מינון סביר ומקובל למשקלו- 10-20 מ"ג ליום.
מחלקים לרוב את הטיפול ל- 2 מנות יומיות. כלומר-
0.3-0.7 מ"ל פעמיים ביום.
עם זאת ניתן לתת מינונים יותר גבוהים במידת הצורך.

הי רויטל
ראשית, כבודה של הגננת במקומו מונח, אבל מה את חושבת? מה חושבים בני משפחה אחרים? חברים?
האם אכן כצעקתה?
ריבוי גזים לרוב נובע מפירוק לא מושלם של רכיבי מזון במעי הדק, ופירוקם ע"י חיידקי המעי הגס- תוך תהליך של תסיסה המלווה ביצירת גז רב.
מציע בשלב ראשון להפחית מוצרי חלב בדיאטה (מותר להמשיך עם יוגורט וגבינות קשות- גבינה צהובה למשך), וכן את הירקות כרובית, כרוב, ברוקולי ופלפל לא מבושל ולעקוב.

שלום יעל
הטווח התקין של יציאות הוא לרוב רחב.
מספר כללים פשוטים שניתן להיעזר בהם-
א. באופן כללי, כשתינוקות גדלים מספר היציאות הולך ופוחת- מספר היציאות יורד באופן הדרגתי ממספר פעמים ביום לרוב לפעם-פעמיים ביום.
ב. כל כלכלה שהיא בעיקרה נוזלית תגרום ליציאות רכות/משחתיות. רק עם מעבר לכלכה מוצקה אנו צפויים לראות מעבר לצואה מוצקה.
ג. הצבעים היחידים שמדאיגים- הם לבן, אדום ושחור. כל שאר הגוונים אינם מעידים בהכרח על בעיה.
ד. דם בצואה הוא לא תקין. לרוב מדובר בסיבות טריוויאליות- עצירות, פיסורה, טחור וכו'.
ה. מעבר לדפוס היציאות צריך להעריך אם התינוק חש בטוב או לא- כאוב? תאבון שמור? עולה במשקל? וכו'.

על פניו- 3-4 יציאות לתינוק בן שנה הוא ברף העליון של הטווח התקין. באם התינוק חש בטוב ועולה במשקל ומשגשג- לא הייתי מודאג. אם את מאוד רוצה תנסי להחליף לפורמולה דלת לקטוז, או אף לפורמולה צמחית ולראות אם יש שינוי.
בברכה

שלום עידו.
אתה מתאר למעשה מצב בו יש לך הפרשות מפי-הטבעת של תוכן צואתי/רירי מבלי שיש לך שליטה עליהן, ולהבנתי אתה גם לא מרגיש אותן בזמן מעשה אלא רק בדיעבד.
בשלב ראשון יש כמה אפשרויות שצריך לשקול-
- חוסר תפקוד ראשוני של פי הטבעת
- הפרעות בתחושה על רקע פגיעה נוירולוגית
- חוסר תחושה ושליטה משניים לעצירות כרונית

במידה ואין עצירות ברורה (בה ניתן לטפל כמובן) מציע להרחיב את הבירור ע"י ייעוץ גסטרואנטרולוגי ובהמשך במידת הצורך ייעוץ נוירולוגי.
יש צורך בשמיעה של כל ההיסטוריה הרפואית שלך, בדיקה גופנית טובה ובהתאם לכך גם בדיקות עזר.

שלום דיאנה.
דאגתך מובנת.
העובדה שהיציאות שלשוליות ומלוות לסירוגין בתוכן דמי או רירי- מכוונת לכך שיש דלקת במעי. הדלקות הנפוצות ביותר בגיל הזה הן דלקות על רקע תגובה אלרגית ודלקת זיהומית.

צדק הרופא שבשלב ראשון הנחה אותך להפסיק לצרוך מוצרי חלב. לאור שהתלונות לא חלפו- האפשרות כי מדובר באלרגיה הופכת לפחות סבירה אך אינה נשללת לחלוטין.
אפשרות נוספת היא זיהום וגם כאן תרביות שליליות אינן סוף פסוק. תבקשי מהרופא תרביות צואה כולל לחיידק שנקרא קמפילובקטר ולפרזיטים.
בהמשך יהיה צריך לקבל החלטה על טיפול אנטיביוטי ו/או החלפת כלכלה בהתאם לממצאים ולמצבו של התינוק.

ראשית, לצבע היציאות אין הרבה משמעות. למעט צואה בצבע אדום או שחור (המרמזים על תוכן דמי) או בצבע לבן (מעיד על חוסר זרימה מספקת של מלחי המרה למעי) שאר הספקטרום אינו מדאיג- צהוב, ירוק, ירוק מנטה, ירוק כהה, צהוב כהה, חום בהיר, חום כהה- הכל טוב.
שנית- ריר בצואה אינו תוצאה של רוק שנבלע. כל מה שנבלע עבר בדרך פירוק/ספיגה/הפרשה מחדש וחוזר חלילה.

השאלה העיקרית שצריכה להנחות אותך הוא מה מצבו של התינוק. אם ממשיך להראות מצויין ולשגשג- אין דחיפות. במידה ויש הידרדרות- צריך להיות יותר אקטיביים.
האפשרויות הזמינות העומדות בפנייך- טיפול אמפירי באנטיביוטיקה (פלאג'יל לדוגמא) או לנסות לעבור לפורמולה מפורקת או גם וגם.

אפשר במקביל גם לנסות פרו-ביוטיקה דוגמת ביו-גאיה (אבל לא לצפות לניסים).

דיאנה, את שואלת שאלות נכונות אך איני בטוח כי פרום כזה הוא הפורמט המתאים למענה.
קצת איבדתי אותך- ולא ברור לי אם היציאות כעת תקינות או לא.

באופן עקרוני, אם מצבו של התינוק טוב- אין מניעה מהמשך מעקב בלבד- ולקוות כי העניינים יסתדרו מאליהם.
במידה ומצבו אינו טוב, או לחילופין העניינים אינם מסתדרים (לדוגמא- אם עברו שבועיים ימים והעניינים לא מסתדרים מאליהם)- יש צורך בהתערבות אקטיבית.
מבחינה זיהומית- קשה לעיתים לאבחן פרזיטים בצואה- ולכן גם אם התרבית "שלילית"- ניתן לתת טיפול למקרה שהפרזיט לא זוהה.
מבחינת תזונה- חלב אם הוא הכלכלה המועדפת באופן כללי. במקרים חריגים בהם מתפתחת אלרגיה לחלבון חלב פרה- לעיתים רחוקות שיירי חלבונים שכאלה יכולים לעבור דרך חלב האם מהדיאטה האמהית ולגרום לתגובה אלרגית. במקרים (נדירים יחסית) שכאלה יש תועלת במעבר לפורמולה מפורקת.
בהצלחה

בחודשים הראשונים לחיים חלב אב מספק את כל צורכי התינוק.
הסייגים לכך הם התוספות המומלצות באופן סטנדרטי לכלל התינוקות בישראל- ויט' D מהלידה ותוספת ברזל מגיל 4 חודשים.

הי רותם.
האם מייד לאחר הלידה הייתה בעיה עם העברת הצואה הראשונה- המקוניום?

חוק האצבע הוא שבתינוקות רכים, כל מה שבין 7 יציאות ביום לבין יציאה ב- 7 ימים הוא בטווח התקין.
מעבר להנחיה הכללית שציינתי, השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול את עצמך אם את מתרשמת כי היעדר היציאות גורם לה לכאבים (כאב בטן) או אי-נוחות?
ברוב המקרים- ההורים מוטרדים ממיעוט היציאות, אבל התינוקות לא מודעים כלל ל"בעיה".

שלום מתן
מן הכתוב עולה שעוצמת התסמינים גבוהה, ומלווה בסבל רב מצדך.
בסיטואציה שכזו בהיעדר סיבה ברורה- יש צורך בהסתכלות ישרה על מערכת העיכול העליונה- בדיקה המבוצעת ע"י הכנסת סיב-אופטי דרך הפה והסתכלות בושט, הקיבה ובתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק).
מדובר בבדיקה פשוטה יחסית. במבוגרים הבדיקה נעשית תחת טשטוש ובילדים בהרדמה מלאה (קצרה). מפאת גילך אותי תצליח להשתחל למרפאת ילדים??!!
בכל אופן הבדיקה עצמה קצרה מאוד- כ- 5 דקות ואינה מלווה בכאבים. הבדיקה בטוחה ונדיר שמופיעות תופעות לוואי משמעותיות.
בהצלחה.

אם הכאבים קשורים באופן מובהק לזמני יציאות, ומלווים בהקלה לאחר מכן- סבירות גבוהה שמדובר בעצירות, אבל כמובן קיימות אפשרויות נוספות.
מציע להתחיל בירור ראשוני אצל רופא הילדים, ובמידת הצורך ייעוץ גסטרו.

שלום דליה.
מינון התרופה ליום הוא סביר, אך אני מסכים כי לקיחת תרופה 4 פעמים ביום היא קשה.
במידה ונדרש טיפול אגרסיבי להורדת חומציות ממליץ על טיפול ממשפחת ה- PPI- לדוג' אומפרדקס, לנטון, נקסיום וכו'.

מדובר במינון גבוה, אבל כן, אפשר לקחת פמוטידין 40 מ"ג 3 פעמים ביום. רצוי לטול כחצי שעה לפני הארוחה.
אין מניע משלוב התרופה עם 2 התרופות שהזכרת.

כשדנים בסירופים צריך תמיד להקפיד על היחידות- היחידות מ"ל או CC הן יחידות נפח (של סירופ). להבדיל, היחידה מ"ג היא יחידת משקל של התרופה.
בזנטק- בכל 1 מ"ל סירופ יש 15 מ"ג תרופה.
כלומר בחישוב מהיר קיבלתם מינון של כ- 11 מ"ג/ק"ג/יום.
אכן מינון גבוה מהמקובל.

המינון המקובל הוא לרוב 2 עד 4 מ"ג/ק"ג/יום. עם זאת, התרופה מאוד בטוחה ובמקרים מסויימים ניתן לעלות אף יותר (רשמית- עד 10 מ"ג/ק"ג/יום). בכל אופן 11 מ"ג/ק"ג/יום הוא מינון גבוה במיוחד. ודאי עם הרופא שאכן זאת כוונתו.