אני מחפשת משמעות, משהו שייתן לי סיבה לקום בבוקר, משהו לשאוף אליו

אני חשה בזמן האחרון מאוד חלשה ודי משועממת חוץ מעבודה שמצאתי אני מרגישה שאני חוזרת הביתה חסרת אנרגיה חולשה דכדוך אני איבדתי חברה טובה לפני שנתיים ומאז החברים התפזרו אין לי שום קשר איתם הקשר נותק גם טלפונים נאבדו לי מאז אני בלי חברים בלי בן זוג מרוב שאני חסרת אנרגיה חוץ מעבודה אפילו לצאת מהבית קשה לי קשה לי גם שגם אין לי בן זוג כרגע ואין לי שום חברים אפילו לצאת לבר או מקומות אחרים להכיר גם אין לי כל כך כסף כרגע הרבה לבילויים אני מרגישה רוב הזמן די לבד ישנה הרבה ורואה טלוויזיה חוזרת לבית ריק ומוצפת במחשבות הייתי מעוניינת לדעת איך להכניס קצת יותר אנרגיה ושמחה לחיים כדי לצאת מהלבד והשעמום שאני מרגישה ואיך לצאת מהחוסר חשק לצאת מהבית מרוב חולשה חוסר אנרגיה ודכדוך אשמח לדעת במה אימון אישי יכול לעזור ואשמח לעצה מכם מה לעשות במצב שאני נמצאת בו. תודה רבה

כבר תקופה ארוכה שאני לא בזוגיות, מרגישה בדידות וחוסר כוחות לנסות ולצאת. אבל לא זה העניין כרגע, אני שמה לב שמאוד קשה לי לפרגן לחברים שלי שרווקים כמוני אבל יוצאים עם אנשים, אני מרגישה כאילו הם נוטשים אותי ואני לא מסוגלת לפרגן להם בלב שלם. אני לא אוהבת את עצמי ככה אבל לא מצליחה להשתחרר מההרגשה

העירו לי כמה פעמים שאני חוזרת על הסיפורים שלי, אני חושבת שאנשים חושבים שאני משעממת... איל אפשר להיות מעניינת יותר?

אני חוזרת לעבודה אחרי חופשת לידה ולא בטוחה מה המקום שלי הולך להיות, הביאו לי מחליפה שהבנתי שמאוד מרוצים ממנה. אני ממש חסרת ביטחון ולא יודעת איפה ישימו אותי...

אני תמיד נמשכת לגברים הלא נכונים, לא רציניים, כאלה עם בעיות רגשיות, אני לא יודעת איך לסנן..

אני בת 43 לא נשואה ללא ילדים,בעבר היו לי מלא חברים אבל כולם עזבו אותי בגלל שטויות שעשיתי בעבר ואני מצטערת על זה. כיום אין לי שום חברים שום חברות אני קמה כל בוקר עם תחושות פיזיות ומועקות אני כבר מחפשת הרבה זמן עבודה התנדבות כלום לא מוצאת מתקשרת לעירייה אין להם כלום אני מקבלת תרופות נגד דיכאון אבל לא מטופלת אני לא רוצה את זה לא רוצה משרדי רווחה ניסיתי את זה וזה רק הזיק אני כותבת לך בפורום כי גם לאימון אישי רציתי ללכת אבל ההורים שלי האופורופוסים שלי ויש לי בעיה איתם בקשר לכסף אין להם כסף לשלם לי על כלום אתמול כבר התמוטטתי נפשית ורבתי עם כל המשפחה האחיות שלי נשואות יש להם משפחה משלהם ולא יכולים לעזור לי כרגע אני ממש יצאתי מדעתי אתמול עד שדיברתי עם מישהי ואמרה לי תפסיקי לרחם על עצמך ותחליטי שאת קמה על הרגליים ומתמודדת ועוזרת לעצמך לבד אני גם הצטערתי על ההתנהגות שלי אתמול כלפי משפחתי אני גרה עם ההורים אני לא רוצה לא משרדי רווחה ולא משהו שקשור בפסיכיאטריה אחרי שלא עזרו לי בכלום רק הזיקו לי אני תמיד חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר כולם נשואים כולם מבלים אני היחידה בעולם שאין לי חברים אין לי כלום בוכה הרבה כל יום שישי בערב יושבת לבד בבית עם מועקה איומה שאפילו אין לי למי להתקשר כדי לצאת להכיר לבלות אין לי בגלל זה אני הרבה בבית הוריי די קשים גם בעניין הכספי הם לא יכולים לממן לי כלום אפילו רציתי ללכת לטיפול אלטרנטיבי והם רבים איתי שלא אלך אין לי כסף עלי אין לי חברים זה כואב לי מאד ניסיתי להתקשר לער"ן לדבר איתם הם לא עזרו לי בכלום רק אומרים לי תלכי לטיפול ומשפחתי גם מתנגדים שאחזור לטיפול וכמובן אני וממשיכה לשבת ולסבול. אני רוצה לקום כל בוקר עם חיוך אופטימית להפסיק לריב עם המשפחה לא לרחם על עצמי להיות שמחה עם כל מה שקורה אני רוצה להפסיק לחשוב שכולם חיים חיים שמחים נשואים ורק אני היחידה בעולם שלא נשואה ללא ילדים ללא בן זוג אני באמת רוצה להפסיק לרחם על עצמי ובכל זאת עם כל זה לחיות חיים שמחים וטובים למרות כל זה בלי טיפולים כי זה לא תלוי בי אני פניתי לרופא משפחה הוא אמר שרק טיפול נפשי אבל ממש לא ניסיתי את זה זה לא עבד איך בכל זאת להיות אופטימית? איך בכל זאת לקום בשמחה? איך לא לשבת ולרחם על עצמי? בגלל שאין לי שום עזרה ולאימון אישי מאוד רציתי ללכת אבל גם שדיברתי עם הוריי הם לא מסכימים אשמח עם תוכלי לעזור לי כאן בפורום כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי ולהקל על ההרגשה הנוראית שאני נמצאת איתה בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא שווה כלום אין לי שום ערך על עצמי שלאף אחד לא אכפת ממני גם לא המשפחה אני ממש רוצה לקום בבוקר עם חיוך אופטימיות שמחה למרות כל זה אני ממש אשמח לפחות עם תקלי עלי בהרגשה ואולי את לפחות יכולה לתת לי עצה איך לצאת מכל ההרגשה הזיפתית שאני מרגישה. שבת שלום, תודה

שלום ליאת,
עזרת לי לא מזמן בבחירת השם של הבת שלי ואני שמחה שאת יכולה לעזור לי גם בתחומים אחרים.
אני אחרי תקופה ארוכה של חוסר עבודה, מבחירה כדי להיות עם הילדים. עכשיו אני רוצה לחזור לעבוד אבל אני לא יודעת מה ואיפה ואיך. לפני ההריונות עבדתי כמזכירה, יכולה לחזור לכיוון אבל כן אשמח לעשות משהו משמעותי יותר שיפתח ויקדם אותי. שמי ירדן רז, תאריך לידה 8.3.83
תודה רבה רבה

יש כל מיני דברים שאני רוצה לעשות אבל אין לי האומץ לעשות אותם, כמו לנסוע לחו"ל לבד או דברים כאלה. זה מגביל אותי ואין לי הכלים לשנות את המצב...

אני כל הזמן שומעת "לא" - עבודה, דייטים, אפילו חברים. זה ממש מוריד אותי ופוגע לי בביטחון ואני לא יודעת איך להתמודד עם כל ה"לאים" האלה...