הבת שלי בת 21, משוחררת מהצבא ועדיין מתנהגת כמו כשהייתה נערה, התקפי זעם, התעלמויות, היעלמויות... זה לא היה אמור לעבור עד עכשיו? איך מתמודדים עם זה?

הבן שלי בן ה-12 עדיין רוצה שמישהו יהיה איתו במקלחת, הוא לא מסכים להתקלח אלא אם מישהו נמצא איתו. מה עושים עם זה?

הי ילדה בת 6 העיניין החברתי מאוד מדאיג ומעסיק אותי בץהיא בקבוצת בנות שכשהיא איתן בניפרד זה עובד אבל כהח יחד קצת יןתר מאתגר לה.היום שמעתי אותה אומרת לאחת הבנות "אני אספר לת אבצ אל תיצחקי עלי כמו החבורת הבנות המטופשת הזאת"כטונתה לבנות שהזכרתי למעלה.הדיבור הזה שלה מלחיתץ אותי מאוד !מצד אחד היא ילדה חכמה חריפה ושמחה ומצד שני חברתית ניראה לי מיתמודדת עם הקושי הזה שלא מישתלבת בקבוצה(כם משחקת עם אחרים ואחרות.כל פעם שדבר כזה נאמר מיצידה ליבי נשבר.מרגיש לי שזה משהו די כואב להיתלך איתו .האם אני מגזימה ?מה לומר לה?אני מנסה לא לעשות מיזה עניין וגם אנרתי לה"כפי שאמרת זאת באמת היתנהגות מטופשת"ושתיתעלם ואז זה ישעמם אותן.היא ילדה דרמטית ולכן לא יודעת כמה זה מדןיק(מניחה שיש איזה קשר למציאות לא יודעת אם זה ברמות הללו תודהגן היא קצת "טיפוס"

הבן שלי, בן 15, לא מסוגל להגיד לא לשום דבר שקשור לאירועים חברתיים. הוא יכול להיות גמור לגמרי והוא יקבל הודעה וייצא שוב, הוא גם שם את החברים בעדיפות על הלימודים ואני מאוד דואגת לו

אנחנו גרים בחו"ל לשליחות של כמה שנים, כשהגענו הבן שלי היה בן 4, היום הוא בן 8. בבית אנחנו מדברים רק עברית, לאחרונה הילד עושה מרד ולא מוכן לדבר עברית אלא רק בשפת המקום (גרמנית). חשבו לנו שהוא כן ידבר עברית ויקרא בעברית, גם כדי שיוכל לדבר עם המשפחה בארץ וגם כדי שכשנחזור לארץ הוא יוכל להתאקלם. אנחנו מדברים אלין בעברית והוא עונה לנו בחזרה בגרמנית. נוסף על כך, הגרמנית שלו הרבה יותר טובה משלנו ולפעמים אני לא מבינה מה הוא אומר ונראה שהוא נהנה מזה... איך אפשר לדברן אותו לדבר ולקרוא גם בעברית?

לצערי יש לי בעיות דימוי גוף ועוד יותר לצערי אני חושבת שהעברתי את זה לבת שלי ואני רואה אותה מחפשת פגמים ממש כמו שאני עושה. אני רוצה שתאהב את עצמה כמו שהיא אבל איך אני יכולה לעשות את זה מבלי שאני מהווה לה דוגמה?

אני ובעלי חושבים שהילדה שלנו, בת ה-11, משחקת יותר מדי במחשב. אנחנו לא נגד השימוש במחשב, נהפוך הוא, אבל היא מזניחה את הלימודים שלה וחוגים אחרים כדי לשבת בסלון ולשחק (כבר הוצאנו לה את המחשב מהחדר). החלטנו שאנחנו שמים לה גבולות ומגבילים את זמן המשחק. אי אפשר לתאר את התגובה שלה לעניין, היא צעקה עלינו ובכלל כמו שלא שמענו אותה אי פעם, מה שרק מראה שעשינו את הבחירה הנכונה, אבל עברו כבר כמה ימים והיא עדיין זועמת וזועפת, מה אפשר לעשות כדי לרסן את ההתנהגות הזו?

לבת שלי בת ה-8 אבחנו סוכרת נעורים, היא מבינה שמשהו לא בסדר אבל לא קולטת את כל האיסורים שחלים עליה ועל כל הזריקות והסיכונים ושזה יהיה איתה לכל החיים. היא מאוד מבולבלת וגם אנחנו. איך מסבירים לה בצורה שהיא תבין אבל לא באופן טראומתי?

הגרוש שלי בקשר עם הילדים אבל רואה אותם לעתים רחוקות יחסית. בכל פעם שהוא פוגש אותם הוא מביא להם מתנות מוגזמות, מיותר לציין שהוא לא מתייעץ איתי לפני ולא עוזר שדיברתי איתו על זה כמה פעמים. אני מבינה את המניע שלו, פיצוי יתר ורגשות אשם, אבל הילדים נעשים מפונקים ודורשים ממני מתנות באותו סדר גודל ובאותה התדירות. לא זו הדרך שבה אני רוצה לחנך את הילדים שלי, וכמובן שאני יוצאת הרעה, אבל זה לא מהות העניין. אשמח לעצה טובה

הבת שלי בת 7 צריכה משקפיים, בהתחלה הצלחתי להלהיב אותה והיא בחרה לה מסגרת שהיא רצתה וממש אהבה אותם, כנראה משהו קרה בבית הספר ועכשיו היא לא מוכנה להרכיב אותם, זורקת אותם על הרצפה. מה אפשר לעשות כדי להתגבר על המשבר?