שלום אורית, מיקום ונגישות של הדיור המוגן שיאפשר לבני המשפחה לבקר בתדירות גבוהה יותר הוא עדיף.
לאחר המעבר לדיור המוגן אביך יתרגל וייהנה ממה שיש למקום להציע.
המשך הקשר שלו עם בני המשפחה הוא חשוב מאד, ויש לכך קשר ישיר לרווחה הנפשית שלו - יותר מהיצע הפעילות או המתקנים שיש בדיור המוגן.
כל טוב.

שלום נעם,
1. אם המחשבות הללו התפתחו תוך 2-3 ימים ולא היו בעבר - ללכת במהרה לרופא משפחה ולבדוק שאין בעיה גופנית פיזית שגורמת לדליריום, כולל בדיקות דם.
דליריום זהו מצב של בלבול זמני על רקע בעיה פיזיולוגית, וצריך לפתור את הבעיה הגופנית = טיפול רפואי.
לא פעם זה יביא לחזרה של החולה למצב קודם לפני הבעיה.

2. אם המחשבות התפתחו לאורך זמן (כמה שבועות או יותר) ייתכן שאלו סימנים ראשונים של דמנציה.
אמנם דמנציה מופיעה באופן קלאסי כבעיה בזיכרון, אך יש כמה סוגי דמנציה וגם מחשבות כאלו עשוי להיות סימפטום.
מה לעשות? תוותר על נסיונות השכנוע שאין גנבים ואל תקנה עוד אמצעי הגנה - לכו להערכה גריאטרית הכוללת הערכה קוגניטיבית כדי לבדוק אם מתחילה דמנציה.

שלום אלי, שינוי בתיאבון אמנם מתרחש בגיל הזיקנה, אך אין להתייחס לכך כתופעה טבעית.
עם הגיל יש התמעטות במספר חיישני טעם וריח וזה משפיע על החוויה של אכילה. ייתכן שמאכלים שאהב בעבר כבר אינם ערבים לחיכו, ויש להתאמץ ולמצוא מה כן טעים לו כיום.
כמו כן, אובדן תיאבון פתאומי יכול להיות סימן למחלה גופנית אחרת ויש מקום לערוך בדיקה גופנית ובדיקות דם.

חשוב שלא להזניח את העניין ולמנוע ירידה במשקל וחסר תזונתי, שיכולים להביא להידרדרות תפקודית כללית.
כדאי גם להתייעץ עם דיאטנית מומחית לגיל הזיקנה.

שלום רונית,
ייתכן שלאמך יש בעיות תפקוד שלא מקבלות מענה וקשיים אלו שהיא מנסה להסתיר או לא מודעת להם הם הסיבה למצב זה. למשל -
כדאי לבדוק אם יש ירידה משמעותית בשמיעה, קשיים בראייה, או ירידה קוגניטיבית/דמנציה שמקשה עליה להבין מה שאומרים אחרים ולכן מגיבה בתוקפנות.
אם הכל תקין: לעתים זיקנה זו תקופה בה אנשים חשים שסוף סוף יש אפשרות להשתחרר ממנהגים חברתיים שחוו אותם כמגבילים במהלך חייהם.
בין אם זה בשל הנכונות לשם את המחיר החברתי ובין אם זה הקירבה לסוף החיים והערכה מחדש מה חשוב להם באמת. לעתים זו הסיבה להתנהגות הנראית לסביבה כ"חצופה".
אולי תנסי לבדוק איתה אם זה המצב. אם כן- תני לאמך לנהוג כרצונה.

שלום איתי, בהנחה שאמא שלך אינה סובלת מירידה קוגניטיבית או דמנציה ועצמאית בתפקודה, המסגרת המתאימה לה היא דיור מוגן או מחלקת עצמאיים בבית אבות.
אמנם המגמה העולמית כיום היא שכדאי לאדם להזדקן בבית -aging in place, אך לאמא שלך בוודאי יש מגוון סיבות לרצות לעבור למסגרת.
גם אם יש פתיחות רבה ביחסים, יש דברים שבהם הורים אינם משתפים את ילדיהם. תהליך ההזדקנות לעתים מעורר פחדים שונים, חרדה וחוסר ביטחון. אם אמא שלך רוצה לעבור בדיעה צלולה ומתוך בחירה, כדאי לתמוך בהחלטה שלה.
אם אפשר, רצוי שתתנסה כמה חודשים במסגרת, ואם לא יתאים לה תוכל לחזור לביתה.

כן - בדמנציה מתעוררים קשיים בשפה ולעתים קרובות אנשים עם דמנציה עוברים או חוזרים לדבר בשפת האם שלהם, גם אם דיברו שפות אחרות במשך שנים.
התעקשות שהיא תדבר עברית לא תועיל ורק תביא לכעסים ועימותים מיותרים.
נסו אתם להמשיך לענות לה בעברית כדי לשמר את היכולת הקוגניטיבית להבנת השפה, אך אל תדרשו ממנה לדבר עברית.