירון השני ולהפעיל גל חדש של דחף חשמלי. דחף זה חוזר על המנגנון המתואר לעיל.

מערכת העצבים האנושית

אצל בני האדם ואצל בעלי החוליות האחרים ניתן לחלק את מערכת העצבים לשני חלקים: מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית.

מערכת העצבים המרכזית (CNS) מורכבת מהמוח ומחוט השדרה. בתוך מערכת העצבים המרכזית מתקיים תהליך ניתוח המידע.

מערכת העצבים ההיקפית (PNS), המורכבת מנוירונים ומחלקים של נוירונים שנמצאים מחוץ למערכת העצבים המרכזית, כוללת נוירונים חושיים ונוירונים מוטוריים. נוירונים חושיים מוליכים אותות לתוך ה-CNS ונוירונים מוטוריים נושאים אותות מתוך ה-CNS אל מחוצה לו.

תאי הגוף של חלק ממערכת העצבים ההיקפית, כמו נוירונים מוטוריים אשר שולטים על שרירי השלד, ממוקמים בתוך מערכת העצבים המרכזית. לנוירונים אלו הרחבות ארוכות (אקסון) שרצות מה-CNS אל השרירים שאליהם הם מחוברים. תאי הגוף של נוירונים אחרים במערכת העצבים ההיקפית, כמו נוירונים חושיים שמספקים מידע לגבי מגע, מיקום, כאב וטמפרטורה, ממוקמים מחוץ למערכת העצבים המרכזית.

אולי יעניין אתכם גם:
הומוסקסואלים ונשים: מבנה מוח דומה
מוח האדם סלקטיבי: דוחה מחשבות שליליות
האם קקאו ישפר פעילות מוחית של קשישים?
5 דרכים בהן המוח משפיע על הרגשות
המוח החדש – ריאיון אישי עם הפסיכיאטר ד''ר דורון תודר

בעבר, נטו להאמין כי תאי העצב במערכת העצבים המרכזית (CNS) הם כאלו אשר אינם מתחדשים כלל. לפי תיאוריה זו, במשך השנים מתים עוד ועוד תאים, ותאים חדשים אינם ממלאים את מקומם. עברו שנים רבות עד שגילו את הראיות החותכות לקיומם של תאי גזע היוצרים נוירונים חדשים. תאים אלו אינם מחליפים ישירות תאים מתים אלא ממלאים תפקידים אחרים במקום זאת.

הנוירון הנעלם

הממצא החדש שהתגלה נחשב כמסקרן במיוחד מכיוון שעד כה התגלה הנוירון רק בקרב בני אדם. התגלית המפתיעה הגיעה לאחר מחקר מעמיק שנעשה על שני מוחות שנתרמו למדע. שני מוחות אלו שייכים לאנשים שנפטרו באמצע שנות החמישים לחייהם.

המדענים בשתי המעבדות השתמשו בטכניקות שונות כדי לחקור את הנוירונים. הצוות ההונגרי בחן את צורת הנוירון ואת תכונותיו החשמליות, בעוד צוות אלן בחן את הגנטיקה של הנוירונים.

לרוב הנוירונים יש דנדריטים ארוכים, שהם ענפים קטנים הנושאים אותות חשמליים. הנוירון החדש, לעומת זאת, הוא קצת שונה. הוא סבוך ביותר והדנדריטים שלו קומפקטיים מאוד עם הרבה נקודות הסתעפות.

חשוב לציין כי לנוירונים שתי צורות שונות: כתאים מעוררים ששולחים מידע לתאים הסמוכים להם או כתאים מעכבים שמאטים את פעולתם של תאים מעוררים. תאי רוז-היפ שייכים לסוג השני.

סוג זה של נוירון קיים אצל בני אדם אך לא אצל מכרסמים המשמשים לעתים קרובות כמודל של מינים במדעי המוח. לכן, קיומו של נוירון רוז-היפ עשוי להסביר מדוע טיפולים רבים כל כך שניתנו כנגד הפרעות שונות במוח נחלו הצלחה בקרב מודלים מחקריים של עכבר, אבל כשלו כאשר הושמו על בני אדם.

רבים מן האיברים שנמצאים בגוף האדם מצויים גם בקרב בעלי חיים. השוני העיקרי הוא במוח, שכן הוא איננו עוד מוח עכבר מורחב, אלא הוא זה אשר מבדיל אותנו משאר בעלי החיים באמצעות יכולת התפוקה שלו. יכולת זו הופכת אותנו לאנושיים.

שאלת מיליון הדולר, או לחילופין, מיליארדי הנוירונים היא כזאת – מה עושה את המוח האנושי לכה ייחודי? זוהי אכן שאלה מסקרנת, אך היא אחת שקשה לענות עליה בשל האתגרים הרבים בעבודה עם רקמות מוח אנושיות מורכבות.

תאים הייחודיים למוח האנושי עשויים לספק תובנות באשר לדרכים שבהן הפרעות נוירופסיכיאטריות מתפתחות. מדענים יחפשו כעת נוירונים של רוז-היפ בחלקים אחרים של המוח ויבדקו אותם בדגימות של תורמים עם מחלות מוח. דבר זה יאפשר למדענים לבדוק אם מוחות אלו עוברים שינויים כתגובה למחלת המוח, ולחקור את תפקידם הרחב במה שהופך את האדם לאנושי.

המוח האנושי מכהן כאיבר הכי מורכב בגופינו, וככל הנראה גם בעולם החי. האיבר המוזר והמסתורי הזה הוא שאפשר לנו לפתח תרבות, שפה ומערכות חברתיות.

רבים הם האנשים שמנסים לפענח את מסתורי המוח האנושי, אך חרף כל שנות המחקר בתחום, האנושות לא יודעת מספיק על האופן שבו עובד המוח, מדוע הוא בנוי כך ומה גורם לו להיות מיוחד ושונה משאר מוחותיהם של בעלי החיים.

הגילוי האחרון מהווה קפיצת מדרגה משמעותית, והוא עתיד לפתוח צוהר למחקרים נוספים בתחום שיספקו עבורנו תשובות חותכות לגבי הדבר אשר מייחד את המוח האנושי.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר רוברטו שפיגלמן
    ד"ר רוברטו שפיגלמן
    נוירוכירורג מומחה בכיר תחומי טיפול: גידולים מורכבים, גרורות באזורים רגישים, מנינגיומות, נוירומות אקוסטיות ועוד... קרא עוד
  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

דלקת העצם: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/06/2019 |
צפיות: 50
אוסטאומיאליטיס היא מחלה זיהומית אשר פוגעת בעצם וברקמה המקיפה אותה. המחלה תוקפת הן ילדים והן מבוגרים, והיא יכולה להשפיע על המבנה ועל התפקוד של העצם
קרא עוד
fUS: טיפול חדשני לרעד
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 06/06/2019 |
צפיות: 770
פיתוח ישראלי הוביל ליצירת טיפול חדשני המפחית משמעותית הופעת רעד בקרב חולי פרקינסון ומחלת הרעד הראשוני. כיצד מתבצע הטיפול? האם קיים צורך בתפרים? ומה הם אחוזי ההצלחה?
קרא עוד
ASC-US: תשובה לא תקינה של משטח ציטולוגי
ד"ר שרגא וקסלר
| 05/06/2019 |
צפיות: 761
בדיקת פאפ היא בדיקה שגרתית ומאוד חשובה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. רוב תוצאות הבדיקות מעידות על תאים תקינים, אך מה קורה כאשר בבדיקה מתגלים תאים קשקשיים לא תקינים?
קרא עוד
דמנציה ושכחת הקרובים
ד"ר דנה פאר
| 04/06/2019 |
צפיות: 397
מחלת הדמנציה פוגעת, בעיקר, בזיכרון לטווח הקצר. אחד הקשיים הכואבים ביותר איתם יש להתמודד במחלה הוא הרגע בו מתחיל החולה לא לזהות את קרוביו. רגע זה מרגיש כמו אגרוף שורף בבטן חשופה. ד"ר דנה פאר מסבירה מה מומלץ לעשות ברגעים אלו וכיצד מתמודדים עם השלב הכואב
קרא עוד
הזעת לילה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 28/05/2019 |
צפיות: 412
הזעת לילה היא תופעה שעלולה להתרחש עקב גורמים רבים. היא יכולה להופיע מעצמה או כסימפטום שמאותת על בעיה בריאותית אחרת. מתי יש צורך להיוועץ עם הרופא? ומהם הגורמים השכיחים ביותר לתופעה זו?
קרא עוד
הקשר בין חום גוף גבוה בעבר למניעת תאים סרטניים בהווה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/05/2019 |
צפיות: 368
האם מקרי עבר שבהם סבלתם מחום גוף גבוה יכולים לעזור במניעת מחלת הסרטן? מחקרים חדשים בתחום שופכים אור חדש בנושא
קרא עוד
הסוכר שבדם: כל מה שצריך לדעת על גלוקוז
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/05/2019 |
צפיות: 409
הסוכר בדם הוא מרכיב חיוני עבור תפקוד יעיל של הגוף. באילו רמות עליו להיות? מהיכן הוא מגיע וכיצד הוא מתעכל בגוף?
קרא עוד
הוספיס: המקום לטיפול פליאטיבי תומך
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 20/05/2019 |
צפיות: 331
התמודדות עם מוות זו גזירה שחלה על כולנו. את הגזירה הזו ניתן להפוך לקשה פחות, בעזרתו של הצוות המקצועי בהוספיס
קרא עוד
ריקוד מסייע להפחתת תסמיני מחלת הפרקינסון
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 14/05/2019 |
צפיות: 795
מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית ניוונית שכיחה בעולם אחרי דמנציה מסוג אלצהיימר. למחלה קיים טיפול תרופתי יעיל מאוד בכל הקשור להקלה על הסימפטומים, אך טרם נמצא טיפול אשר יכול להאט את התקדמות המחלה. בשנת 1980, אמר המייסד של המכון הלאומי להזדקנות בארצות הברית: "אם אימון גופני יכול להיות ארוז בתוך גלולה, זה יהיה התרופה הרשומה והיעילה ביותר במדינה". כיצד פעילות גופנית מסייעת להתמודדות עם פרקינסון? מדוע תחום המחול נחשב לכלי אפקטיבי לסיוע בהתמודדות עם תופעות המחלה? מהו סוג הריקוד המומלץ ביותר? ומהו הקשר בין תנועה לשמיעה?
קרא עוד
אלרגיה למים: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
ד"ר יורם פייטלסון
| 12/05/2019 |
צפיות: 685
מים הם מרכיב חיוני לחיינו. כל יצור חי באשר הוא זקוק למים בשביל לחיות. המוח והלב האנושי מכילים 70% מים. העצמות מכילות 30% מים, והריאות מובילות עם 80% ריכוז מים. ומה מתרחש כאשר אדם אלרגי למים? מה הן הסיבות לתופעה נדירה זו? וכיצד יש לטפל בה?
קרא עוד