מחלת רעד: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

רעד ראשוני הוא מחלה המאופיינת ברעידות קלות באזורי גוף שונים. המחלה אינה גורמת לבעיות בריאותיות, אך יכולה להשפיע על איכות החיים
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 02/07/2019 |
צפיות: 606
דירוג: 4.2 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 4.2 מתוך 5
מחלת רעד, או רעד ראשוני, היא הפרעה נוירולוגית של המוח אשר גורמת לאזורים מסוימים של הגוף לרעוד בצורה לא רצונית. רעידות אלה באות לידי ביטוי בעיקר בזרועות ובכפות הידיים, אך הן יכולות להשפיע גם על איברים אחרים בגוף, כמו הראש, הפנים, הלשון, הצוואר ופלג הגוף העליון. במקרים נדירים יותר, הן עלולות להופיע גם ברגליים ובכפות הרגליים.

למרות העובדה שמחלה זו אינה מוכרת לציבור, כמו מצבים בריאותיים אחרים, השכיחות שלה גבוהה באופן יחסי. בישראל אין די נתונים מספריים על המחלה, אך בארצות הברית חולים בה כשבעה מיליון בני אדם.

תופעה זו מתאפיינת ברעידות קטנות ומהירות. תדירותן משתנה והן יכולות להיות קבועות או שהן עלולות להופיע לעתים תכופות או אחת לכמה זמן.

יש לכם שאלות נוספות? היכנסו עכשיו לפורומים:
פורום פיזיותרפיה
פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי
פורום זכויות רפואיות
פורום פרקינסון, הפרעות תנועה
פורום ביטוח לאומי

הרעידות יכולות להשפיע על שני צדי הגוף או על צד אחד בלבד. אצל רוב האנשים, הן מופיעות בזמן ביצוע פעולה פיזיולוגית, אפילו בזמן פעילות פשוטה, כמו לשרוך את שרוכי הנעליים או הושטה של הידיים קדימה. רעידות מסוג זה מכונות "רעד בפעולה" (action tremors). עם זאת, ישנם אנשים שאצלם הן מופיעות גם ללא קשר לפעילות גופנית מסוימת, סוג זה של רעידות מכונה "רעד במנוחה" (tremors at rest).

באופן כללי, ישנן סיבות שונות שיכולות לגרום לרעד של הגוף, כמו צריכה של אלכוהול, יתר פעילות של בלוטת התריס, שבץ ובעיות נוירולוגיות אחרות. אך כל הגורמים האלו אינם נכנסים תחת הקטגוריה של מחלת זו.

חשוב לדעת שהמחלה אינה מהווה סכנת חיים והיא אינה גורמת לבעיות בריאותיות נלוות, אך הרעידות הגופניות והתדירות שלהן משפיעות על איכות החיים, ויכולות להקשות על ביצוע פעילויות יומיומיות, כמו אכילה ושתייה.

מה הם הגורמים למחלה?

גנטיקה

למרות שלא נמצא גן שאחראי באופן ישיר על התפתחות המחלה, נראה כי יש אפשרות שהיא עוברת בתורשה, ולכן אנשים, להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה אשר לוקים במחלה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בה.

נוסף על כך, ישנם גורמים מסוימים שיכולים להחמיר את התופעה באופן זמני. גורמים אלה יכולים להיות הן נפשיים, כמו לחץ ומתח נפשי והן פיזיולוגיים כמו רעב ועייפות. כמו כן, עישון סיגריות, שתייה של משקאות המכילים קפאין ושהייה במזג אוויר קר במיוחד או חם במיוחד עלולים להחמיר גם כן את הרעידות.

רעידות בראש, בידיים ובעפעפיים

רעד ראשוני עלול להתפרץ גם אצל אנשים שאין להם היסטוריה משפחתית של המחלה, והסיכון ללקות בה עולה לאחר גיל 40.

לרעידות עצמן יש טווח אשר נע בין רעד חלש ומינורי ורעד חזק וחמור. כאשר הרעידות חלשות הן כמעט שלא משפיעות על איכות החיים, אך כאשר הן חמורות, הן יכולות לפגום בפעילויות שגרתיות בחיי היום יום.

אולי יעניין אתכם גם:
10 דברים על פרקינסון
ויטמין D מקטין את הסיכוי למחלת פרקינסון
פרקינסון: מהם הטיפולים הקיימים?
מדריך: פעילות יומיומית עם מחלת פרקינסון
רעד בשרירים - למה זה קורה?

הרעידות יכולות להופיע באזורי גוף שונים. הן עלולות להתפרץ בזרועות ובכפות הידיים כאשר מנסים לבצע פעילות כלשהי בעזרת הידיים. רעידות של הראש ושל הצוואר גורמות לראש להתנדנד מעלה ומטה או מצד לצד, רעידות בפנים גורמות לעיוותים באיברי הפנים השונים, ובעיקר בעפעפיים ובשפתיים, רעידות בלשון או בתיבת הקול גורמות לרעידות בקול בעת דיבור, וכאשר הן בליבת הגוף, ברגליים או בכפות הרגליים, הן גורמות לחוסר יציבות, לאיבוד שיווי המשקל ומשפיעות גם על צורת ההליכה אשר יכולה להיראות משונה או חריגה.

דרכי אבחון

כדי לאבחן את מחלת הרעד יש לפנות לנוירולוג אשר מבצע בדיקה פיזיולוגית, בוחן את הרעידות, את התדירות ואת החומרה שלהן ומעריך אותן.

האבחנה הסופית נעשית בעיקר על סמך שלילה של מצבים נוירולוגיים אחרים שיכולים לגרום לרעידות של הגוף. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דימות כמו CT ו- MRI כדי לקבוע באופן חד משמעי אם הרעידות הן תסמין של מחלות אחרות, כמו מחלת פרקינסון.

רדיוכירורגיה סטריאוטקטית לטיפול במחלה

אין תרופה שיכולה לרפא את מחלת הרעד, אך ההתפתחות של המחלה היא איטית והדרגתית. משכך, מטרת הטיפול במחלה היא לעכב את ההחמרה של המחלה ולהקל על התסמינים שלה.

כאשר הרעידות הן חלשות, מתונות ומתפרצות רק מדי פעם בפעם, ייתכן שכלל לא יהיה צורך בטיפול. במקרים חמורים יותר, בעיקר כאשר הרעידות מפריעות להתנהלות התקינה, ניתן לטפל במחלה בעזרת תרופות, בטיפולי פיזיותרפיה או בניתוח.

הטיפול התרופתי במחלת רעד יכול לכלול כמה סוגים שונים של תרופות, כמו חוסמי בטא אשר מגבילים את ההשפעה של הורמון האדרנלין וכך הם מונעים החמרה של הרעידות, תרופות להפחתה של לחץ הדם אשר מגבילות גם כן את ההשפעה של האדרנלין, תרופות אנטי אפילפטיות אשר ממתנות את תגובת הגירוי של תאי העצב, וכן תרופות הרגעה מסוימות שיכולות להוביל לתוצאה דומה.

אפשרות נוספת להקלה על התסמינים של מחלת רעד הן טיפולי פיזיותרפיה שבהם משפרים את הקואורדינציה של הגוף ולומדים לשלוט על השרירים.

אנשים שסובלים מרעידות בזרועות ובכפות הידיים יכולים להזריק בוטולינום טוקסין, הידוע יותר בכינוי "בוטוקס". זהו רעלן שמרפה את השרירים, וכך ניתן להפחית את הרעידות בידיים ולעיתים, אף לעצור אותן לחלוטין.

במקרים שבהם התרופות או הטיפולים האחרים לא עזרו, ניתן לפנות לאפשרויות כירורגיות כדי להקל על התסמינים.

קיימים שני ניתוחים שיכולים לעזור במקרים של מחלת רעד – גירוי מוחי עמוק (Deep brain stimulation) ורדיוכירורגיה סטריאוטקטית (Stereotactic radiosurgery).

בגירוי מוחי עמוק מחברים אלקטרודות קטנות לאזורים שונים במוח, אשר שולטים בתנועה של הגוף. האלקטרודות שולחות אותות חשמליים, ואלו חוסמים את האותות העצביים שגורמים לרעידות. רדיוכירורגיה סטריאוטקטית היא הליך שבו משגרים כמות גבוהה של קרינה מייננת לאזור ממוקד במוח כדי לתקן את הרעידות.

רעד ראשוני לעומת מחלת פרקינסון

אף על פי שמחלת הפרקינסון מתאפיינת גם כן ברעידות, מחלה זו היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים אשר נגרמת בעקבות מחסור במוליך עצבי בשם דופמין. לעומת זאת, למחלת רעד אין גורם חד משמעי שמגרה את פעולת הרעד. הבדל נוסף הוא שמחלת פרקינסון לרוב מתפרצת אצל אנשים שגילם 40 ומעלה והיא הולכת ומתדרדרת עם הזמן, בעוד מחלת רעד יכולה להתפרץ בכל גיל, אך היא משפיעה בעיקר על אנשים מבוגרים. עם זאת, יש אנשים הלוקים, בד בבד, הן במחלת הפרקינסון והן ברעד ראשוני.

הסיבה להתפתחות המחלה אינה ידועה, חוקרים לא מצאו קשר מוכח בין מחלת רעד לבין גורמים סביבתיים או גורמים גנטיים, וגם לא גורמים פיזיולוגיים כמו פגם בתאים אשר גורם למחלת הפרקינסון.

ממחקרים עולה כי מחלת רעד עלולה להתפתח בעקבות שינויים באזורים

לחיות כמו קתרין הפבורן

רוב האנשים הלוקים במחלת רעד מנהלים אורח חיים נורמלי ושגרתי, דוגמה טובה לכך היא השחקנית קתרין הפבורן אשר סבלה מרעד ראשוני וזכתה לקריירה מצליחה, זאת למרות ההשפעות של המחלה על הראש ועל הקול שלה. כמו כן, אצל מרבית האנשים חומרת המחלה נשארת יציבה לאורך השנים, אבל יש כאלה שאצלם הרעידות מחמירות עם השנים ואף מתפשטות לאזורים אחרים בגוף.

אנשים שלוקים במחלה זו צריכים להסתגל למצבם ולהקל על עצמם בעזרת עזרים שונים, כמו נעילת נעליים ללא שרוכים, שימוש בקרס כדי לכפתר כפתורים, שתייה בעזרת קשית ושימוש במכונת גילוח אוטומטית במקום סכין גילוח ידני.

יש מחקרים שלפיהם אנשים עם מחלת רעד נמצאים בסיכון גבוה ללקות גם במחלת פרקינסון ובבעיות חושיות כמו אבדן חוש הריח או התדרדרות של השמיעה. סברות אלה אינן חד משמעיות והנושא נמצא עדיין במחקר.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

תסביב האשך: מצב חירום אורולוגי
ד"ר דב אנגלשטיין
| 18/08/2019 |
צפיות: 2,029
תסביב אשך הוא מצב שבו האשך מסתובב על צירו. נוסף לכאב העז, במצב זה של תסביב זרימת הדם לאשך פוחתת, עם פגיעה בחיות ותפקוד האשך, מצב היכול להוביל להסרתו.
קרא עוד
אטקסיה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 13/08/2019 |
צפיות: 1,855
מה זה "אטקסיה"? ממה זה נגרם? כיצד מאבחנים אטקסיה? מהם תסמיניה העיקריים? ומה פריט המידע הכי מהותי בדרך לזיהוי ואבחון המחלה?
קרא עוד
אורטיקריה: סוגים, גורמים ודרכי טיפול
ד"ר יורם פייטלסון
| 07/08/2019 |
צפיות: 2,474
אורטיקריה גורמת להופעת פריחה, לכאבים ולתחושת אי-נוחות. בעקבות כך, החולה עלול לחוש בסטרס נפשי . סטרס זה ילווה בתחושות חרדה, עייפות כרונית ואף דיכאון. מה נחשב לטיפול האולטימטיבי עבור מחלה זו? וכיצד גורמים לגרד המציק להיעלם?
קרא עוד
סרטן השד – היום שאחרי
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 04/08/2019 |
צפיות: 561
החיים עם סרטן השד אינם נגמרים מיד עם ההחלמה. נשים צריכות לחיות עם העובדה שהמחלה בתקופת הפוגה וכי היא יכולה לשוב, חשוב ללמוד להתמודד עם הפחד
קרא עוד
פציאליס: כיצד מטפלים בשיתוק בעצב הפנים?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 29/07/2019 |
צפיות: 832
שיתוק של עצב הפנים מהווה הן בעיה תפקודית והן בעיה אסתטית. הכירורגיה הפלסטית מאפשרת מגוון של ניתוחים שיקומיים שמשפרים את איכות החיים של הלוקים במצב
קרא עוד
דיסליפידמיה: כשהכולסטרול הרע גובר על הכולסטרול הטוב
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/07/2019 |
צפיות: 567
דיסליפידמיה היא מצב שבו יש רמות לא תקינות של שומנים בדם. כדי להימנע ממצב זה, יש לאכול אוכל בריא ולהימנע מאוכל רווי שומן
קרא עוד
Temporal Arteritis: כיצד מטפלים בדלקת עורק הרקה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 11/07/2019 |
צפיות: 526
דלקת עורק הרקה היא מחלה מסוכנת שיכולה לגרום לסיבוכים קשים כמו שבץ, עיוורון ומפרצת באבי העורקים. מה הם תסמיני הדלקת? כיצד ניתן לאבחן? ומדוע אסור להזניח את הטיפול בה?
קרא עוד
תסמונת מרפן: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 01/07/2019 |
צפיות: 513
תסמונת מרפן היא הפרעה גנטית אשר גורמת לנזקים גופניים רבים בעיניים, בכלי הדם ובמבנה השלד. בטיפול נכון החולים במחלה יכולים לחיות חיים ארוכים ומלאים
קרא עוד
דלקת העצם: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/06/2019 |
צפיות: 470
אוסטאומיאליטיס היא מחלה זיהומית אשר פוגעת בעצם וברקמה המקיפה אותה. המחלה תוקפת הן ילדים והן מבוגרים, והיא יכולה להשפיע על המבנה ועל התפקוד של העצם
קרא עוד
fUS: טיפול חדשני לרעד
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 06/06/2019 |
צפיות: 1,408
פיתוח ישראלי הוביל ליצירת טיפול חדשני המפחית משמעותית הופעת רעד בקרב חולי פרקינסון ומחלת הרעד הראשוני. כיצד מתבצע הטיפול? האם קיים צורך בתפרים? ומה הם אחוזי ההצלחה?
קרא עוד