משבר קשה עזרה בבקשה

בעלי ואני רבים בלי סוף...בעעיקר מיוזמתי.
אני טעונה ולא מצליחה כבר להתאפק כך שמטיחה בו בלי סוף.
בגדול הוא עיזר מקלח תבנות לוקח אוסף מהגן..לוקח לטייל וכו.
אבל זו תקופה בחיי שאני צריכה יותר מזה בבית..כביסות כלים סידור הבית...וזה משהו שדיברנו עליו מראש.
וכגודלהציפיה גודל האכזבה.
הוא לא מצליח לעמוד בהבטחתו ואני נשרפת מבפנים..ויורה כל הזמן.
חשוב לציים שמדובר בתקופת בחינות קשות שעלי ךלמוד לקראתן.
בכל אופן הגעתי לו עד כאן והוא יתא עלי לפני הילדים לאחר שאני חיממתי אותו ..שהוא עוזב תבית וכך הסביר לקטנטנות שאבא לא אוהב את אמא ועוז תבית.
מיותר לציין מה זה עשה לאהבה בקושי שנשראה בליבי..וכמה כאב יש לי על הקטנות שלי שהגיבו קשה מאוד.
עיזרו לי איך לקום ?להמשיך הלאה?