כואב לי מוות הידיעה שבעלי מתחרט להתחתן איתי

אנחנו נישואים 12 שנה. חמישה ילדים די צפופים ועכשיו הריון בחודש תשיעי בעלי מאוד מרוחק ממני תקופה מאוד ארוכה מעל שנה חסרה לי אהבה הוא פשוט התהפך עליי החליט שאני מנצלת אותו למרות שהוא עושה ממש מה שבא לו הוא לא מוגבל בכלל אני מגדלת את הילדים ואותם הוא רואה בשבתות ביום יום כמעט ולא אני עושה הכל הוא המפרנס היחידי בשיחה האחרונה שלנו הוא אמר דברים מאוד קשים שהוא מתחרט שהתחתן איתי הוא זורק פשוט הכל עליי שאני רעה שאני מנצלת אותו שאני כופה עליו את הדעות שלי. אני מאמינה שאין עשן בלי אש. אבל אני כל כך אוהבת אותו בחיים לא ניסיתי לפגוע אני לא מבינה מאיפה זה בא נכון שאני לא מושלמת הוא מצידו עצמאי והוא ממש עצמאי עושה מה שהוא רוצה כמעט כל חודש הוא טס לחול וכמובן שאני לא מוזמנת הוא פשוט לא מוכן לקבל אותי כל פעם שאני מנסה להביע את הרגשות שלי הוא תוקף אותי ומאשים אותי שאני מתחילה מריבה בשיחה האחרונה הוא סוף סוף דיבר הוא לא קיבל שום דבר מהטענות שלי כל מה שאמרתי הוא הפך את זה על עצמו וטוען שאני במלחמה איתו ו בסך הכל מה שאמרתי שהוא חסר לי שאני צריכה איתו גם זמן אינטימי להתגרש הוא לא רוצה אבל אי אפשר לחיות ככה זה לוקח לי את כל שמחת החיים הכישלון הזה הידיעה שהוא לא רוצה בי לא מתקרב אליי כל כך קר אליי היא בלתי נסבלת ו הוא עומד על שלו מעניש אותי הרבה מאיים הרבה ומבצע אני ממש חסרת אונים הוא כופה עלייך זוגיות שאני לא רוצה אני נמשכת אליו רק חיבוק אני מבקשת מילה טובה הוא פשוט לא נותן לי אני מרגישה שאני לא יכולה לגדל ככה את הילדים לא יודעת מה לעשות אחרי שאני ילד אני כבר יודעת שהוא הולך הרבה לכעוס עליי על המצב בבית בלי להתחשב בזה שאני יולדת מטפלת בתינוק בלדות האחרונות שלי שפטתי אותו לכף זכות בכלל לא יודע מה זה כי הוא לא נמצא בבית פשוט לא יודע מה זה תינוק. אחרי שאני יודעת ומרגישה שהוא מתחרט בכלל שהוא יתחתן איתי שלא טוב לו איתי אין לי כבר כוחות לא מצליחה לשפוט אותו לכף זכות וכל יום הופך בתוכי להיות פשוט סיוט