בני בן ה7 עבר לאחרונה eeg בשינה. מאובחן על הספקטרום עם בעיות בדיבור, התקפי זעם קשים. סובל מכאבי ראש.
קיבלנו את התוצאות של הeeg אשמח להסבר עד שנפנה לרופא.
תרשים שינה מושרית תחת פרופופול 130 מ"ג.
לאורך התרשים פעילות בטא מעורבת בתטא ודלתא דיפוזית,לסירוגין מודגדת על פני איזורים פרונטו-טמפורליים דו"צ.
ללא עדות אפילפטיפורמית.
לסיכום:
האטה כללית בינונית קבועה משנית להרדמה.
אשמח לתשובתך!
תודה!

אמא שלי היא בת 61 ולפני קצת יותר מחצי שנה גילו לה אפילפסיה אבל סוג של שיתוק כללי בגוף ורעד שמופיע בידיים ולפעמים בגוף.
מאז הנטילה ובמיוחד בחודש האחרון אמא שלי מתחילה להראות סימנים של דמנציה כלשהי. היא לא זוכרת דברים, אדישה, איטית במחשבה, כל האישיות שלה השתנתה ובנוסף התחיל לה לחץ דם גבוה מהרגיל ונפיחות ברגליים.
אמא שלי סובלת מלחץ דם אבל הוא תמיד היה מאוזן עם התרופה ולעולם לא הגיעה לרמות גבוהות מידיי.
הוירולוג שלה לא מוכן לקבל אותה חירום ויקח עוד חודשיים עד שנגיע אליו.
היא לוקחת כרגע 1000 של הדפלפט כרונו אבל זה מרגיש כאילו התרופה הזו עושה נזק אני אובדת עיצות וזקוקה להכוונה.
כל האישיות של אמא שלי השתנתה בבת אחת וזה ממש מוזר.
אולי צריך להחליף מינון או תרופה אחרת שעושה פחות תופעות לוואי...
אשמח לקבל כל עזרה אפשרית והכוונה,
תודה

בת 35 מזה כ 5 שנים נמצאת במעקב נוירולוגי בשל הרגשת התנתקויות למס' שניות או תחושת ורטיגו באורות בוהקים. יש לציין כי אני מודעת וזוכרת מה קרה סביב אותו אירוע. תרשימים קודמים של EEG היו לא תקינים. הנוירולוג אומנם לא אבחן אותי כסובלת מאפילפסיה אך ביקש מעקב אחת לחצי שנה ורצה להתחיל לי טיפול תרופתי. כל פעם הייתי חוזרת למעקב ולא התחלתי שום טיפול. בסופו של דבר קיבלתי אישור רק להישאר במעקב במרפאת אפילפסיה.
בדיקה אחרונה מה 21/8/18 :
תרשים ערנות ונמנום
פעילות בסיס אחורית 10 לשניה
אין פעילות איטית או מהירה משמעותית
נישום יתר תקין. בהבהובים נרשמה התפרצות בודדת של גלי תטא גבוהי תנודה 6 לשנייה באזורים הפרונטו טמפורליים.
אשמח לדעת מה משמעות הבדיקה. האם תקינה? לא תקינה וכו'.

הי
(כותבת פה כי ההמלצה הייתה לפנות לנירולוג התור בעוד חודש ומשהו ואני קצת אבודה)..
אני בת 30. לא בטוחה מכל הרקע מה רלוונטי לזה.. בשבועות האחרונים היתה הפחתה משמעותית במרחק שאני מסוגלת ללכת( נכון ללפני יומיים 250 מטר לוקחים הרבה זמן -9-10 דקות..).. הפיזותרפיסט שראה את זה כיבה את ההליכון ואמר לי שזה לא הליכה וזה מסוכן.. ידעתי מה הוא יגיד שאני לא מעבירה משקל לרגל ימין אבל מעבירה המון משקל לידיים.. אבל זה קורה עצמאית ואני לא מרגישה אם אני לא מסתכלת אני לא יודעת שזה קרה.

כדי לעלות מדרגות אני צריכה לעצור לפנני המדרגות להחזיק משהו עדיף בשני הצדדים להעלות את רגל שמאל ואז לסייע לרגל ימין להצטרף.החזקת רגל ימים מעל הברך עוזרת.......

צד מין שלי כואב שנים.. הכאב שהיה מפושט הפך ממוקד בהרבה במפרקים עצבים והוא בלתי נסבר.. בלי בוטרנס לא ניתן לעמוד. יש יותר אירועים שהרגל נעלמת .. אני מרגישה את הכאב רק אחרי כמה ימים בלי אבל ההחמרה היא תוך שעות מהרודת המדבקה....

בחלק העליות של רגל ימין יש לי מדי פעם תחושה כאילו נופל עלי טפטוף של מי קרח..זה כואב..
דברים עפיים לי מהיד.. והרגל מדי פעם נעלמת לי אם אני מנסה להשתמש בה במצב הזה אני מוצאת את עצמי על הריצפה. כשזה קורה מחוץ לבית אני ממש בצרות.. יש מקל מתקפל בתיק אבל בימים האחרונים אני לא באמת מסוגלת לעשות יותר מכמה צעדים בלי,לא בגלל הכאב אלא כי הרגל מתחילה לקפץ לרעוד לשנות טמפרטורה..
ברכיות וחבישה גם לקרסול כי שם יש פציעה ישנה אז אני לפחות יודעת מה לחבוש..
הגב גם כואב בצד ימין זה בלתי נסבל..אבל מוסבר מפציעה ישנה ולכן אני לא מוטרדת מזה..מה שכן הבאתי משהו שיחסוך לי את הצורך להרים דברים מהריצפה

רופאה שבדקה אותי בגלל בעיות הרקע הציעה שיהיה הליכון לפחות בבית כדי שעבודות הבית יהיו קצת פחות בלתי נסבלות וקצת יותר בטיחותיות. קניתי ביום ראשון והבית הרבה יותר מסודר עכשיו...

מעבר לזה יש לי הבדלים בתחושה בפנים/שיניים.. זה בדיוק חודש.. בזמן הזה נבדקת במעבדת שינה והרופא שאל אם אני יודעת שאני לא זזה בכלל בלילה.. אמרתי שחשבתי שזה ככה בחודשים האחרונים. להתהפך ובכלל מעבר משכיבה לישיבה ולעמידה דורשים מאמץ וריכוז....
אני עייפה ומרגישה שהפכת איטתית יותר ושאני מתאימצת נורא בשביל הדברים הכי קטנים.
אה ואני לא נושמת טוב בשכיבה- מורידה רמת חמצן בדם תוך כמה דקות..כבר חצי שנה...

מתוסכלת אחרי כמה שבועות קשיים: כל שבוע יש לי לפחות יומיים שלקום מהמיטה זה מאמץ ענקי.. אז אמרתי היום לרופא משפחה..ולעובדת הסוצאלית שניהם הבטיחו שיבדקו מה צריך לעשות.. היה יום קשה עם המצב הרפואי שלי אז הגיוני היה לא להתעסק גם עם זה...


אני ממש צריכה לדעת מה לעשות.. בשנה האחרונה זאת לא פעם ראשונה שמשהו משתנה פתאום בהתחלה מנסים להרגיע אותי ואז אחרי כמה שבועות מוציאים עוד בעיה...

אשמח לעזרה

היום במהלך נהיגה באור יום קרה לי משהו מפחיד שכבר קרה לי בעבר (גם בנהיגה).
• לרגע איבדתי ריכוז ומצאתי את עצמי זרוק בשולי כביש איילון מבולבל לגמרי. כשיצאתי מהרכב ראיתי כי הגלגל ניזוק בצורה משמעותית כאילו שנכנסתי באיזה מדרכה או משהו. אין ספק שזה אירוע אפילפטי לכל דבר אף על פי שלא היו פרכוסים. השאלה של היא למה דווקא זה קורה לי בנהיגה וביום יום הכל בסדר?
• אני מטופל בלמיקטל 200 בוקר, 250 ערב ולפי מה שקראתי התופעות לוואי שלו אכן גורמות לבלבול וחןסר ריכוז בנהיגה. מה שאני לא מבין אם אכן זה הגורם, מאיפה למוח לדעת שאני עולה על ההגה? מאיפה לו שאני לא מתיישב ליד הנהג? זה מוזר לחלוטין, מה אתם ממליצים לעשות?
•

אני לוקח 75 מג בבוקר ועוד 100 מג בערב של למוגין ושכחתי לקחת את הכדורים של הבוקר .. האם אני צריך להמשיך לנטול את התרופות כרגיל ? כי קראתי שאסור להפסיק בפיתאומיות ולכן לקחתי את הכדור של הערב אשמח לתשובה מהירה כדי שאדע אם לקחת את הכדורים בבוקר.

היי לביתי בת ה 19 אפילפסיה טמפורלית . לאחר שניסינו הכל הושתל קוצב וגאלי לפני כשנה וחצי.
בתקופה האחרונה חלה החמרה קשה בהתקפים ובמשך זמן ההתאוששות ולהערכתי כולל נזק שיהיה בילתי הפיך.
בביקורת האחרונה התברר שהקוצב עבד בתקופה קצרה ברמות חריגות בהרבה כולל שימוש בחלק נכסד מהסוללה.
שאלתי היא האם יש מחקרים או נתונים על תופעות הנגרמות מעודף גירוי של עצב הואגוס.
וכמובן אשמח לכל עידכון שיש לגבי טיפולים חדשים באפילפסיה ברמה קיצונית כזו.
תודה

איך אני יכולה לסייע לבן שלי )בן 6( בהפחתת התקפי האבסנס
האם תזונה/אימונים/צפייה בטלוויזיה/מצב רגשי משפיע?

מזה כארבעה ימים כף רגל שמאל שלי רדומה. לפני יומיים זה התחיל גם בכף רגל ימין ובאצבעות הידיים - תחושה של רדימות, עקצוצים. אני הולכת בצליעה, בקושי יכולה לדרוך על רגל שמאל. אין לזה שום רקע רפואי אחר, לא עברתי חבלה ואין לי שום מחלה כרונית.
אני כרגע בקופנגן, הלכתי לבית החולים המקומי והרופא אמר שזו נוירופתיה פריפריאלית ושזה יעבור. לבקשתי ניתן לי עירוי b12 (בבדיקת דם אחרונה בישראל מלפני חצי שנה נמצא אצלי חוסר) וכדורי b12 - קראתי על זה באינטרנט וזה הסיבה היחידה לנוירופתיה שנראית לי מתאימה. שאלתי היא תוך כמה זמן צפוי שיפור ממועד העירוי? צריך עירויים חוזרים? אין פה אפשרות לטיפול רפואי מתקדם יותר וברצוני לדעת כיצד להתנהל וכמה זמן להמתין. תודה

אבא שלי בן 73. סובל ככל הנראה מאפילפסיה בשל ניתוחים והקרנות בראש. לפני מספר שנים החלה ירידה קוגנטיבית קלה.
בחודש האחרון קיבל לראשונה טיפול בקפרה שלגמרי טשטש אותו ולא הצליח לתפקד, הכדור הוחלף לדפלפט כרונו, מקבל כמה ימים מינון של 750 מ"ג ושוב מטושטש לגמרי. קשיים בהליכה בקואורדינציה, עירנות נפגעה לגמרי. התור הבא שלנו לנוירולוג רק בשבוע הבא. אנחנו ממש חסרי אונים. אשמח לעזרה.