בחרדה מהמצב הביטחוני? כך נכון להתמודד

עוד ידברו רבות על המאורעות שהחלו בבוקר שבת של שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023. הוא החל במסע הרג קטלני בלתי ניתן לעיכול, השתלטות על יישובים, חטיפה של בני ערובה וכן במטחי טילים בלתי פוסקים לעבר ישראל.

בשונה ממלחמות העבר, בשנים האחרונות מתנהלות מערכות ישראל לא רק בחזית, בין חיילים, אלא בעיקר בעורף. האזרחים, ביניהם ילדים, צעירים והורים, מתמודדים עם אזעקות וריצות למרחב מוגנים ומשננים נהלי התגוננות במקרי חירום.

מתמודדים עם חרדות? למידע נוסף בפורומים שלנו:
פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי
פורום חרדות, טראומות, פחדים

יש מי שמגיבים בקור רוח יחסי למשמע האזעקה או רעש הפיצוץ שמגיע בעקבות יירוט או נפילה, ויש מי שמרגישים כי החרדה משתלטת עליהם ולוקחת את נפשם וגופם לתהומות של פחד, מחשבות שליליות ואף חוסר תפקוד בסיסי. אם אתם משתייכים לסוג השני שתואר כאן, המאמר הזה הוא בשבילכם.

מהו הרגש הזה שאתם מרגישים?

חרדה היא תגובה פיזית ופסיכולוגית של הגוף שמזהה שהוא מתמודד עם סכנה, מדומיינת או ממשית. חרדה מתאפיינת בתחושות של הזעה, דופק מהיר, חולשה, מחשבות בלתי פוסקות, נשימה מהירה ועוד. הסיבה לתחושות הגופניות הללו היא גיוס המערכות השונות בגוף על ידי המוח, שמאותת להן על מצב סכנה שעליהן להתמודד איתו.

אדם המצוי בחרדה בעקבות המצב הביטחוני עלול להרגיש את התחושות הללו ביתר שאת בעת אזעקה או התרעה על איום המצריך הסתגרות בבית. במקביל, ישנם מי שירגישו את התחושות הללו באופן "סטטי", כלומר לאורך תקופת הלחימה, כפחד מהעתיד לבוא ולא רק כתגובה לפחד רגעי בעקבות התראות כאלו או אחרות.

אפשרויות להתמודדות עם חרדה מהמצב הביטחוני

אנשים המתמודדים בימים אלה עם חרדה מוצאים דרכים שונות להרגיע את עצמן ואת תחושותיהם, אף שהגורם שאחראי על הופעתן עדיין קיים, קרי, המלחמה עדיין נמשכת. עם זאת, ניתן לנקוט בכמה פעולת שעשויות להקל, ולו במעט, על התחושות הקשות ולהביא לתפקוד יומיומי טוב יותר:

אל תהיו מחוברים לחדשות כל היום – אף שזה קשה, אף שאתם לא רוצים לפספס בדל של מידע ומתעדכנים בכל ערוצי החדשות, בכל חשבונות הרשתות החברתיות שלכם ובאפליקציות חירום למניהן – אל תגזימו. שמרו על מינון הגיוני.

כמות המידע המועבר בימי לחימה באמצעי התקשורת הוא עצום, מגוון דעות של פרשנים, הצגת תחזיות מדאיגות ועוד. תנו לעצמכם מנוחה מהמידע הכואב או המפחיד והתעדכנו בזמנים קבועים במהלך היום. לא כל היום.

נסו טכניקות נשימה להרגעה – מומלץ לחפש ברשת או להתייעץ עם אנשי מקצוע על תרגילי הרפיה ונשימות שיכולים להוריד את מפלס החרדה. אם תמצאו שהטכניקה הזאת מרגיעה את קצב הנשימות שלכם ואתם נגעים – התמידו בה בכל פעם שאתם מרגישים שהחרדה מתחזקת.

המשיכו עם פעולות שגרתיות ככל הניתן – אם יש באפשרותכם להגיע לעבודה, עשו זאת מדי פעם בפעם. ישיבה בבית ויציאה מהשגרה עלולה להגביר את תחושות החרדה ולהוציא אתכם מהאיזון. כמו כן, אם אתם נשארים בבית, סגלו לעצמכם סדר יום מסוים, התלבשו, דאגו לסידור הבית ולארוחות.

מצאו דברים קטנים שעושים לכם טוב – הכינו אוכל טעים, הקיפו את עצמכם באנשים שאתם אוהבים, צפו בסדרה או בסרט או צאו לטיול קטן מחוץ לבית בהתאם להנחיות הבטיחות הקיימות.

חפשו עם מי לדבר – לא תמיד קל להתמודד עם התחושות לבד, ולפעמים האנשים הקרובים אלינו ביותר לא פנויים להרגעה או הבנה. יכול להיות שחבר מסוים, כזה שלא חשבתם שתדברו איתו בקרוב, יהיה האוזן הקשבת שלכם לתקופה הקרובה ויסייע לכם להוריד את מפלס החרדה, ויכול להיות שיהיו אלה אנשי מקצוע שתפקידם להקשיב ולהנחות את מי שמתמודדים עם סיטואציות מורכבות.

בקשו טיפול תרופתי – אין צורך להתבייש מלהיעזר בכדורים שיעזרו לכם לווסת את עוצמת החרדה, לתפקד ואף לישון. ישנם פתרונות טבעיים אשר לא מצריכים מרשם, אך אם אתם לא מרגישים שהם מסייעים, או מחפשים פתרונות קונבנציונליים – צרו קשר עם רופא המשפחה שלכם, תארו לו את הקושי ועקבו אחר המלצותיו.

לסיכום, חשוב לזכור כי כל רגש שאתם מרגישים בעקבות המציאות שנכפתה עלינו הוא לגיטימי, אך אם אתם מרגישים שהתחושות הקשות משתלטות עליכם ומחפשים דרכים להקל על עצמכם, נסו למצוא את הדרך המתאימה לכם להתגבר על הקושי.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר